שלמה בוכנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שלמה בוכנר
לידה 1752
ה'תקי"ב
אולקוש עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 במאי 1828 (בגיל 76 בערך)
י"ח באייר ה'תקפ"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה כשאנוב, פולין
מקום מגורים כשאנוב, פולין
מקום פעילות גליציה
תקופת הפעילות ? – 2 במאי 1828 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי שמואל שמלקה מניקלשבורג
רבי אלימלך מליז'נסק
חיבוריו שערי אורה
אב רבי משה חריף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שלמה בוכנר מקשאנוב (בערך תקי"ב, 1752 - י"ח באייר תקפ"ח, 2 במאי 1828) היה אדמו"ר חסידי בגליציה, אב"ד כשאנוב, תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק ורבו של רבי דב בעריש מאושפיצין.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי משה חריף מחמעלניק חבר ועד ארבע ארצות ונכד למהר"ם טיקטין, אביו היה מיוחס לגדולי אשכנז ביניהם הרב משה איסרליש ובעל הטורי זהב.

נישא להעסא בת רבי שמחה רפאפורט. בעצת אשתו הפסיק ממלאכת הצורפות ונסע להיות תלמיד מובהק לרבי שמלקה בניקלשבורג, שם התיידד מאוד עם החוזה מלובלין. אחר כך היה תלמיד הנועם אלימלך. בליזנסק התרועע עם בעל המאור ושמש, וחליפת מכתבים התנהלה ביניהם. היה למדן גדול, ואמר שיעורי חריפות לתלמידים, לפעמים 8 ימים ויותר על סוגיה אחת.[1] בתחילה סירב לקבל רבנות, ועסק במסחר, לבסוף נתרצה לאחר שראשי הקהל בקשו מרבו ר' שמלקה מניקלשבורג שיצווה עליו לקבל כהונה זו, ונתמנה לרב ואב"ד קשאנוב בשנת תקמ"ח[2].

לאחר מחלה של שנה, נפטר ביום ל"ג בעומר ה'תקפ"ח ועל מצבתו בקשאנוב נכתב:

”פ"נ איש חי רב פעלים ירא אלקים וצדיק תמים כשמו כן הוא עד אסופו למעוני שמים ש'למה שמו ושלימה משנתו בעודו בחיים ל'עדתו הורה צדק ואב"ד לקהלתו מ'פיהו היינו חיים ארבעים שנה מתורתו הו'ד והדר פעלו יעמוד לנו זכות צדקתו ב'נן של קדושים ותלמיד קדושי עליונים מ'באר מים חיים דולה ומשקה תורה לאחרים ש'ם רבו האחד צדיק וקדוש א-ל מו"ה שמואל שמעלקי ה'לוי זללה"ה אב"ד דק"ק ניקלשבורג ורבו השני צדיק וקדוש א-ל בעה"מ ס' נועם אלימלך זללה"ה ה"ה הרב הגאון המאור הגדול בוצינא קדישא חסידא ופרישא מופת הדור כקש"ת מוה"ר שלמה בהרב החריף מוהר"ר משה זללה"ה נאסף לעמו זקן ושבע ימים ל"ג בעומר הלולא דרשב"י לפ"ק (תקפ"ח).”

תלמידו המובהק רבי דב בעריש מאושפצין בא אל ציונו כל שנה בל"ג בעומר וערך סעודה גדולה. הכתבים שהשאיר אחריו אבדו, כולל ספרו הקבלי שערי אורה. הניח אחריו משפחה עניפה של תלמידי חכמים באזור קראקוב, הם לא היו רבנים או אדמורי"ם, לפי צוואתו שלא יירשו אחריו שום התמנות.

סגולה לצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע הבטחתו לצאצאיו כי לאחר הסתלקותו יזכירו את שמו כסגולה להיוושע, כהבטחתו הידועה לזרעו אחריו, כאשר בעת צרה רח"ל יזכירו את שמו ושם אמו, "שלמה בן פייגא", תבא להם הישועה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה.
  2. ^ מרדכי בוכנר, ספר כשאנוב