שש מצוות תמידיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שש מצוות תמידיות הן מצוות בתורה שניתן לקיימן בכל זמן ובכל רגע והן אינן דורשות עשיית מעשה בפועל, אלא מספיקה לקיומן רק מחשבתו של האדם. ספר החינוך הוא המקור לסידור מצוות אלו, ורבים מספרי ההגות וההלכה המאוחרים יותר הזכירו דבריו. בהקדמה לספר החינוך נכתב[1]: שש מצוות חיובן תמידי לא יפסקו מעל האדם אפילו רגע אחד כל ימיו.

מפורסם ביותר הוא בעל המשנה ברורה שהעתיק ב'ביאור הלכה' בתחילת הסימן הראשון בשולחן ערוך, שם מדובר על דרך הצדיקים לקיים "שויתי השם לנגדי תמיד", וכותב: הרוצה לקיים "שויתי" כראוי יזדרז לקיים מה שנכתוב בשם ספר החינוך, ומפני גודל חביבותם העתיקום כמה גדולים בספריהם.

שש המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמונה בה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אמונה בה'

להאמין שיש אלוה אחד בעולם שהמציא כל הנמצאות ומחפצו ורצונו הוא כל מה שהוא עכשיו ושהיה ושיהיה לעדי עד ושהוא הוציאנו ממצרים ונתן לנו התורה וזהו מצוות עשה דכתיב אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וגו' ופירושו תדעו ותאמינו שיש לעולם אלוה המשגיח שהרי הוצאתיך מארץ מצרים.

לא יהיה לך אלוהים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – עבודה זרה

שלא נאמין בשום אלהים זולתו שנאמר: לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. ואפילו מודה שהקב"ה שולט על הכל, רק שידמה בדעתו שמסר הנהגת העולם למלאך או לכוכב, הרי זה מודה בעבודה זרה ועובר על לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. אלא יאמין שהקב"ה בעצמו ובכבודו משגיח בכל העולמות, ואין לשום נברא כוח לעשות דבר בלתי רצונו, ולכן נקרא הקב"ה אלקי האלהים.

ייחוד ה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ייחוד ה'

לייחדו שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ופירושו שמע ישראל ודע כי ה' שהווה את הכל ברצונו והוא אלהינו המשגיח בכל העולמות הוא ה' אחד בלי שום שיתוף.

אהבת ה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אהבת ה'

לאהוב המקום ברוך הוא שנאמר ואהבת את ה' אלהיך וגו' וכיצד יגיע האדם לאהבה הוא על ידי התורה וכדאיתא בספרי לפי שנאמר ואהבת איני יודע כיצד לאהוב את המקום ת"ל והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם כלומר שע"י ההתבוננות בתורה יכיר את גדולתו של הקב"ה שאין לו ערך ולא קץ ותתיישב האהבה בלבו בהכרח. ועניין המצוה שיראה האדם להשים כל מגמתו וכל מחשבתו אחר אהבת השם יתברך ויעריך בלבו כי כל מה שיש בעולם מעושר ובנים וכבוד הכל הוא כאין נגד אהבתו יתברך וייגע תמיד בבקשת חכמת התורה למען ישיג ידיעה בה'. והקובע את מחשבתו בעניינים הגשמיים ובהבלי העולם שלא לשם שמים רק להתענג ולהשיג כבוד ביטל עשה זו ועונשו גדול.

יראת ה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יראת ה'

להיות יראת השם יתברך על פניו תמיד לבלתי יחטא ועל זה נאמר את ה' אלהיך תירא ומי שבא דבר עבירה לידו חייב להעיר רוחו ולתת אל לבו באותו הפרק שהקב"ה משגיח בכל מעשי בני אדם אף אם יהיו במחשך מעשיהם וישיב להם נקם לפי רוע המעשה וכדכתיב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה' וגו'.

לא תתורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – לא תתורו

שלא נתור אחר מחשבת הלב וראיית העיניים שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם וגו' ואמרו חכמים אחרי לבבכם זו אפיקורסות ואחרי עיניכם זו זנות ובכלל אפיקורסות הוא כל מחשבות זרות שהם היפך דעת התורה ובכלל זנות הוא מי שהוא רודף אחר תאות העולם מבלי שיכוין בהם כלל לכוונה טובה כלומר שלא יעשה אותם כדי שיעמוד בריא ויוכל להשתדל בעבודת בוראו רק כוונתו תמיד להרבות תענוגים גדולים לנפשו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהקדמת הספר ובסימן כ"ה, כ"ו, תי"ז, תי"ח, תל"ב, שפ"ז