תזכיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תזכּיהערבית: تزكية) הוא מושג אסלאמי אשר משמעותו המילולית היא "טיהור" או "הִזדַכְּכוּת", ומשמעותו הדתית היא "טיהור הנפש". מושג זה מצביע למעשה על התהליך הרוחני של טיהור הנפש, והמעבר מהרמות הנמוכות החייתיות של האדם לעבר הרמות העליונות והרוחניות. הבסיס של תהליך זה הוא למידת השריעה, ויישומה בחיי היום-יום, דבר שאמור לכאורה לפתח את מודעותו של המאמין אל הבורא, לזכור ולהזכירו בכל עת ובכל מקום. האדם שמטהר את עצמו נקרא זכּי (בערבית: زكيّ)[1].

התזכייה בקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג מוזכר כ-18 פעמים בקוראן, למשל בפסוקים שלהלן:

"ריבוננו! שלח אליהם שליח מקרבם למען יקרא בפניהם את אותותיך וילמדם את הספר ואת החכמה ויטהרם, כי אתה העזוז והחכם" (פרק 2 פסוק 129)

"כשם ששלחנו אליכם שליח מקרבכם הקורא בפניכם את אותותינו, ומטהרכם, ומלמד אתכם את הספר ואת החכמה, ומלמדכם את אשר לא ידעתם" (פרק 2 פסוק 151)

"אלה אשר מסתירים את מה שהוריד אלוהים בספר בתמורה זולה, אינם ממלאים בטנם אלא באש, וביום תחיית המתים, לא ידבר אליהם אלוהים ולא יטהרם, עונש כואב ממתין להם" (פרק 2 פסוק 174) .

"אלה הקונים בברית אלוהים ואת שבועותיהם בעד מחיר קטן, אלה אין להם חלק בעולם הבא, לא ידבר אליהם אלוהים, ולא יביט בהם ביום תחיית-המתים, ולא יטהרם, ועונשם יהיה מאד כואב" (פרק 3 פסוק 77)

התזכייה במסורת הסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת המיסטית באסלאם אשר נקראת "סופיות", או סופיזם, רמת השלמות האנושית נקבעת על ידי משמעת ומאמץ. האדם עומד בין שני קצוות, התחתון הוא מתחת לבהמות והגבוה ביותר עולה על המלאכים. פילוסופים מוסלמים מסורתיים האמינו כי ללא אתיקה וטיהור (תזכייה), שליטה על מדעים אחרים אינה רק נטולת ערך, אלא גם מפריעה לתובנה.

מסורת טיהור הנפש הסופית מקבל תמיכה גם ממוחמד אבן עבד אל-והאב, מייסד התנועה הווהאבית, אשר אמר "איננו שוללים את דרכם של הסופים לטיהור הנפש מרשעותם של אותם חטאים הקשורים לגוף וללב, כל עוד שהאדם מקפיד על דבקות בשריעה"[2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]