תצורת מוחילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תצורת מוחילה הנחשפת במחצבת הגבס במכתש רמון. ניתן לראות את השכבות הבהירות המורכבות מאנהידריט ודולומיט, המופרדות על ידי שכבות דקות וכהות של פצלים.

תצורת מוחילה (Mohila Fm) היא תצורה מגיל קרניאן (228.0±2.0 עד 216.5±2.0 מיליון שנה, טריאס עליון) החשופה בפני הקרקע אך ורק במכתש רמון. התצורה הוגדרה על ידי ישראל זק בנחל אפור.[1]

בעבר היו כורים גבס בתצורה זאת במכתש רמון. ניתן לראות מחצבות אלו לאורך הכביש החוצה את המכתש.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוביה של תצורת מוחילה, במחשופי הרמון, הוא כ-202 מטר והיא מורכבת מ-2 פרטים. בקידוחים ועבודות מאוחרות,[2][3]

התצורה מחולקת ל-2 פרטים:

  1. פרט תחתון - עובי 29 עד 56 מטר (בקידוחים), מונח בהתאמה על תצורת סהרונים, נטול פאונה הוציא סטרומטוליטים (מצעי אצות), ברובו דולומיטי עם מעט אנהידריט.
  2. פרט עליון - עובי 22 עד 169 מטר, מופיע בשני פציאסים: אנהידריטי (גבס בפני השטח) וגבס דולומיטי עם פצלים המכיל גם הופעה של גיר תאים.

סביבת היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ע"פ טענתו של ישראל דרוקמן,[2] תצורת מוחילה שקעה בסדרה של לגונות רדודות ששמרו על קשר מוגבל לים, אשר התייבשו תקופתית בברכות שמש. סך האידוי צריך לעלות על סך המים הנכנסים ללגונה, כך שמאזן המלחים באגן יהיה גדול פי 3 ממאזן המלחים בים. הגבס מצטבר בתחתית הלגונה, כשמנגנון טקטוני כלשהו מייצר לו בור שמתרחב והולך בתחתית הלגונה, בו הגבס יכול להצטבר. הסטרומטוליטים מציינים את השלב האחרון של ההתייבשות.

סטרטיגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התצורה מונחת בהתאמה על גבי תצורת סהרונים ומסתיימת באי התאמה של בסיס היורה, מעליה מונחת תצורת משחור או תצורת ארדון. תיארוכים בוצעו באמצעות פלינולוגיה, קונודונטים ופרומיפרים.

קיימת מקבילה לתצורה זאת בירדן ושמה תצורת אבו רויס (Abu Ruweis Fm).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Zak, I. : The Triassic in Makhtesh Ramon. M. Sc. Thesis (Unpublished), Hebrew University of Jerusalem, 1957.
  2. ^ 1 2 Druckman, Y. (In Hebrew, English abstract) : The Triassic in southern Israel and Sinai: A sedimentological model of marginal, epicontinental, marine environments, Rep. OD/1/76. Geol. Surv. Israel, 1976.
  3. ^ .Korngreen, D., The Triassic in Northern Israel, Ph.D Thesis, Ben-Gurion University of the Negev. 2004.