תאוריית האישור העצמי

תאוריית האישור העצמי (Self-affirmation) היא תיאוריה פסיכולוגית המתמקדת באופן שבו אנשים מתמודדים עם מידע או חוויות המאיימות על תפיסת העצמי שלהם. קלוד סטיל הפך את התאוריה לפופולריות בסוף שנות ה-80, והמחקר הקשור אליה התפתח לאחר מכן.

תאוריית האישור העצמי שמה דגש על יכולת ההסתגלות של הפרט אל מול חוויה של איום על התפיסה עצמית שלו ומציגה דרך לשמר דימוי עצמי חיובי במהלך אותה סיטואציה. המוטיבציה לשימוש באישור עצמי נקבעת על ידי גודל האיום וההערכה העצמית הספציפית של הפרט בהקשר לאותו אירוע. אישור עצמי נתפס ככלי להפחתת אי הנוחות הפסיכולוגית הקשורה בהופעת מצבים של דיסוננס קוגניטיבי.

תאוריית האישור העצמי טוענת שאם אנשים חושבים דרך ערכים החשובים עבורם באופן אישי, ומגדירים לעצמם מחדש באופן מתמיד את אותם ערכים, הם נוטים לחוות פחות מצוקה ולהגיב בצורה פחות מתגוננת כאשר הם מתמודדים עם מידע שסותר או מאיים על תחושת העצמי שלהם.

מחקרים שבדקו את תאוריית האישור העצמי מצביעים על כך שטכניקות אישור עצמי יכולות לעזור לאנשים להתמודד עם איום או מתח ושאישור עצמי עשוי להועיל לשיפור הביצועים האקדמיים, שיפור הבריאות והפחתת תגובות הגנתיות.

מחקר בתחום

מניפולציות מחקריות הקשורות באישור עצמי יכללו שיקוף או הבעה של אמונות וערכים מרכזיים בעצמי של הפרט. אותם ערכים ואמונות יסייעו לפרט בחיזוק העצמי שלו ובכך בשיפור היכולת להתמודד עם מצבי איום אפשריים. ממצאים מחקריים מראים כי אנשים עם נטייה לאישור עצמי נוטים יותר לחיזוק הלגיטימציה של העצמי, מסוגלים לשמור על פתיחות להשוואה חברתית, לקבל ביקורת ופידבק שלילי, נמנעים ממגננה, ובנוסף מוכנים לייצר בעצמם שינוי חיובי בהתנהגותם. מנגד, כאשר אותם אנשים נאלצים להתמודד עם כישלון הם עלולים לחוות תחושת חוסר ביטחון, ירידה בתחושת ערך עצמי, אובדן מוטיבציה, ביצועים ירודים, חוסר מחויבות כלפי המטרה הבאה, ייחוס פנימי לכישלון וחיצוני במקרים של הצלחה, וניסיון לצמצם נזק עתידי במקרים נוספים אשר יאיימו על תחושת העצמי שלהם.

כלים לבדיקת אישור עצמי

בפסיכולוגיה ניסויית קיימות שתי דרכים נפוצות לבדיקת אישור עצמי:

• כתיבת חיבור: מתן רשימת ערכים ודירוגם לפי חשיבותם בעיני הממלא. לאחר מכן, הממלא מתבקש לכתוב כפסקה על הערך שדירג כגבוה ביותר. 
• דירוג ערכים: סולם הערכים של אלפורט-ורנון-לינדזי – המשתתפים מקבלים כל פעם משפט וצריכים להשלים אותו על ידי בחירה ממספר אופציות, שכל אחת מייצגת ערך אחר. על ידי כך ניתן ללמוד על סט הערכים החשובים יותר אצל המשתף, וכתוצאה מכך לעורר אצלו את האישור העצמי.

השלכות חיוביות:

מחקרים

• אישור עצמי תורם בחיזוק הלגיטימציה של העצמי ומסייע בקבלת ביקורת, פידבק שלילי, הימנעות ממגננה ושינוי חיובי בהתנהגות, על מנת לייעל ולמזער "נזק עתידי", כלומר הימנעות ממצב איום עתידי.

• אישור עצמי לפני חוויה טובה יגביר מוטיבציה וביצועים

• כאשר משתתפים קיבלו משימה קלה, הדבר עורר והגביר את המדדים הנ"ל לעומת משתתפים אשר קיבלו משימה קשה (קבוצת הניסוי), בה היה אפקט הפוך.

השלכות שליליות:

• משתתפים אשר הוטרמו באישור עצמי וביצעו מבחן קשה, הציבו לעצמם מטרות פחות גבוהות אל מול משתתפים אשר היו בקבוצת הביקורת וביצעו מבחן קל

• הטרמה של ערכים חשובים לאדם בשילוב כישלון במשימה פוגעים בביצוע ומוטיבציה

• פחות הטיית "שירות עצמי"- יחוס חיצוני בכישלונות ופנימי בהצלחות.

• אישור עצמי מוביל להערכה עצמית נמוכה, מוטיבציית חסר, ביצועים ירודים, ונכונות להתנתק ממטרות במיוחד כאשר האישור מתרחש לפני חוויות כישלון.

יישומים

במחקר שבדק את ההשפעה המיידית של אישור עצמי על שני היבטים של תפקודים ניהוליים (זיכרון וקבלת החלטות) נמצא כי התבטאות עצמית הביאה לביצועים טובים יותר: המשתתפים שאושרו על ידי עצמם עשו פחות שגיאות במשימה של זיכרון עבודה והגיבו מהר יותר על משימת סטרופ.

במחקר אחר נבדק הקשר בין אישור עצמי ובריאות: מחקר שהתמקד בנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם מצא כי כתיבה אקספרסיבית, שבה המטופלות שיקפו מחשבותיהן ורגשות על חוויותיהן עם סרטן השד, הפחיתו את הסימפטומים של המחלה במשך תקופה של כשלושה חודשים. ניתוח של תוכן הכתיבה הראה כי אישור עצמי הוא הגורם המתווך בין הכתיבה האקספרסיבית והתועלת הבריאותית.

לקריאה נוספת

• Claude M. Steele, The Psychology of Self-Affirmation: Sustaining the Integrity of the Self, Elsevier, 1988, עמ' 261–302
• Cohen, G. L., & Sherman, D. K. (2007). Self-affirmation theory. In R. Baumeister and K. Vohs (Eds.), Encyclopedia of Social Psychology (pp. 787-789). Thousand Oakes: Sage Publications