שיחה:שטר ושוברו בצידו
הוספת נושאמצאתי בספר "אמרי שלום" משנת 1943 אזכור של הביטוי הזה, ולכן אני בספק אם הוא נטבע ב-53' על ידי שופט בית המשפט העליון. נדמה לי שהערך זקוק לתיקון/שכתוב/מה שזה לא יהיה. ראו בעמוד 70: http://www.israel613.com/books/imreshalom-21.pdf
Darko - שיחה 19:46, 13 בנובמבר 2012 (IST)
- הניסוח ממש לא מוצלח, ואני לוקח אחריות מלאה. כמובן שהביטוי לא נטבע ב-1953, אלא אוזכר בפסיקה בהבלטה ב-1953, ואתקן בהתאם. פומפריפוזה - שיחה 21:33, 13 בנובמבר 2012 (IST)
מובן שונה לביטוי[עריכת קוד מקור]
קראתי את הערך, ולמיטב הבנתי הוא לא משקף את משמעותו המקורית של הביטוי (אינני בקיא מספיק כדי לקבוע את משמעותו במערכת המשפט של ימינו, אבל לא תהיה זאת הפעם הראשונה שהיא משנה משמעויות של ביטויים). הדימוי המקורי הוא של שטר חוב שלידו מונח השובר, שהוא שטר שכותב המלווה ומעיד שהחוב הכתוב בשטר המקורי נפרע (ולא מדובר בהגבלת כוחו של השטר כפי שכתוב בערך). משמעות הביטוי היא טענה שכוחה מתבטל ובכך חוזרים למצב הראשוני. כך כותב מילון אבן שושן "שטר ושוברו בצדו - דבר והפוכו, בעיה ופתרונה" הנה כמה דוגמאות:
- "שאין להאשה וליורשיה כלל דין בעל השטר נגד הבעל כיון ששוברו בצדו ופירושה קא מפרש מה שסתם תחילה" (שו"ת עבודת הגרשוני סימן סח). כלומר - לכאורה הצדק עם האשה ויורשיה, אבל הפירוש שבא יחד עם דברי הבעל מבטל את כח הטענה.
- "הן אמת דרבי' גופיה בסוף אותו הפסק כתב ... אולם שוברו בצדו שהרי הרמב"ם גופיה מסיים בה שיש גאונים שחולקים על דבר זה ואומרים..." (שו"ת מכתם לדוד חלק חושן משפט סימן יד). לכאורה יש הוכחה מדברי הרמב"ם, אבל ההוכחה מתבטלת מכיוון שהרמב"ם עצמו כותב שיש חולקים.
- "מה שפלפלו אי מותר להתענות בראש השנה וכל אחד ראיתו ושוברו בצדו" (שו"ת משנה הלכות חלק יג סימן פ). לכל אחת מהראיות יש פתרון.
- "ובנידון דידן שהערכאות כתבו שטר מוות על פלוני שטבע, והוסיפו שאינם יכולים לקבוע את סיבת המוות מכיון שגופו נשחת, הרי זה שטר ושוברו בצידו, שאם גופו נשחת, כיצד יכלו לקבוע שפלוני הוא ההרוג, אולי זה אחר". (פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יהדות ה עמוד רכא).
- "דמסתמא קבלו עליהן בכל חומר, וא"כ אם כתבו "בלי נדר" שוברו בצידו ואינו מועיל" (פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין ח עמוד רסז)
- "הדברים האלה נכתבו לפני התפרסם המאמר 'צבאיות או עבודה', של נתן חפשי (ב'הפועל הצעיר', תר"פ, גליון 1-2). אבל הערת המערכת, ככל ההערות ממין זה, שהן כעין שטר ושוברו בצדו, כאילו ביטולה את המחאה הזו" (א"ד גורדון, קצת עיון בהלכה פסוקה). השטר הוא המאמר של חפשי, ושוברו הוא הערת המערכת.
הציטוט של השופט זילברג מתיחס דווקא למקרה ההפוך, שבו נשבר השובר ואנחנו נותרים רק עם השטר המקורי ("שנשבר שוברו של השטר"). פסק הדין שמובא כקישור חיצוני כבר משתמש בביטוי במשמעות המובאת בערך, ויתכן שמדובר בהיפוך המשמעות בעקבות הבנה שגויה בדבריו של זילברג. דוד - שיחה 01:27, 31 במאי 2013 (IDT)
- גם אני מצטרף, המשמעות המקורית היא שאין להסתמך על השטר (הטיעון החדש) בגלל ששוברו בצדו (הוא מביא עמו ידיעה שמנטרלת את הטיעון), אבל המקרה של טענות חדשות במקרה כזה אינו קשור לכלל המדובר. יש לזה שם אחר. ביקורת - שיחה 14:52, 1 בפברואר 2016 (IST)