שלום, תפילת הדרך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלום, תפילת הדרך
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי יקי יושע
הופק בידי דורית יושע
אורגד ורדימון
תסריט יקי יושע
עריכה ינקול גולדווסר
שחקנים ראשיים יקי יושע
דורית יושע
אירית מוהר
אברהם בן-יוסף
אילן תורן
ישראל גוריון
אהרון אלמוג
רפי אדר
מוזיקה יקי יושע
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יקי יושע בע"מ
הקרנת בכורה יוני 1973
משך הקרנה 80 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"שלום, תפילת הדרך" הוא סרטו הראשון באורך מלא של הבמאי יקי יושע. הסרט עוסק בלבטים ומצוקות הנעורים בישראל של לפני מלחמת יום כיפור.

הסרט נחשב לסרט הפוליטי הישראלי הראשון ולאחר המלחמה אף הוגדר על ידי הביקורות כ"נבואי".[דרוש מקור] ב"מעריב" הוגדר כ"סרט ההיפים הראשון ואולי גם האחרון שנעשה בארץ."[דרוש מקור]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום, צעיר תל אביבי, הוא בן למשפחה בורגנית. הוריו רוצים שילך לאוניברסיטה, אך לשלום אין ראש ללימודים. אבא של שלום אינו משוכנע שבנו האהוב עושה את הטוב ביותר שיכול לעשות בחייו, כשאינו עושה שום דבר. לשלום יש מכונית "סטיישן" מרופטת, יש לו שתי נשים להסעה ולאהבה, ו"זה בסדר", כפי שמסבירה אחת מהן, אמא לילדה קטנה, פטפטנית ומתוקה. שלום מסתובב בדרכים, מחפש את עצמו, צעיר ישראלי בעקבות גורלו. הוא מזדמן, בין השאר, לחבורה של אמנים, שמתווכחים על עתידה החברתי-פוליטי של ישראל. מלחמה ושלום, התנחלויות ושטחים, עשירים ועניים. על דבר אחד אין ויכוח, העתיד לא נראה ורוד. שלום מחליט לעזוב את הארץ ולנסוע לאמריקה, אך לבסוף נשאר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]