שיחת משתמש:אסיל/ארגז חול

ששת החיצים

העקרונות החברתיים של אתאתורכ

כל רעיונות המהפכניים של אתאתורכ שבהם ראה את הדרך בכדי להוביל את תורכיה לעידן החדש הושפעו מהתנזימאת שהונהגו באימפריה העות'מנאית במאה 19 עם שינוי שמתאים למאה ה 20 ולאופי המערבי שרצה לראות בתורכיה, עקרונות ורעיונות אלו נקראו " ששת החיצים " שתמיד הנחו אותו בישום רעיונותיו העתידיים . ששת החיצים הם:- עקרון הרפובליקה. עקרון הלאומיות . עקרון העממיות. עקרון המהפכניות עקרון החילוניות. עיקרון המדיניות .

עקרון הרפובליקה :- שכלל המבנה המדיני של תורכיה שהכריז עליו ב 29 באוקטובר, 1923 וביטול מעמד הסולטאן, עריכת בחירות דמוקראטיות בכדי שהעם יבחר את השליט הנכון.ביטול מעמד והחליפות למרות ההתנגדות אנשי הדת , העברת הבירה מאיסטנבול לאנקרה ובכך הוא שינה את גבולותיה הגיאוגראפיים של תורכיה. שינויים נוספים כמו הפיכת מפלגת העם למפלגת שלטון היחידה בתורכיה .

עקרון הלאומית :- הלאומית הטורקית היא תחליף לעות'מאנית והיא נבעה מגבולותיה של תורכיה החדשה שהרוב שם היה מוסלמי. אתאתורכ התחיל להפיץ את עקרון זה באמצעות התקשורת, הלאומיות איחדה את התורכים סביב מטרה אחת משותפת, ובכך היא החלישה את המחלוקות. מצטפא תמיד דגל שתורכיה לא צריכה להיות במלחמה עם אף מדינה ולא רצה שתורכיה תתפשט למדינות אחרות כמו שעשתה האימפריה העות'מאנית.הלאומיות התורכית שרצה שהעם יאמין בה היא הלאומיות שכתב בחוקה שכוללת את כל השבטיים האתניים והאזרחים שכלולים בשטח תורכיה הריבונית ללא הבדל בין אזרח ואזרח או לאום ולאום, עיקרון זה הנהיג בבתי ספר .

עקרון העממיות :- עממיות = פופליזים . העיקרון הזה הדגיש את חשיבות שמירת השלטון בידי העם, ולא בידי המעמד השולט, ומכאן נבע חוק השוויון בפני החוק וחופש הביטוי, ללא הבדלים כלכלים ודתיים, ובנוסף לכך נוסדו כמה ממוסדות השלטון על ידי העם כמו האסיפה הלאומית, אתאתורכ תמיד פעל למען העם, ואם הוא רצה לעשות דבר הוא תמיד קישר אותו לעם ואמר שאני עושה את זה למען העם התורכי , למשל הוא אמר שהוא ביטל את מעמד הסולטאן כי הסולטאן לא נבחר על ידי העם.

עקרון המהפכניות :- הכוונה מתפתחת,כאן הצורך לשנות את החברה המסורתית בעלת היסודות העות'מאניות ולהפוך אותה למדינה מודרנית אפילו אם יצטרך להשתמש באמצעים לא דמוקרטים באותה תקופה. מטרת הכמאליזים היא להפוך את האימפריה העות'מאנית למדינה תורכית ומתפתחת, הוא רצה לחנך בעיקר את הדור הצעיר לקבל את המהפכניות הוא למד אותם בבתי הספר איך להיות עם תורכי גאה בעצמו ומלומד והוא נתק אותם מהזיקה לעות'מאנים לזיקה התורכית המודרנית

עקרון החילון :- החילוניות כללה לא רק הפרדת הדת מהמדינה, אלה הפרדת המדינה מהמוסדות האסלאמיים ושחרור המחשבה מתפיסות דתיות, הדבר הזה בא לידי ביטוי בחינוך החדש ובחוקים שנעשו כחוקים מודרניים במקום עקרונות הדת. המטרה הייתה לבטל ולהפחית את מעמדם של אנשי הדת, וליצור חופש פולחן דתי מבלי לזנוח את האסלאם כדת . החוק הכי חשוב בעיקרון זה היה ביטול החליפות ב1924 והחלפת הכתב הערבי בכתב לטיני, הוא גם החליף את הסמלים הערבים בסמלים מערביים כמו הביגוד המסורתי בעות'מאני בליבוש מערבי מודרני, יום המנוחה שונה מיום שישי החשוב אצל האסלאם ליום ראשון, והחלפת לוח השנה 16 ההג'רית בלוח שנה בינלאומי, ונתן זכות לאישה בהצבעה בפרלמנט וזה הביא להתנגדות מכל העולם המוסלמי השמרני. המשמעות של החילון הייתה פגיעה במוסדות הדת למרות ההתנגדות החריפה.

עקרון המדיניות :- מדיניות = אטטיזיים. עניין המדיניות הוא עניין חדש, השנים הראשונות של הרפובליקה לא השתמשו בעיקרון זה, הם לא חשבו על פיתוח כלכלי, בעיקר הם הסתמכו על חקלאות ועבודות שדה, אך לאחר 1929 ונפילת הבורסה בניו יורק שהשפיעה על כל העולם, תורכיה נפגעה קשות ,ולכן כמאל חשב איך אפשר לשפר את רמת החיים, ההוצאות של המדינה הצטמצמו, ועשו חוקים חדשים בענייני הכלכלה לטובת תורכיה, ולאט לאט המצב התחיל להשתפר ורמת החיים התחילה לעלות. ומכן עלה עניין האטאטיזים , שבה הדגיש כמאל על הצורך בפעילות כלכליות מוגברות בתוך המדינה, החלו לפתח את התעשייה בהון ממשלתי הקטינו את היבוא והגדילו את היצוא ונשענו על חומרי הגלם המקומיים --אסיל - שיחה 19:31, 2 באוגוסט 2012 (IDT)