שיחה:תלמוד בבלי

הערך כולו בעייתי מאוד ואינו מתייחס למחקר האקדמי בעניין אופיו של הבבלי, ומתמקד יותר בלימוד הבבלי כתופעה תרבותית בעולם היהודי. צריך לכתוב את רובו מחדש.

יש"ו

המחבר של הפסקה על האנטישמיות רשם את שמו של ישו כיש"ו, דהיינו, "יימח שמו וזכרו". ראשי תיבות מוטים באוכלעכיככיכככחכעחעכיעכיככייירשם זאת באג'נדה ברורה. תיקנתי את הדברים הברורים, אבל אין לי מספיק ידע בנושא. מי שכן יש לו ידע כזה צריך לעבור בזהירות מחדש על כך הערך ולראות שלא נכנסו בו שטויות/הטיות יהודוצנטריות מיותרות. בנוסף, כפי שטוען האנונימי מעליי, אכן יש להוסיף על המחקר האקדמי בנושא. וולנד 00:34, 24 במרץ 2007 (IST)

קראתי את הערך ותיקנתי את שצריך לתקן (בעיקר ענייני לשון וויקיזציה), והסרתי את תבנית העריכה. אינני רואה צורך לכתוב את הערך מחדש, אבל הרחבתו בוודאי תתקבל בברכה. לי חסר סעיף שעוסק במהדורות התלמוד הבולטות: אלה שקדמו לווילנה, וילנה, שטיינזלץ ואחרות. דוד שי 20:10, 6 במאי 2007 (IDT)

הערך כתוב קצת בצורה מחופפת. בפרק סיני ועוקר הרים לא מוזכר כמעט כלום המו אותו 'עיון', וגם פסקאות נוספות כתובות לא באופן אנציקלופדי.

על המאירי

נכתב:

פולמוס זה נתן אותותיו בספרי הפרשנים לאורך הדורות, הצנזורה הייתה כה חזקה באירופה, עד שרבינו המאירי כתב בפירושו שאין דברי התלמוד תקפים אלא לאותן אומות העולם עובדי אלילים וכוכבים שלא קיבלו עליהם דת "מוסדית" ומיושבת, שלא כמו הנוצרים וכל שכן המוסלמים, שלא נחשבים לעובדי אלילים, אם כי המעיין בדברי רבינו המאירי מבחין שגם דבריו נכתבו מחשש הצנזורה והוא אף רומז לכך בדבריו כשמבאר בצורה צינית שהנוצרים שהתלמוד מדבר עליהם הם אנשי נבוכד נצר שעבדו לאל השמש ויום ראשון הוא יום אידם(sunday).

הורדתי את זה. זה סותר לגמרי את מחקריהם של יעקב כ"ץ, אפרים אורבך, משה הלברטל ואחרים, ואת ההשקפה המקובלת גם על הרב קוק ואחרים. זו השקפה חרדית חשוכה שאין לה מקום פה, בטח לא כעמדת הוויקיפדיה.

אם אכן המאירי כותב שנוצרי התלמוד הם אנשי נבוכדנצר, זה שם בסימן שאלה גדול את יחסו האמיתי להלכות גויים. (אגב, הפרשנות הזאת מתאימה יותר ללאומיים הקיצוניים) אלקרטאווי - שיחה 02:31, 6 באוגוסט 2013 (IDT)

מועד חתימת התלמוד הבבלי שנת 525

על פי אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל , הפרק תקופת בית שני המשנה והתלמוד שנכתב ע"י מיכאל אבי יונה ושמואל ספראי, חתימת התלמוד הבבלי התרחשה בשנת 525. כדאי להכניס זאת בברור בפרק המתאים Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 08:45, 30 בנובמבר 2009 (IST)

מחיקת פסקה

מחקתי את הפסקה: שדים קמיעות ולחשים שתוכנה היה:

תופעת השדים או הלחשים מועלות ונידונות פעמים רבות לאורך התלמוד, ואף כמה וכמה הלכות יסודן בתלמוד בעקבות השדים. כמו כן מרחיב התלמוד בדרכים להתחקות או להתגונן מפניהם. גם בתופעת הקמיעות דן התלמוד בהרחבה מרובה, למשל - בעקבות המשנה - איך לפענח או לנבא מראש אם הוא קמיע "מומחה" או לא.

בעקבות כך, ידוע הפולמוס אצל הראשונים כמו הרמב"ם ובעקבותיו המאירי, לעומת הראב"ד והסוברים כמותו, בנוגע לשאלה האם התלמוד רק מייצג את האמונות הנפסדות אצל ההמון הפשוט ואינו מתייחס אליהן בשיפוטיות, או שמא יש לפרשן כהודאת התלמוד באמיתתן.

פסקה זאת עוסקת בנושא שולי ביותר לערך על התלמוד ומקומו בערך על שדים וקמיעות ולחשים. יש נושאים קצת יותר חשובים בתלמוד מאשר פרט זה. עדירל - שיחה 22:26, 14 בפברואר 2010 (IST)

אתרים נוספים עם שעורי גמרא

ישנו אתר נוסף ומעניין מאוד מלא בתוכן תורני וגם שעורים רבים בגמרא בדף היומי שעורי תורה באתר ישיבת כסא רחמים

כתבי יד

לינק לשימוש עתידי. Rex - שיחה 11:31, 10 בספטמבר 2010 (IDT)

משוב מ-5 ביוני 2012

--79.181.155.95 12:17, 4 ביוני 2012 (IDT)מה שכתבתם שהשיטה המקובלת היא שיטת בריסק- רציתי לתקן- כי עיקר השיטה כיום היא לימוד הראשונים בעומק ההבנה והסברא, כדרך לימודם של המשנה למלך ומחנה אפרים וקצות החושן ורבי עקיבא איגר וכיו"ב. ולמעשה כבר מצינו לכמה מפרשים קדומים שתקפו את שיטת הפלפול שהיתה נוהגת בזמנם, כגון המהרש"א והשאגת אריה ועוד. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.181.155.95 12:17, 4 ביוני 2012 (IDT) א.נ.

הסבר ובקשת מקור

לגבי השינויים: בערך נכתב ש"גמר" פירושו "למד" - הטענה הזאת מטעה משתי סיבות. ראשית, מהאופן שבו הדברים נוסחו, ניתן היה לחשוב שמדובר בתרגום מילולי, אבל מילולית "גמר" משמעו בדיוק כמו בעברית: "השלים"; שנית, משום שהמונח "גמר" קיבל את המשמעות של "לימוד" סתם בעקבות פעולת הצנזורה, שהחליפה "תלמוד" ב"גמרא", אך לפי אלבק, המונח "גמרא" התייחס במקור לסוג מאוד מסוים של לימוד - לימוד באמצעות קבלה, מסורת, להבדיל מ"סברה" ומ"תלמוד".
לגבי בקשת המקור: למישהו יש מקור לטענה שהשם "תלמוד" מקורו בתקופת הגאונים? כך נכתב בערך, וכיוון שהמילה עצמה מקורה בתקופת התנאים, הנחתי שהכוונה היא לשם החיבור. פלימפססט - שיחה 17:19, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

כמה הערות:

א. הפירוש המילולי של "גמר" בארמית הוא אכן "למד". אמנם הפועל משמש גם במשמעות של 'סיום', אבל הוא בהחלט משמש כלימוד, יש אלפי דוגמאות בש"ס, אתה מוזמן להריץ בפרוייקט השו"ת חיפוש של "גמר" או של "גמרינן" וכדו' ותראה (אני גם לא חושב שיש מילון ארמי-עברי אחד שחולק על עובדה זו).

ב. אינני יודע מה כתב אלבק, ובאיזו תקופה הוא טוען שהשם השתנה. בכל מקרה השם 'גמרא' הוא קדום מאד (לפחות מסוף תקופת הגאונים, אני לא מספיק בקי לפני כן). באופן כללי, עם כל ההערכה למחקרו של אלבק (במלא הרצינות), הוא נוטה להפריח הרבה פעמים טענות לא מבוססות כשאין לו מספיק ענווה לבחון אותן (ועדיין אני מעריך אותו מאד על מחקריו החשובים).

לגבי השם 'תלמוד', הוא מופיע בפירוש אצל רש"ג. כפי שאמרתי, אני לא מספיק בקי בכתבי הגאונים שלפניו אבל זה לא דבר שקשה לברר.

כל טוב, שבת שלום! שיבקוץ - שיחה 13:56, 9 בנובמבר 2012 (IST)

שלום שיבקוץ ותודה על תגובתך. חוששתני שלא הובנתי נכונה. בניגוד למה שהשתמע מן הניסוח הקודם בערך, המשמעות הבסיסית של "גמר" בארמית, על הדיאלקטים השונים שלה, היא "השלים, מילא" ולא "למד". השימוש בפועל זה בהוראה "ללמוד" (ככל הנראה לימוד במסורת) ייחודי לארמית הבבלית, וברור שמדובר במעתק סמנטי, ולא במשמעות הראשונית של המילה. (ר' כאן תחת Cal Lemma Search, ערך: gmr, חלק דיבר: פועל.) לגבי אלבק - אין בכוחי לבדוק באופן עצמאי את תוקף טענתו, אבל נראה לי שהעובדה שב-CAL מציינים שגמ"ר בארמית הבבלית משמעו לימוד במסורת מקנה די קונצנזואלית לטיעון שלו. שבוע טוב, פלימפססט - שיחה 02:03, 11 בנובמבר 2012 (IST)

על הכינוי - 'גמרא'

נכתב בפנים שהתלמוד נקרא בפי התנאים תלמוד, ואילו המונח גמרא מצוי לראשונה אצל האמוראים כשהכוונה על דבר שנתקבל מחכם אחר ולא נלמד מסברה. בהערה המקור מאלבק. זה איננו מדוייק ומטעה בגדול, כי הכינוי לתלמוד בשם גמרא מקורו מתנאים!! וכפי שמבואר בפירוש בברייתא בבא מציעא לג א: ת "ר העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר גמרא אין לךמדה גדולה מזו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן גמרא הא גופא קשיא אמרת בגמרא אין לך מדה גדולה מזו והדר אמרת ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא..יש לתקן זאת בדחיפות (כמשתמש חדש שכבר חש סכנה ל.. אני משאיר לאחרים לעשות זאת:).(אלקרטאווי - שיחה 05:13, 2 באוגוסט 2013 (IDT))

מחוץ לעצם הסוגיה, שלא התעמקתי בה, אתה מצטט גרסה נחותה ואמינה פחות, שממילא אין להסתמך עליה. בגרסה שנבחרה למילון ההיסטורי ללשון העברית, לא מופיע "גמרא" כי אם "תלמוד":

תנו רבנן. העוסק במקרא מדה שאינה מדה. במשנה מדה שנותנין עליה שכר. בתלמוד אין לך מדה גדולה ממנה. ולעולם הוי רץ למשנה יתר מן התלמוד. הא גופה קשיא. אמרת. בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו. והדר תני. ולעולם הוי רץ למשנה יתר מן התלמוד. א"ר יוחנן.

אביעדוס • שיחה כ"ח באב ה'תשע"ג, 22:10, 3 באוגוסט 2013 (IDT)

אביעד תודה על הערתך, אכן טעיתי במסקנתי. המקור שהזכרת אינו מצוי אצלי, לכך רציתי לברר מה הוא גורס בסוכה כח, א 'מקרא משנה גמרא...' ובבבא בתרא ח,א 'יכנסו בעלי מקרא בעלי משנה בעלי גמרא' שבאלו נראה שהכונה לתלמוד, ראה קידושין ל, גבי זבולון בן דן. מניסיון, אני חושב שיש להתייחס בזהירות לגירסאות השונות בטרם חורצים עליהם משפט.אלקרטאווי - שיחה 06:31, 4 באוגוסט 2013 (IDT)

יש להוסיף גם: שבת קל: בגירסה שלפנינו 'אגב שיטפך רהיט לך גמרך' וכן יש לדון במאמר בשבת קו: ובמקבילות! 'גמרא גמור זמורתא תהא'אלקרטאווי - שיחה 06:45, 4 באוגוסט 2013 (IDT)

במקרים כאלו שהם צנזורה נוצרית מובהקת ותו לא, לא צריך "להתייחס בזהירות" אלא פשוט לבדוק את כתבי היד והדפוסים הראשונים. לפי אלו (כפי שמופיעים באתר עדי נוסח) במקור בסוכה נאמר "תלמוד" בכולם. במקור בשבת קל: אכן נאמר "גמרך", וכן בקו: ובמקבילותיו יזהר ברק • שיחה • ל' באב ה'תשע"ג • 23:18, 5 באוגוסט 2013 (IDT)

ברק, אני מדבר על חריצת משפט שכנראה גם אתה מסכים שצריכה להעשות בזהירות. כנראה אתה טוען שהגירסאות שהבאת מראים שאין צורך בזהירות, אלא מוכיחים מעל לכך ספק שהשם גמרא בגמרא מאוחר מהאמוראים. אז כך, ראשית, אני דיברתי על חריצה ללא נקודת מבטך. שנית, לא סיפקת לי מידע על בבא בתרא ומידע מלא על הנושא. עדיין לא הוכחת את משפטך הטוען שמדובר על צנזורה "ותו לא"... אנו רואים שהגאונים קוראים לתלמוד גמרא עוד לפני הצנזורה! מדוע נטשו את השם התלמודי - תלמוד? או דלמא לא נטשו ולא מידי? תיקו. (בחיפוש קל בגוגל לא מצאתי גישה לכדי נוסח אשמח אם תספק לי מידע בנושא - תודה מראש)אלקרטאווי - שיחה 01:55, 6 באוגוסט 2013 (IDT)

(ברשותך אני מזיח את הכל למקומו.)

אני רק הערתי הערה נקודתית על העניין. לגבי בבא בתרא - גם שם כתוב תלמוד. קישור למאגר עדי נוסח: http://www.lieberman-institute.com/. הרשמה חינמית מאפשרת לעשות חיפוש ולהיכנס לדפים למשך 40 שניות.

לגופו של ענין, נ"ל שכיון שהצנזורה שינתה באופן שיטתי את המילה תלמוד לגמרא, וכיון שבמבט כללי נראה שבנוסחאות שלפני הצנזורה התלמוד נקרא תלמוד, בעוד שהמילה "גמרא" פירושה אחר - נראה שזו אכן ההנחה הפשוטה, והמוציא מחבירו עליו הראיה (לאמור: אם ראית מקור קדום בו התלמוד מכונה גמרא - מוטלת עליך מלאכת ההוכחה שזוהי גרסא מלפני הצנזורה). יזהר ברק • שיחה • ל' באב ה'תשע"ג • 14:46, 6 באוגוסט 2013 (IDT)

קידום גמרא סדורה המאיר

מחקתי מהערך את ההפניות למהדורת התלמוד הקרואה "גמרא סדורה המאיר". התלמוד נדפס בעשרות מהדורות שבכל אחת מהן היה חידוש כלשהו, ואין הצדקה להזכיר דווקא מהדורה חדשה שעד כה נדפסו ממנה מסכתות בודדות, בטח לא בלוויית שבחים סופרלטיביים. חבל שהקוראים יחשבו שוויקיפדיה משמשת לקידום מכירות. בברכה, גנדלף - 23:48, 01/04/14

כמדומני שויתור על צורת הדף ותיקון שיטתי של הנוסח אלו שני חידושים מפליגים, שלא נתקלים בהם בכל יום. אני סבור ששני אלו מספיקים כדי שתהיה חשיבות לאיזכור כבר עכשיו, אבל אני מבין את הדעה שיש להמתין עד שיצאו לאור עוד מסכתות ממהדורה זו. יזהר ברק • שיחה • ב' בניסן ה'תשע"ד • 14:45, 2 באפריל 2014 (IDT)

מהדורת וילנא (ואולי לפני כן?) כבר תיקנה את הנוסח באמצעות הסוגריים העגולים והמרובעים ומהדורת שטיינזלץ כבר עימדה מחדש את הגמרא. בברכה, גנדלף - 14:55, 02/04/14

מאז וילנא ועד היום אף אחד לא שינה את הנוסח. כיום עוז והדר מעיזים קצת לשנות גם בגוף הגמרא, בעיקר במסכתות של סדר קדשים. תיקון שיטתי - לא קיים מאז וילנא. וגם לגבי העימוד: נכון. יש את שטייזלץ. אבל חוץ ממנו אין אף אחד. וגם הוא השאיר עימוד דומה. כאן מדובר על עימוד שונה לחלוטין. בכל מקרה, לא זכור לי שטענתי שמהדורה זו יותר מחודשת משטיינזלץ, אלא רק שהיא מחודשת מאוד, ביחס לרוב ככל המהדורות הקיימות כיום. (גם בפסקה שמחקת בערך ש"ס וילנא, ה"רוב ככל" היה לאפוקי שטיינזלץ, אבל אכמ"ל.) יזהר ברק • שיחה • ב' בניסן ה'תשע"ד • 15:47, 2 באפריל 2014 (IDT)

אתה מתעלם מ"גמרא סדורה". בכל מקרה, נצטרך להמתין ולראות כיצד ה"תיקונים" יתקבלו, לפני שנחליט שיש למהדורה חשיבות. בברכה, גנדלף - 18:30, 02/04/14

2 תשובות בדבר: א. בגמרא סדורה של הרב וינט אין את אלמנט הנוסח, אלא רק את אלמנט העימוד. ב. אדרבה, שיפתחו ערך גם להם. יזהר ברק • שיחה • ג' בניסן ה'תשע"ד • 20:20, 2 באפריל 2014 (IDT)

חוסר בהירות בהסבר

לא ברור מספיק מה ההבדל בין הערך(המילה) תלמוד "ידע שנתקבל במסורת" לבין המילה גמרא "ידע שהושג באמצעות הסברה"...  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.65.29.141 18:10, 15 במאי 2014 (IDT)

תיובתא

כידוע, שיטת רב האי גאון[3] שיש הבדל בין 'קשיא' ל'תיובתא', ש'קשיא' ניתן לתרץ, אף על פי שהגמרא לא תירצה.

[=תשובה] תשובה שטומנת בתוכה טענה נגד השיטה השנייה ועל ידי כך יוצרת

קושיה על שיטה זו. לרוב התיובתא היא קושיה על ידי הבאת סתירה לדברי אמורא ממקור תנאי. כשיחיד מקשה על יחיד, הלשון היא "איתביה" - הקשה עליו, יחיד סתם "'מתיב" - מקשה ורבים "מיתיבי" - מקשים. [=התשובה כנגד (דברי) רבי פלוני תשובה (ניצחת) היא] בערך "תיובתא" כבר נאמר שתרגומה המילולי של מילה זו הוא תשובה, ברם משמעותה המלאה היא תשובה היוצרת קושיה על השיטה השנייה. "תיובתא דרבי פלוני תיובתא": כשהגמרא מגיעה למסקנה שהטענה שנאמרה נגד פלוני היא טענה שאין עליה תשובה, היא מכנה אותה בביטוי זה, שמשמעותו שהקושיה היא מוחלטת, ולכן דבריו נדחו מן ההלכה.

מבנה התלמוד

בפסקה על מבנה התלמוד הבבלי, בתחילתה, מוזכרות המסכתות בתלמוד. מתוך הדברים לא ברור כי ערלה היא לא מסכת בתלמוד הבבלי. לדעתי צריך לערוך פסקה זו. אלישיב ליפא - שיחה 11:04, 9 במרץ 2016 (IST)

ערכתי. יזהר ברק • שיחה • ל' באדר א' ה'תשע"ו • 00:56, 10 במרץ 2016 (IST)

נוסח הערה בעניין כתבי היד לתלמוד: "שמועה לא מבוססת על קיומו של כתב יד ספרדי של כל התלמוד מוזכרת בספרו של הרב יעקב לויפר, משונצינו ועד וילנא, עמ' 169 הערה 7." תוקן ל- עדות שאין לה תימוכין ממקורות אחרים על קיומו של כתב יד ספרדי של כל התלמוד מוזכרת בספרו של הרב יעקב לויפר, משונצינו ועד וילנא, עמ' 169 הערה 7. שמוע היא וודאי לא מבוססת שהרי היא שמועה, ופה אין מדובר ב'שמועה' אלא בעדות של אדם המוזכרת בספר הנ"ל.

דיווח שאורכב ב-16 ביוני 2019

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

בסוף סדר נזיקין ישנה מסכת אבות

אבל אין עליה גמראdavid7031 • שיחה • י"ג בסיוון ה'תשע"ט • 14:54, 16 ביוני 2019 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

מצב טיפול: לא טעות

בכל מקום בערך "תלמוד בבלי" כתוב שמספר הדפים הכולל הוא 2711 אבל בטבלת המסכתות ניתן למצוא רק 2682 דפים איך זה ייתכן? דווח על ידי: יוסי גדור טלפול 0544916131 85.250.96.250 18:04, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

לא בדקתי, אך לדעתי הדבר נובע מהוספת מסכתות שונות שאינן כלולות בתלמוד בבלי, כדגומת מסכת שקלים מהירושלמי, ואולי אף קינים ועוד. ראה בטבלה כאן את הפירוט מלא של מספר הדפים. בברכה בן-ימין - שיחה 20:03, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

כעת ראיתי את הטבלה בערך שאליה התכוונת. היא אכן חסרה מסכתות שונות הנלמדות בדף היומי, ראה בטבלה הנ"ל. בברכה בן-ימין - שיחה 20:05, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

האלמוני עלה על נקודה חשובה. בדף היומי יש 2711 דפים, אבל זה כולל את מסכת שקלים של הירושלמי וכן את משניות קינים ומידות, ולכן בתלמוד הבבלי יש, כמדומני, 2863 דפים (נראה לי שהוא טעה קלות בספירה). מתייג את משתמש:ביקורת, משתמש:דגש חזק, משתמש:Yechiel.sh, משתמש:יאיר דב. נרו יאיר • שיחה • י"ב באב ה'תשע"ט • 23:03, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

הנה הרשימה המדויקת של דפי הש"ס. יש 2711 עם מסכת שקלים המונה 21 דפים. כלומר לפי זה בבבלי יש 2690 דפים. אולי יש כאלו שלא סופרים את מידות וקינים כי אלו רק משניות למעשה, ואז מגיעים ל-2683. יאיר דב • שיחה • י"ג באב ה'תשע"ט • 23:13, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

נרו, נראה שהתכוונת ל2683 במקום 2863, ואז הגענו לאותו מספר, נכון? יאיר דב • שיחה • י"ג באב ה'תשע"ט • 23:21, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

כן. זה מה שכתבתי, חוץ מהטעות במספר. משניות הן משניות, גם אם מדפיסים אותן בדפוסי התלמוד. נרו יאיר • שיחה • י"ב באב ה'תשע"ט • 23:23, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

קודמיי אמרו כל מה שצריך להיאמר. דגש חזק - שיחה 02:35, 14 באוגוסט 2019 (IDT)

דווקא אם מחשבים לפי הטבלה שבערך יוצא שיש 2682 דפים בתלמוד והספירה של האנונימי נכונה, אבל יש כמה הבדלים בין הטבלה שבערך לטבלה שבקישור הנ"ל (במסכתות הוריות, מעילה ותמיד), ענין של שיטת ספירה. לגוף הענין, אני חושב שלא נכון לשנות את המספור בערך, כך שיכלול רק מסכתות תלמודיות (כפי שאני מבין שמבקש נרו יאיר), בעיקר כי ככה מקובל, וגם כי זה יכניס אותנו לכמה סיבוכים. למשל האם לספור את הדף האחרון במסכת מעילה בו גם מתחילה מסכת קנים. וכמו כן גם במסכת תמיד יש כמה דפים שהן רק משניות וכו'. יחיאל - שיחה 03:05, 14 באוגוסט 2019 (IDT)

מהם ההבדלים בשיטת הספירה? לגבי מעילה וקינים, אנחנו מדברים על הדפוסים המקובלים, גם אם צמצמו שם במקום או כל סיבה אחרת. תמיד - מאחר ויש שם גם תלמוד בבלי, עלינו לספור גם את הדפים עם המשניות. הרי בכל המסכתות של הבבלי יש גם משניות, זה חלק מהפורמט. מסכתות של המשנה בלי בבלי בכלל אי אפשר לספור כתלמוד בבלי. וממה נפשך, בדפוסי הבבלי ישנו כל הש"ס משניות, ואיננו סופרים אותו במניין הדפים. נרו יאיר • שיחה • י"ג באב ה'תשע"ט • 10:43, 14 באוגוסט 2019 (IDT)

הדף האחרון של מס' הוריות הוא קצר (כרבע עמוד), לכן בטבלה בערך לא ספרו אותו (12 דפים) ובטבלה השניה כן (13). אתה אומר שאנחנו צריכים לספור את העמוד האחרון של מס' מעילה, וכך גם חשב מי שמספר בערך (21 דפים למס' מעילה), אבל בטבלה השניה סברו שהדף האחרון שייך למס' קנים (וזה הבדל נוסף). אני כמובן לא מדבר על סדרי זרעים וטהרות, שהם נחשבים כיחידה נפרדת. אבל המסכתות האמורות נחשבות חלק מסדר קדשים של התלמוד ונלמדות במסגרת הדף היומי אע"פ שאין להם משניות, אולי (גם) משום שהן חלק ממסכת מעילה במספר הדפים המקובל (מסכתות מעילה-מדות מסתיימות בדף לז). יחיאל - שיחה 16:30, 14 באוגוסט 2019 (IDT)

כמו בכל ספר, סופרים עמודים גם אם יש בהם שורה או מילה אחת. הדף היומי זה הדף היומי, כאן הנושא הוא תלמוד בבלי. נרו יאיר • שיחה • י"ג באב ה'תשע"ט • 16:44, 14 באוגוסט 2019 (IDT)

כותרת המשנה של הערך

כותרת המשנה אמורה לפרט את מאפייניו הבולטים והעיקריים של הערך, ולכן תמוהה בעיניי העובדה שלא מוזכר בה היותו של התלמוד הספר המרכזי ביהדות מאז כתיבתו, הן מבחינה הגותית והן מבחינה הלכתית. דברים אלו מוזכרים בהמשך הערך (בפסקה תפקידו והשפעתו של התלמוד), אבל מן הראוי לציין זאת גם בפתיחת הערך. בוויקיפדיה האנגלית למשל ניתן לראות בתחילת הערך שהתלמוד מתואר בתור ה"טקסט המרכזי של היהדות הרבנית", וכמקור עיקרי של ההלכה והתיאולוגיה היהודית. דבר זה מוסכם על הכל, אך משום מה לא קיבל את המקום היאה לו בתיאור הערך. בברכה הגיונות - שיחה 11:20, 22 בינואר 2020 (IST)

אתה מתכוון לפתיח. מה שכתבת בשם האנגלית נשמע לי מוצדק. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בטבת ה'תש"ף • 13:58, 22 בינואר 2020 (IST)

תיקון טעות

תחת הכותרת לימוד התלמוד נאמר שבעולם הישיבות לומדים 15 מסכתות בעוד שנכתבו שם רק 13 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.181.196.184 12:08, 25 במאי 2020 (IDT)

לדעתי אכן יש 13 עיקריות. גם יש "מחזור גדול" ו"מחזור קטן". מתייג את משתמש:דגש חזק, משתמש:דרדק שמן הסתם יודעים. נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תש"ף • 13:24, 25 במאי 2020 (IDT)

בערך כתוב חמש עשרה, מפורטות שלוש עשרה, ולדעתי צריכות להיות ארבע עשרה (חסר את סוכה). השינוי ל־15 נעשה על ידי משתמש:Akkk, בעריכתו זו, אבל גם בה מצוינות רק 13. אין לי מושג מהם המחזורים שציינת. דגש חזק - שיחה 13:33, 25 במאי 2020 (IDT)

גם אני כדגש חושב שיש ארבע עשרה וצריך להוסיף את סוכה, כשנרו יאיר כתב "מחזור גדול" ו"מחזור קטן" אולי התכוון לישיבות קטנות שבהם בדרך כלל יש רק מחזור של שש מסכתות לישיבות גדולות שבהם יש יותר (גם כשיש יותר בדרך כלל זה לא מגיע לארבע עשרה). בכל מקרה אני באמת יוסיף את סוכה ויוריד לארבע עשרה. דרדק - שיחה 15:25, 25 במאי 2020 (IDT)

אכן לזה הכוונה. באילו ישיבות מדובר? והאם יש תיאום בין הישיבות? כמו כן נראה לי שגם בשיטה הרגילה יש כאלה שמורידים חלק מהמסכתות ולומדים אחרות (אולי שבת?) שנה שלמה. למעשה המקום להרחיב בזה הוא בערך ישיבה. נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תש"ף • 16:03, 25 במאי 2020 (IDT)

נרו יאיר בישיבות קטנות בדרך כלל לומדים רק את שלושת הבבות, גיטין, קידושין, ולפעמים גם מכות, בישיבות גדולות יש את חברון ופונוביץ וגרורותיהם, וחוץ מזה בכל מקום המצב שונה. אנסה באמת להרחיב קצת בערך ישיבה. דרדק - שיחה 16:18, 25 במאי 2020 (IDT)

ישיבות קטנות (בגיל) פחות משנות, צריך להתמקד קודם בגדולות. יישר כוח. נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תש"ף • 16:20, 25 במאי 2020 (IDT)

נרו יאיר הרחבתי שם קצת, אם זה לא מספק אותך תכתוב. דרדק - שיחה 16:59, 25 במאי 2020 (IDT)

תודה, הרחבת מצוין, רק לא ענית איפה המחזור הקטן. האם יש תיאום בין הישיבות בתוך המערכת של חברון או של פוניבז', או שמעבר לרשימה העקרונית זה חופשי לגמרי? נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תש"ף • 17:21, 25 במאי 2020 (IDT)

נרו יאיר בתוך המערכות של חברון ופונוביז' מעבר לרשימה העקרונית זה חופשי לגמרי, בישיבות לצעירים כתבתי שם שהמחזור קטן וכולל רק חמש מסכתות. דרדק - שיחה 17:26, 25 במאי 2020 (IDT)

אין ישיבות גדולות עם מחזור קטן? אין צורך לתייג אותי בכל תגובה. תודה. נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תש"ף • 17:30, 25 במאי 2020 (IDT)

גם כשיש בישיבות גדולות מחזור יותר קטן, זה קטן רק במסכת או שתיים, ובישיבות לא ידועות. דרדק - שיחה 17:32, 25 במאי 2020 (IDT)

בכל מקרה מי שלומד שבע שנים ילמד יותר משבע מסכתות, ולא כפי שנטען בערך, מפני שמחזור הלימודים למיטב ידיעתי כולל יותר ממסכת אחת בשנה ברוב הישיבות. פנטין - שיחה 18:50, 25 במאי 2020 (IDT)

פנטין את צודקת. תיקנתי בערך זה. ראי הרחבה בערך ישיבה. דרדק - שיחה 18:53, 25 במאי 2020 (IDT)

אני משתמשת. חן חן. פנטין - שיחה 18:55, 25 במאי 2020 (IDT)

תיקנתי, סליחה. דרדק - שיחה 18:56, 25 במאי 2020 (IDT)

קישור לדף באנגלית

ניסיתי לקשר ברשימת השפות בין הדף הזה ובין הדף באנגלית https://en.wikipedia.org/wiki/Talmud

הדף באנגלית נקרא Talmud אבל הוא מתייחס לתלמוד הבבלי.

המערכת לא איפשרה לי.

בדקתי עם וויקיפד וזה מסובך.

אם מישהו רוצה לנסות לפתור את זה, יבורך.

זה לא כל כך מסובך. תחילה יש לבטל בוויקינתונים את הקישור השגוי, ואז ליצור את הקישור הנכון.

טיפלתי בקישור לוויקיפדיה האנגלית. נחוץ ויקיפד חרוץ שיבדוק את כל השפות שבדף ויקינתונים זה, שאולי סובלים מאותה בעיה. דוד שי - שיחה 12:21, 11 באוקטובר 2020 (IDT)

התלמוד בקוריאנית

הפסקה על תרגום התלמוד לקוריאנית מבוססת על כתבה ב-ynet [1] בה נכתב: "בדרום קוריאה חיים קרוב ל-50 מיליון איש, וכמעט כולם לומדים גמרא בבית." כנראה שהכתבת הפריזה והכתבה לא ממש מדויקת.

על פי הערך באנגלית (Talmud) ה"תלמוד" הקוריאני נכתב במשך שלושה ימים על ידי רב אמריקאי שחי ביפן (Marvin Tokayer) והוא מכיל סיפורי פולקלור וסיפורים אישיים. על פי הערך על הרב, הספר בקוריאנית נמכר בכ-2 מיליון עותקים, שזה מכובד אבל בכל זאת יש במדינה 50 מיליון תושבים. ראוי לציין גם שזה היה בשנת 1974.

בהתאם לכך, יש לשנות את הפסקה על התלמוד בקוריאה לתיאור מדויק יותר. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 17:27, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

כבר בזמנו התפרסם שאלה הבלים. לקחו תופעה שולית ונפחו אותה לממדים הזויים. לדעתי אפשר למחוק את ההתייחסות לקוריאנית כליל. שמש מרפא - שיחה 21:25, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

לדעתי יש להוסיף הערה (לא מצאתי התייחסות)

ברשימת המסכתות ומספר הדפים, לדעתי יש להוסיף הערה האומרת שהמסכתות מתחילות בדף ב', ולכן לדוגמא במסכת בבא-בתרא שבה יש קע"ה דפים, המסכת מסתיימת בדף קע"ו. לצערי אינני עורך בעל זכויות לערוך את הערך הזה. דיוגנסאא - שיחה 14:59, 5 בפברואר 2024 (IST)

הרחבתי קצת את ההערה וכלתי בה את דבריך. איש עיטי - הבה נשיחה 16:03, 5 בפברואר 2024 (IST)

תודה רבה מאד דיוגנסאא - שיחה 19:01, 5 בפברואר 2024 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתלמוד בבלי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.is.biu.ac.il/files/is/Prebor_h.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160305032506/http://is.biu.ac.il//files/is/Prebor_h.pdf לכתובת המקורית.
• http://www.mechon-mamre.org/b/l/l0.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://wayback.archive-it.org/all/20131011213928/http://www.mechon-mamre.org/b/l/l0.htm לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:43, 2 במרץ 2024 (IST)