שיחה:תורת חובות הלבבות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבוקשות קטגוריות[עריכת קוד מקור]

עבור הספר הנוכחי. אלדד 19:38, 28 באוגוסט 2006 (IDT)[תגובה]

"הוא השתמש בהוכחות הכלאם המוסלמי למציאות האלוהים, אם כי בשינוי מה" אבל מה לעשות שהכלאם עצמו ייבא שיטות הוכחה מהתלמוד הבבלי ומחכמי בבל ותורה שבעל פה. כך שבמקום לומר שהוא הושפע מהכלאם אפשר פשוט לומר שהוא הושפע מהתלמוד הבבלי.

הועבר מהדף וק:במ
העברתי את תורת חובת הלבבות לדף תורת חובות הלבבות. נימקתי שכך הוא שם הספר על פי דברי המחבר בהקדמתו: ”וקראתי לספרי זה שם מענין כוונתי בו, והוא ספר "תורת חובות הלבבות"”, כך הוא בכל הגרסאות, וכך גם שם הספר בכל המהדורות שלו, כמופיע בדף השער. זו טעות נפוצה בפי ההמון. אך ודאי לא ראויה לוויקיפדיה.
כעת אני מבקש שדף ההפניה שנוצר ימחק וההפניה תעבור ישר לערך המתוקן (אינני יודע אם ואיך לעשות זאת). קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדכיצד חרבה ירושלים? 20:34, 21 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

אני מקווה שהבנתי את בקשתך ותיקנתי. דוד שי - שיחה 21:32, 21 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
אכן כן. תודה רבה דוד! האם אצטרף לנמק זאת בדף השיחה שם (בצירוף זה [שכחתי לציין זאת בבקשה לעיל] שבמקור הערבי נכתב: فراإض [פראאד] שתרגומו "חובות" (וליתר דיוק: מצוות או מטלות), לעומת فرض [פַרְד] שתרגומו "חוב". הכתב הערבי לא בדיוק מקסימלי, וכן התעתיק העברי, מחמת חוסר בתווים המיועדים [אליף שנייה מחוברת, ודל"ת עם מקף עליון]. אתייג את eldad לחוות דעת ואישור). אני חושב שזה ברור ומיותר. וכדי שאדע להבא, האם (ואיך) הייתי יכול לעשות זאת בעצמי? קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדכיצד חרבה ירושלים? 21:41, 21 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

סוף העברה

מקור הפתגם "חמור נושא ספרים"[עריכת קוד מקור]

מקורו של הפתגם "חמור נושא ספרים" הוא בספר חובת הלבבות, שער עבודת האלוהים, פרק ד. כנראה הכוונה לתרגום של יהודה אבן תיבון מ1161. "ומפני היות התורה מילות ועניינים נחלקו בני האדם בחכמת התורה על עשר מעלות. תחילתם, אנשים למדו החומש והמקרא והספיק להן בגרסת הפסוק מבלי הבנת העניין, ואינם יודעים פירוש המילות ושימוש הלשון והם בתכונת חמור נושא ספרים." מתוך הספר "ניבון עברי חדש" מאת טוביה כהן, הוצאת ספרים יבנה, 1999. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

על פי הגישה המסורתית, כבר קדם אותו ספר הזוהר (זוהר חדש - תיקונים כרך ב דף סט עמוד ב), וניתן להניח כי אל הספר תורת חובות הלבבות הביטוי בא מהקוראן (סורה 62 (יום שישי), איה 5), ישירות או דרך תיווך ספרי האסלאם. רקנדורף בתרגומו מציין בהערה כי הדבר נזכר פעמים רבות בגמרא. אין לי מושג על מה כוונתו, אך למיטב ידיעתי מפורשות זה ודאי לא נזכר. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 20:30, 21 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
מעניין. גם הרמב"ן הזכיר מליצה זו בסוף הקדמתו להשגותיו על ספר המצוות: ”והנני עם חשקי וחפצי להיות לראשונים תלמיד, לקיים דבריהם ולהעמיד, לעשות אותם לצוארי רביד ועל ידי צמיד, לא אהיה להם חמור נושא ספרים תמיד. אבחר דרכם ואדע ערכם. אך באשר לא יכילו רעיוני אדון לפניהם בקרקע אשפוט למראה עיני. ובהלכה ברורה לא אשא פנים בתורה. כי ה' יתן חכמה בכל הזמנים ובכל הימים. לא ימנע טוב להולכים בתמים”. yechiel - שיחה 02:42, 8 בספטמבר 2017 (IDT)אלכסנדר פייגין - שיחה 00:12, 8 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

כמה מוזר שאיש לא מזכיר בשיחה זו שהספר נכתב בערבית ותוך התחברות עמוקה לאסלאם. ואכן, מקור לביטוי זה ורבים אחרים בספר - בקוראן שהר' בחיי ללא ספק ידע בעל פה (חפיז). אז זה קוראן 62:5 העמוסים בתורת אל ואינם שומרים אותה נמשלו כחמור נושא ספרים‏. מה רע משל העם המכחש באותו אל! אלהים לא ינחה את העם. ואכן זה נאמר על היהודים. مَثَلُ الَّذِينَ حُمِّلُوا التَّوْرَاةَ ثُمَّ لَمْ يَحْمِلُوهَا كَمَثَلِ الْحِمَارِ يَحْمِلُ أَسْفَارًا بِئْسَ مَثَلُ الْقَوْمِ الَّذِينَ كَذَّبُوا بِآيَاتِ اللَّهِ وَاللَّهُ لَا يَهْدِي الْقَوْمَ الظَّالِمِينَאלכסנדר פייגין - שיחה 00:12, 8 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

הגר"ע יוסף בהקדמת שו"ת יביע אומר כותב " ולכן אין למחבר ספר או למורה ודיין להיות רק כחמור נושא ספרים, או כמליצת חז"ל (במגילה כח:) צנא מלא ספרא. ע' בפרש"י שם". כנראה הוא הבין שמקור הפתגם אינו מחז"ל וצ"ע מהזוהר הנ"ל. אבי84 - שיחה 00:34, 12 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]
כשאתה אומר "חז"ל" למה אתה מתכוין? yechiel - שיחה 02:56, 12 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]
אכן. לא נזכר בגמרא. אם כי נזכר בספרי בעלי הדרוש כראשי תבות של חָנֵס (שם של עיר עתיקה במצרים התיכונה, הנזכרת בספר ישעיהו ל: ד; ראה עליה כאן. אגב, כדאי לכתוב עליה ערך בויקיפדיה).

חבל שאתם משגעים את העורכים עם הקלדת נוסחאות מסבכות ומעייפות באותיות מוזרות. התקשיתי לתקן את תיקוני במקור, אז אני מצרף אותו כאן ומי שירצה שיסדר. בסוגריים שבתחלת הערך, העוסקות בשם הספר במקורו, כדאי לתקן: (במקור, בערבית יהודית: כתאב אל הדאיה [בחלק מהנוסחאות נוסף: עלי לואזם אלצ'מאיר ואלתנביה] אלי פראיץ' אלקלוב; كتاب ال هدايه [علي لوازم الضماير والتنبيه] الي فراإض القلوب).

התבלבלתי. סליחה. כצ"ל: כתאב אל הדאיה אלי פראיץ' אלקלוב [בחלק מהנוסחאות נוסף: ואלתנביה עלי לואזם אלצ'מאיר]; كتاب ال هدايه الي فراإض القلوب [والتنبيه علي لوازم الضماير].

ואני רואה, שבניגוד לפעמים קודמות בהן כתבתי דברים שהיו נראים למישהו טעות כבר כולם קפצו עלי (ראו בדף המשתמש הישן שלי), כשאני כותב דברים חשובים אף אחד לא מזדרז לתקן... כנראה של"ויקיפודים" כאן יותר חשוב לאכול אנשים מלדאוג לויקיפדיה. בפרט לגברת היקרה שמרגישה שהיא עושה עבודת קודש.. תודה מראש. אתקן לבד

תורת הנפש[עריכת קוד מקור]

בעולם המחקר מקובל כיום, ש"ספר תורות הנפש" אינו מר' בחיי בן פקודה.

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתורת חובות הלבבות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:53, 17 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתורת חובות הלבבות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 18:40, 24 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]