שיחה:שימוש חכמים
הוספת נושאשם הערך[עריכת קוד מקור]
במקורות זה שימוש תלמידי חכמים, לא? בברכה, ינבושד.
== הגדרתו למונח שימוש תלמידי חכמים ישנם מובנים שונים:
לימוד הגמרא, כלומר: איסוף של חכמים העוסקים בהבנת טעמי המשנה ומקורותיה, מתרצים סתירות בין משניות שונות. ==
חקרתי ובדקתי ומצאתי שאין ממש בהגדרה זו ועל הבל וריק נשענים דברים אלו, דאין אף מקום בהגיון וסברא לומר שזהה הינו הפירוש ל'שימוש ת"ח', בהערת שוליים צויין אשר כך משמע מדברי רש"י בכמה מקומות על הש"ס, ואתמהה, שינסתי את מותני ועיינתי במקורות אלו וראיתי שאין ממש בדברי הכותב, אציין להלן כמה מהמקורות שציין הכותב לדבריו,
תלמוד בבלי - שבת-דף יג - ב ושימש תלמידי חכמים רש'י: ושימש תלמידי חכמים להסבירו סתומות המשנה וטעמיה והוא הנקרא תלמוד:
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כ"ח ע"ב: פירוש רש"י: הי צנא מלא סיפרי. אינו אלא כסל שמילאוהו ספרים ואין מבין מה בתוכה אף שונה הלכות ולא שימש תח ללמוד שיבינוהו טעמי משנה ופעמים שדברי משנה סותרין זה את זה וצריך לתרצה כגון הכא במאי עסקינן וכגון הא מני רבי פלוני היא וכגון חסורי מיחסרא אינו יודע מה שונה:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מ"ז ע"ב: ר' נתן בר יוסף אומר כל שיש לו בנים ואינו מגדלם לתת אחרים אומרים אפי' קרא ושנה ולא שמש תח רש'י: הוא הגמרא התלויה בסברא שהיו נותנים לדברי משנה טעם והיו מתאספים יחד ועוסקים בכך והיא דוגמת הגמרא שסדרו האמוראים: הרי זה עה אר הונא הלכה כאחרים רמי בר חמא לא אזמין עליה רש'י: רמי בר חמא לא רצה לצרפו לשלשה לזמון: דרב מנשיא בר תחליפא דתני ספרא וספרי והלכתא כי נח נפשיה דרמי בר חמא אמר רבא לא נח נפשיה דרמי בר חמא אלא דלא אזמין ארב מנשיא בר תחליפא והתניא אחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שמש תח הרי זה עה שאני רב מנשיא בר תחליפא דמשמע רש'י: משמש: להו לרבנן ורמי בר חמא הוא דלא דק רש'י: לא בדק לשאול מדת רב מנשיא: אבתריה לא דשמע שמעתתא מפומייהו דרבנן וגריס להו כצורבא מרבנן דמי.
חגיגה דף י' עא: אמר רב כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא שוב אין לו שלום ושמואל אמר זה הפורש מתלמוד למשנה פי'רש"י: מתלמוד למשנה. אם שמש את החכמים שהן מדקדקין ליתן טעם משניות להבין המשניות הסותרות זו את זו ולמצוא טעם לפטור ולחובה לאיסור ולהיתר שהמשנה זו קרוי תלמוד ואם יצא מהן ונתן עסקו לגירסת המשניות שוב אין לו שלום בדבר הוראה שאין הוראה נכונה בדבר משנה שכמה משניות יש שאין דבריהן מכוונין ותירצום בני השס.
תלמוד בבלי - סוטה-דף כב - א שקרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים: אתמר קרא ושנה ולא שימש תח ר' אלעזר אומר הרי זה עם הארץ ר' שמואל בר נחמני אמר הרי זה בור ר' ינאי אומר הז כותי פי' רש"י: שקרא. מקרא: ושנה. משנה: ולא שימש תלמידי חכמים. ללמוד סברת הגמרא בטעמי המשנה מה הם רשע הוא שאין תורתו על בורייה ואין ללמוד הימנו שעי הטעמים יש חילוק באיסור והיתר ובדיני ממונות לזכות ולחייב ובטהרות לטמא ולטהר כדאמר בכמה דוכתי מט אמר מר הכי ומר הכי ואמר מאי בינייהו איכא בינייהו כך וכך וערום הוא שהשומע את קולו שונה משניותיו כסבור הוא שבקי בטעמיהם ונוהגין בו כבוד כתלמידי חכמים: אתמר גרס: הז עה. שחשוד על המעשרות ועל הטהרות: בור. גרוע מעם הארץ: כותי. ואסור לאכול פיתו ויינו דכיון שלא שימש חכמים אינו מקפיד על דברי חכמים לדעתם ולא שנה אלא להראות עצמו כתח
מסכת בבא מציעא דף ל"ג ע"ב: כדדריש רבי יהודה ברבי אלעאי מאי דכתיב {ישעיה נח-א} הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם הגד לעמי פשעם אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשות להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נעשות להם כשגגות והיינו דתנן ר' יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון דרש ר' יהודה בר' אלעאי מאי דכתיב {ישעיה סו-ה} שמעו דבר ה' החרדים אל דברו אלו תלמידי חכמים שגגת תלמוד. פי' רש"י: אם שגית בהוראה בשגגת תלמודך שלא ידעת טעם המשנה ונתת בה טעם אחר ומתוך כך דמית לה דין או הוראה שבא לידך ולמדת הימנה שלא כדת שאין הטעם כמו שהיית סבור שאילו ידעת טעם המשנה לא דמית לה מעשה הבא לידך: עולה זדון. ענוש אתה עליה כמזיד שזדון הוא בידך שלא שאלת טעם מרבך: אלו תח. ששימשו חכמים הרבה ללמדם טעמי משנתם זה בזו וזה בזו שאין הכל בקיאין בשוין:
תלמוד בבלי מסכת חולין דף מ"ד ע"ב: דתליא בסברא. מפרש רש"י: דהתם איכא לספוקי דלמא לא הוי סברא מעליא והכא רבה אגמריה סמוך דהכי גמיר מרבי.
משלל מקורות אלו רואים אנו אשר ללא 'שימוש תלמידי חכמים' אין ערך לתורה שלומדים משום שלא תמיד לומדים אנו את דיני ההלכה הפסוקה (הנידון הינו בעיקר בזמן בו היה רק את הש"ס משנה ולא את הש"ס גמרא - תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי), אך כלל וכלל אין אנו רואים מכאן שהגדרת המונח 'שימוש תלמידי חכמים' הינו לימוד הגמרא, אלא רק שע"י שימוש התלמידי חכמים/הידיעה על הנהגתם של התלמידי חכמים ע"י קריאת המסופר עליהם בתלמוד ניתן לפסוק הלכה, וא"כ נכנס זה בהגדרה של שימוש על מנת לפסוק הלכה, ובלשון התלמוד 'מעשה רב' יוסי אלף - שיחה 05:39, 25 באוקטובר 2021 (IDT)