שיחת משתמש:Ronam20/מדיניות אזכור עתירות שנדחו

שאלה

תודה על כתיבת המדיניות. האם היא נוגעת גם לעתירות שאינן קשורות לפרסים או מינויים? למשל במסגרת תביעה משפטית.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 11:43, 21 במאי 2020 (IDT)

נראה לי שמוגבלת למינויים ופרסים. מה דעתך? Ronam20 - שיחה 13:52, 21 במאי 2020 (IDT)

לדעתי לא צריך מדיניות רק למשהו כזה ספציפי ועדיף להרחיב אותה (מדיניות אמורה להיות יותר מקיפה).המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 15:17, 21 במאי 2020 (IDT)

אני חושב שהמדיניות מנסה לסכם נושא כללי מידי. עתירות זה שם כולל לנושא רחב מאוד ועדיף לדון לגופו של כל ערך בנפרד. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 18:39, 21 במאי 2020 (IDT)

ממש מצחיק שהמקיסט חושב שזה נושא ספציפי מדי ורונאלדיניו חושב שזה נושא כללי מדי ואני מסכים עם שניהם XD איתמראשפר - שיחה 19:04, 21 במאי 2020 (IDT)

המקיסט, לא נכון להרחיב לכל תביעה ועתירה. במשפטים פליליים, כמו גם במשפטי הפרת פטנטים וכו' דחיית תביעה יכולה להיות בעלת חשיבות משמעותית. לעומת זאת עתירות כנגד מינויים ופרסים שנדחות הם בדרך כלל עתירות על בסיס אי-הסכמה פוליטית או ערכית ולכן הן בגדר "ביקורת עם עניבה" כפי שאמר עוזי בצדק. לכן נכון להשאיר את התחום של המדיניות למינויים ופרסים. זו גם תשובה לטל. עם ההגבלות האלה, הנושא לא יהיה רחב מדי (וכמובן, אחת אפשרויות ההצבעה היא "לא לקבוע מדיניות" ומי שסבור שלא נכון לקבוע מדיניות יוכל לבחור בכך). Ronam20 - שיחה 19:46, 21 במאי 2020 (IDT)

לגבי החלטה 2

האם לאזכר את הנימוקים להגשת העתירה ולדחייתה

יש לדייק את החלטה 2, משום שאין פה רק שאלה לגבי האם לאזכר אלא גם איך מאזכרים, אם הוחלט לאזכר. ניתן לראות דוגמה מהדיונים אודות הרב אריאל. שם חוץ מהשאלה האם מאזכרים את זה שהעתירה הוגשה בשל האמירות של הרב אריאל, שפורשו כאמירות בגנות הלהט"בים, הייתה גם שאלה אם מזכירים מהן אותן אמירות. אולי ניתן להוסיף עוד סעיף החלטה כדי לסגור גם את העניין הזה. אביתר ג' • שיחה • 12:06, 21 במאי 2020 (IDT)

אביתר ג', יש לך רעיון איך לנסח? Ronam20 - שיחה 13:52, 21 במאי 2020 (IDT)

אולי משהו כזה?

...

החלטה 3

והיה אם יוחלט לאזכר את נימוקי העתירה ודחייתה (בהחלטה 2):
האם לצטט מתוך פסק הדין את ההערכה המוסרית של השופטים ואת תחושותיהם

• אפשרות א - לצטט
• אפשרות ב - לא לצטט
• אפשרות ג - לא לקבוע מדיניות

החלטה 4

והיה אם יוחלט לאזכר את נימוקי העתירה ודחייתה (בהחלטה 2):
האם לצטט את האמירות של נשוא העתירה, שבגינן הוגשה העתירה

• אפשרות א - לצטט
• אפשרות ב - לא לצטט
• אפשרות ג - לא לקבוע מדיניות

אביתר ג' • שיחה • 14:05, 21 במאי 2020 (IDT)

הוספתי. Ronam20 - שיחה 22:19, 21 במאי 2020 (IDT)

ההבחנה לא צריכה להיות בין נימוקים לדחיית העתירה ובין הערכה מוסרית של השופטים ותחושותיהם, אלא בין המושגים המוכרים מתורת המשפט: טעם הפסק (רציו דסידנדי) ואמרת אגב (אוביטר). ככל שמדובר בציטוט של אמרת אגב ("הערכה מוסרית" בלשונך), יש להבחין בין שיוך של הציטטה לבית המשפט ובין שיוך של הציטטה לשופט שנתן את חוות הדעת. עלמה/יאיר • שיחה 13:14, 22 במאי 2020 (IDT)

עלמה/יאיר, תודה על המשוב. האם יש לך רעיון לניסוח שיהיה בהיר גם ללא משפטנים שביננו? (כלומר שאנשים יוכלו להסיק בעצמם את "השורה התחתונה" של האפשרויות השונות. נראה לי ש"אמרת אגב" (וק"ו "אוביטר") איננה מונח בהיר מספיק למי שלא מצוי בתחום (יש כנראה צורך שאיזה שילוב בין המינוח המקצועי לשפה החופשית היום-יומית). Ronam20 - שיחה 13:32, 22 במאי 2020 (IDT)

מפריעה לי החלטה 4. ייתכן שהעתירה תוגש על סמך מעשים של המשיב, טענות לליקויים בהליך המינוי שלו או בהחלטה להעניק לו את הפרס, או על סמך כל שיקול אחר שאינו אמירות שלו. וגם אם כבר מדובר על אמירות שלו, אבל הוחלט במסגרת סעיף 2 או באופן פרטני לאזכר את נימוקי העתירה, אז ממילא זה כולל ציטוט של לפחות חלק מהאמירות, אם לא הוצגו כבר בערך. לא? זה שבהצבעת המחלוקת על הרב אריאל הציעו לכתוב 'התבטאויותיו נגד קהילת הלהט"ב' בלי לצטט את ההתבטאויות ולמרות שלא התבטא נגד 'קהילת הלהט"ב', או לייחס לו ציטוט שלא אמר, זה קשור למדיניות האמינות והניטרליות הכללית של ויקיפדיה ולא להצעת המדיניות הזאת. בברכה, גנדלף - 22:38, 23/05/20

אני מסכים עם גנדלף (!!) המדיניות הזאת נראית קצת ספציפית מדי למקרה הנוכחי עם הרב אריאל. אולי צריך לעשות עוד קצת מחקר על מצבים דומים, כדי לגבש מדיניות יותר נכונה בצורה יותר מושכלת. איתמראשפר - שיחה 00:52, 24 במאי 2020 (IDT)

למרבה הצער, כאשר אני מתבקש לנתח החלטות שיפוטיות ולתאר את המבנה הספרותי שלהן, אין באפשרותי להימנע כליל משימוש באותם המונחים שיש להם משמעות מקצועית מוסכמת ונדרש ידע במשפטים כדי להבין אותם לעומקם. אנסה לנסח את הדברים בהרחבה יתרה מתוך תקווה שכך תובהר כוונתי גם ללא משפטנים.

אֵלו אמירות ניתן לצטט מתוך החלטה שיפוטית הדוחה עתירה נגד מינוי, תגמול או מחווה?

• אפשרות א' - ניתן לצטט רק אמירות בעלות נפקות משפטית ורק אם הן בעלות נפקות אופרטיבית
  • דוגמה: ”התבטאויותיו של הרב אריאל כלפי הקהילה הלהט"בית [...] אינם באים בגדרה של עשייתו המקצועית.” (בעניין יעקב אריאל, פסקה 12 לפסק דינה של השופטת ברון)
  • הערה: בעתירות הרלוונטיות, נשוא הערך הוא בדרך כלל משיב פורמלי, לכן אמירות בעלות נפקות אופרטיבית מבקרות את שיקול דעתו של הגורם הממנה, המזכה או הממליץ. במרבית העתירות הרלוונטיות, אמירות בעלות נפקות אופרטיבית אינן מבקרות במישרין את נשוא הערך.
  • דוגמה נוספת: ”בכתבה התבטא משיב 5 כלפי בני עדות המזרח באהדה.” (בעניין ישעיהו ליברמן)
  • הערה: במקרים חריגים, אמירה בעלת נפקות אופרטיבית עשויה לכלול ביקורת ישירה על נשוא הערך. עם זאת, לא תיתכן אמירה ביקורתית בעלת נפקות אופרטיבית כלפיי נשוא הערך כאשר העתירה נדחתה במלואה.
  • דוגמה אחרת: ”עצם הרשעתו של קצין בגרימת מוות ברשלנות אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע את קידומו בכלל או את קידומו לדרגת אלוף בפרט.” (בעניין יוסף מישלב)
• אפשרות ב' - ניתן לצטט רק אמירות בעלות נפקות משפטית גם אם הן נטולות נפקות אופרטיבית
  • דוגמה: ”בעניינה של סוויד נתעורר, למיצער, ספק אם אכן זכתה בחירתה ברוב קולות חברי המועצה, ויש יסוד לטענה כי מינוייה לא זכה ברוב קולות חברי המועצה, כנדרש.” (בעניין ורד סוויד, פסקה 6 לפסק דינו של השופט חשין)
  • דוגמה נוספת: ”אפשר שעדיף היה שברודי יימנע מלהציע את עו"ד מזרחי כמועמד.” (בעניין שמעון מזרחי, פסקה 13 לפסק דינו של השופט גרוניס)
  • דוגמה אחרת: ”לא נעשה שימוש כלשהו באלימות כנגד אזרחים בכפר מימון, ורוב המפגינים שלקחו חלק באירוע חזרו לבתיהם.” (בעניין ניסו שחם, פסקה 2 לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה)
• אפשרות ג' - ניתן לצטט גם אמירות נטולות נפקות משפטית
  • דוגמה: ”תומרקין הוא בעל לשון בוטה והליכות מחוספסות, הנמנה עם העולבים ושאינם נעלבים, שלהבעת השקפותיו נוטה להיזקק לביטויים קשים וחריפים ואינו מהסס להכפיש אוכלוסיות שלמות מקרב הציבור, תוך שימוש בלשון גורפת ומכלילה.” (בעניין יגאל תומרקין, פסקה 10 לפסק דינו של השופט מצא)
  • דוגמה נוספת: ”מר שניצר, עיתונאי מוערך ובעל תרומה של למעלה מיובל לעיתונות הישראלית.” (בעניין זאב שטרנהל, פסקה ה' לפסק דינו של השופט רובינשטיין)
  • דוגמה אחרת: ”תופעה של השנים האחרונות היא כי הענקת פרס ישראל, על היוקרה וההכרה הציבורית שיש בהענקתו לתרומתו ולהישגיו של מקבל הפרס, הפכה בשנים האחרונות מוקד למחלוקות ציבוריות שונות שלא אחת הובאו לפתחו של בית המשפט.” (בעניין זאב שטרנהל, פסקה 6 לפסק דינה של השופטת ארבל)

לאחר שבחנתי את הסוגיה, לא השתכנעתי בקיומה של הצדקה משמעותית ליוזמה זו. היוזמה שאתה מקדם מנסה לטפל במקרים ייחודיים בדרך של מדיניות כללית. היוזמה מופעלת בשמה של אחידות מכוח עקרון השוויון, אך נדמה לי שבמקרים הללו דווקא מתאימה האמירה מקרים קשים יוצרים דין רע. ניסיון לתפור חוק קאזואיסטי באמצעות ניסוח של מקרה טיפוסי צפוי ליצור בעיה כפולה: בעיית סגוליות, מפני שכל הגדרה פרמטרית לא תכסה את כל המקרים בהם נמתחה ביקורת לא־משפטית במסגרת החלטה שיפוטית (למשל, בתביעות לשון הרע); ובעיית רגישות, מפני שכל הגדרה פרמטרית תכסה גם מקרים בהם לא נמתחה ביקורת לא־משפטית במסגרת החלטה שיפוטית (למשל, בעניין עמוס עוז; או בעתירות שעניינן טיב ההליך ולא מהות ההחלטה, למשל, בעניין המכון הישראלי לדמוקרטיה).

מסקירה מדגמית של הפסיקה עולה שרק במספר מצומצם של עתירות בתחום ההגדרה צפויה להתעורר מחלוקת של ממש בשל אמירה ערכית לא־משפטית שניתנה בהחלטה.

מקרים בתחום ההגדרה בהם לא נמצאה אמירה ביקורתית:

1. עמוס עוז – בג"ץ 1933/98 ח"כ צבי הנדל נ' שר החינוך התרבות והספורט ואחרים, ניתן ב־25 במרץ 1998
2. ורד סוויד – בג"ץ 868/98 אלי קצירי נ' ראש עירית נתניה ואחרים, ניתן ב־14 ביולי 1998
3. שולמית אלוני – בג"ץ 2348/00 סיעת המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית בארץ ישראל נ' שר החינוך, יוסי שריד ואחרים, ניתן ב־23 באפריל 2000
4. יוסף מישלב – בג"ץ 4555/01 צבי יקותיאל ואחרים נ' ראש המטה הכללי, רב אלוף שאול מופז ואחרים, ניתן ב־24 ביולי 2001
5. סטפן וורמצ'וק – בג"ץ 10673/03 משה מרגלית ואחרים נ' יד-ושם, רשות הזכרון לשואה ולגבורה ואחרים, ניתן ב־8 בספטמבר 2004
6. דוד ריב – בג"ץ 9496/09 אורי ח. פיינטוך, עו"ד נ' רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב ואחרים, ניתן ב־9 בדצמבר 2009
7. המכון הישראלי לדמוקרטיה – בג"ץ 3346/09 פורום משפטי למען ארץ ישראל, ע"ר ואחר נ' שר החינוך ואחרים, ניתן ב־26 באפריל 2009
8. ליאור בוקר, אהובה תומר ואיציק מלינה – בג"ץ 2656/11 ועד משפחות חללי שירות בתי הסוהר מאסון הכרמל ואחרים נ' השר לביטחון פנים ואחרים, ניתן ב־5 באפריל 2011
9. שמעון מזרחי – בג"ץ 2324/11 שי גיל ואחרים נ' שר החינוך ואחרים, ניתן ב־26 באפריל 2011
10. אפרים ברכה – בג"ץ 5855/13 פלונית נ' השר לביטחון פנים ואחרים, ניתן ב־11 ביוני 2014
11. ישעיהו ליברמן – עת"מ (ירושלים) 58387-01-15 עמותת נוער כהלכה נ' ניר ברקת ראש עיריית ירושלים, ניתן ב-28 בינואר 2015.

מקרים בתחום ההגדרה בהם נמצאה אמירה ביקורתית:

1. יגאל תומרקין – בג"ץ 2769/04 ח"כ שאול יהלום נ' שרת החינוך התרבות והספורט ואחרים, ניתן ב־19 באפריל 2004
2. ניסו שחם – בג"ץ 5562/07 עו"ד דרור שוסהיים נ' השר לביטחון פנים ואחרים, ניתן ב־23 ביולי 2007
3. זאב שטרנהל – בג"ץ 2454/08 פורום משפטי למען ארץ ישראל ואחרים נ' פרופ' יולי תמיר – שרת החינוך ואחרים, ניתן ב־17 באפריל 2008
4. יעקב אריאל – בג"ץ 1977/20 האגודה למען הלהט"ב בישראל ("האגודה לשמירת זכויות הפרט") נ' שר החינוך ואחרים, ניתן ב־26 באפריל 2020

בהצלחה. עלמה/יאיר • שיחה 02:56, 24 במאי 2020 (IDT)

תודה לך יאיר, על הסבר מקצועי שהיה מעמיק כפי שהיה נהיר - אפילו לי, שחסר השכלה משפטית. איתמראשפר - שיחה 03:23, 24 במאי 2020 (IDT)

תודה יאיר או עלמה, על ההסברים. אחשוב מאוחר יותר איך לנסח/לשלב ובאיזו רזולציה בסעיף זה. Ronam20 - שיחה 03:42, 24 במאי 2020 (IDT)

עלמה/יאיר, לא ממש הבנתי מהדוגמאות שלמעלה מהי "נפקות משפטית" ומהי "נפקות אופרטיבית". לדוגמה, הבאת ציטוט מהבג"צ בעניינו של הרב אריאל, כדוגמה לאמירה שיש בה נפקות משפטית ואופרטיבית. לי זה היה קצת סתום. אני הייתי מביא את האמירה הזו דווקא כדוגמה לאמירה שאין לה נפקות בכלל, משום שבסופו של דבר בג"צ לא התערב בהחלטת חבר השופטים לתת את פרס ישראל. אשמח אם תביאי (תביא?) הסבר קצת יותר נהיר מהן הנפקויות הללו, ומהו ההבדל ביניהן. אביתר ג' • שיחה • 11:09, 25 במאי 2020 (IDT)

בעניין אריאל, ניתן לתאר את המהלך הלוגי של בית המשפט כך:

1. טענה: ועדת הפרס הייתה צריכה לשקול את ההתבטאויות של אריאל נגד קהילת הלהט"ב
2. הנחה: ועדת פרס ישראל בתחום מקצועי נתון צריכה לשקול רק את העשייה המקצועית של המועמד לקבלת פרס
3. קביעה: ”התבטאויותיו של הרב אריאל כלפי הקהילה הלהט"בית [...] אינם באים בגדרה של עשייתו המקצועית”
4. מסקנה: מפני שהתבטאויותיו של אריאל כלפי הקהילה הלהט"בית אינם בגדר עשייתו המקצועית, ועדת פרס ישראל לא צריכה לשקול אותן
5. תוצאה: העתירה נדחית

לעומת זאת, בעניין סוויד, ניתן לתאר את המהלך הלוגי של בית המשפט כך:

1. טענה: בהחלטה מיום ה-15.2.1998 לא הייתה רשאית מועצת העיר נתניה לאשרר את החלטתה מיום ה-14.9.1997 למנות את סוויד, מפני שההחלטה המוקדמת לא נתקבלה ברוב קולות, לכן לא אושר מינוייה של סוויד כדין
2. הנחה: ”בעניינה של סוויד נתעורר, למיצער, ספק אם אכן זכתה בחירתה ברוב קולות חברי המועצה, ויש יסוד לטענה כי מינוייה לא זכה ברוב קולות חברי המועצה, כנדרש”
3. קביעה: בהחלטה מיום ה-15.2.1998 מועצת העיר נתניה לא רק אישררה אלא גם אישרה את מינוייה של סוויד
4. הנחת קדם: לשאלת תקינות הליך מינוייה של סוויד, לא רלוונטי האם נבחרה או שלא נבחרה ברוב קולות בהחלטה מיום ה-14.9.1997
5. מסקנה: מפני שבהחלטה מיום ה-15.2.1998 אושר מינוייה של סוויד ברוב קולות חברי המועצה, מועצת העיר נתניה אישרה את מינוייה של סוויד כדין
6. תוצאה: העתירה נדחית

שים לב שניתן להשמיט את האמירה נטולת הנפקות האופרטיבית, מבלי לשנות את המסקנה או התוצאה.

אמירה נטולת נפקות משפטית, היא אמירה שאין לה זיקה לעילה משפטית, בין שעלתה בפועל בעתירה ובין שניתן להעלותה מבחינה תאורטית. אין עילה משפטית הקבועה בדין לעתירה נגד ”בעל לשון בוטה והליכות מחוספסות”. עלמה/יאיר • שיחה 15:47, 25 במאי 2020 (IDT)

עלמה/יאיר, תסביר לי אם הבנתי אותך נכון. הקביעה שהוועדה לא הייתה צריכה להביא בחשבון את ההתבטאויות היא אמירה עם נפקות משפטית ואופרטיבית אבל האמירה, במאמר מוסגר, שההתבטאויות צורמות ועולבות אין בה נפקות משפטית ואופרטיבית . נכון? Ronam20 - שיחה 16:36, 25 במאי 2020 (IDT)

אכן, כל פסוקית (אמירה) שהיא הכרחית על מנת להגיע לתוצאה המשפטית, היא פסוקית (אמירה) בעלת נפקות אופרטיבית (רציו דסידנדי בעגה המשפטית). כאמור, נוסף על הדוגמאות שהבאת, קיים מצב ביניים של אמירה שיש בה נפקות משפטית אבל אין לה נפקות אופרטיבית. עלמה/יאיר • שיחה 16:45, 25 במאי 2020 (IDT)

Ronam20, בעקבות ההסבר של רענו/תנו המלומד/ת, שמתי לב שההחלטה המתבקשת בסעיף 3 היא האם לאזכר הערות ביקורתיות מתוך פסק הדין שאין להן משמעות אופרטיבית, אבל הדוגמאות הן של ציטוטי הערות ביקורתיות שכלל אין להן משמעות משפטית. אז נראה לי עדיף ליישר אחד לפי השני. בנוסף, מאחר שעומדת על הפרק החלטה לאזכר הערות ביקורתיות ללא שיקול דעת וללא הגבלה, אני מציע להבהיר בנוסח ובדוגמאות האם ההחלטה היא רק לגבי ביקורת על נשוא הערך או גם על ההחלטה בעניין המינוי/פרס, והאם רק ביקורת שלילית או גם חיובית. בברכה, גנדלף - 00:54, 27/05/20

גנדלף, לדוגמאות כמובן גם אין נפקות אופרטיבית (ק"ו), אבל אולי כדאי להוסיף דוגמה בעלת נפקות משפטית וללא נפקות אופרטיבית (?. יש לך רעיון?). ואכן כדאי להוסיף את התוספות שהערת. אתקן מחר). Ronam20 - שיחה 01:17, 27 במאי 2020 (IDT)

מאחר שהסעיף מתייחס למקרה בו הנימוקים לדחיית העתירה מוצגים בערך, איני בטוח איזו ביקורת בעלת נפקות משפטית לא אמורה כבר להיות כלולה, ותוכל לשמש כדוגמה. בברכה, גנדלף - 03:13, 27/05/20

הוספתי דוגמאות. מה דעתך ? Ronam20 - שיחה 20:34, 27 במאי 2020 (IDT)

תודה. כנראה לא יהיה לי פנאי לחפור בנושא מעבר למה שכתבתי. בשולי הדיון אעיר שבדומה לדוגמה שלך מ"ועדת הפרס פעלה בפזיזות כשהחליטה להעניק את הפרס לאדם שאלה מעשיו" זכינו היום לדוגמה נפלאה[1] להתבטאות של שופט שאינה חלק מהרציו של פסק הדין. בברכה, גנדלף - 02:28, 28/05/20

אני מתקשה לחשוב על מצב משפטי שבו ועדת הפרס תפעל בפזיזות ובכל זאת תנהג בסבירות (במובן המשפטי). לפי סעיף 11 לחוק הפרשנות ולאור דיני המשפט המִנהלי, נדרש להפעיל סמכות מִנהלית במהירות הראויה. כלומר, על ועדת הפרס מוטלת חובה שבדין להפעיל את שיקול דעתה תוך שקידה ראויה ולא לפעול בפזיזות. ייתכן מצב משפטי שבו פזיזותה של ועדת הפרס לא תעלה כדי אי־סבירות קיצונית, ועל כן בית המשפט ידחה את העתירה, חרף הפגם. אולם, לדעתי עדיף להציג בדוגמאות אמירות מוסריות מובהקות, ולהימנע מאמירות שהעדר האופרטיביות שלהן נשען על מילת ניגוד יחידה שאחריתה מי ישורנה. עלמה/יאיר • שיחה 09:21, 28 במאי 2020 (IDT)

עתירות שהתקבלו

― הועבר מהדף משתמש:Ronam20/מדיניות אזכור עתירות שנדחו
מה עם עתירות שהוגשו והתקבלו? איתמראשפר - שיחה 13:49, 21 במאי 2020 (IDT)

לא כלולות בהצעת המדיניות. Ronam20 - שיחה 13:51, 21 במאי 2020 (IDT)

מדוע לא? האם יש הסכמה גורפת או מדיניות רשמית שעתירות שהתקבלו צריכות להופיע? איתמראשפר - שיחה 19:06, 21 במאי 2020 (IDT)

― סוף העברה

עתירות שהתקבלו הן עתירות אפקטיביות ולכן בדרך כלל תהיה הסכמה לשילובן (וגם אם לא, קשה לחשוב על כללי מדיניות בעניין). Ronam20 - שיחה 19:52, 21 במאי 2020 (IDT)

לא הבנתי למה אי אפשר להשליך את המדיניות שתיקבע כאן גם על עתירות שהתקבלו, למקרה שתהיה מחלוקת לגבי הכנסתן לערך מסויים. איתמראשפר - שיחה 16:14, 22 במאי 2020 (IDT)

כי עתירות שהתקבלו יש להן חשיבות בדרך כלל בגלל ההשלכות של קבלת העתירה (שניצר לא קיבל פרס בגללן). במקרה כזה אין מחלוקת בין העורכים, ולכן אין צורך לקבוע בהן מדיניות מחייבת (מדיניות נקבעת במקרי מחלוקת הזוקקים הסדרה כללית). Ronam20 - שיחה 16:19, 22 במאי 2020 (IDT)

נ"ב אתה מדבר על מקרה תאורטי של מחלוקת שאף אחד לא יודע אם תיווצר אי-פעם ויש בכך כמה בעיות: א. קשה לנסח מדיניות מוצלחת כשאין מקרי מחלוקת קונקרטית שעומדים לפניך ושאתה יכול להשתמש בהם כדוגמה. ב. זו קביעת מדיניות שלא לצורך (ויש למעט בכללים כשאינם נחוצים). ג. ההצבעה גם כך מורכבת ומסועפת היא כוללת 4 סעיפי הצבעה בשיטת שולצה. להפוך אותה להצבעה מסובכת עוד יותר על 8 סעיפים כש-4 מהם תאורטיים בלבד, זה רעיון לא טוב. אם בעתיד ייווצר צורך לקביעת מדיניות כוללת יותר, אז יהיה ניתן לפתוח הצעה חדשה. Ronam20 - שיחה 16:30, 22 במאי 2020 (IDT)

אוקיי, השתכנעתי . בברכה, איתמראשפר - שיחה 17:22, 22 במאי 2020 (IDT)

ניסוח כללי של ההגדרה

המטרה: לקבוע מדיניות אחידה בנוגע לאזכור עתירות משפטיות בהן לא ניתן סעד, אשר עסקו במינויים, תגמולים ומחוות שהוענקו לנשואי הערך.

ההחלטה שתתקבל תיושם על כל מקרה פרטי ותבטל הצבעות קודמות אם הן עומדות בסתירה לה.

עלמה/יאיר • שיחה 13:06, 22 במאי 2020 (IDT)

העברה לפרלמנט

אין הערות. אשמח אם ההצעה תתקבל ותהיה מדיניות מסודרת בנושא הארי פוטר 73 - שיחה - חדשופדיה (לרכישת מנוי) - הטילדה הרביעית (לרכישת מנוי) 13:36, 22 במאי 2020 (IDT)

תודה ,הארי. הועלו כאן הערות חשובות שיש להטמיע בהצעה, ואמתין להערות ולדיוקים נוספים בטרם אעביר את ההצעה לשלב החתימות. Ronam20 - שיחה 13:55, 22 במאי 2020 (IDT)

חתימות

מוזמנים להוסיף חתימתכם כאן. Ronam20 - שיחה 17:25, 26 במאי 2020 (IDT)

מזכיר שגם יוזם ההצעה רשאי לחתום. בברכה, גנדלף - 00:54, 27/05/20

הארי פוטר 73, אתה מוזמן לחדש את חתימתך (לאחר שהוטמעו שיוניים קלים). תודה. Ronam20 - שיחה 18:10, 2 ביוני 2020 (IDT)

דין מינויים כדין פרסים?

אני חושבת שהטויטה הזו, בנוסחה העכשווי, היא די טובה. רק דבר אחד שמטריד אותי הוא הבקשה לקבוע מדיניות אחת למינויים ולפרסים. בעיניי הם מספיק שונים זה מזה שמוטב יהיה לקבוע להם מדיניות בנפרד. אם הקהילה תחליט, בשתי הצבעות שונות, שהמדיניות בנוגע לשני המקרים תהיה זהה, טוב ויפה, אבל הטיוטה הזו מניחה מראש שהן צריכות להיות זהות. //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 21:19, 26 במאי 2020 (IDT)

YuvalNehemia, בעיניי רב המאחד על המבדיל. בשני המקרים מדובר בעתירות שאין בתחום הפלילי ולא בתחום התביעה הממונית (מקווה שיאיר יסלח לי על השימושים הלא מדויקים במינוחים המשפטיים), ובשניהם התביעה היא על היות האדם ראוי למינוי/פרס (באופן ישיר בגלל מעשיו או דבריו, או באופן עקיף כי הוועדה הממנה/מעניקת הפרס לא שקלה את מעשיו והתבטאויותיו), האם את היית מצביעה באופן שונה בעתירות שנדחו במקרה של מינוי ובמקרה של פרס? (כמובן, כפי שמצוין בטיוטה, לא מדובר על מקרה שהדיון בעתירה גרמה לדחיית מועד המינוי או מועד הענקת הפרס) Ronam20 - שיחה 21:44, 26 במאי 2020 (IDT)

העברה לפרלמנט

Ronam20, האם המדיניות עדיין במצב שמחכים לחתימות או שננטשה? הארי פוטר 73 ~ שיחה ~ הטילדה הרביעית 19:57, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

בינתיים בהשהיה, עד שאנשים יפנימו שיש צורך בסטנדרטים אחידים ובלי ליצור הטיות נקודתיות, ובלי איפה ואיפה על בסיס אידאולוגי. כפי שצפיתי מראש, הצבעה נקודתית מנטרלת את תחושת הנחיצות (אצל מי שדעתו זכתה לרוב). יש לי הרגשה שהרבה עוד צריך לעבור עד שאנשים יגיעו לתובנה הזו, ובינתיים ערכים ימשיכו להיות מעוותים על פי האינטרסים. זה מצער אותי. אבל ככה זה. הדרך למצב מתוקן והוגן ארוכה כנראה. Ronam20 - שיחה 21:00, 6 באוגוסט 2020 (IDT)