שיחה:תאוריית הצרכים

יש לחבר ערך זה עם מדרג מסלו.

אלון 21:15, 25 פבר' 2004 (UTC)

אני מעט מבולבל- אברהם מאסלו היה פסיכולוג מהזרם ההומניסטי. איך התאוריה יכולה להחשב ל"פסיכואנליטית"? הפסיכואנליזה והפסכיולוגיה ההומניסטית לא חופפות...

חסכון באקסיומות

• "לא ניתן לעבור לרמה עליונה יותר של צורך, בלי סיפוק צרכים ברמה תחתונה יותר
• אי אפשר לדלג על רמה, אלא אפשר לטפס בדרגות הסולם בצורה לינארית בלבד"

האקסיומה השניה נובעת מן הראשונה (אלא אם קיימות רמות צורך לתפארת המליצה, בלי שהן מאויישות באף צורך ממשי). עוזי ו. 03:11, 29 מרץ 2006 (UTC)

טופל. דוד שי 04:32, 29 מרץ 2006 (UTC)

אני לא בטוח במשפט: 'אדם שלא מסופק מינית לא יחשוב על הקמת "תנועת מחאה עממית" ובוודאי לא על "מהפכה צבאית"'. נראה לי שהיו תנועות מחאה שהוקמו ומהפכות שנוצרו והמצאות שחודשו על ידי אנשים שלא היו מסופקים מינית ובגלל שלא היו מסופקים מינית. (-: --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 21:08, 17 בדצמבר 2008 (IST)

אכן זו הביקורת המקובלת על התיאוריה. יותר מכך: גם הוגים התומכים בגישות הומניסטיות מסכימים כי יצירתיות והגשמה באות לעתים מתוך מצוקה. ועדיין - התיאוריה נותנת תמונה שלמה, הניתנת להכללה, ושבמקרים רבים מסייעת בהבנה ובסיוע. ‏Danny-w‏ 07:51, 11 ביוני 2010 (IDT)

גרף

האם לא כדאי להעתיק לכאן את הפרמידה מהערך על מאסלו עצמו? היא נחמדה יותר מבחינה ויזואלית. שמעון - שיחה - פיזיקה להמונים 22:53, 7 ביוני 2008 (IDT)

תרגמתי את קובץ ה-SVG של הגרף מתוך הערך Maslow's hierarchy of needs בויקיפדיה האנגלית. --Roymishali - שיחה 07:29, 8 ביולי 2013 (IDT)

מגניב - תודה! Chenspec - שיחה 17:59, 8 ביולי 2013 (IDT)

עידכון על פי המאמר המקורי

שלום, אני קורא את המאמר המקורי בימים אלו, ואני רואה שרמת בטחון מוגדר לא על פי מה שמאסלו ציין. מאסלו אמר כי רמת בטחון היא הצורך בסדר, בעולם צפוי. הוא לא הזכיר בטחון תעסוקתי וכיוב'. בטחון תעסוקתי כנראה שייך בעקיפין למזון וכיוב', או שהוא כבר ברמת העשיה. האם אוכל להתחיל לשנות על פי המאמר? --tal.yaron - שיחה 07:55, 6 במאי 2010 (IDT)

בהעדר תשובה, אני מתחיל לערוך ומשאיר כאן לרישום את המכתב הישן:

שימו לב שניתן למצוא את המאמר המקורי כאן:a Theory of Human Motivation

אני משנה לגמרי את הפסקא, כי היא לא מתאימה למה שכתב מאסלו. אשמח להערות במידת הצורך. --tal.yaron - שיחה 10:33, 10 במאי 2010 (IDT)

רמה שנייה - צורכי ביטחון

לאחר מילוי הצרכים הביולוגיים, האדם זקוק לתחושת ביטחון והגנה מפני סכנות. אלה כוללים:

• ביטחון תעסוקתי
• ביטחון של הכנסות ומשאבים
• ביטחון פיזי - אלימות, עבריינות, אגרסיביות
• ביטחון מורלי ופיזיולוגי
• ביטחון משפחתי
• ביטחון בריאותי

חלק מן הצרכים הללו מסופקים על ידי חברה מתוקנת.

טל, תודה רבה לך על התיקון על פי המאמר המקורי. עם זאת, התכנים הנ"ל של ביטחון מסוגים שונים לא סותרים לדעתי את כוונת המשורר מבחינת מהו ביטחון; אלו פשוט דרכים בהם עשוי צורך הביטחון לבוא לידי ביטוי, ולא סתם על פי דוגמאות אלו מוכרת כיום רמת הביטחון כחלק מהתיאוריה של מאסלו. לכן הוספתי משפט קצר על כך בהמשך לדבריך, בתוספת מקור (אחד מיני רבים בהם מופיעות דוגמאות אלו של רמת הביטחון). Ravit - שיחה 22:06, 10 במאי 2010 (IDT)

לא ניתן לעבור לרמה עליונה יותר של צורך, בלי סיפוק צרכים ברמה תחתונה יותר " האמנם?

עד כמה שידוע לי כיום ידוע ונמצא כי הסדר ההיררכי אינו בהכרח עולה בקנה אחד עם המציאות. כלומר, יכול להיות מצב שאדם, שלא נמצא בשלב של ביטחון בקיומו בסיסי, מצליח לממש את עצמו. למשל: מוסיקאי שמנגן אך אין לו תעסוקה קבועה, או למשל וואן גוך המפורסם שכידוע מימש את כישוריו האומנותיים, אך לא היה לו ממה להתקיים. שלא לדבר על השואה... הקמת תיאטרון בגטו...

לכן, עקרונות ההיררכיה על פי מסלאו כבודם העצום במקומם מונח, אך אני חושבת שחשוב לכתוב ולעדכן לגבי הערך גם את התפיסה העכשווית.

גם אני חושבת שחשוב מאוד לשלב את הגרף ששווה הרבה מילים וכה מהותי להגדרה

אורה אנג'ל

שלום אורה. דברייך הם אכן הביקורת המקובלת על התיאוריה. את מוזמנת להצטרף לויקיפדיה ולכתוב את פסקת הביקורת בערך זה. בברכה, דני. ‏Danny-w‏ 19:45, 8 באוקטובר 2010 (IST)

שלום לכולם, אני לא שולטת באופן מלא בתיאוריה, אבל למיטב זכרוני הפרמידה הייתה הגרסה הראשונה ואחר כך מסלאו עצמו ערך בה תיקונים. אם אני זוכרת נכון החלוקה שונתה לצרכים ראשוניים ומשניים. הצרכים הראשוניים שייכם לפיזיולוגיה וביטחון פיזי והם די דומים אצל רוב האנשים, הצרכים המשניים קשורים יותר בהגשמה עצמית ורווחה רגשית וסדר העדיפויות שלהם יכול להשתנות מאדם לאדם. אני אנסה לחפש על זה חומר, אבל אם יש מישהו שמכיר את זה יותר טוב אשמח אם הוא יצטרף לדיון Chenspec - שיחה 17:57, 8 ביולי 2013 (IDT)

שגיאות בסיסיות בהבנה של מסלאו

להלן תרגום וסיכום שלי ממאמר. קודם כל תיאורית הצרכים כפי שמוסברת כאן היא מזווית פונקצינליסטית מסאלו בכלל נקט בזווית פסיכולוגית הומניסטית.

1. אין פירמידה (שמסמלת שוני בגודל בין הצרכים), יש היררכיה וגם היא לא קשורה לזמן אלא רק לדרך התיאור. מסלו לא אוהב קטגוריות כי הן מצמצמות את המציאות. הנקודה של מסלו היא שכמה צרכים פועלים סימולטנית, באותו זמן. אין צורך לחכות שצורך פיזי למשל ימולא כדי שנעבור לצורך של ביטחון. מספיק שהגענו קרוב לצורך של הביטחון, אין צורך לעבור מדרגה שלמה (בעצם לעולם לא מגיעים ל־100% מילוי של צורך). כלומר עדיין תרגיש צורך פיזי ותתחיל להרגיש צורך של ביטחון. בשלב של הערכה למשל עדיין תרגיש צורך מסוים של ביטחון (נגיד חסר לך עוד 40%) ופיזי (20%) וכן הלאה.
2. צורך הוא של בן האדם בשלמותו ולא של חלק אחד בגופו. כשאתה אוכל האם אתה ממלא רק צורך פיזי? אולי גם רגשי?
3. הפוקוס הוא על מילוי צורך באותה חשיבות כמו שהוא על המוטיבציה עצמה (הצורך).
4. מסלו לא מאמין בסטטיות או באטומיות. כל הזמן יש דינמיקה באדם. אין טעם לפרק הכול לחלקים הכי קטנים ולנסות לכמת.
5. אנחנו פועלים כדי למלא חלל. אבל המשפט הזה לא מספיק בשביל להבין את מסלו! דווקא אין חלל אצלנו שצריך למלא, הזוית היא הפוכה אנחנו צריכים למצוא חלל ריק מתוכנו כדי למלא אותו. ההתייחסות לאדם חיובית, הגשמת הפוטנציאל ולא מה יכול להיות רע אצלו. הגשמה עצמית תוך כיבוד האחר. במילים אחרות, הסימפטום (החוסר –deficiency ) הוא לא תוצאה של נסיבות טראומטיות אלא הוא נועד במיוחד כדי שנגדל/נתפתח כבני אדם, כדי שנצא מאותן נסיבות.
6. אהבה אצל מסלו זה לא רק לקבל (להיות נאהב) אלא גם לתת (לאהוב). נקודה קצת קשה יותר להבנה אצל מסלו כי היא מערבבת בין האני לאחר בשונה מאותה מדרגה של ״שייכות״ שמבחינתו היא חלק ממנה.
7. אחרי ההגשמה אין שלבים/מדרגות? עוד טעות. דווקא הסוף הוא התחלה. אתה חלק מהעולם. יש לך מתה־צרכים. אתה דואג למהות ההוויה, ליש של עצמך: צורך בצדק, צורך בקוגניציה, באמת, בפשטות, בטוב, במלאות/שלמות, בסדר, באסתטיקה. אין כאן היררכיה הם חשובים באותה מידה. כמו שקשה להגדיר מהו רעב, או קל וחומר מהי אהבה, עוד יותר קשה להסביר את המתה־צרכים.
8. מה לגבי יצירתיות בשלב של מתה־צרכים. כאן היא הכי עשירה, היא לא פעולה של האגו, אלא זה ביטוי עצמי.

האני מאמין של מסלו:

1. אמר כי הוא למד יותר מהנישואין שלו יותר מכל הדוקטורט שלו. והוא למד על תיאוריות ממקור ראשון ישירות מהולדת הילד שלו והתפתחותו. אפשר אז לשייך אותו לאסכולת הניסיון הנחווה.
2. ביקורת על החינוך של תקופתו המושתת על אמצעים (הישגים, מבחנים, תעודות) ולא על מטרות (חוכמה, שיפוט החלטי, הבנה).

בתמונה שבמאמר ״הפירמידה האמיתית״ שאינה כאמור פירמידה: בתכלת מקווקו מדובר במתה־צרכים, קיימים תמיד באיזו מידה מסוימת. בשחור צרכים פיזיים מתמעטים ככל שעולים, בכתום בנקודות הצרכים החברתיים.

תוספת: המאמר מתבסס על חומרים נוספים מעבר למאמר, ומכאן כנראה ההבדלים. מציין 4 ספרים שלו.--מרדכי קטן - שיחה 18:53, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

חסר פרט בערך

לא כתובה השנה בה התיאוריה פותחה.. 1943. חן הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.108.205.13 18:34, 26 ביולי 2012 (IDT)

הרגשת ביטחון

לדעתי יש להוסיף לרמה השניה, גם אם בניסוח המקורי של לאסלו עצמו לא הופיעה התייחסות לנושא זה, משפט שאומר שהכוונה היא גם שאדם צריך להרגיש ביטחון בכך שהוא מאמין שזה לא סביר שבכל רגע נתון הוא עלול להיחשף לסכנה כגון פגיעה פיזית בו כמו אלימות כלפיו או אונס שלו בידי אחרים או נפילת טילים על אזור מחיתו וכדומה. הלא כן? The red king - שיחה 03:37, 30 במאי 2013 (IDT)

אין בעיה, אך יש להוסיף מידע זה רק בתוספת מקור לכך, תוך הבהרה שהדברים נטענו ע"י X (ולא ע"י מאסלו). תודה, Ravit - שיחה 08:43, 30 במאי 2013 (IDT)

5 דרגות במקום 7

מלימוד שטחי של התיאוריה, וממבט בערך האנגלי, נראה שחסרים שלבים במדרג, הצרכים הקוגניטיביים והאסתטיים. יש לזה סיבה טובה? לענה - שיחה 18:41, 31 באוקטובר 2023 (IST)