ארגמנת על שם שונליין-הנוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארגמנת על שם שונליין-הנוך
Henoch–Schönlein purpura
מקרה חמור יותר של פריחה אופיינית בכף רגל, רגל וביד בילד חולה במחלה
מקרה חמור יותר של פריחה אופיינית בכף רגל, רגל וביד בילד חולה במחלה
תחום אימונולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים ארגמנת, דלקת מפרקים, כאב בטן עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/984105 
DiseasesDB 5705
MeSH D011695
MedlinePlus 000425
סיווגים
ICD-10 D69.0
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צביעה אימונולוגית המראה נוגדני IgA בנפרון בחולה עם נפריטיס

ארגמנת על שם שונליין-הנוךאנגלית: Henoch-Schönlein purpura) היא מחלה שבה יש דלקת של דופן כלי הדם (וסקוליטיס סיסטמי), המאופיינת בהצטברות של קומפלקסים אימוניים הכוללים את הנוגדן IgA. הצטברות זו מתקיימת בעור ובכליה, אולם יכולה לערב גם את המפרקים, מערכת העיכול ובמקרים נדירים, את מערכת העצבים המרכזית. מחלה זו פוגעת בעיקר בילדים בגילאי 4–8, עם שכיחות גבוהה יותר בבנים, כאשר ב-75% מהמקרים זיהום בדרכי הנשימה יקדים את המחלה. עם זאת, המחלה יכולה להופיע גם אצל מבוגרים, לרוב עקב תרופות מסוימות או מחלת רקע.

המחלה תוארה לראשונה בשנת 1837 על ידי יוהאן שונליין ובהמשך תיאר תלמידו, אדוארד הנוך את כאבי הבטן ואת ההשלכות על הכליות.

תסמינים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמינים הקליניים כוללים בין היתר:

  • פריחה עם פפולות נמושות (אדומות, לאחר מכן סגולות ובסוף חומות), אשר יכולות להתמזג לצברים. הפריחה מופיעה בעיקר בגפיים התחתונות, עד קו העכוז, ויכולה להופיע גם בגפיים העליונות, ואצל ילדים קטנים, גם באפרכסת ובפנים.
  • כאב בטן קטן עוויתי מסוג colic pain' קיים במרבית מהמקרים, וזאת כתוצאה מאיסכמיה של המעי (מחסור באספקת חמצן למעי כתוצאה מהווסקוליטיס). כאב הבטן מלווה לרוב בהקאה ודם סמוי בצואה. מספר סיבוכים ארוכי טווח יכולים להיגרם מהמעורבות הבטנית של המחלה, והם מהווים את מירב הסיבוכים לטווח ארוך שיכולים להיגרם.
  • דלקת מפרקים שחולפת לחלוטין, קיימת במרבית מהמקרים.
  • פגיעה כלייתית, קיימת במחצית מהמקרים, אשר עוברת לאחר מספר חודשים (אם כי, לעיתים מעורבות הפגיעה היא גדולה).

בדיקת מעבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבדיקת מעבדה ניתן למצוא עליה בטסיות הדם, ושקיעת דם מוחשת. ניתן לראות בבדיקת שתן כי יש פגיעה כלייתית, דם בשתן (המטוריה מיקרוסקופית) וכן חלבון בשתן (פרוטאינוריה).

פרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה חולפת מאליה לאחר 6–16 שבועות, ובמקרים של סיבוך כלייתי ניתנים סטרואידים לטיפול בעור. בנוסף, חשוב לעקוב אחר תפקוד הכליות כדי לוודא שאין התדרדרות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.