שנג'ואו 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שנג'ואו 1
נתוני משימה
חללית שנג'ואו
כן שיגור מרכז שיגורי הלוויינים ג'יוצ'ואן
שיגור 19 בנובמבר 1999, 22:30 UTC
נחיתה 20 בנובמבר 1999, 19:41 UTC
משך המשימה 21 שעות ו-11 דקות
נתוני חללית
מסת החללית 7,600 ק"ג
משגר לונג מארץ' 2F
נתוני מסלול
מספר הקפות 14
אפוגיאה 315 ק"מ
פריגיאה 195 ק"מ
זמן הקפה 89.6 דקות
נטיית מסלול 42.6°
צוות
אנשי צוות לא מאויש
משימות קשורות
משימה קודמת
-
משימה הבאה
שנג'ואו 2
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 25956 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 1999-061A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שנג'ואו 1 (בסינית: 神舟一号) היא החללית הסינית הבלתי מאוישת[1] הראשונה במסגרת תוכנית שנג'ואו של תוכנית החלל הסינית, אשר שוגרה ב-19 בנובמבר 1999. היא הקיפה את כדור הארץ 14 פעמים ושבה ונחתה בשלום במונגוליה הפנימית.

שנג'ואו 1 הייתה שונה מהחלליות שבאו בעקבותיה: במקום להשתמש בתאים סולריים מתקפלים, הותקנו בה תאים סולריים קבועים. כמו כן, לא חלו שינויים במסלול במהלך טיסתה. לדברי צ'י פאז'ן, אחד המעצבים הראשיים של החללית, רק 8 מתוך 13 תת-מערכות היו מבצעיות. שנג'ואו 1 תוכננה בעיקר כדי לבדוק את המשגר מסוג צ'אנג ז'נג (Long March 2F). המרכיבים שנבדקו במהלך המשימה היו הפרדת מיכלולים, שליטה, יציבות, עילוי, כניסה מחדש לאטמוספירה, מגן החום ומערכת הנחיתה. החללית נשאה מטען של 100 קילוגרם זרעים, כדי לבחון את השפעות החלל עליהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנג'ואו 1 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החללית לא כללה מערכות לקיום חיים ולנטישה במצב חירום.