שיטת הנגב

שיטת הנגב
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	קיטניתאים
משפחה:	קטניות
תת־משפחה:	מימוסיים
סוג:	שיטה
מין:	שיטת הנגב
שם מדעי
	Acacia pachyceras; ‏Schwartz, 1939

שיטת הנגב (שם מדעי: Vachellia gerrardii) הוא מין נדיר של עץ השיטה. העץ גדל בדרום הנגב והערבה בעיקר ברמות הגבוהות בין נחל פארן לבין אילת והמושב פארן ובערוצי הנחלים וכן בסיני ובירדן. העץ תואר לראשונה בסעודיה. שיטת הנגב גדל באזור אדום והוא נדיר בערבה. שיטת הנגב גדל גם בכווית ובעיראק במדבר הדרומי.

שיטת הנגב הוא עץ מדברי העמיד בקור טוב יותר משאר מיני השיטה הגדלים בישראל. גובה העץ כ-8 מטר בממוצע וישנם פריטים המגיעים לגובה של 12 מטר. לעץ גזע יחיד. הפרי איננו סלילי אלא בצורת מגל. קליפת הגזע של העץ הבוגר מתקלפת בקלות בצורת קשקשים בצבע צהוב - חום. בלוטת הצוף שעל העלה סמוכה לבסיס הפטוטרת. הפריחה בחודשים יולי עד אוקטובר. העלים אפורים יותר מהעלים של עצי שיטה אחרים הגדלים בישראל והם מכוסים שיער דק דמוי לבד. הקוצים ארוכים וצפופים. שיטת הנגב הוא עץ המופיע ברשימת הצמחים מוגנים בישראל.^[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל. משרד הביטחון – ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע. כרך 10 עמוד 144
הבריטניקה החדשה לנוער, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד וכתר הוצאה לאור. כרך 16 עמוד 52.
נעמי פינברין-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, הוצאת כנה - ירושלים. ISBN 965-264-051-4