שיחת משתמש:מי-נהר/הכותל המערבי

כדאי שההערות תהיינה כאן (בדף השיחה) ולא בתחתית הדף. הלל • שיחה • ה' בכסלו ה'תשע"א • 21:56, 11 בנובמבר 2010 (IST)

תודה הלל קיבלתי עצתך מי-נהר - שיחה 22:08, 11 בנובמבר 2010 (IST)

הערות לתיקונים בגוף הפרק

הציטטה של החוקר מאיר בן דב - ארוכה. יעל - שיחה 11:10, 12 בנובמבר 2010 (IST)

צודקת בהחלט, אודה לויקיפדים המתמחים בהטמעת תכנים מציטטות ארוכות לסייע לי לשקע את התוכן בגוף הפרק מי-נהר - שיחה 11:57, 12 בנובמבר 2010 (IST)

הכותל במסורת היהודית

עיון בפסקאות הפרק

פסקה 1

במקרא נחשב מקום בית המקדש למקום קדוש, ואף על הר הבית חלים דיני קדושה שונים. לפי דיני קדושה אלו נאסרו חלקים שונים ברחבי הר הבית לכניסה שלא בטהרה ושלא בקיום תנאים מיוחדים נוספים. גם לאחר חורבן הבית, אמרו חז"ל כי הקדושה עדיין קיימת באותם המקומות ומחמת שלא ניתן עד היום להיטהר מטומאת מת הרי שעל פי ההלכה היהודית הכניסה לרוב המקומות שבהר הבית אסורה באיסור חמור. מפאת הספק היכן בדיוק המקומות האסורים בהר הבית, התפתח מעמד מיוחד למקומות הסמוכים אליו אשר אליהם ניתן היה לגשת ללא חשש עבירה על איסור כרת. בשלב מסוים ובנסיבות ההיסטוריות זכה כותלו המערבי של הר הבית למעמד מיוחד מבין שאר המקומות הסמוכים אליו.

התוספת כאן היא בענין איסור כרת. לא צוין כי טבילה מבטלת את הטומאה. ויתכן שמידע זה (טבילה) נוגע לערך הר הבית בלבד.

• ליעל - בהתחלה לא כתבתי משפט זה באמת התלבטתי, ההתלבטות היא כי בלי זה נשאר כתוב "אשר אילהם ניתן היה לגשת ללא חשש" לא ברור מזה מה זה ניתן לגשת ללא חשש. ולכן הבהרתי חשש מעבירה על איסור כרת. טבילה לא מועילה צריך אפר פרה אדומה... (מה שיש כאלה שעולים למקומות מסויימים בהר הבית בטבילה זה מסיבות אחרות מדין כיבוש או מאי חששם על זיהוי תוואי חלקחי הר הבית) ייתכן וצריך למצוא נוסח טוב יותר. 19:23, 18 בנובמבר 2010 (IST)

פסקה 2

על פי חז"ל, מקום המקדש גם נחשב לשער דרכו עולות התפילות אל האל ולמקום בו יכולה להיות השראת שכינה על הציבור. במקרא מוזכרת השכינה כהתגלותו המיוחדת של אלוהים בישראל: ”וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם” (שמות כ"ה, ח); ”וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים” (שם, כ"ט, מה); כמו גם כ-”ה' צְבָאוֹת הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן” (ישעיהו ח', יח).

כולה תוספת. כנראה שייכת להר הבית.

• לעליל החלק הראשון עוסק בקדות מקום המקדש והר הבית ולא מתקשר ישירות לענין התפילה. חלק זה מתייחס לקשר אל עולם התפילה שזה הדבר המרכזי בכותל המערבי שלנו מי-נהר - שיחה 19:23, 18 בנובמבר 2010 (IST)

פסקה 3

לאחר שנחרב בית המקדש הפסיקה גם השראת השכינה מהציבור, אף על פי כן שורה השכינה בתוככי ההר, כפי שאומר המדרש:

"אמר רבי שמואל בר נחמני עד שלא חרב בית המקדש היתה השכינה נתונה בהיכל שנאמר ה' בהיכל קדשו, משחרב בית המקדש היה בשמים כסאו וסלק שכינתו בשמים. אמר אלעזר בן פדת: בין חרב בין לא חרב אינו זז ממקומו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים. וכן הוא אומר: 'קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה' שאפילו הוא הר הרי הוא בקדושתו. אמר רבי אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בית המקדש שנאמר הנה זה עומד אחר כתלנו."

— ילקוט שמעוני מלכים א, ח, רמז קצה

כולה תוספת. חשובה בגלל שהכותל המערבי (וגם במובן הרחב של המונח - כמו במנהרות הכותל) תומך בהר הבית. אך נועדה גם לשמש יסוד בסוגיית "כותל מערבי של בית המקדש" - אשר פרשנותה נתונה במחלוקת.

- המשך יבוא :-) יעל - שיחה 15:49, 18 בנובמבר 2010 (IST)

שאלה

האם אתה עדיין זקוק לעזרה בשכתוב הציטוט של בן דב? נריה - שיחה 09:22, 15 בנובמבר 2010 (IST)

אכן כן אודה לך מאד. מי-נהר - שיחה 11:00, 15 בנובמבר 2010 (IST)