אדם גולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אדם גולד הוא כינוי שבו מציג עצמו ברשתות חברתיות פובליציסט ישראלי אשר זהותו אינה ידועה. פרסומיו על אודות מחדלים לכאורה במערכת המשפט הישראלית זכו לתפוצה רבה. באפריל 2018 היו לגולד כ-14 אלף עוקבים בפייסבוק. החשבון שלו הוסר והוחזר מספר פעמים, עד שהוסר סופית ביולי 2018. באוקטובר 2018 נפתחו חשבונות טוויטר וטלגרם בשם אדם גולד. מנובמבר 2018 תכניו משותפים גם בפייסבוק, בחשבון של אהרן אלמוג. ב-2019 יצא לאור ספרו של שמחה רוטמן, "מפלגת בג"ץ", ובו הקדמה המיוחסת לאדם גולד.

פעילות הפרופיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2016 התחילו להתפרסם פוסטים בחשבון פייסבוק חדש על שם "אדם גולד" (באנגלית: Adam Gold) – שבתמונת הפרופיל שלו הופיע מארק צוקרברג, מייסד הרשת החברתית. הפוסטים עסקו במערכת הפוליטית בישראל, מערכת המשפט והממשק ביניהן. באופן חריג לרשת החברתית, כבר הפוסט הראשון שפרסם גולד זכה לתפוצה ויראלית של מאות שיתופים, ורבים מהפוסטים הבאים הלכו בדרכו.

בחודש דצמבר 2017, לאחר שפרסם גולד פוסט העוסק בדנה בריסקמן, סגנית בכירה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נמחק חשבון הפייסבוק של גולד ונעלמו כל תכניו. בעקבות פנייה שהעביר חבר הכנסת אמיר אוחנה לפייסבוק בנושא שוחזר הפרופיל של גולד, יום לאחר החסימה.[1] הפרסום בתקשורת סביב החסימה העלה את גולד לתודעת הציבור הרחב, ובעקבות כך נוספו לחשבונו אלפי עוקבים חדשים ופוסטים רבים שפרסם לאחר חזרת הפרופיל זכו לאלפי לייקים ומאות שיתופים. במרץ 2018 נחסם שוב חשבון הפייסבוק של גולד ונמחקו כל תכניו. בתגובה שמסרה פייסבוק היא רמזה שהחשבון נמחק מכיוון שמדובר בפרופיל מזויף.[2] יום למחרת נפתחו חשבונות טלגרם וטוויטר על שמו של גולד. חשבון הטלגרם זכה לכ-5,000 עוקבים תוך מספר שעות. תחילה נטען שגולד עצמו פתח את החשבונות,[3] אך למחרת פורסם כי מדובר ביוזמה של דורי בן ישראל מאתר מזבלה.[4] יומיים לאחר החסימה, שוחזר פרופיל הפייסבוק של גולד, כאשר שמו של הפרופיל שונה לשרון חורש. חורש היא ישראלית שביצעה אימות מול פייסבוק ובדרך זו התאפשר לגולד להמשיך ולפרסם פוסטים בחשבון באופן אנונימי.[5][6] ב-30 ביוני 2018 נמחק בשלישית פרופיל הפייסבוק של גולד.[7] הפרופיל הוחזר ב-16 ביולי 2018, וב-19 ביולי 2018 נמחק שוב.[8]

בסוף אוקטובר 2018 נפתח חשבונות בטוויטר ובטלגרם בשם "אדם גולד". בנובמבר 2018 פרסם גולד בטלגרם כי תכנים רציניים ועמוקים יותר ישותפו מעתה גם בפייסבוק, בחשבון של אהרן אלמוג. אלמוג ימשיך לפרסם לחבריו את תכניו האישיים, ולעוקבים יפרסם את תכניו של גולד.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן הבר טענה שאין מדובר במשתמש אנונימי אלא במניפולציה אסורה המקדמת את האינטרסים האישיים של גורמים פוליטיים עלומים ואשר נועדה להטות את הבחירות לכנסת ה-21.[9] גולד הגיב כי מדובר ב"האשמות מופרעות ונטולות ראיות" וכי "הארץ" פרסם את הדברים ללא שום בדיקה.[10]

עורך הדין איתי לשם שהשקיע מאמצים רבים בניסיונות לאתר את מקורותיו העריך כי מאחורי גולד עומד מערך הפצה נרחב.[11][12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסף גולן, למה חסמה פייסבוק את החשבון של הבלוגר הימני?, באתר ישראל היום, 1 בינואר 2018
  2. ^ אתר למנויים בלבד יאיר בריל, עודד ירון, פייסבוק הסירה את החשבון המצליח של "אדם גולד", ורמזה שהוא מזויף, באתר הארץ, 27 במרץ 2018
  3. ^ "הוא חזר לרשת: "אדם גולד" בטלגרם | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2018-03-28.
  4. ^ "למה פתחנו ל"אדם גולד" ערוץ טוויטר, טלגרם ואפילו אתר עצמאי? | מזבלה". בלוג המזבלה. 2018-03-28. נבדק ב-2018-03-28.
  5. ^ Sharon Horesh, www.facebook.com
  6. ^ "sharon horesh on Twitter". Twitter. נבדק ב-2018-03-29.
  7. ^ "שוב נמחק? אדם גולד נעלם מפייסבוק | מזבלה". בלוג המזבלה. 2018-07-01. נבדק ב-2018-07-02.
  8. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, סתימת פיות? למה באמת הסירה פייסבוק את הפרופיל של "אדם גולד", באתר TheMarker‏, 25 ביולי 2018
  9. ^ קרן הבר, פייסבוק והמקרה של "אדם גולד" - האזרחית ק., באתר הארץ, 6 במרץ 2018
  10. ^ צילום פוסט התגובה של אדם גולד בבלוג 'מיומנו של זקן השבט'
  11. ^ אתר למנויים בלבד שחר גינוסר, גיא ליברמן | איור: אופיר בגון, עבודה שחורה, באתר "ידיעות אחרונות", 9 באוגוסט 2018
  12. ^ פוסט רחב שכתב לשם בדף הפייסבוק שלו