שלמה פלסנר (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה פלסנר
חיתוך עץ של דיוקן הרב שלמה פלסנר
חיתוך עץ של דיוקן הרב שלמה פלסנר
לידה 23 באפריל 1797
כ"ז בניסן ה'תקנ"ז
ברסלאו, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוגוסט 1883 (בגיל 86)
כ"ה באב ה'תרמ"ג
פוזנן, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 28 באוגוסט 1883 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו "נוזלים מן לבנון" - 1833 - הספרים החיצוניים מתורגמים לעברית
צאצאים אליהו פלסנר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רבי שלמה (סלומון) פלסנר

רבי שלמה (סלומון) פלסנר (כ"ז בניסן ה'תקנ"ז, 23 באפריל 1797כ"ה באב ה'תרמ"ג, 28 באוגוסט 1883) היה מתרגם ודרשן בן יהדות גרמניה במאה ה-19. ממתרגמי הספרים החיצוניים, מקורבו של רבי עקיבא איגר ומן הלוחמים בתנועה הרפורמית בגרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב יהודה פלסנר בברסלאו, למד אצל רבי אברהם טיקטין שכיהן אז כגאב"ד ברסלאו. בגיל צעיר התפרסם כגאון וצדיק.

הוא היה לבן חסותו של רבו ונהג לשאת דרשות נגד רוח תנועת ההשכלה היהודית ובעיקר נגד מהלכי הרפורמים. מיד לאחר פטירת הרב טיקטין בשנת ה'תקפ"א (1820) הפעילו האחרונים את קשריהם ואסרו עליו לדרוש בפומבי בברסלאו. בשנת 1830 התגורר בברלין, הוא נאם אחת לשבועיים בבית הכנסת, ונקט בדרשותיו בפרשנות הפשט למקרא. בשנת ה'תר"ג (1843) הוא עקר לפוזנן ושם כיהן כדרשן עד פטירתו.

מלבד עבודתו הדרשנית והפולמוסית, חיבר ספרי חידושים על המקרא, הערות על ששה סדרי משנה, וכתבים נוספים.

הוא נפטר בכ"ה באב תרמ"ג ובהלוויתו הספידו אותו הרב עזריאל הילדסהיימר והרב אברהם ברלינר[1].

בנו, אליהו (1841–1898), היה רב באוסטרבה[2].

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דייטשלאנד, המגיד, 5 בספטמבר 1883
  2. ^ נר חנוכה, המגיד, 13 בדצמבר 1865
    חדשות לבית ישראל, חבצלת, 29 באפריל 1898
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.