שיחת משתמש:המכהן

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום המכהן, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. לקבל סיוע מצוות החונכים בחממה, שישמחו לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, דורית 14:50, 9 בנובמבר 2006 (IST)

זיהוי מקום המקדש

שלום וברוך הבא,

שים לב כי באחת העריכות של הערך הנ"ל (עוד לפני שנרשמת - אני מניחה שזה היית אתה, ואם לא - אנא התעלם מההמשך) הסרת בטעות הרבה מאוד מידע מהדף. הדף כבר תוקן בינתיים, אבל אנא היזהר בעריכותיך הבאות. במסך העריכה ישנו כפתור "הראה תצוגה מקדימה" כדי לבחון את עריכותיך לפני שמירתן, וכן כפתור "הצג שינויים" המשווה את עריכותיך עם הגירסה שקדמה להם - כך תוכל לוודא שלא גרמת נזק בטעות.

אשמח לענות על שאלות אם תהיינה. בברכה, גברת תרד • שיחה 16:02, 9 בנובמבר 2006 (IST)

זיהוי מקום המקדש 2

שלום לך,

קודם כל, הרשה לי להביע שמחה על בואך, ותקווה כי הערך שכתבתי ונטשתי לעת־עתה מפאת חוסר הזמן, יפסיק להיות מוטל כאבן אין לה הופכים.

ועכשיו, לגוף העניין - שער המרחץ:

...הילכך מי שעולה בעליות אשר לרוח מערב או הנכנס לראות מהפתח אשר לצד מערב, צריך לשער שיהיה בינו לבין הכיפה יותר מאחד עשר אמה... שיערתי שאין בכל הפתחים יותר קרוב לכיפה מאותו הפתח הקטן אשר משמאל לבאבאל קטאנין ולכן צריך ליזהר...

— שות הרדב"ז, תרצא

מוכח מכאן שהכיוונים ימין ושמאל הם לאדם הבא ממערב, ולפיכך שמאל=צפון.

לי קצת נמאס לשחק פינג-פונג עם הערך, ולכן אינני משנה מיד, אלא מחכה לתגובתך. דניאל צבי 16:08, 9 בנובמבר 2006 (IST)

הרדב"ז אומר "הפתח הקטן אשר משמאל לבאב אל קטאנין" אכן שער המרחץ הקטן המכוון ישר מול כיפת הסלע נמצא משמאל לשער מוכרי הכותנה ולא משמאל הנכנס. משתמש: המכהן

איזה צד זה שמאל? אולי שמאל זה מזרחה מערבה, בתוך השוק? השמאל נקבע מנקודת מבטו של המסתכל, וברור שהרדב"ז בעיני רוחו, כשכתב את התשובה, אינו עומד בתוך ההר וגבו לכיפת הסלע. דניאל צבי 23:00, 11 בנובמבר 2006 (IST)

בתוך השוק זה מערבה. משתמש:המכהן

צודק, בכל־מקרה, מה עם תשובה לשאלה? דניאל צבי 08:55, 12 בנובמבר 2006 (IST)

ואם היה כתוב השער אשר משמאל לשער הרחמים איך אתה מבין את זה? צפון או דרום? משתמש: המכהן

זה לא כתוב ולא יכול להיות כתוב כי בזמן הרדב"ז לא היה שער כזה. אם דבר כזה כן היה כתוב, הייתי מבין מתוך ההקשר. ההרדב"ז, בכל תשובתו משתמש בכיוונים המוחלטים של רוחות השמים. הפעם היחידה שבה הוא כותב כיוון יחסי הוא בפיסקה הזו, וברור מתוך דבריו ששמאל=צפון. מילא אם היית טוען שמדובר בט"ס ויש לקרוא ימין, אבל לומר שבפיסקה הזו, המילה שמאל כוונתה דרום זה פשוט לא נכון. דניאל צבי 13:58, 12 בנובמבר 2006 (IST)

באמת לא חשוב, אבל טכנית הרדב"ז מזכיר בתשובה זו את "שערי הרחמים". בסג תריג מכה שנית! 23:34, 12 בנובמבר 2006 (IST)

לא ענית על השאלה הכללית: איך אתה מבין את המשפט "הפתח אשר משמאל לשער הפונה קדים"? צפון או דרום?

ולגבי הרדב"ז ברור שהוא דייק על הפתח הקטן אשר משמאל לבאב אל קטאנין הפתוח לחצר חמאם אל-שיפא הנקרא שער המרחץ והוא נמצא ישר מול כיפת הסלע. משתמש: המכהן

אני טוען בחיטין ואתה עונה לי בשעורין? "השער הפונה קדים" מופיע ביחזקאל, ומשמעות שמאל בתנ"ך הוא דרום. הרדב"ז כותב כל הכותל הדרומי שהוא "בנין קדמון" - האם לדעתך הוא היה במזרח?!

ושוב, לו היית טוען לטעות סופר, ניתן היה לקבל את דבריך, אבל בתשובה זאת, שמאל היה וישאר צפון.

ובתור סיום, אזכיר את דעתו של הרב ישראל אריאל, שהפתח המדובר אינו בכותל המערבי כלל, אלא במעל גרם המדרגות, משוך מעט שמאלה. דניאל צבי 14:37, 12 בנובמבר 2006 (IST)

א. שוב לא הבינות שאלתי הכללית. שאלתי איך אתה מבין את המשפט "הפתח אשר משמאל לשער המזרח"? לצפונו או לדרומו?

ב. מי אמר לך שמשמעות שמאל בתנ"ך הוא דרום?

ג. הכותל הדרומי הוא בדרום.

ד. שמאלו של שער הפונה מערבה הוא לדרומו.

ה. אני מתפלא על ידיד נפשי הגר"י אריאל שליט"א. הלא הרדב"ז עמד בשער המרחץ ואף מדד את המרחק לכיפת הסלע. איך יתכן שהוא מזכיר את הי"א אמה שמאחורי בית הכפורת אם הפתח המדובר אינו בכותל המערבי כלל?

ו. מה זה "מעל גרם המדרגות משוך מעט שמאלה"? משתמש: המכהן

תשובות א. אני לא מבין את המשפט, כי הרדב"ז לא אמר דבר כזה. יחזקאל אמר משהו דומה, אך בהקשר שונה לגמרי מהרדב"ז, ולא ניתן להקיש מאחד לשני.

ב. עניין שושנת הרוחות בתנ"ך הוא ידועה, כאדם העומד במערב (או, ביתר דיוק - "שכינתא במערבא"), ופניו למזרח. קדם=מזרח, תימן/ימין=דרום, אחור ("הים האחרון")= מערב, ואילו שמאל=דרום ("אשר משמאל לדמשק").

ג. ודאי שהוא בדרום, למרות שכתוב "קדמון", כנ"ל לגבי "שמאל".

ד. לא קיים בעולם שער הפונה לכיוון אחד - השער פונה הן מערבה והן מזרחה, תלוי בנקודת יחס. בתשובת הרדב"ז, נקודת היחס היא מחוץ לשער, בתוך השוק.

ה+ו: הרי ציטוט מתוך החוברת "בית ה' נלך", עמ' עח:

אדם עומד ב'באב אל קטאנין' - 'שער הכותנה' כיום שהוא השער הקרוב ביותר לכיפת הסלע מצד מערב - ופניו אל כיפת הסלע, רואה לפניו שורת בתים צמודים לרחבה המוגבההת, ולהם 'פתחים' ו'עליות'. המתבונן יווכח כי ה'פתח' שעליו מדבר הרדב"ז אינו בחומת הר הבית (ההדגשה במקור) - כפי שתלו החוקרים בדעת הרדב"ז... מאותו הפתח הקטן" - הנמצא באמצע הדר, וקצת שמאלה בין 'באב אל קטאנין' לכיפת הסלע...

בברכה, דניאל צבי 16:19, 12 בנובמבר 2006 (IST) הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב."

א. רק רציתי שתבין כי משמאלו של שער הפונה קדים הוא לצפונו ומימינו הוא לדרומו. כדכתיב ביחזקאל 47:1 וישבני אל-פתח הבית והנה-מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי-פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח 47:2 ויוצאני דרך-שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל-שער החוץ דרך הפונה קדים והנה-מים מפכים מן-הכתף הימנית

ב.סתם ימין בתנ"ך דרום כדכתיב "צפון וימין, אתה בראתם; תבור וחרמון, בשמך ירננו" (תהילים פ"ט, י"ג) ואילו שמאל צפון שנאמר "אשר משמאל לדמשק" שאברהם נלחם עם המלכים מעבר לדמשק ובשפה הערבית קורים לצפון שמאל.

ג. הכותל הדרומי הוא קדמון כי עיר דוד נמצאת בדרומו כדכתיב "הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב."

ד.>>בתשובת הרדב"ז, נקודת היחס היא מחוץ לשער, בתוך השוק.<< כי פני השער מערבה ולכן משמאלו הוא לדרומו וזה בדיוק ההפך של השער הפונה קדים.

ה. ברור שהרדב"ז לא התכוון לתוך הר הבית שזה במזרחו ולא משמאלו של שער הכותנה. ואין שער כזה בשטח הפתוח בחצר המערבית או מעל לרמה המרכזית. אם תעיין בתשובה המקורית ששער הכותנה הוא קצת יותר רחוק כי הוא באלכסון והתוספת שכתב כשמדד גם מהפתח המכוון ישר לכיפת הסלע תראה באופן ברור שזה שער המרחץ. משתמש: המכהן

א+ב. טוב, כל העניין של צפון ודרום בתנ"ך הוא בסה"כ טעות הקלדה מצידי (שים לב שכתבתי דרום פעמיים).

ג. הרדב"ז כותב שהכותל הדרומי הוא "קדמון", משום שניתן לראות זאת בצורת הבניה שלו. בכל מקרה, רואים כאן כי לשון רדב"ז איננה לשון התנ"ך, וכמו "קדמון" אין משמעו "מזרח", כך "שמאל" אין משמעו "צפון", אלא שמאל כלשוננו - מה שמשאיר את השאלה אם זה צפון ודרום.

ד. פני השער הם גם למערב וגם למזרח, ואני לא מבין את ההתעקשות לומר ששמאל= דרום, כשברור שהרדב"ז מדבר על אדם הבא מתוך השוק והדרום נמצא לימינו. יש ויש שער הקרוב מאוד לכיפת הסלע, במעלה גרם המדרגות לרחבה, אשר נמצא משמאלו של שער הכותנה. בנוסף לכך - הרדב"ז לא אמר שהשער מכוון, אלא שהוא קרוב, ובריא לכל אדם שרק יסתכל מתוך שער המחרץ לתוך הר הבית המרחק אל כיפת הסלע הוא הרבה מעבר לי"א אמה. דניאל צבי 20:24, 12 בנובמבר 2006 (IST)

סיכום דברים ברורים

כתף הבית הימנית היא לדרומו "כי-פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח".

שמאל שער הכותנה הוא לדרומו כי פני השער מערבה והפתח הפתוח לחצר חמאם אל-שיפא הנקרא שער המרחץ מכוון ישר מול כיפת הסלע ולכן יותר קרוב אליה משער הכותנה.

הרדב"ז הסביר ששער הכותנה הוא יותר רחוק בגלל שהוא נמצא קצת באלכסון אבל התיר כניסה להר הבית משני השערים למרות שהם סמוכים למחני שכינה בגלל שיש מרחק הרבה יותר גדול מי"א אמה שמאחורי בית הכפורת.

דעת הרב אריאל

דניאל צבי - תודה על ההזמנה. את חטאיי אני מזכיר היום; ישנו חיבור בכתב יד בן מאות עמודים של הרב אריאל, נכתב לפני 22 שנים לערך, ונמצא בביתי, כאשר רק חציו הראשון מוקלד; אך בצוק העיתים מזה זמן רב מאד לא נגעתי בו. שמו הוא "הכניסה לתחומי הר הבית – תשובת ר' דוד בן זמרה ומקורותיה", והוא כל כך מושקע (כדרכו של הרב אריאל), אם כי יש מעט דברים להוסיף (עברו מאז כמה שנים בכל זאת).

כך או כך, אביא להלן מעט מדבריו (בהרבה דילוגים; אי אפשר להעלות כאן הכל), ואין לי מה להוסיף עליהם, כמדומני:

המלים 'פתחים ועליות' יש להן מובן עברי פשוט בשפה המדוברת, אך הן גם מושגים בהלכה.

וכך כותב הרמב"ם בהלכות ביאת מקדש (פרק ג' הלכה י"ט): "טמא שנכנס למקדש דרך גגותך פטור, שנאמר "ואל המקדש לא תבא" - דרך ביאה חייבה תורה. ואף על פי שהוא פטור מכרת, מכין אותו מכת מרדות ואפילו נכנס במגדל הפורח באויר (מטוס וכד'); בין שנכנס למקדש דרך גגות בין שנכנס בו דרך פתחים". [...]

"גגין ועליות"

מושג זה לקוח מדברי הגמרא בפסחים (דף פ"ה ע"ב) שם אומר רב: "גגין ועליות לא נתקדשו". בהתאם לכלל זה, יש מקום לדון האם אדם שעלה ל"גג" ול"עליה" בתחומי המקדש האם חייב כרת. [...]

[... ...]

ה"פתח" אליו מתכוון הרדב"ז אף הוא מבנה עם פתחים הנמצא על גבי הרמה המוגבהת וממנו אפשר לצפות אל מקום המקדש. באופן מכוון משתמש כאן הרדב"ז המילים "עליות" ו"פתחים" במובן ההלכתי שלהם כדי לציין, שיש בעיה הלכתית בכניסה למקום המקדש דרך פתחים או עליות (ראה לעיל במבוא, וראה עוד להלן). יש להוסיף ליתר הדגשה שאין כוונת הרדב"ז בדבריו לפתחי הר הבית כגון שער השלשלת, שער מוכרי הכותנה וכד', כי לשערים אלה קורא הרדב"ז בשמם: "באב". כפי שיובא להלן, לציון שער הר הבית הסמוך לכיפה ממערב, נוקב הרדב"ז בשמו המקובל באותם הימים - "באב אל קטאנין". לפיכך כשכתב "הנכנס לראות מן הפתח" כוונתו לומר - מאחד הפתחים הקדמיים המצויים סמוך לכפה.

[... ...]

[...הפסקה הנדונה ברדבז...]

להלן דברי הרב משה שפירא בספרו "הר הקדש" להסברת דברי רדב"ז אלו:

"קודם כל צריך שתדע, כי הרדב"ז ז"ל, כששיער אורך ורוחב הר הבית ומרחקי הכתלים מן הכיפה, למזרח הר הבית היה עומד, ופניו למערב. שהרי כתב: 'שערתי שאין בכל הפתחים יותר קרוב לכיפה מאותו הפתח הקטן אשר משמאל לבאב אל קטאנין' ובאמת שהפתח הקטן הוא מימין ל"באב אל קטאנין" והוא שער המרחץ - "באב אל מתוצה", או "באב אל מטרה" (שער המטרה), וזהו היותר קרוב לכיפה. [...] אמנם, דברי הרדב"ז יתכנו, דבשעה ששִעֵר עמד במזרח הר הבית ופניו למערב. ומסתבר הדבר שעמד על הר הזיתים שמשם רואים היטב את כל הר הבית והכפה שבתוכה והכותלים המקיפים אותה, אז בא לו הפתח הקטן משמאל ל'באב אל קטאנין'". עד כאן דבריו.

[... פה באות תמיהות רבות, שחתימתן:]

לאור כל האמור שהפתרון שמציע בעל "הר הקדש" להסברת ענין "הפתח הקטן אשר משמאל לבאב אל קטאנין" כשהכוונה לדעתו לפתח מימין, ושהרדב"ז דן בו בהיותו בנקודת תצפית על הר הזיתים – רעיון זה אינו מציאותי.

[...]

ההסבר לדברי רדב"ז הוא פשוט. כמובא לעיל במבוא, מבחין הרדב"ז בין המלה "פתח" בעברית – כשכוונתו למושג ההלכתי "פתחים ועליות" כמובא בלשון הרמב"ם, מושג זה קשור לתחום העזרה אשר בו קיים האיסור להכנס "דרך פתחים"; לעומת זאת כשהרדב"ז מתכוון לשערי הר הבית קורא להם הרדב"ז בשמם הידוע בערבים, וכגון – "באב אל קטאנין".

בהתאם לכך, אין הרדב"ז דן כלל בשערי הר הבית, וכוונתו לומר שהוא בדק ושיער בכל ה"פתחים" הסמוכים לכיפה ונמצאים על פני הרמה המוגבהת, וכוונתו לומר שכאשר התבונן במבנים הסמוכים לכיפה מצד מערב, כלומר אותם פתחים הנמצאים מול "באב אל קטאנין", וחוצצים בין "באב אל קטאנין" והכיפה מצא שאין מצא שאין בכל הפתחים האלה יותר קרוב לכיפה מאותו הפתח הקטן אשר משמאל ל"באב אל קטאנין". הרדב"ז מוסיף שעל "פתח" זה יש עליות שאפשר לעלות אליהן ולהשקיף משם על הבית, וכיון שפתח זה קרוב מדי לאזור הכיפה ויש לחשוש שהוא נכנס לתחום האחת עשרה אמה האסורות בכניסה, לפיכך מעיר הרדב"ז ש"צריך להזהר מן העליות אשר על אותו פתח".

הממ... באופן כללי הניתוח שלו לתשובה הוא כל כך מוצלח לטעמי (אמרתי כבר שאני מעריץ שלו? :-)). עם זאת, ייתכן שבלי התמונה המלאה קשה לקבל את הדברים.

אז, דעתי כמובן היא לקבל את דברי הרב אריאל; לאמר, אין מדובר כלל על שער. דעות אחרות, כפי שמובא בדברי הרב אריאל, בעיקרן קובעות את זה לימין (שהוא שמאל הרואה מן הפנים).

(ואגב, נראה לי שכל הדברים במואים בדף זה, עד אחד, צריכים להופיע בדף השיחה של הערך הרלוונטי; זה ייטיב עם הקוראים).

בסג תריג מכה שנית! 22:04, 12 בנובמבר 2006 (IST)

הרדב"ז לא קרא לו שער בגלל שהוא פתח פתוח לחצר חמאם אל-שיפא יומם ולילה כי אין לו דלתות. אחר שבדק וראה שיש מרחק גדול לכיפת הסלע התיר כניסה גם משער המרחץ הנמצא משמאל לשער הכותנה. זה הכלל שער המזרח מימינו דרום ומשמאלו צפון ושער המערב(הכותנה)מימינו צפון ומשמאלו דרום. משתמש:המכהן

? בסג תריג מכה שנית!

השחזורים בערך זיהוי מקום המקדש

שלום וברכה. באופן כללי התרומות שלך לערך היו די ניכרות. שתי התוספות האחרונות מהימים האחרונים לא רלוונטיות. התוספת בפתיחת הערך איננה רלוונטית כלל, מאחר ואיננו בשעת הסבר על מבנה ההר, והתוספת בשיטת שגיב בעניין גודל האמה איננה שייכת כלל לערך. ניכר בהחלט שאתה בקי בחומר, ויהיה מצויין אם תוסיף אותה בצורה אנציקלופדית בערך המתאים. בכל מקרה, מאד לא מקובל לשחזר לעריכה קודמת כאשר מישהו שחזר אותה מבלי לברר תחילה את סיבת השחזר. בברכה יעקב135 13:09, 28 ביוני 2007 (IDT)

א. יש להסביר שלא כל הרוחות שוות ואין ספק חיוב כרת להכנס לשטח הר הבית המזרחי.

ב. הערך מצהיר כי: "בעיית המיקום מוחרפת עקב העובדה שקיימת מחלוקת על אורכה של יחידת האמה." ועוד למה מחקת את דברי גם בערך האמה? המשתמש: המכהן

אני חושש שלא הובנתי. הפיסקה הדנה באורך האמה איננה שייכת לערך. לגבי הנוהל:

שלום המכהן,

כפי ששמת לב, עריכה שביצעת בוטלה על ידי אחד המשתמשים באתר. למרות זאת, חזרת וביצעת אותה עריכה פעם נוספת.
חזרה על עריכות שבוטלו בהנמקה, ללא דיון בדף שיחה, אינה מקובלת ואסורה בוויקיפדיה.

לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

אז, מה מותר ורצוי לעשות? הנה הסבר קצר: (בתמונה‏: ההתנהלות האידיאלית)

• אם לדעתך ישנה טעות בערך או שהעריכה שביצעת הייתה נאותה, ניתן לנמק זאת בדף השיחה של הערך. לקבלת חוות דעת נוספות, תוכלו להפנות לדיון מלוח המודעות.
• אם לא ניתן להגיע להסכמה באמצעות הדיון, ניתן להפעיל את ההליכים המקובלים לפתרון מלחמת עריכה.
• אם ערך שכתבת נמחק ולדעתך יש לו מקום בוויקיפדיה, ניתן לברר זאת עם מפעיל/ת המערכת שמחק/ה אותו. אם לדעתך התשובה לא מספקת, ניתן לפנות מחדש לדף הבקשות ממפעילים, ובמידת הצורך אף לערער בוויקיפדיה:בירורים.

לתשומת ליבך: עריכות חוזרות ונשנות של עריכות ששוחזרו, ללא דיון, עשויות להוביל לחסימה.

תודה, ובתקווה שיושגו הסכמות רחבות, בברכה יעקב135 14:27, 28 ביוני 2007 (IDT)

אורך האמה הוא בהחלט חיוני והערך מדבר בעד עצמו. לא חזרתי על עריכה אבל באתי בקצור נמרץ והזכרתי אחד מארבעת הנימוקים: כתובת נקבת השילוח המעידה שהמרחק מן המוצא אל הבריכה אלף ומאתים אמה מוכיחה את אורך האמה. המשתמש: המכהן

הערכים הר הבית וזיהוי מקום המקדש

שלום המכהן,

כפי ששמת לב, עריכה שביצעת בוטלה על ידי אחד המשתמשים באתר. למרות זאת, חזרת וביצעת אותה עריכה פעם נוספת.
חזרה על עריכות שבוטלו בהנמקה, ללא דיון בדף שיחה, אינה מקובלת ואסורה בוויקיפדיה.

לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

אז, מה מותר ורצוי לעשות? הנה הסבר קצר: (בתמונה‏: ההתנהלות האידיאלית)

• אם לדעתך ישנה טעות בערך או שהעריכה שביצעת הייתה נאותה, ניתן לנמק זאת בדף השיחה של הערך. לקבלת חוות דעת נוספות, תוכלו להפנות לדיון מלוח המודעות.
• אם לא ניתן להגיע להסכמה באמצעות הדיון, ניתן להפעיל את ההליכים המקובלים לפתרון מלחמת עריכה.
• אם ערך שכתבת נמחק ולדעתך יש לו מקום בוויקיפדיה, ניתן לברר זאת עם מפעיל/ת המערכת שמחק/ה אותו. אם לדעתך התשובה לא מספקת, ניתן לפנות מחדש לדף הבקשות ממפעילים, ובמידת הצורך אף לערער בוויקיפדיה:בירורים.

לתשומת ליבך: עריכות חוזרות ונשנות של עריכות ששוחזרו, ללא דיון, עשויות להוביל לחסימה.

תודה, ובתקווה שיושגו הסכמות רחבות, יעקב135 07:09, 2 ביולי 2007 (IDT)

באתי לקראתך ולא הזכרתי שוב היתר הכניסה לשטח הר הבית המזרחי בזיהוי מקום המקדש ולמה לא להזכיר את זה בהר הבית? המשתמש: המכהן

נחסמת ליום

שלום המכהן, נאלצתי לחוסמך ליום משום שלא הגבת לפניות בדף שיחתך זה. לא מקובל "לדרוס" עריכות של ויקיפדים אחרים ללא דיון, אבקשך להמנע מכך לעתיד. אליבאבא 16:57, 4 ביולי 2007 (IDT)

חזרה על עריכה

שלום המכהן,

כפי ששמת לב, עריכה שביצעת בוטלה על ידי אחד המשתמשים באתר. למרות זאת, חזרת וביצעת אותה עריכה פעם נוספת.
חזרה על עריכות שבוטלו בהנמקה, ללא דיון בדף שיחה, אינה מקובלת ואסורה בוויקיפדיה.

לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

אז, מה מותר ורצוי לעשות? הנה הסבר קצר: (בתמונה‏: ההתנהלות האידיאלית)

• אם לדעתך ישנה טעות בערך או שהעריכה שביצעת הייתה נאותה, ניתן לנמק זאת בדף השיחה של הערך. לקבלת חוות דעת נוספות, תוכלו להפנות לדיון מלוח המודעות.
• אם לא ניתן להגיע להסכמה באמצעות הדיון, ניתן להפעיל את ההליכים המקובלים לפתרון מלחמת עריכה.
• אם ערך שכתבת נמחק ולדעתך יש לו מקום בוויקיפדיה, ניתן לברר זאת עם מפעיל/ת המערכת שמחק/ה אותו. אם לדעתך התשובה לא מספקת, ניתן לפנות מחדש לדף הבקשות ממפעילים, ובמידת הצורך אף לערער בוויקיפדיה:בירורים.

לתשומת ליבך: עריכות חוזרות ונשנות של עריכות ששוחזרו, ללא דיון, עשויות להוביל לחסימה.

תודה, ובתקווה שיושגו הסכמות רחבות, יעקב135 21:43, 5 ביולי 2007 (IDT)

אתה הוא זה שחזרת על אותה עריכה וכל מי שיבדוק יראה את האמת. המשתמש: המכהן

אני מזהירך בפעם האחרונה

אל תפעל חד צדדית ללא דיון בדף שיחת הערך, אל תשחזר פניות אליך ואל תדרוס עריכות של אחרים שרירותית. אני חוסם אותך שוב ליום אחד, והגנתי על הערך. אנא אל תמשיך במעשיך אלא מצא אפיק אחר לתרומותיך, ונסה להתדיין בטרם תפעל חד צדדית, אם לא לעשה כך אאלץ לחוסמך לצמיתות. אליבאבא 11:26, 9 ביולי 2007 (IDT)

ניכר שאתה משתמש בעל ידע רב מאוד בנושאי המקדש, ובטחוני שגם אתה וגם אנחנו רוצים לראות אותך ממשיך לתרום פה. מאידך, אי אפשר לפעול פה ללא שיתוף פעולה. אני מבק'ש ממך להפוך את שיתוף הפעולה לפורה יותר וליצור דו-שיח, כדי שנוכל להמשיך ליהנות מתרומותיך. במקום להיכנס למלחמות עריכה בערכים, אולי תפנה ליצור ערכים חדשים שחסרים לנו בנושאי המקדש? דוד 13:46, 9 ביולי 2007 (IDT)

אין שום נימוק או הצדקה למחוק הסימנים המעידים על מקום המקדש. הרודף וה"דורס" הוא המתלונן. משתמש: המכהן

ארץ ישראל

שים לב שכבר יש ערך שלוש השבועות וגם שים לב לניסוחים שלך. בברכה, נת- ה- 12:05, 30 באוגוסט 2007 (IDT)

אם כבר יש ערך למה צריך להזכיר פה את שלוש השבועות מבלי להזכיר שאומות העולם הפרו את השבועה וגם להתעלם מדברי הברייתא באותה סוגיא (מסכת כתובות קי,ב) משתמש: המכהן 2 בספטמבר 2007

החזרה על השחזורים

אני פונה אליך בפעם האחרונה: אנא ענה לפניה בצורה מסודרת. לעת עתה מחקתי את הפניה שלי למפעילים:

מספר ויקיפדים ניסו להסביר לך בעיה ואתה פשוט לא מתייחס לפניות. בויקיפדיה לא מקובל לחזור על עריכה שוחזרה מבלי לברר את הנושא בדפי שיחה. לאחר קריאת דף השיחה הנוכחי מאד לא הגון מצידך לנסות ולתאר אותי כרודף ודורס, כאשר אני פונה ומנסה לברר ולהסביר ואתה פשוט מתעלם ומשחזר.

לענייננו: העריכות שלך מצביעות על ידע רב ועצום בנושאי המקדש, אבל על חוסר מסוים בהבנת מבנה אנציקלופדיה. אנציקלופדיה איננה המקום לניהול דיונים ויכוחים והבאת ראיות בנושאים מסוימים, אלא מקום להצגת הידע האנושי בנושא מסוים. למשל, הערך זיהוי מקום המקדש איננו המקום להרחיב בהבאת הראיות והפירכות בכל שיטה, מאחר וזה לא מאמר אלא ערך אנציקלופדי. הערך אמור לתאר את מגוון השיטות הקיימות בצורה בהירה ותו לא. לשונות כמו "אבל זה לא בדיוק שם אלא יותר צפון לכיוון בור מס' 5" מובנות לי, אבל אין מקומן באנציקלופדיה. הוא הדין לעריכתך בערך אמה (מידת אורך). בערך יש להזכיר את השיטות השונות בקצרה, אבל אין המקום להביא ראיות שונות למידות השונות. כפי שאתה יכול לראות, חלקים גדולים מהערכים המדוברים בנויים בבסיסם על עריכות שלך, אבל לא הכל אמור להשאר.

נקודה חשובה הרבה יותר היא חוסר הקריאות של עריכותיך לקורא הפשוט. אחד מהכללים בויקיפדיה קובע כי הערכים אמורים להיות ברורים לקורא פשוט. הוי אומר, שלא יהיו כתובים בשפה דתית ולא בשפה מקצועית מדי, אלא קריאה לקורא הפשוט. עריכותיך לוקות גם בכתיבה דתית ובעיקר בכתיבה מקצועית ולא מובנת. אנא התייחס לעניין בהבנה, ואל לך לראות בתיקונים ובמחיקות מעשה המופנה אישית נגדך.

בברכה יעקב135 11:23, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

אתייחס אך לגופו של ענין. לא יתכן שוורן שמע מזקני ירושלים שמקום המזבח נמצא מעל אחד מבורות המים שנאמר "מזבח אדמה תעשה לי" אלא קצת בהמשך מעבר לבור וכן כתוב בערך הר הבית באנגלית "בקצה הצפון מערבי של בור מספר 5" ולמה חזרת על עריכה בלי דיון? משתמש: המכהן

תוספת קטנה: בשחזוריך אתה גם דורס בדרך עריכות רשמיות של ויקיפדיה. ראה למשל בהיסטוריה של זיהוי מקום המקדש כיצד מחקת את כל תיקוני בוט ההחלפות של יונידבסט שמתקן את הכתיבים לכתיב הרשמי של וקיפדיה "סלאוקי" "ארכאולוגי" ועוד. בברכה יעקב135 11:26, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

לא ענית על דברי ומחקת גם את השחזור של מפעילי הויקיפדיה. ההיסטוריה של זיהוי מקום המקדש וכל הערכים האחרים ברורה. נא להראות דוגמאות שדרסתי או מחקתי שום תקון של יונידבסט.

די בזה? על מה אני צריך עוד לענות? על זה שפונים אליך ואתה לא עונה? אמליץ לך לקרוא גם את הדיון בדף המשתמש של המפעיל שחםם אותך. בברכה יעקב135 08:36, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

אי אפשר לעבור לסדר היום. אבקשך לממש את דבריך או לסגת מהם.

המפעיל לא היה משחזר את דברי אם הם בלתי ראויים.

לממש מה? על מה אתה מדבר. יעקב135 08:31, 9 בספטמבר 2007 (IDT)

להוכיח את טענותיך כולל על יונידבסט או לסגת מהם. משתמש: המכהן

איך יעלה על הדעת שאני אכתוב "בתקופה הסלבקית"? הלא אלה מליך שחזרת על עריכתם בכל פעם שכתבתי חשמונאים מכבים או בזמן חנוכה ואף לא הזכרת שהאבנים נגנזו בתום השלטון הסלאוקי.

התקון שעשיתי הוא שהמרחק של מקום שער המזרח משער הרחמים הוא כ175 מטרים לפי מדידה מדוייקת.

נתון זה מוכיח באופן ברור שאפשר לבנות את בית המקדש במקומו מבלי לפגוע בכיפת הסלע וזה בדיוק ההפך מה שכתבת בעריכתך הנשנית.

http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=3400172&oldid=3400155

הרב מדרכי אליהו

אין מקום לשירים בערך על אישיות. זה לא נהוג בויקיפדיה ואין בזה טעם. Mort 19:22, 26 בנובמבר 2007 (IST)

השיר הזה מתאר את מורנו הרב בצורה מדוייקת ולכן יש למפעילי האתר להתחשב.

המכהן 19:31, 26 בנובמבר 2007 (IST)

מצפה (עיר מקראית)

שלום המכהן, אי אפשר להעלות ערכים בני משפט אחד. אם אין לך מה להוסיף על המשפט הזה, אל תכתוב. עידו • שיחה 22:29, 26 בדצמבר 2007 (IST)

יש לזהות את מקום המצפה המקראית שנרצח בה גדליה בן אחיקם. המכהן 19:54, 27 בדצמבר 2007 (IST)

אחיטוב

שלום המכהן,

כפי ששמת לב, עריכה שביצעת בוטלה על ידי אחד המשתמשים באתר. למרות זאת, חזרת וביצעת אותה עריכה פעם נוספת.
חזרה על עריכות שבוטלו בהנמקה, ללא דיון בדף שיחה, אינה מקובלת ואסורה בוויקיפדיה.

לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

אז, מה מותר ורצוי לעשות? הנה הסבר קצר: (בתמונה‏: ההתנהלות האידיאלית)

• אם לדעתך ישנה טעות בערך או שהעריכה שביצעת הייתה נאותה, ניתן לנמק זאת בדף השיחה של הערך. לקבלת חוות דעת נוספות, תוכלו להפנות לדיון מלוח המודעות.
• אם לא ניתן להגיע להסכמה באמצעות הדיון, ניתן להפעיל את ההליכים המקובלים לפתרון מלחמת עריכה.
• אם ערך שכתבת נמחק ולדעתך יש לו מקום בוויקיפדיה, ניתן לברר זאת עם מפעיל/ת המערכת שמחק/ה אותו. אם לדעתך התשובה לא מספקת, ניתן לפנות מחדש לדף הבקשות ממפעילים, ובמידת הצורך אף לערער בוויקיפדיה:בירורים.

לתשומת ליבך: עריכות חוזרות ונשנות של עריכות ששוחזרו, ללא דיון, עשויות להוביל לחסימה.

תודה, ובתקווה שיושגו הסכמות רחבות, יאיר • שיחה 21:33, 7 בינואר 2008 (IST)

הדגשתי שמו של המנהיג חי בן אחיטוב בנוסף לצדוק בן אחיטוב.

ומי אמר ששם היישוב קשור רק לאחיטוב אחי איכבוד בן פנחס בן עלי הכהן? ― המכהן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא נכנס לדיון בנושא הזה. רק הערתי שבמקרה ששיחזרו לך עריכה אתה צריך לדון על כך בשיחת הערך, ולא לשחזר חזרה. יאיר • שיחה 21:59, 7 בינואר 2008 (IST)

כנראה לא שם לב לשמות האישים כשמחק את עריכתי. אחרת לא היה שואל מה הקשר. המכהן 22:20, 7 בינואר 2008 (IST)

שם לב ועוד איך. מה הקשר בין מושב אחיטוב לחי בן אחיטוב משבט בני נדיר? זה ערך על המושב ולא על אחיטוב הכהן, וכן לא על השם אחיטוב עליו יש דף פירושונים. בנוגע לשם היישוב חיפשתי בגוגל "מושב אחיטוב" ואכן המושב נקרא על שם שני הכהנים, והכנסתי זאת לערך.

באשר לנבי סמואל, איך אפשר לזהותה כמצפה, כאשר המסורת היהודית הקדומה עליה מדובר מייחסת לה את קברו של שמואל הנביא עליו נאמר בכתוב שנקבר ברמה, שהיא עירו?

ולגבי גדליהו בן אחיקם: אין זה ערך על המצפה אלא על גדליהו שנרצח במצפה, וגם אם אינך מקבל את זיהויה עם תל-א-נצבה אינך יכול להתווכח עם זאת שזהו הזיהוי המקובל. בכל מקרה הוספתי הסתייגות לגבי הזיהוי כי "יש המזהים" במקום "כנראה".

בנוגע לגבעון לא ירדתי לסוף דעתך. הפסוק בירמיהו כח א' אומר במפורש כי חנניה בן עזור היה מגבעון. מה פה "לא נכון"? הפסוק? ומה הקשר לכך שלאחר גלות בבל זה היה בשטח שבט יהודה?

יעקב135 • שיחה • א' בשבט ה'תשס"ח • 08:56, 8 בינואר 2008 (IST)

1. למה מחקת את זהותם של שני הכהנים שהיה אחד מהם אביו של צדוק הכהן אשר משח את שלמה למלך, וכי היו שני שבטים מצאצאיו ביתריב שנהרגו על קדוש השם?
2. הערך אומר: "החל מהמאה השישית לספירה, זיהתה המסורת הנוצרית את המקום כאתר קבורתו של שמואל הנביא. זיהוי זה התקבל גם בקרב היהודים, למרות שבתנ"ך נכתב במפורש ששמואל חי ופעל אמנם במצפה, ששכנה כנראה באזור, אבל נקבר בביתו שברמה (שמואל א 28:3 25:1) הסמוך לגבע בנימין." והערך מזהה את נבי סמואל כמצפה כי היא משקיפה על האזור ושם נקבצו למלחמה נגד פלשתים וגם בזמן המכבים. כתוב על ירמיהו הנביא שהיה אסור באזיקים ברמה בתוך העם המוגלים בבלה. (ירמיה מ, א) ולכן הרמה איננה נבי סמואל הנמצאת במערב הכביש. וגם אתה הסכמת בערך גבע בנימין: 'הנקראת כיום (ג'בע) ונמצאת במזרח העיירה אל-רם שהיא ככל הנראה העיר "רמה" המקראית (עזרא ב' כ"ו)
3. זה לא מוזכר כזיהוי בכלל אלא השערה על שני מקומות. ואם היה ישמעאל בן נתניה בתל א-נצבה בכביש שכם לא היה עובר בגבעון (אל-ג'יב) הנמצאת במערב הכביש, בדרכו לברוח לעמון (ירמיה מ"א, י-י"ב) אלא ברור שהמצפה היא נבי סמואל הסמוכה לגבעון (נחמיה ג', ז).
4. אתה חזרת על אותה עריכה ללא דיון.א. הנביא חנניה בן עזור היה מגבעון (ירמיה כ"ח א'). אתה שוב מזכיר אותו מבלי להזכיר שהיה נביא שקר. ב. לאחר גלות בבל הייתה גבעון בשטח שבט יהודה (נחמיה ג' ז') זה לא נכון. הפסוק לא אומר שהייתה אף פעם בשטח שבט יהודה.

המכהן 23:07, 8 בינואר 2008 (IST)

לאט לאט. ערכתי את הודעתך כהמשך להודעתי עם חלוקה לפסקאות כמקובל, על מנת להקל את המשך הדיון.

1. אתה משום מה מערבב בין שני נושאים. הערך אחיטוב דן במושב אחיטוב, ולא בכהנים שנשאו שם זה שעל שמם הוא נקרא, וכן לא בצאצאיהם. אם ברצונך לכתוב ערך על אחד מכהנים אלו ועל צאצאיו ביתריב, יש לכתוב ערך חדש בשם אחיטוב הכהן או אחיטוב (כהן) ולצרפו לדף הפירושונים, כמובן בתנאי שערך זה יעמוד בכללי הויקיפדיה. בכל מקרה, בתיקון שעשיתי לערך הדן במושב אחיטוב ציינתי במפורש, בהתאם לדבריך ולממצאים בגוגל, כי המושב נקרא על שם שני כהנים שנשאו את השם אחיטוב.
2. יש כאן בלבול בויכוח על נבי סמואל, ושגיתי בהודעתי הקודמת בדף זה. אתה טענת בעריכתך כי המצפה היתה עיר "מושב בית דינו של שמואל", ואני רק ביטלתי אותה ולא הוספתי מדילי מאום, מאר והכתוב מציין במפורש (שמואל א' ז' טז-יז): "וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה: וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל". כך שמקום בית דינו היה ברמה ולא במצפה אליה רק הגיע. לפי זאת יש לתקן "המוזכרת כעיר בה פעל שמואל הנביא", מאחר והיא נזכרת במקומות נוספים בספר שמואל, ואעשה זאת מייד.
3. שוב, הערך גדליהו בן אחיקם לא עוסק במצפה (עיר מקראית) אלא בגדליהו בן אחיקם, ובו רק מוזכר שגדליהו ישב במצפה. הראיות שיש לך אודות מיקומה של המצפה מעניינות ומרתקות ביותר וראויות בהחלט לעיון, אולם הערך אינו יכול להתעלם מכך שהזיהוי המקובל במחקר הינו זיהוי תל א-נצבה המובא בגאוגרפיה של המשנה של סגל, ואף על פי כן הוספתי הסתייגות מפורשת בערך, וכתבתי כי "יש הרואים" את תל-א-נצבה כמצפה, ולא כי זה "כנראה". במידה וייכתב ערך ראוי על המצפה, יהיה מקום להביא את כל הראיות לכאן ולכאן.
4. אני לא חזרתי על שום עריכה ללא דיון. אתה מחקת בערך גבעון את היות חנניה בן עזור מגבעון, ומה ממני יהלוך אם היה נביא שקר אם לאו? וכי זה הערך חנניה בן עזור או גבעון? ומדוע מחקת זאת? אני לא חזרתי על שום עריכה אלא תיקנתי את עריכתך וכללתי גם את העובדה שהוספת. לגבי האזכור בספר נחמיה: הכתוב בנחמיה ג' ז' מונה את גבעון בין ערי פחוות יהודה האוטונומית שבנו את חומות ירושלים, והאזכור אכן לקה בחוסר הבנה ויישר כח גדול על האבחנה. תיקנתי על פי זאת את הערך, והיה מן הראוי לתקן ולא למחוק.

יעקב135 • שיחה • ב' בשבט ה'תשס"ח • 10:38, 9 בינואר 2008 (IST)

אחיטוב בוא נחזור לגירסה המקורית:

שמו של היישוב הוא מספר שמואל א' פרק י"ד, פסוק ג' : "ואחיה בן אחיטוב אחי איכבוד בן פנחס בן עלי הכהן". ומזרע פינחס בן אלעזר והרבה יותר חשוב היה אחיטוב אביו של צדוק הכהן אשר משח את שלמה למלך (מלכים א, א, ל"ט). עזרא הסופר היה מצאצאיו (עזרא ז, ב).

נבי סמואל זאת היתה הגירסה המקורית:

...שכן המקום מזוהה כמצפה המוזכרת כעיר {בה פעל} ששפט בה הנביא (שמואל א' ז, ט"ז-י"ז).

גדליה בן אחיקם הערך אינו יכול להתעלם מהזיהוי של נבי סמואל כמצפה.

ברם ישמעאל נתקל בהתנגדות שרידי האוכלוסייה היהודית, ובראשם איש הצבא יוחנן בן קרח, ונאלץ לברוח ולמצוא לו מקלט בעבר הירדן; ואם היה בתל א-נצבה בכביש שכם לא היה עובר בגבעון (אל-ג'יב) הנמצאת במערב הכביש.(ירמיה מ"א, י-י"ב) אלא ברור שהמצפה היא נבי סמואל הסמוכה לגבעון (נחמיה ג', ז).

גבעון אם זה חשוב להזכיר את חנניה בן עזור תזכיר שהיה נביא שקר.

הנביא חנניה בן עזור היה נביא שקר מגבעון (ירמיה כ"ח א'), ולאחר גלות בבל נמנתה גבעון בין ערי פחוות יהודה האוטונומית (נחמיה ג' ז') כמו שהייתה חלק מממלכת יהודה. המכהן 00:44, 10 בינואר 2008 (IST)

אני מאד מודה לך על כך שהדיון עולה על דרך המלך. לגופם של דברים: באשר למושב אחיטוב, אין צורך לפרט בערך על המושב מי היה "יותר חשוב" ומי היה כל אחד. אם אתה מתעקש אני מציע את הנוסח הבא: "שמו של היישוב הוא שמם של שני כהנים הנזכרים במקרא בספר שמואל (שמואל א', י"ד, ג', ושמואל ב', ח', י"ז): האחד הוא מזרע עלי הכהן, והשני הוא אביו של צדוק הכהן". אם תסכים לנוסח אעלה אותו לערך.

נבי סמואל: הביטוי "העיר ששפט בה" מטעה, וכפי שאתה עצמך ערכת אחרי השחזור הראשון של דניאל צבי ל"עיר מושב בית דינו" שהוא לא נכון. הביטוי שמופי עכשיו "העיר שפעל בה" הוא מצויין, ואם אני מבין נכון הרי שאתה מסכים לו. האם אני צודק?

באשר לגדליהו בן אחיקם: בוא נתפשר על הנוסח הבא: "גדליה קבע את מושבו במצפה (שמקובל לזהותה עם תל א-נצבה הסמוכה לרמה שמצפון לירושלים, אף שאפשר והיא המצפה הרגילה בתנ"ך שישבה בנבי סמואל שממערב לירושלים)". בסדר? (לגופם של דברים אעיר שהזיהוי עם תל-א-נצבה מסתדר יותר עם היות המצפה של גדליהו יושבת בדרך מ"שכם ומשילו ומשומרון" אל ירושלים, גם עם היות במצפה של גדליהו הבור הגדול אשר עשה אסא מלך יהודה מפני בעשא מלך ישראל, והלוא העימות בין אסא ובעשא אירע ברמה, ואחרי שבעשא הסתלק נשאו אנשי אסא את אבני הרמה ואת עציה ובנו בהן את גבע בנימין ואת המצפה, כך שסביר הרבה יותר שהמצפה סמוכה לגבע בנימין ולרמה וא מרוחקת כנבי סמואל. זאת ועוד, טענתך באשר לדרך בריחתו של ישמעאל בן נתניה איננה מוכרחת, מאחר וייתכן שישמעאל נאלץ להמלט בדרכים עוקפות מטעמים אחרים, כגון חשש מנוכחות של חיל מצב כשדי בדרך המלך או נסיבות אחרות. תל-א-נצבה וגבעון די קרובים זה לזה, כך שייתכן שיצא תחילה לכיוון גבעון).

לסיום, לגבי חנניה בן עזור, אוסיף את המילים "נביא השקר חנניה בן עזור", האם זה מקובל עליך?

בברכה יעקב135 • שיחה • ג' בשבט ה'תשס"ח • 09:13, 10 בינואר 2008 (IST)

אחיטוב

לא צריך להזכיר אחי איכבוד או בן אחי חפני שלקח מלוא חפניו ובמזלג.

שמו של היישוב על שם אחיטוב בן פנחס בן עלי הכהן(שמואל א' י"ד, ג'), ומזרע פינחס בן אלעזר, אחיטוב אביו של צדוק הכהן אשר משח את שלמה למלך (מלכים א, א, ל"ט).

נבי סמואל

צריך להוסיף פסוק ו' המדבר במיוחד על המצפה.

...שכן המקום מזוהה כמצפה המוזכרת כעיר שפעל בה הנביא (שמואל א' ז: ו', ט"ז-י"ז).

גדליה בן אחיקם

"הוספתי הסתייגות מפורשת בערך, וכתבתי כי "יש הרואים" את תל-א-נצבה כמצפה", ולא כי זה "כנראה".

גדליה קבע את מושבו במצפה (שיש המזהים עם תל א-נצבה) אשר בארץ בנימין, שעריה ניצלו מחורבן. בממצא הארכאולוגי בתל זה התגלו סימנים לרצף יישובי במשך כל המאה השישית לפנה"ס, ויש בכך להסביר מדוע נמלטו אנשים מיהודה אל ארץ בנימין (יר' לז,יב-יג; מ,א)...

ברם ישמעאל נתקל בהתנגדות שרידי האוכלוסייה היהודית, ובראשם איש הצבא יוחנן בן קרח, ונאלץ לברוח ולמצוא לו מקלט בעבר הירדן; ואם היה בתל א-נצבה בכביש שכם לא היה עובר בגבעון (אל-ג'יב) הנמצאת במערב הכביש.(ירמיה מ"א, י-י"ב) אלא ברור שהמצפה היא נבי סמואל הסמוכה לגבעון (נחמיה ג', ז).

הבור הגדול נמצא בנבי סמואל המשקיפה על כביש שכם והאזור כולו.

תל א-נצבה די רחוקה צפונה מהרמה (אל רם).

ישמעאל בן נתניה היה צריך לברוח דרך גבע ומכמש במקום ללכת מערבה לגבעון.

גבעון

"וישובו איש לעירו."

נביא השקר חנניה בן עזור היה מגבעון (ירמיה כ"ח א'), ולאחר גלות בבל נמנתה גבעון בין ערי פחוות יהודה האוטונומית (נחמיה ג' ז') כמו שהייתה חלק מממלכת יהודה. המכהן 02:42, 11 בינואר 2008 (IST)

אזהרה אחרונה

הדבר נאמר לך כמה פעמים, אך אנסה לנסח אותו בבהירות.

אינך יכול לכפות את דעתך על ערכים, אתה נוהג לכתוב את דעתך בערכים, תוך כדי פירוט ראיות רבות והתעלמות מדעות אחרות. זה מעשה שלא יעשה, שהרי אחד מאושיותיה של ויקיפדיה היא הנייטרליות, ויש להביא את כל הדעות ולא להכריע בינהם בעצמנו. אנא קרא את הדף ויקיפדיה:מדריך לנקודת מבט נייטרלית.

חמור מכך: אם מישהו מבים העורכים אינו מסכים איתך, אינך רשאי לנסות לכפות את דעתך על ידי שינוי חוזר ונשנה של הערך. יש לדון בנושא (רצוי בדף השיחה של הערך, ולא בדף השיחה הפרטי, כאשר נעשה עד עכשיו) ולאחר הסכמה, ניתן לשנות את הערך. אם לא ניתן להגיע להסכמה, יש שלל דרכים להגיע להכרעה, המפורטות בדף ויקיפדיה:מלחמת עריכה.

אם תמשיך בדרכך לעשות בערכים כבשלך בלי להתחשב בכך שיש כאן עורכים נוספים, לא יהיה מנוס בידי מאשר לחסום אותך לעריכה באתר. וחבל, שהרי ניכר שאם אך תלמד לפעול לפי הכללים, תוכל להרים תרומה נכבדת לערכים שונים. דניאל צבי • שיחה י"א בשבט ה'תשס"ח (18.01.08) 10:25

חשבתי שהבין מתשובתי הנ"ל שתל א-נצבה די רחוקה צפונה מהרמה (אל רם) מהיות בממלכת יהודה. וברור שאם ישמעאל היה בכביש שכם לא היה עובר בגבעון הנמצאת במערב הכביש בדרכו לעמון. וכי אין להתעלם מהזיהוי של נבי סמואל כמצפה. המכהן 22:41, 21 בינואר 2008 (IST)

ואולי יש לו תשובה לזה? כמשתווכחים עם מישהו רצוי לחכות לתגובתו ולא סתם לזרוק משפט משלך ולהחליט שהדיון נגמר. דניאל צבי • שיחה י"ד בשבט ה'תשס"ח (21.01.08)

22:42

חכיתי והרני מחכה לתשובתו. המכהן 23:11, 21 בינואר 2008 (IST)

אוח, אני באמת מצטער. חוששני שאנחנו מדברים בשני קוים מקבילים. לא ניסיתי כלל (מלבד במאמר המוסגר) ולא עלתה על דעתי להתדיין על תורף דבריך באשר למיקומה של המצפה, וגם אם אני מסכים עמה אין הדבר מענייננו כאן. אשר אמרתי ושבתי ואמרתי הוא כי הערך גדליהו בן אחיקם מדבר על גדליהו בן אחיקם ולא על מצפה (עיר מקראית). הערך גדליהו בן אחיקם מזכיר כי גדליהו ישב במצפה, ובמוסגר נאמר כי הדעה המקובלת במחקר (כפי שודאי ראית בלינק שנתתי למעלה לספרו של סגל, המקובל כבר הסמכא בגאוגרפיה של המשנה) היא שמדובר בתל-א-נצבה. לא נעלמו מעיני הקשיים שציינת ותשואות חן לך, אך הערך אינו אמור לדון במיקומה של המצפה אלא לציין את זיהויה המקובל. למרות זאת, לאור דבריך המחכימים היה נכון לסייג את זיהויה של המצפה עם תל-א-נצבה כפי שעשיתי וכתבתי "שיש המזהים" במקום "כנראה". אם אתה מתעקש אפשר לסייג יותר ולכתוב "ואפשר שהיא המצפה הרגילה במקרא שהיתה בנבי סמואל", אולם המשפט המתדיין על מיקום המצפה איננו שייך לערך זה אלא לערך על המצפה שלדאבוננו עדיין איננו קיים. האם הובנתי היטב הפעם? בברכה וסליחה על העיכוב. יעקב135 • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשס"ח • 20:02, 23 בינואר 2008 (IST)

המצפה זוהתה כנבי סמואל בערך נבי סמואל(המצפה) כי בה פעל שמואל הנביא כמו שכתבת. והיא נמצאת ליד גבעון ככתוב באותו פסוק בספר נחמיה שהזכרת ושם עבר ישמעאל בן נתניה בדרכו לברוח לארץ עמון. וכן כתוב בספר מכבים שהמצפה מול ירושלים וכן דעת הרב תבואת הארץ. http://www.tevuot.org/aretz/3e.htm

אולם הערך גדליה בן אחיקם מדכיר רק את תל א-נצבה הנמצאת בכביש שכם ואף מדבר על הממצאים הארכיאולוגים שם ועוד מדבר על בריחתו של ישמעאל לעבר הירדן. ויש להזכיר שברח דרך גבעון הנמצאת במערב הכביש, ולכן המצפה איננה תל א-נצבה. 62.219.112.203 14:58, 24 בינואר 2008 (IST)

לפני שארים ידים ביאוש, אני שואל באופן ברור: האם מוסכם עליך כנוסח פשרה הנוסח הבא: "שיש המזהים בתל-א-נצבה, ואפשר גם שהיא המצפה הרגילה בתנ"ך שהיתה בנבי סמואל"? יעקב135 • שיחה • י"ט בשבט ה'תשס"ח • 21:04, 26 בינואר 2008 (IST)

יש המשערים אולי היא בתל א-נצבה הנמצאת בכביש שכם ליד אל-בירה, ואפשר גם שהיא המצפה הרגילה בתנ"ך שהיתה בנבי סמואל הנמצאת מערבה לכביש ליד גבעון. אמנם, יש המזהים אותה אך ורק עם נבי סמואל ככתוב "אנשי גבעון והמצפה" (נחמיה ג',ז)וככתוב ש ישמעאל בן נתניה עבר בגבעון בדרכו לברוח לארץ עמון(ירמיה מא",י-י"ב). המכהן 22:29, 26 בינואר 2008 (IST)

תסלח לי, אני לא מבין מה אתה רוצה. אם אתה רוצה להדגיש יותר את השיטה של נבי סמואל, לא צריך לחזור על זה פעמיים. בוא נלך על זה: "שיש המזהים עם תל-א-נצבה שליד אל בירה, ויש המזהים עם המצפה הרגילה בתנ"ך שהיתה בנבי סמואל". מספיק כבר עם כבישים וחזרה על טיעונים. מקובל עליך? יעקב135 • שיחה • כ' בשבט ה'תשס"ח • 17:59, 27 בינואר 2008 (IST)

"... כי ישמעאל בן נתניה עבר בגבעון בדרכו לברוח לארץ עמון(ירמיה מ"א,י-י"ב)." המכהן 19:21, 27 בינואר 2008 (IST)

אתה מוכן לענות? יעקב135 • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשס"ח • 19:28, 29 בינואר 2008 (IST)

סגל לא מזהה את המצפה עם תל א-נצבה ואומר "אולי" ו"יש לשער". לעומתו, הרב תבואות הארץ ןהחוקר יצחק מגן כן מזהים אותה עם נבי סמואל באופן חד משמעי.

בכל זאת, הסכמתי לגירסתך "שיש המזהים עם תל א-נצבה" אולם אין הצדקה למחוק את הנימוק הנ"ל מספר ירמיה. המכהן 19:50, 29 בינואר 2008 (IST)

הדיון הזה נמאס עלי. תיקנתי את לשון הערך ל"ככל הנראה סמואל, ויש המזהים בתל א-נצבה שליד אל-בירה". האם זה מוסכם עליך? במידה ואתה מתעקש להביא את הנימוקים אבקשך לציין את שם הויקיפד המוסכם עליך לבוררות. יעקב135 • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשס"ח • 20:58, 29 בינואר 2008 (IST)

רצוי להזכיר את הנימוק מספר ירמיה כי ישמעאל בן נתניה עבר בגבעון בדרכו לברוח לארץ עמון כדי שיבין הקורא את הזיהוי הנכון של המצפה.

ולמה מחקת "ליד תומר דבורה" מהערך כוכב יעקב? האתר מוכר לתושבי "כפר עקב" הסמוך. הישוב נמצא ביו הרמה ובין בית אל אבל איננו נמצא בין בית אל והעיר אל בירה כמו שתקנת. המכהן 21:43, 29 בינואר 2008 (IST)

פעם שניה: הדיון הזה נמאס עלי. אם אתה מתעקש להוסיף את הנימוקים לשיטתך אנא ציין את שם הויקיפד המוסכם עליך לבוררות. יעקב135 • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשס"ח • 16:51, 30 בינואר 2008 (IST)

הערך גדליה בן אחיקם מדבר על הממצא הארכאולוגי בתל א-נצבה בלבד, ומספר כי ישמעאל בן נתניה "נאלץ לברוח ולמצוא לו מקלט בעבר הירדן". וכן כתוב שעבר בגבעון, ושם נמלטו כל השבויים מידו. ואם היה בתל א-נצבה בכביש שכם, לא היה הולך מערבה לגבעון, בדרכו לארץ עמון(ירמיה מ"א, י-י"ב).

ומה עם הערך כוכב יעקב ? 62.219.112.203 19:19, 30 בינואר 2008 (IST)

האם כעת הנוסח מקובל עליך? (אם היית מדבר באופן ברור מההתחלה כל הויכוח הזה היה נחסך). לגבי כוכב יעקב לא באתי אלא להסיר זיהויים תנ"כיים שאינם מעניין הערך ואכן נמצאתי מקלקל, האם כעת זה נכון? יעקב135 • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשס"ח • 16:43, 31 בינואר 2008 (IST)

ככל הנראה נבי סמואל שnמערב לירושלים ליד גבעון, דרכה עבר ישמעאל בן נתניה בדרכו לעמון...

נא להזכיר את תומר דבורה בערך כוכב יעקב. 62.219.112.203 18:27, 31 בינואר 2008 (IST)

בערך גדליהו בן אחיקם, במקום "ששמערב לגבעון" יש לתקן: שממערב לצפון ירושלים ליד גבעון(נחמיה ג', ז), דרכה עבר ישמעאל בן נתניה בדרכו לעמון,(ירמיה מ"א, י-י"ב)...

בערך כוכב יעקב, במקום "הכפר" ראוי לכתוב "הרמה" ולא להתעלם מדבורה הנביאה כי שם היתה יושבת: בין הרמה (א-רם) ובין בית אל, ליד תומר דבורה הנביאה (שופטים ד, ה) סמוך לעיירה אל-בירה. המכהן 13:19, 5 בפברואר 2008 (IST)

אני מקווה שאתה מסכים לתיקונים הנדרשים הנ"ל על מקומה המדוייק של נבי סמואל וכי דבורה הנביאה איננה פחות חשובה מנביא השקר חנניה בן עזור. המכהן 12:14, 13 בפברואר 2008 (IST)

מקור לדעת הרב בעדני על מצות בנין המקדש בימינו

בערך מצוות בניין בית המקדש, כתבת כמדומה, שהרב בעדני סבור שאגדות המקדש משמים, אינן מבטלות את מצות הקמת המקדש בימינו. נודה לך על ציון מקור לדבריו. היהודי10 - שיחה

שמעתי את הדברים מפיו של הרב בעדני שליט"א באמרו: "איך יעלה על הדעת שאנו לא נקיים מצות עשה מן התורה 'ועשו לי מקדש'?" המכהן - שיחה 16:43, 15 במאי 2008 (IDT)

נשמח לדעת באיזה הקשר הוא אמר את הדברים. ובאיזה תאריך. מכיוון שיש לדבריו ערך תורני ציבורי, נשמח לדעת האם יש תיעוד של הדברים בכתובים או הקלטות ? היהודי10 - שיחה

אלה דברי הגאון המדוייקים בפעם הראשונה לפני כשנתיים וחצי בהקשר לאגדות המקדש משמים ובפעם האחרונה לפני כשנה כשדברנו על הצורך לאתר את יסודות המזבח אולי דרך המחילות הפתוחות לחול. המכהן - שיחה 15:54, 18 במאי 2008 (IDT)