גורגוס
גוֹרגוֹס בן כֶרְסִיס (ביוונית: Γόργος, בלטינית: Gorgus) היה מלך סלמיס שבקפריסין. תקופת שלטונו השתרעה משלהי המאה ה-6 לפנה"ס לערך עד העשור השלישי של המאה ה-5.
מאז 545 לפנה"ס הייתה קפריסין חלק מן האימפריה הפרסית. כשפרץ בשנת 500 לפנה"ס המרד האיוני, שידל אונסילוס, אחיו של גורגוס, את אחיו להצטרף לערים האיוניות המורדות בשלטון פרס, אך הלה סירב להפצרותיו. הרודוטוס מספר כי כשיצא פעם גורגוס מן העיר, ניצל אונסילוס את שעת הכושר, סגר את שערי סלמיס ותפס את השלטון. גורגוס עצמו ברח ומצא מקלט בחצר דריווש מלך פרס.[1]
אונסילוס הצליח לעורר את כל ערי קפריסין למרד בשלטון הפרסי, זולת אמאתוס, אך המרד נכשל. ב-497 לפנה"ס הכניע חיל משלוח פרסי בקרב את צבא ערי קפריסין המורדות, השתלט מחדש בתוך חודשים אחדים על האי וגורגוס הושב אל כסאו.[2] כשיצא קסרקסס ב-480 לפנה"ס למסע המלחמה על ארץ יוון, היו גורגוס ואנשיו חלק מן הצי הפרסי.[3] לדברי הרודוטוס, אחיו של גורגוס, פִילַאוֹן בן כֶרְסִיס, נפל בשבי היוונים לאחר שאונייתו הוכנעה ביום הראשון ללחימה בקרב הים ליד ארטמיסיון.[4]
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרודוטוס. היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998.