שלמה ארד
 | |
| לידה |
24 באוקטובר 1946 בית דרע, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
25 בנובמבר 1975 (בגיל 29) ג'בל חלאל, מצרים |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| מקום לימודים |
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך |
  | |
שלמה יצחק ארד (24 באוקטובר 1946 - 25 בנובמבר 1975) היה משורר, מלחין וחבר קיבוץ בית זרע.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לשמואל וחיה ארד, חברי קיבוץ בית זרע שבעמק-הירדן. בעידודו של אביו המוזיקאי החל ללמוד נגינה בפסנתר, ובהיותו בתיכון ניצח על מקהלות קטנות, הלחין שירים ועיבד מנגינות. בסיום לימודיו, טרם גיוסו, החל ללמוד בסמינר למורים למוזיקה שבאורנים.
בנובמבר 1965 התגייס והתנדב לסיירת צנחנים.
בשנת 1968 ניתנו לו שלושה חודשי חופשה מיוחדת כדי להלחין ולהדריך את מקהלת הקיבוץ בהכנת חג הארבעים של הקיבוץ.
בשנת 1969, לאחר שחרורו, נענה לבקשת תנועת השומר הצעיר, שקיבוצו משתייך אליה, להשתתף בהכנת האירועים לציון יובל התנועה. ארד חיבר והלחין מחזמר[1] שעלה בקיבוצים רבים ואף על במות בערים שונות.
בשנת 1971 החל בהוראת מוזיקה בבית הספר הקיבוצי שבמעלה החמישה.
במלחמת יום הכיפורים לקח חלק בקרבות בסיני, במעבר תעלת סואץ ובאיסמעיליה. באותה מלחמה נפל ברמת-הגולן אחיו הצעיר בועז[2].
בנובמבר 1975 יצא ארד לשירות-מילואים בסיני. לקראת סיום השירות לקה אביו בהתקף לב ואושפז בבית חולים במרכז הארץ. ארד קיבל רשות לטוס לצפון כדי לבקר את אביו, אך המטוס התרסק זמן קצר לאחר המראתו על ג'בל חלאל וכל נוסעיו נספו.[3] ביום כ"ב בכסלו תשל"ו (25.11.1975)[4]. אביו נפטר מיד לאחר הישמע הבשורה ושניהם הובאו למנוחות ב-2 בדצמבר 1975 בבית העלמין האזרחי בית זרע[5][6][7].
השיר "בלילה על הדשא" (לחן: יאיר רוזנבלום) נכתב לזכרו של ארד על ידי בת כיתתו של ארד, אסתר ניצב[8].
השיר "היי לבדך" שכתב ארד הולחן (מחדש) על ידי נווה וליאור תאנה ועובד על ידי שמוליק נויפלד ביום הזיכרון 2016 במסגרת הפרויקט של גל"צ "אלה האחים שלי"[9][10][3].
בלילה על הדשא (לזכרו)[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיר הנושא מתוכניתה של חבורת הזמר של פיקוד הצפון שהועלתה ב־1977 והוקדשה כולה לשיריו של יאיר רוזנבלום. כותבת השיר אסתר ניצב חיברה אותו כשיר זיכרון לבן כיתתה ארד שנהג לארגן ערבי שירה.
נשב בחוץ, כל כך יפה, יפה הליל נשיר רעים לקול צלילי מיתר שירים פשוטים על אהבה וקיץ שירי הלב ההם שאין כמותם
— בלילה על הדשא
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחניו יצאו לאור בחוברת "שירים לבית ולנוף"[11] ו"שיר השירים[12].
לאחר נופלו יצאו לאור מפרי-עטו ספר שירים 'תוגה ומרחק'[13][14] ואוסף של לחנים 'אלף צלילים'[15].
שירים שהלחין[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אידיליה ברפת (מילים: גדעון נאמן)
- אל הנירים האפורים (מילים: נתן יונתן)
- אני אוהב פרפרים (מילים: ניבה לניר)
- באפלולית (מילים: ניבה לניר)
- בין הבית והדרך (מילים: בנימין הלוי)
- גן נעול (מילים: מן המקורות)
- היי לבדך (מילים: שלמה ארד)
- המנון מלכיה (מילים: שפר שחטר)
- השבעתי אתכן בנות ירושלים (מילים: מן המקורות)
- זוהר החרמון (מילים: שפר שחטר)
- חופש שינה (מילים: גדעון נאמן)
- כי חם ילדי (מילים: אסף אור)
- ליבבתיני (מילים: מן המקורות)
- ליד הדרך (מילים: שפר שחטר)
- מאחורי השער (מילים: חיים נחמן ביאליק)
- מה חסר? (מילים: יונתן בן-נחום)
- משירי ההלך (מילים: בנימין הלוי)
- על ירדן וחופיו (מילים: בנימין הלוי)
- על משכבי בלילות (מילים: מן המקורות)
- פזמון עיתונאי חוץ לארץ (מילים: שפר שחטר)
- קנון הפרח (מילים: חנה ליפקין)
- רכילות (מילים: שפר שחטר)
- שחורה אני ונאוה (מילים: מן המקורות)
- שיר אהבה (מילים: ניבה לניר)
- שיר הארנב (מילים: בנימין הלוי)
- שיר החורף (מילים: שפר שחטר)
- שיר השירים אשר לשלמה (מילים: מן המקורות)
- שלושת הדורות (פתאום כשכבה האור) (מילים: גדעון נאמן).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בית זרע מתכוננת לחגיגות היובל, על המשמר, 31 במאי 1968
- ^ המשפחות בקיבוץ בית זרע, מודעת אבל - מרדכי סדן, דני אדלסון, בועז ארד, שרגא שטיין, מעריב, 21 בפברואר 1974
- ^ 1 2 שירה עובדת - שלמה ארד
- ^ סמל שלמה (יצחק) ארד, באתר יזכור
- ^ מאיר הראובני, זעקת איוב בבית זרע, מעריב, 5 בדצמבר 1975
- ^ מאיר הראובני, איוב לא העז, אבל אני אזעק, מעריב, 3 בדצמבר 1975
- ^ סופר "דבר" בגליל, שלמה ושמואל ארד הובאו למנוחות בבית זרע, דבר, 3 בדצמבר 1975
- ^ בלילה על הדשא, באתר האתר של יאיר רוזנבלום
- ^ "אלה האחים שלי"- כל השירים מהפרויקט, באתר מאקו, 10 במאי 2016
- ^ היי לבדך, באתר יוטיוב
- ^ שירים לבית ולנוף - חוברת תוים
- ^ שיר השירים - חוברת תוים
- ^ שלמה ארד, תוגה ומרחק
- ^ חוברת שירה - תוגה ומרחק
- ^ חוברת תווים - אלף צלילים