שער טדי
שער טדי (או טרי) היה השער הצפוני בחומת הר הבית בבית המקדש שבנה הורדוס בסוף ימי בית שני.
לפי המשנה במסכת מידות פרק א' משנה ג' ”טדי מן הצפון, ולא היה משמש כלום”, אלא נעשה לשם נוי הבניין, אך במשנה ט' באותו הפרק מוזכר שכהן העובד בבית המקדש שנטמא בלילה, טובל ויוצא משער זה בצנעה. שער טדי, בשונה משאר שערי בית המקדש היה בנוי ללא משקוף - בצורת משולש, או עשוי כחתיכה אחת. דבר זה נעשה, כדי שהטמאים המשתמשים בשער ימצאוהו בקלות[1], או כדי ששאר האנשים לא יבואו לשם ויביישו את הטמאים.[2]
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור השם איננו ברור, וניתנו לו מספר הסברים. בספר הערוך, כתוב ש"טדי" הוא שם בונה השער, ובתוספות יום טוב כתוב שאולי נקרא כך מלשון ניגון בארמית, כי שם הייתה לשכה ללויים הלומדים את הניגונים. ויש המסבירים אותו מלשון צנעה, על שם השימוש המוצנע שהיה בו, כמבואר לעיל[3]. ברוח זו יש שהציעו כי שמו של השער בא מראשי התיבות "טמא דרכו יצא"[4].
בנוסף, בהתאם לצורתו השונה של השער, ניתנו לשמו עוד מספר הסברים: מלשון השתחוויה- כי האבנים המוטות נראות כמשתחוות זו לזו, או מלשון גובה, כי בצורה זה השער גבוה יותר; ויש גורסים טרי ברי"ש ומסבירים שנקרא כך משום צורתו המשולשת, וטרי הוא 3 ביוונית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תפארת ישראל על המשנה
- ^ ביאור הגר"א
- ^ תוספות יום טוב ותפארת ישראל על המשנה.
- ^ שערי הר הבית