שיר העמק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שיר העמק הוא שיר שכתב נתן אלתרמן והלחין דניאל סמבורסקי. השיר נכתב בשנת 1934 כחלק מפסקול הסרט לחיים חדשים שהפיקה מרגוט קלאוזנר בשיתוף עם קרן היסוד.[1]

הסרט "לחיים חדשים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נקרא במקור "הארץ המובטחת" ("לחיים חדשים"), אך הוא נכנס לתודעה בשם "לחיים חדשים". הוא צולם בארץ ישראל ומטרתו הייתה להציג את החיים בארץ ישראל במטרה לעודד גיוס כספים בידי נדבנים יהודים החיים בגולה.[1]

ההתיישבות בעמק יזרעאל הייתה סמל חשוב באתוס הציוני. לפיכך, הוזכרו חיי החלוצים בעמק במהלך הסרט. מרגוט קלאוזנר, מחלוצי הקולנוע בישראל, פנתה לסמבורסקי שעלה לארץ כשנתיים קודם לכן, על מנת שיכתוב וילחין שיר לסרט.[1] סמבורסקי כתב לחן ומילים, אך לבסוף ויתר על המילים ופנה לאלתרמן שיכתוב אותן לשיר.

בסרט נכללו שני שירים נוספים שכתבו והלחינו אלתרמן וסמבורסקי: "שיר בוקר" ("בהרים כבר השמש מלהטת") ו"שיר הכביש". שיר שנקרא "תל אביב", הוכנס אף הוא לסרט, אך רק מנגינתו הוכנסה לסרט.[2][1]

בסצנה שצולמה בקיבוץ גבעת ברנר[3] ומדמה חדר אוכל קיבוצי נראים חלוצים רבים יושבים ואוכלים. לפתע נשמעת קריאה של חלוצה, "חבריה הקשיבו, דממה ביזרעאל". סמבורסקי, מלחין השיר, נראה יושב, מנגן על הפסנתר, שר את שיר העמק ומלמד את החלוצים את השיר. בהמשך חלוצים שעסוקים בפעולות יומיומיות שרים חלקים מן השיר.

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מהלל את העמק ואת עבודת החלוצים. בבית הראשון בשיר מוזכרים קיבוץ בית אלפא שהוקם במזרח עמק יזרעאל ונחשב כקיבוץ הראשון שהוקם על ידי השומר הצעיר ומושב נהלל הנחשב למושב העובדים הראשון. שני היישובים הוקמו בראשית שנות ה-20.

הפזמון החוזר ("מה, מה לילה מליל... אנו לך משמרת") מבוסס על ציטוט מספר ישעיהו ("שֹׁמֵר מַה מִלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל", ישעיהו כא יא), ונרמזת בו סכנה האורבת בפתח.

הבית השני מהלל את הארץ ושדותיה ואת העמק.

בבית השלישי ישנה אווירה של מלחמה. מוזכר שמישהו ירה ומישהו נפל, בין בית אלפא לנהלל. התשובה לשאלה "מי ירה ומי נפל" אינה נענית בשיר.

ביצועים לשיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיר נרשמו לאורך השנים ביצועים רבים, ביניהם של חנה קיפניס (הוקלט ביולי 1935),[4] אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין, הגבעטרון, הפרברים, האריות, הופה היי, שלומית אהרון, תומר ישעיהו ואביאל סולטן.

ההיסטוריון תום שגב מספר בספרו "המיליון השביעי: הישראלים והשואה", כי במהלך אחד מביקוריו של העסקן הציוני קורט טוכלר במטה הגסטאפו בברלין בשנות ה-30, הוא שמע שם את "שיר העמק" מתנגן.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 "שיר העמק", "שיר בוקר", שיר החירות" מגרמניה לעמק וחזרה. עפר גביש, אירועי זמר.
  2. ^ ד"ר איתי פלאות, מאמרים, שיר העמק - כל האמת, באתר מרכז תרבות ידע ופנאי (הקישור אינו פעיל)
  3. ^ יריב פלג, בראשית ברא אלהים את הריתמוס, באתר ישראל היום, 18 ינואר 2019
  4. ^ הקלטה מספר 41 ברשימת הקלטות אצל חברת Lukraphon, באתר www.lotz-verlag.de
  5. ^ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, פרק 1, עמ' 25–26, הערה ראשונה. שגב קושר זאת לביקורו בארץ ישראל באביב 1933 של הברון לאופולד פון מילדנשטיין, מראשוני החברים באס אס, כדי לכתוב סדרת כתבות לעיתונו של יוזף גבלס בשם "נאצי מבקר בארץ־ישראל". במהלך ביקורו הוא התארח במספר קיבוצים ושגב מציין כי הביא איתו לגרמניה כמה תקליטים. אולם השיר גם הוקלט בברלין בשנת 1935 בביצוע חנה קיפניס.