תל פולג

תל פולג
	תל פולג מימין
מיקום
מדינה	ישראל
מיקום	דרומית לנתניה
קואורדינטות	32°15′30″N 34°50′25″E / 32.258333333333°N 34.840277777778°E
	(למפת נתניה רגילה) תל פולג

הנוף מהתל מערבה אל שמורת שער פולג ומכון וינגייט

תל פּוֹלֵג הוא תל עתיק בקרבת אודים, בתחומי שמורת שער פולג, דרומית לשפך נחל פולג. הוא נמצא כ-6 ק"מ דרומית לנתניה וממוקם על גבעת כורכר ברום של 25 מטרים מעל פני הים.

המיקום הגאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר ממוקם בסמוך לדרך הים (וִיָה מַארִיס) העתיקה, דבר אשר תרם רבות ליישוב מבחינה כלכלית. תל פולג לא היה התל היחיד במקום אלא חלק מגוש של ארבעה יישובים אשר כולם הוקמו בתקופת הברונזה. שלושת היישובים הנוספים הוקמו מערבה לתל פולג כיישובי-בת: ח'רבת חילפים, ח'רבת פלגית (בשפך נחל פולג) ותל עשיר. יישובים אלו נחשפו בתחומי מכון וינגייט לספורט. יישוב נוסף התגלה 3.5 ק"מ מדרום-מזרח לתל פולג: תל זוריקיה.

ההתיישבות באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל פולג היה מיושב ברצף החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה הרומית.

במהלך תקופת הברונזה התיכונה עברה פולג תהליך משמעותי של ביצור, שבמסגרתו נבנתה בה מצודה מוקפת חפיר בצִדה הצפוני של העיר.^[1] מצודה זו היוותה חלק ממערך הגנת הגבול הצפוני של ממלכת אפק הקדומה.

החל מתקופת הברונזה המאוחרת, דרך התקופה הישראלית ועד לתקופה הפרסית התקיים במקום יישוב פרזות (יישוב שאינו מוקף בחומה).

בתקופה הרומית החל לפעול במקום מפעל ייבוש הביצות של אגן נחל פולג; בעקבות זאת הועמק החפיר הכנעני בצידה הצפונה של פולג והחל לשמש בתור תעלת ניקוז, שאת שרידיה ניתן לראות עד היום בתחומי האתר.

מפעל ייבוש הביצות המשיך לפעול בפולג עד לתקופה הערבית הקדומה, עת נסתמה תעלת הניקוז והוזנחה. כתוצאה מכך, חזרו הביצות לאגן הפולג, מה שגרם לנטישת יישובי האזור.

בתקופה העות'מאנית התקיים במקום יישוב ערבי קטן בשם ח'רבת אלפאליק ומדרום לו יישוב נוסף בשם ח'רבת א-זבאבידה.

גילוי האתר וחקירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 של המאה ה-20 התבצעה בתל חציבת כורכר גדולה, אשר פגעה בו קשות. בעקבות החציבה התגלו שרידי היישוב הראשונים במקום. בשנות השבעים נערכו במקום מספר עונות חפירה קצרות בראשות פרופ' רם גופנא ואיתן איילון, אשר חשפו ממצאים ארכאולוגיים רבים, בהם מגדל שמירה גדול מתקופת הברונזה, תעלת הניקוז, החפיר ומספר יסודות של בתים ובורות מהתקופה הישראלית.