שיחה:רבי עקיבא

נפטר על קידוש השם... אתכם לקבוצף אף לב הפלא. (הפלא ופלא)

וברצינות, מעבר לביוט (ביטוי משובש), ולמרות הצלחת העיתונאים בעזרת החוקרים לאיין את הבידול שהתקבל לשונאים, אחרי הדיווח על פטירת ערפאת, נהוג בימינו עדיין אצל רבים מהדוברים לייחד פטירה למוות טבעי בסוף ימיו והריגה למוות בידי אדם. אמנם נכון שפשה בנו נגע הדיבור הסביל מן הפאסיביות שבאנגלית, ובכל זאת נתגבר לפעמים על הנטיה הזו, נקום נתקן ונזכה לתחייה לשונית שורשית ושלמה במהרה. אמן.

פרדס

שלום, המשפט הבא לא ברור לי:

התלמוד אומר עליו שהוא נכנס לפרדס ויצא ממנו בשלום, בניגוד לחכמים אחרים.

מישהו יכול להסביר אותו בבקשה? בברכה, Scarlight 15:30, 25 מרץ 2005 (UTC)

יצרתי את הקצרמר פרדס (יהדות). דוד שי 16:46, 25 מרץ 2005 (UTC)

תודה רבה, דוד. Scarlight 17:46, 25 מרץ 2005 (UTC)

שלום, ראוי אולי להבהיר את עניין הזמנים בדברי משה על ר' עקיבא שהרי הראשון מת הרבה לפני שהאחרון נולד.

מות תלמידיו

שום אזכור בערך למות 24 אלף מתלמידיו של רבי עקיבא בימי העומר...? רועי אסולין או קייזר סוזה :) 21:58, 22 אפריל 2006 (IDT)

אז הזכר זאת..:) H2O• ۩שיחה 22:05, 22 אפריל 2006 (IDT)

פירוש נוסף?

הפירוש הנוסף שהוסף לערך מיותר לדעתי. כך גם דף הפירושונים. ערןב 22:25, 22 אפריל 2006 (IDT)

ראה בשיחה:עקיבא ובשיחה:עקיבא (פירושונים). דעתי היא כי עקיבא צריך להיות הפניה לכאן, ואילו הערך על תנועת הנוער צריך להיקרא עקיבא (תנועת נוער). ואם כן, הפירוש הנוסף נדרש. הלל • שיחה 22:28, 22 אפריל 2006 (IDT)

לדעתי מי שיחפש את רבי עקיבא יחפש "רבי עקיבא" ולא "עקיבא". מצד שני, אחרי מה שראיתי בדף הפירושונים של השם מוחמד, אני כבר לא יודע מה לחשוב. ערןב 22:31, 22 אפריל 2006 (IDT)

כלל לא ברור. שים לב שרבנים אחרים (לא קדומים) כותבים ללא תוארם. כך סעדיה גאון, יוסף בכור שור, ואפילו יעקב תם (שאף אחד לא מכיר אותו כך, לעומת רבנו תם המקובל). כך שגם אם הוחלט אצל רבנים קדומים לכתוב "רבי", זה לא אומר שכל אחד יחפש כך. הלל • שיחה 22:33, 22 אפריל 2006 (IDT)

לא אמרתי שברור. אמרתי שלדעתי. המקום היחיד בו אני מכיר פנייה לרבי עקיבא בשם בלבד הוא בשורת השיר: "אמר לו עקיבא אמר לו הרבי כל ישראל קדושים אתה המכבי", וגם זה במלעיל. כאמור, נראה שאני במחלוקת עם רבים כאן לגבי השימוש בפירושונים. כנראה שזה אני. ערןב 22:37, 22 אפריל 2006 (IDT)

אסביר שוב. גדול בעלי התוספות, יעקב מרמרו, נקרא בפי כול רבנו תם. אלא שקיימת החלטה שלא להוסיף את "הרב" בכותרת, ועל כן שם הערך שלו נקרא יעקב תם. אם כן, מי שיראה שזה הראש של ויקי, יחפש את הערך על רבי עקיבא בהשמטת ה"רבי" - סתם עקיבא. ולאן הוא יגיע? לתנועת נוער בפולין. לכן ברור שיש לעשות את ההפניות הפוך. הלל • שיחה 22:41, 22 אפריל 2006 (IDT)

אם כך, אז פירוש נוסף צריך להופיע בערך עקיבא וזהו. אין צורך בפירושונים, ואין צורך בפירוש נוסף בערך רבי עקיבא. ערןב 22:42, 22 אפריל 2006 (IDT)

וכאן מגיע הטיעון השני: במצב הנוכחי, אכן אתה צודק. טענתי היא שיהיו רבים יותר שיחפשו את רבי עקיבא בשם "עקיבא", מאשר אלו שיחפשו את תנועת הנוער הפולנית. לכן הצעתי להפוך את עקיבא להפניה לכאן, וכל השאר. הלל • שיחה 22:45, 22 אפריל 2006 (IDT)

אני מסכים עם הלל. דוד שי 08:31, 23 אפריל 2006 (IDT)

התמיכה במרד

"למעשה, הרוב הגדול של חכמי הפרושים נקטו בדעתו של רבי עקיבא, ומכל החכמים המתונים (עליהם נמנו רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי בן קיסמה) רק חכם אחד התנגד לתמיכה בבר כוכבא, הוא רבי יוחנן בן תורתא."

אני מכיר דווקא דעה הפוכה במחקר (היום קראתי, אני יכול להביא אסמכתא). מישהו יכול לאשר את מה שכתוב?

ועוד ענין: למישהו יש מקור לדברי הרב צבי יהודה? גושניק יקר 22:29, 20 בספטמבר 2006 (IDT)

בקשר לכך שרבי עקיבא ורוב הפרושים תמכו במרד בר כוכבא, הרי זו דעתו של הרמב"ם בהלכות מלכים יא ג', אומנם הראב"ד מביא את המימרא שחכמים שלחו לבודקו, ובכל זאת. --אפי ב. • שיחה • 23:06, 20 בספטמבר 2006 (IDT)

ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן. [השגת הראב"ד - אל יעלה על דעתך וכו' א"א והלא בן כוזיבא היה אומר אנא הוא מלכא משיחא ושלחו חכמים לבדקו אי מורח ודאין או לא וכיון דלא עביד הכי קטלוהו]:

לאחר התנגשות עריכה

על ראשון ראשון וכו': לא רק במחקר והבאתי זאת מהגמרא (לא זכור לי מאיפה, אבל אני זוכר בואדות בס"ד שיש). לגבי הרצי"ה, המפשט היה בסגנון: "הרצי"ה כותב על המקרה שר"ע וכו'" ואז לא היה כתוב מה הרצי"ה כתב על כך. אז מחקתי את הצרפתית הזו לאלתר. גיט נאכט, ז"ך אלול היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 23:08, 20 בספטמבר 2006 (IDT)

ליהודי, דברים שיש בהם בעיות ניסוח לדעתך, לא מוחקים אותם אלא משפרים אותם. ומה שהבאת הייתה דעת מיעוט של רבי יוחנן בן תורתא ולא דעת הרוב. --אפי ב. • שיחה • 23:20, 20 בספטמבר 2006 (IDT)

מידע רב על ר' עקיבא

בזמן האחרון עשיתי עבודה על רבי עקיבא ויש לי יותר מידע ממה שיש בויקיפדיה האם הוא נראה לך רלוונטי יותר מהקודם אני לא יודע איך להכניס לכאן קובץ word הנה הקובץ:

רבי עקיבא בן יוסף מגדולי התנאים ומגדולי התנאים. חי במאות הראשונה והשנייה לספירה, בן הדור השלישי של התנאים, בתקופת שבין חורבן בית שני למרד בר כוכבא. בספרות הארצישראלית נקרא גם רבי עקיבה. נאמר עליו שהוא אחד מארבעה שמתו בגיל מאה ועשרים שנים. רבי עקיבא נהרג על קידוש ה' ביום הכיפורים, בערך בשנת 136 לספירה, כשבעים שנה לאחר החורבן. מאה ועשרים שנים אלו, מחולקות לשלוש תקופות שונות אחת מהשנייה, בהם עבר מהפך עצום בחייו מדרגת עם הארץ לדרגת גדול החכמים. מסופר כי היה רועה ארבעים שנה, למד ארבעים שנה ופרנס את ישראל ארבעים שנה.רבי עקיבא הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית. מוזכר בתלמוד הבבלי קרוב ל-1,500 פעמים. נחשב לסמל למסירות נפש על התורה. מת על קידוש השם בין עשרת הרוגי מלכות. הרומאים עינו אותו עד צאת נשמתו כעונש על שלימד תורה ברבים.

תולדותיו

תולדותיו הם סיפור של אדם שבזכות רצונו הצליח להגיע מרועה צאן פשוט לאחד החכמים הגדולים ביותר בסנהדרין ולא בזכות עושר, אלא בזכות שקדנותו הצליח להגיע לדרגה זו.והתחיל את לימודו בגיל מאוחר. מספרים על שקדנותו של רבי עקיבא בתורה באבות דרבי נתן פ' שישי: "בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו, אמרו לו המים שתדיר נופלים עליה בכל יום , אמרו לו עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם, מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו, רבי למדני תורה אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אלעזר ולפני ר' יהושע אמר להם רבותיי: פתחו לי טעם משנה כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו, אמר, אלף זו למה נכתבה, בית זו למה נכתבה, דבר זה למה נאמר, חזר ושאלן והעמידן בדברים... אמר לו רבי טרפון עקיבא עליך הכתוב אומר (איוב כ"ח) מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור, דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים חציה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה (לשאר צרכיו). עמדו עליו שכניו ואמרו לו עקיבא אבדתנו בעשן מכור אותן לנו וטול שמן בדמיהן ושנה לאור הנר (שהשמן שנשרף פחות מזיק), אמר להם הרבה סיפוקים אני מסתפק בהן, אחד שאני שונה בהן ואחד שאני מתחמם כנגדן, ואחד שאני יכול לישן עליהם". תחילתו של רבי עקיבא הייתה כרועה צאנו של כלבא שבוע, אביה של רחל. רחל ראתה שהוא צנוע והתחתנה איתו בניגוד לרצון אביה לו בתנאי שילך ללמוד תורה. כששמע כלבא שבוע שרחל התחתנה עם עקיבא, גירש אותה מביתו. מאותו היום רחל ועקיבא גרו בערמות של תבן. מסופר שאליהו הנביא בא אליהם ואמר להם תנו לי תבן כי אשתי ילדה ואין לי במה להשכיב אותה אמר רבי עקיבא לאשתו: הנה אדם שתבן אפילו אין לו. רבי עקיבא היה מנחם אותה ואומר לה שאם יהיה לו כסף הוא יקנה לה ירושלים של זהב (תכשיט מאוד יקר שחקוק עליו תבנית ירושלים). אשתו שכנעה אותו ללמוד תורה,והוא הלך ללמוד 12 שנים אצל ר' אליעזר ור' יהושע. כשהגיע אל מאחורי ביתו שמע רשע אחד אומר לאשתו: טוב עשה לך אביך שנידה אותך מכל רכושו הרב שכן אין רבי עקיבא ראוי לך. ראי מה עשה לך-הניח אותך אלמנה חיה במשך שנים רבות (קוראים כך לאישה שבעלה עזב אותה באמצע הנישואים).אמרה לרשע: הייתי אומרת לו ללמוד 12 שנים נוספות. אמר ר' עקיבא מכיוון שנתנה לי רשות אשוב לאחוריי. שב ולמד 12 שנים נוספות (ומכאן לומדים שאסור לעזוב את אשתך אפילו לדברי תורה בלי הסכמתה). כשחזר עם 24,000 תלמידים באה אשתו בבגדים דלים נפלה לרגליו והתחילה לנשק אותו. באו תלמידיו ודחפו אותו אמר להם: "שלי ושלכם שלה הוא" (כל מה שאתם ואני למדנו בזכותה). שמע כלבא שבוע שבא אדם גדול לעיר, אמר אלך אליו, אולי יפר את נדרי (שלא יבא לרחל כסף בגלל שהיא התחתנה עם ר' עקיבא) הלך אל רבי עקיבא. אמר לו ר' עקיבא : האם נדרת לאסור על בתך הנאה מרכושך גם אם בעלה איש חשוב? ענה לו: אם היה יודע פרק אחד, אפילו הלכה אחת. נדרתי רק במקרה שהבעל עם הארץ ואינו יודע דבר, אולם לא התכוונתי לבעל שיודע פרק אחד או הלכה אחת. אמר לו ר' עקיבא: אני הוא בעל בתך. נפל כלבא שבוע על פניו, נשק את רגלי רבי עקיבא ונתן לו מחצית כספו.(עפ"י כתובות ס"ג ע"א; נדרים נ' ע"א) ואז ר' עקיבא קנה לאשתו את ירושלים זהב. תלמידיו אמרו לו: ביישתנו ממה שעשית לה (או שלא יכלו לקשט את נשותיהם מעוני או שבושה שאשת תלמיד חכם תתהדר כך) אמר להם: הרבה צער נצטערה עמי בתורה (ולכן מגיע לה קצת הנאה על מתי שחיתה בעניות)(אבות דרבי נתן פרק שישי). כשראתה אשת רבן גמליאל שעשה רבי עקיבא לאשתו עיר של זהב והיא קנאה בה ואמרה זאת לרבן גמליאל (כדי שאולי יקנה לה גם תכשיט זה). אמר לה רבן גמליאל: האם גם את היית עושה מה שרחל עשתה לרבי עקיבא שגזזה את צמתה ומוכרת אותה ומביאה לו את הכסף כדי שילמד תורה ולא ייאלץ לפרנס את משפחתו (מתורגם מארמית.תלמוד ירושלמי, שבת פרק שישי,הלכה א',ז' ע"ד)

24,000 התלמידים של ר' עקיבא

התלמוד מתאר שהיו לרבי עקיבא 24 אלף תלמידים מגבת ועד אנטיפטרס, וכולם מתו מפני שלא נהגו כבוד זה לזה בזמן בין פסח לשבועות (בזמן ספירת העומר), ורק בל"ג בעומר נפסקה המגפה. בגלל מות תלמידיו במהלך ספירת העומר, החל מנהג אבלות בימים אלו, הכולל איסור תספורת וגילוח, ואיסור להתחתן . ישנם חוקרים ורבנים הסוברים שה'מגפה' הנזכרת כאן, היא ביטוי אלגורי הרומז למות תלמידיו במרד בר כוכבא. הם מבססים זאת בעיקר על תמיכתו הברורה של רבי עקיבא במרד זה, על כך שבתי המדרש לא היו יכולים להכיל מספר כה רב של לומדים, ועל כך שהדבר עשוי להסביר מוות של תלמידים רבים כל כך בפרק זמן קצר. "תלמידיו" מתפרש לא כתלמידים היושבים בבית המדרש, אלא כאלו התומכים במשנתו הרוחנית. דמותו התורנית של ר' עקיבא ההערצה שרחשו לרבי עקיבא כחכם וסמכות גבלה בהערצה שאין למעלה ממנה, והיו אומרים עליו בתלמוד שהיה "קושר כתרים לתורה". מסופר על משה רבינו: אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום (לקבל את התורה) מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות (עיטורים לאותיות בתורה) אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך (למה אתה מתעכב לכתוב תגים לאותיות לתורה) אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין(שהוא ידרוש אפילו על התגים של בתורה). אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו (ה' הביא אותו לבית המדרש של רבי עקיבא, ושם הוא היה בשמונה השורות האחרונות והוא לא הבין את חידושיו של רבי עקיבא) כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו (הבין למה ה' כתב את התגים) חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י(משה חשב שבגלל פלפולו של רבי עקיבא מגיע שה' ייתן על-ידו את התורה) אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני (ה' לא הכחיש את מה שמשה אמר כי ה' החליט לתת תורה ע"י משה ולא ע"י רבי עקיבא). אמר לפניו רבונו של עולם הראיתני תורתו הראני שכרו(תראה לי את שכרו של רבי עקיבא על תורתו אמר לו חזור [לאחורך] חזר לאחוריו ראה ששוקלין בשרו במקולין (במסרקות ברזל [ברזל, שדרכו הם עינו את רבי עקיבא עד צאת נשמתו]) אמר לפניו רבש"ע זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך עלה במחשבה לפני(ה' לא מוכן לפרש את מעשיו למשה). בר-הפלוגתא שלו היה רבי ישמעאל לו מיחסים את הגישה ש"דיברה תורה בלשון בני אדם". רבי עקיבא טען לעומתו שיש להתעמק בכל תג ותג בתורה, שכן אין ולו אות אחת מיותרת בתורה שניתנה מידי שמים. לשניהם היו בתים (בתי-מדרש) בהם תלמידיהם היו מצטטים אותם ואלה נקראו: תנא דבי רבי ישמעאל, תנא דבי רבי עקיבא (תנא של בית מדרשו של רבי ישמעאל,תנא של בית מדרשו של רבי עקיבא). רבי עקיבא היה בקיא לא רק בהלכות אלא גם בהגות ובתורת הנסתר. (הוא מהארבעה שנכנסו לפרד"ס [פשט, רמז, דרש, סוד] הם: רבי עקיבא, בן עזאי, בן זומא ואלישע בן אבויה. מסופר על ארבעתם: "ארבע נכנסו לפרד"ס ואלו הן: בן עזאי, בן זומא, אחר (אלישע בן אבויה), ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא: כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, כי נאמר דובר שקרים לא ייכון לנגד עיניי. בן עזאי הציץ (לעבר השכינה) ומת. עליו הכתוב אומר: יקר בעיני ד' המוותה לחסידיו. בן זומא הציץ ונפגע. ועליו הכתוב אומר: דבש מצאת – אכול דייך פן תשבענו והקאתו. אחר קיצץ בנטיעות. רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום. [חגיגה י"ד עמוד ב']

הרמיזה כאן על עצים היא בגלל הפרדס שהוא קשור לטבע (קיצץ בנטיעות-יצא לתרבות רעה) (אחר-אלישע בן אבויה).

רבי עקיבא נדרש גם לסוגיה של חופש הבחירה ונושא הגורל. זהו נושא בעייתי בדת ובתורת המידות, אם עקרון חופש הבחירה לא קיים בעולם, אז אי-אפשר להעניש על חטא שאדם עושה. הרמב"ם ב"שמונה הפרקים" שלו עמד על העניין הזה והמחיש את העניין בהביאו את דבריו של רוצח שטוען שהפשע שביצע לא היה בשליטתו, ולשם פתרון העניין מאמץ את הכלל "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים", כלומר האמונה היא כן בידי האדם, כך שאם הוא אדם מאמין לא יבצע מעשי פשע. רבי עקיבא לעומתו טבע כלל אחר והוא: "הכל צפוי והרשות נתונה"(ה' יודע מה יקרה אבל אתה קובע עפ"י מעשיך מה יקרה לך). על הפסוק (ויקרא יט, יח), "ואהבת לרעך כמוך", אמר רבי עקיבא, "זהו כלל גדול בתורה" במסכת אבות הובא בשמו שהיה נוהג לומר: "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם" תפיסה נוספת שסבר שהאדם צריך לנקוט בה תמיד, היא שעשייתו של אלוהים תמיד הינה לטובה. "כל דעביד רחמנא - לטב עביד" (=כל שעושה הקב"ה - לטוב עושה). על פי הרמב"ם רבותיו המובהקים של רבי עקיבא היו רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי. משני רבותיו אלו, רבי עקיבא דבק והתקשר במיוחד לרבי יהושע. ממנו אף למד מעשה מרכבה. הוא גם למד אצל רבי טרפון שהיה חברו, ואף למד ושימש את נחום איש גמזו ממנו למד מידות טובות וכן את דרישת האותיות. וכמו שהיה לומר "גם זו לטובה", היה רבי עקיבא אומר: "כל דעביד רחמנא- לטב עביד". מסופר על ר' עקיבא תלמידיו המובהקים של רגיל רבי עקיבא היו רבי מאיר ורבי שמעון בר יוחאי. על פי התלמוד נוסף לרבי מאיר ורשב"י גם רבי יהודה בן אילעאי רבי יוסי ורבי אלעזר בן שמוע היו תלמידיו. ואכן במקור תלמודי נוסף נאמר:" דאמר רבי יוחנן: סתם משנה - רבי מאיר, סתם תוספתא (משניות שלא נכללו במשנה והושמו באופן נפרד) - רבי נחמיה, סתם ספרא (מדרש הלכה על ספר ויקרא) - רבי יהודה(בן אילעאי ולא ר' יהודה הנשיא שהיה בדור שאחריו), סתם ספרי (מדרש הלכה על ספר במדבר ודברים)- רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא(תורתם מיוסדת עפ"י רבי עקיבא)". דבר שעושה את רבי עקיבא בעצם לעמוד השדרה של תורה שבעל פה ומייסד הספרות התורנית.

דמותו

דמותו של רבי עקיבא הותירה את חותמה בקרב הוגים רבים. כבר בהיותו עם הארץ, ראתה בו רחל את מידותיו המעולות- צניעות, ענווה ואהבה. הרב קוק למשל ראה בו את "איש האהבה" - דמות שמתמזגות בו כל האהבות: האנושית, הלאומית והאלוהית ביחד, באופן יוצא דופן.באהבה טבעית טהורה לאישתו רחל, כשליקט משערה את התבן ומילא את בקשתה לגלות למקום תורה. את הערכתו הרבה לה ביטא בתכשיט ירושלים של זהב' שהיה כנראה תכשיט ייחודי ויקר. אהבתו הלאומית התגלתה בשאיפתו לגאולת ישראל, ואילו האהבה האלהית בסיכונו את עצמו ללמד תורה עד שנתפס בידי הרומאים, ואף בשעה שהוציאו אותו להורג, ביטא את אהבתו בקריאת שמע והאריך ב"אחד". ולכן הוא דוקא היה זה שצידד בשיר השירים, ויכל לומר, "כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים".

התנגדותו לגזירות השמד ומרד בר כוכבא

רב חלקו של רבי עקיבא במרד בר כוכבא. רבי עקיבא שייך לזרם החכמים הקנאים שצידדו בהתנגדות אקטיבית לאימפריה הרומית יחד עם תלמידו רבי שמעון בר יוחאי, שגינה את הרומאים, וברח מפניהם למערה בפקיעין. רבי עקיבא ראה במנהיג הקנאים הגדול, שמעון בר כוכבא - משיח שעתיד לגאול את ישראל, וקרא עליו את הפסוק "דרך כוכב מיעקב". ישנה מחלוקת גדולה בה עולה השאלה ממה מתו תלמידי ר' עקיבא (כפי שפירטתי בפרק '24,000 התלמידים של ר' עקיבא' ) יש החושבים שזמן המלחמה היה בספירת העומר שם מתו התלמידים ויש החושבים שהם מתו בגלל שלא נהגו כבוד איש לרעהו. מתי שהרומאים דיכאו את מרד בר-כוכבא הם גזרו את גזירות השמד, מביניהם איסור לימוד התורה. ר' עקיבא צפצף עליהם והמשיך ללמוד תורה על-אף שהרומאים איימו להכניסו לבית הסוהר. בסוף הרומאים תפסו אותו והובילוהו לבית-הסוהר, אבל גם שם הוא המשיך ללמוד תורה וכך מסופר עליו בירושלמי יבמות סח, ב (פרק יב הלכה ה): "גמרא בבית האסורים היה מעשה. ולבית האסורים בא המעשה. רבי יוחנן הסנדלר עבד גרמיה רוכל (התחפש לרוכל) יומא עבר קומי בית חבישה (עבר ליד בית הסוהר כך עוברים הסוחרים ומוכרים סחורתם לאסירים) דר' עקיבה והוה מכריז ואמר מאן בעי מחטין מאן בעי צינורין (מי רוצה בגדים מסוימים). חלצה בינו לבינה מהו (תוך כדי שאל אותו שאלה הלכתית). אודיק ליה ר"ע מן כוותא. אמר ליה אית לך כושין אית לך כשר (רבי עקיבא שם לב לשאלה וענה לו עליה)" בסוף הרגו אותו בדרך אכזרית (במסרקות של ברזל) בשעת יציאת נשמתו הוא אמר שמע ישראל ויצאה נשמתו באחד, "יצתה בת-קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד".

יש לי גם עוד ציור אבל גם אותו אני לא מצליח לשים אותו כאן אז תסבירולי איך אני יכול לשים אותו

זה מאמר איום

הוא מציג סיפורים בתור עובדות היסטוריות. הוא מביא מקורות בבליים ומאוחרים ובונה מהם סיפור בדים. אין בו הסתמכות על המחקר ההיסטורי. אחיקם קשת הוא אולי למדן אבל לא היסטוריון. צריך לכתוב את כל הערך מחדש.79.177.142.44 16:16, 24 באוגוסט 2009 (IDT)

הערך אינו 100% אבל הוא רחוק מהתיאור שלך. אחיקם קשת מוזכר בנושא שבעיקרו למדני (ומתבסס על מקורות קדומים שאותם ציטט, כמובן), ואין כל פגם בדבריו. בברכה, ינבושד • ו' באלול ה'תשס"ט.

להלן ציטוט מהערך

ואפילו משה, לאחר שראה אותו במראה נבואי, על פי התלמוד התפעל ממנו ואמר, "אדם כזה בעולמך ואתה נותן תורה על ידי?".

מדובר כאן באנציקלופדיה ולא בספרות חז"ל. נדרש לשנות משפט זה. למשל (לא מחייב)

ואף בתלמוד רשום שמשה רבינו ראה אותו במראה נבואי, התפעל ואמר "א"אדם כזה בעולמך ואתה נותן תורה על ידי?". 77.127.200.105 19:17, 10 בינואר 2010 (IST)

מסכים לגמרי עם המבקר. זה ערך איום. כתוב כמו דף פרשת שבוע של עלון בית כנסת. לגמרי לא ערך אינציקלופדי. --85.178.103.127 15:31, 22 במאי 2011 (IDT)

ספרים אודותיו

רבי עקיבא מספרי מ. להמן.

הגיית עקיבא

בעברית תקינה האם ההטעמה מלעיל או מלרע?

--בעברית תקינה כותבים עקיבה.

ברור שההגיה מלרע, כהגיית ציבא, בשמואל ב' פרק ט"ז. שאלתיאל164.138.121.45 21:21, 7 ביולי 2013 (IDT)

מנהיג רוחני של המרד

"יש הרואים בו את מנהיגו הרוחני של מרד בר כוכבא, אם כי העדויות לכך הן חלקיות (למעשה, למעט עדות אחת במקורות ארץ-ישראליים אין הוכחה אמיתית לזיקתו של ר' עקיבא למרד)." הציטוט הזה הוא מפסקת הפתיחה של הערך.

רק לי זה צורם? יש הוכחות או לא? ואיזו קיימת? ומהי 'הוכחה אמיתית'? ולמה זה בפסקת הפתיחה- שוב, אם היו ראיות חד-משמעיות, אולי היה ראוי לציין זאת. אבל כשזה 'אם' ו'אולי' ו'לא בטוח', בתוספת ניסוח מסורבל ולא מובן- למה זה שם? 62.219.180.180 16:47, 14 בפברואר 2011 (IST)

מרד בר כוכבא- סתירה

אם אתם כותבים שהוא תמך במרד שהתקיים לאחר שנת 130 לספירה- כיצד ייתכן שהוא מת לפני שהמרד התחיל? Mbk - שיחה 13:45, 9 ביוני 2011 (IDT)

צודק, תוקן, תודה אור פ - שיחה 20:44, 10 ביוני 2011 (IDT)

משוב מ-20 בספטמבר 2011

תודה , עזר לי המון בשעורים D: הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.172.144.198 18:08, 20 בספטמבר 2011 (IDT)

משוב מ-6 בפברואר 2012

כל הכבוד יישר כוח עבודה נהדרת כן ירבו שכמותכם צ.הכהן הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.127.191.62 10:24, 6 בפברואר 2012 (IST)

שנות חייו של רבי עקיבא

מהי האסמכתא לשנים בהן חי רבי עקיבא? בניגוד לכתוב כאן - 17-137 לסה"נ [120 שנה] - נכתב באתר משרד החינוך כי הוא חי בשנים 50-136 לסה"נ - שנראה יותר סביר. ראוי לחקור זאת ולדייק בפרסום כאן. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
81.218.194.105 19:07, 14 באוקטובר 2012 (IST)

הידע על רבי עקיבא הוא מהמסורת. על פי המסורת הוא חי 120 שנה. הוויקי האנגלית והיודאיקה החליטו לציין תאריכי לידה ופטירה של חיים קצרים יותר. האם יש להשאיר את הערך כפי שהוא או לציין שיש דעות נוספות? Nachum - שיחה 11:43, 22 בפברואר 2013 (IST)

ועל איזה מקור משרד החינוך הסתמך, שיש לו נתונים כל כך מדויקים? אם על פי המסורת הוא חי 120 שנה, זה צריך להיות כתוב בדיוק כך, אבל בגוף הערך, ולא להכניס באילוץ תאריכים מדויקים. Liad Malone - שיחה 12:22, 22 בפברואר 2013 (IST)

הערך ככללותו

כל הערך הזה הוא הגיוגרפיה מביכה וא-היסטורית. הייתי מוחק אותו ומתחיל מחדש. אולי מתרגום הערך האנגלי, הסביר Valleyofdawn - שיחה 08:46, 24 בפברואר 2013 (IST)

בבקשה צור קשר עם נרו יאיר. Nachum - שיחה 13:01, 24 בפברואר 2013 (IST)

הפרק "ילדיו" נראה לי איזה פלגיאט או שעתוק ממקור ספרותי שאינו ערוך ויקיפדית. כל הקטע זקוק לטלטול ונעור, לסחיטה תליה ויבוש, ועריכה מחדש. שאלתיאל.164.138.121.45 21:26, 7 ביולי 2013 (IDT)

עזר לי לעשות שיעורים

עזר לי לעשות שיעורים

הוספה לערך או הוספת ערך

אני חושבת שצריך להוסיף מידע על האיסורים בתקופת רבי עקיבא  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.64.79.34 12:33, 29 באפריל 2013 (IDT)

משוב מ-9 במאי 2013

תודה רבה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.64.40.138 08:47, 9 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.amit.org.il/school/sderot/akivanew.htm
  • In רבי עקיבא on 2011-11-23 03:57:29, 404 NOT FOUND
  • In רבי עקיבא on 2011-11-28 01:23:04, 404 NOT FOUND
  • In רבי עקיבא on 2013-05-05 10:32:57, 404 NOT FOUND
  • In רבי עקיבא on 2013-05-17 19:16:39, 404 NOT FOUND
  • In רבי עקיבא on 2013-06-07 17:50:52, 404 NOT FOUND
  • In רבי עקיבא on 2013-06-14 21:51:37, 404 NOT FOUND
  • In רבי עקיבא on 2013-06-17 18:31:44, 404 NOT FOUND

--Matanyabot - שיחה 21:31, 17 ביוני 2013 (IDT)

כתוב כפול

המשפט הזה מופיע באופן דומה בשתי מקומות בערך.

• בראשונה בפסקה סמכותו התורנית. > אכן, היטיב להכיר את הפן של הזדקקות לבריות, הן עקב כך שתיכף לנישואיו לרחל היה עני מרוד, ובהמשך ימיו היה גבאי צדקה עבור עניים. (מסכת מעשר שני פרק ה משנה ט בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא).
• בפעם השניה בפסקה מצבו הפיננסי > אכן בצעירותו היה מושכר כפועל אצל הורקנוס ועבד לפרנסתו מסכת שבת דף קכז עמוד ב תיכף לנישואיו לרחל היה עני מרוד, ובהמשך ימיו היה גבאי צדקה עבור עניים. (מסכת מעשר שני פרק ה משנה ט בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא).מה למחוק אם בכלל? מה הכי נכון? בתודה מראשAzriel1953 • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ד • 23:53, 10 באוקטובר 2013 (IDT)

משוב ערך

נראה מעולה הייתי ממליץ להסביר במילים יותר פשוטות הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.120.171.15 19:07, 10 בפברואר 2014 (IST)

כתבה מעיתון ה"ארץ" כמקור לסיפור חיי ר"ע

בתלמוד[9] ובמקורות נוספים מסופר גם כי נשא לאשה את אשת טורנוסרופוס, שבאה בשליחות בעלה במטרה לפתות את רבי עקיבא, אך לבסוף התגיירה ונישאה לו‏[10].

10.^ בן ציון פישלר, רבי עקיבא ונשותיו, "הארץ".

נו באמת... מסכת עז ועיתון הארץ הם מקורות להזכיר בחדא מחתה....?! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.19.86.200 13:23, 7 ביולי 2015 (IDT)

בלי קשר לאי התמצאות של כותבי עיתון "הארץ" בתלמוד, בשביל מה להביא מקור שמצטט מקור? אם העיתון טוען שיש למשהו מקורות, אז יש להפנות לאותם מקורות עצמם באופן ישיר ולא דרך העיתון כשליח. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי פשוט תביא את המקורות, במקום לקטר? ביקורת - שיחה 13:50, 7 ביולי 2015 (IDT)

שנת 50 לספירה

על מה מתבסס הכתוב בערך "ר' עקיבא נולד בשנת 50 לספירה"? זו נשמעת לי המצאה דמיונית ממוחו הקודח של מישהו. יש משהו להתבסס עליו?

Midrash Genesis Rabbah 53; Midrash Ecclesiastes Rabbah 1:10.

http://www.jewishencyclopedia.com/articles/1033-akiba-ben-joseph

מסורת המופיעה בתלמוד

איפה בתלמוד? 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:32, 27 בפברואר 2018 (IST)

ציור שטותי

מה זה הציור השטותי הזה בתבנית? אני לא מבין מה הוא תורם לערך. מילא היה יפה... ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 02:51, 1 ביוני 2018 (IDT)

הגדת מנטובה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 00:07, 6 ביוני 2018 (IDT)

משם המקור, אבל... זה לא כזה יפה. אין משהו יותר נורמלי? ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 01:02, 6 ביוני 2018 (IDT)

סתירות בגיל

בפנים הערך כתוב שנולד בשנת 50 לספירה, בתבנית כתוב שנלד בשנת 40, בערך כתוב שנפטר שנת 136, בתבנית כתוב שנפטר בשנת 135. ובכלל בסוף הערך כתוב שנפטר בגיל 120, וכך זה גם בקטגוריה. מישהו יכול לעשות כאן סדר? בעלי הידע ביהדות? • דגש חזק • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ח • 15:46, 24 ביוני 2018 (IDT)

אין כרונולוגיה מדוייקת ולכן אין לכתוב דבר בתבנית (או לדרוס עם "-" את מה שמגיע מוויקינתונים). בגוף הערך יש לכתוב שנהרג בתקופת גזירות אדריאנוס לאחר מרד בר כוכבא, עם המקור מהתלמוד, ושהוא היה אז בן 120, עם המקור מהברייתא אא"ט. אבהיר שאני לא רואה צורך לסייג "לפי המסורת" וכיוב' כי כל הערך הוא לפי המסורת. בברכה, גנדלף - 15:59, 24/06/18

אציין שתאריך הפטירה משוער בלבד (לאחר מרד בר כוכבא, בזמן גזרות אדריאנוס שחיק טמיא), ובתאריך הלידה נראה חלה טעות. בן עדריאל • שיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ח 14:11, 25 ביוני 2018 (IDT)

בספר "ספר יוחסין" (לרבי אברהם זכות) צויין שר' עקיבא חי כ50 שנה לאחר החורבן. כלומר, סביבות ג'תת"פ (120 לספירה). אם אין שום מקור לכך שנהרג בשנת ג'תתצ"ו נראה לי שעדיף לכתוב בַּעֵרֶךְ בסביבות ג'תת"פ ולא ג'תתצ"ו. הימן האזרחי - שיחה 22:51, 21 באוגוסט 2022 (IDT)

מקום הולדתו

מה המקור למידע המופיע בתבנית (מתוך ויקינתונים), כביכול ר' עקיבא נולד בלוד? Ronam20 - שיחה 15:22, 8 במרץ 2019 (IST)

הסרתי בוויקינתונים ונימקתי בדף השיחה. כיוון שהנימוק לביטול ההסרה הקודמת היה שבוויקי הערבית הוא נמצא בקטגוריה:ילידי לוד (נימוק חלש מאוד, משום שאין שם שום התייחסות בגוף הערך למקום הולדתו), תיקנתי גם את ערכו בוויקי הערבית. נקווה שלא ישחזרו אותי. דוד שי - שיחה 18:27, 24 ביולי 2019 (IDT)

תודה. Ronam20 - שיחה 18:28, 24 ביולי 2019 (IDT)

אגדה על דבר התגיירותו של יוסף אביו של רבי עקיבא, באגדה מסופר כי משפחתו של יוסף התגוררה בלוד (האגדה מובאת באריכות ספר נחלת אבות כרך ג' עמוד קסח, להרב יוסף משאש), כמו כן, במדרשים נאמר כי רבי עקיבא השכיר את עצמו לעבוד אצל ר' אליעזר באזור לוד, במדרש אחר נאמר כי המשל הידוע של האבן והמים נאמר באזור לוד. כך שבצעירותו שהה באזור לוד אבי84 - שיחה 20:43, 24 ביולי 2019 (IDT)

מעניין, השאלה מה מקור האגדה הזו, ואם מדובר במקור קדום. המדרש על עבודתו של ר' עקיבא אצל ר' אליעזר מוכר (אם כי בחלק מהמקורות מוזכר לא מוזכר שמו. כלומר על פיהם כנראה לא מדובר בר' עקיבא אלא באדם אחר), אבל בכל אופן לא מעיד על מקום הולדתו. Ronam20 - שיחה 20:50, 24 ביולי 2019 (IDT)

אינני יודע מה טיבה של אגדה זו, בכל אופן חיפשתי כעת ומצאתי שכך גם כתוב בספרים אחרים למשל "הנשמה התלמודית של אלי ויזל עמוד 147 " הוא נולד בלוד"- ללא מקור ושמואל ספראי בספרו ר' עקיבא בן יוסף בעמוד 13 מעריך שמוצאו היה משפלת יהודה, וכסיוע לכך מביא את המדרשים שהבאתי. אבי84 - שיחה 21:15, 24 ביולי 2019 (IDT)

אולי. קשה לדעת. גם בני ברק, מקום מושבו בבגרותו, נמצאת בגבול שפלת יהודה (פארק אריאל שרון). אנחנו שרויים בחשכה בנוגע לשנות חייו המוקדמות. גם תולדות חייו המאוחרות יותר לא ברורות עד תום ומכילות סתירות לכאורה בין המקורות השונים, אבל שם לפחות יש מקורות. Ronam20 - שיחה 21:21, 24 ביולי 2019 (IDT)

אפשר להביא בערך אגדות ומדרשים אלה, אבל אין בהם כדי לקבוע שנולד בלוד. דוד שי - שיחה 21:35, 24 ביולי 2019 (IDT)

האם רבי עקיבא נודה?

הוספתי בערך את הדיון בירושלמי בהקשר נידויו של רבי עקיבא , וRonam20 ביטל את העריכה. אני חושב שנידוי הוא מעשה חמור מאד שחשוב להזכירו בערך, ובמפרשים על הירושלמי שם כתוב שזה לא היה איום אלא נידוי ממש. ואע"פ שנידויו שנוי במחלוקת, בערך על עקביא בן מהללאל כן מוזכר נידויו אע"פ שהוא שנוי במחלוקת. הטענה שבבבלי הנידוי לא מוזכר אינה טענה בעיניי, דברים רבים המוזכרים רק בירושלמי מוזכרים בויקיפדיה, אע"פ שבבבלי משמע להיפך. חוץ מזה, עצם הטענה ש"ח"ו שרבי עקיבא עיכבן", היא אימרה חשובה המראה על היחס של החכמים לרבי עקיבא ועל המורא לדבר בגנותו. עמד - שיחה 22:21, 4 באפריל 2020 (IDT)

מדובר שם רק על איום בנידוי, המוזכר במקור אחד בלבד, ואפילו שם שנוי במחלוקת. Ronam20 - שיחה 22:24, 4 באפריל 2020 (IDT)

אני וחזר ואומר, שהמפרשים על הירושלמי פירשו שהוא נתנדה ממש, וחוץ מזה, כמו שכתבתי, עצם הטענה ש"ח"ו שרבי עקיבא עיכבן", היא אימרה חשובה המראה על היחס של החכמים לרבי עקיבא ועל המורא לדבר בגנותו. עמד - שיחה 22:29, 4 באפריל 2020 (IDT)

המפרשים זה לא הירושלמי. אם בכלל מאזכרים אז בצורה מדויקת (בלי לקבוע שמדובר בנידוי בפועל. לשון הירושלמי לאו דווקא מורה על כך) ובצורה מקוצרת הרבה יותר, ובפסקה הנכונה. Ronam20 - שיחה 22:54, 4 באפריל 2020 (IDT)

מה הפסקה הנכונה? עמד - שיחה 23:01, 4 באפריל 2020 (IDT)

סמכותו התורנית. שם אתה יכול להזכיר זאת בהקשר לכך שרבי יהודה או רבי יהודה הנחתום הזדעקו להכחיש את הטענה שרבי עקיבא אויים בנידוי. Ronam20 - שיחה 23:07, 4 באפריל 2020 (IDT)

הוספתי. עכשיו זה בסדר? עמד - שיחה 23:16, 4 באפריל 2020 (IDT)

בסדר. Ronam20 - שיחה 23:21, 4 באפריל 2020 (IDT)

שנת לידתו

מכיוון שעורכים שונים כותבים מדי פעם שנה משוערת, יש להדגיש: א. כל מיני שנים בסביבות שנות ה-50 של המאה הראשונה, הן ספקולציות עם אפס מקורות. ב. מדרש האגדה המספר על תקופת חיים של 120 שנה אינו מספיק כדי לגזור לאחור שנת לידה. מסורות על שנת לידה או תאריך פטירה מדויק מקומן בגוף הערך ולא בפתיח או בתבנית. Ronam20 - שיחה 22:15, 10 במאי 2020 (IDT)

נכון. ערכתי והוספתי אמירה ברוח הדברים האלה. כמו כן הוספתי עוד כמה הסברים שיקלו על חילונים ללא רקע תורני. שירלי ק - שיחה 00:23, 5 באפריל 2021 (IDT)

מדוע בתבנית הראשית מופיע בצאצאים - צוות חשיבה ?

מדוע בתבנית הראשית מופיע בצאצאים - צוות חשיבה ? מי-נהר - שיחה 02:53, 26 באפריל 2021 (IDT)

בעקבות השחתה בויקינתונים. בברכה בן-ימין - שיחה 14:26, 26 באפריל 2021 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בגוף הערך כתוב: נפטר בערך ב-136 לספירה ,ובמסגרת מצד שמאל, הוצאה להורג בשנת 135. דווח על ידי: ירון הולצמן 37.60.47.97 12:18, 30 בינואר 2022 (IST)

רבי עקיבא ורבי מאיר

מהו השוני בין רבי עקיבא לבין רבי מאיר? Uribardea - שיחה 03:14, 29 במרץ 2022 (IDT)

המקורות נוטים להעדיף את העיצוב הספרותי הניסי ולא את הדיוק ההיסטורי?

מובא בערך:

"מעט ידוע על חייו של רבי עקיבא ממקורות היסטוריים. רוב הידוע מבוסס על חז"ל (למשל תלמוד בבלי ואבות דרבי נתן) אך המקורות סותרים לעיתים זה את זה, ורובם נוטים להעדיף את העיצוב הספרותי הניסי ולא את הדיוק ההיסטורי. כך למשל קובעים חז"ל כי רבי עקיבא היה אחד מארבעה צדיקים שחיו מאה ועשרים שנה: "ארבעים שנה היה רבי עקיבא רועה, ארבעים שנה למד תורה, ופרנס [הנהיג] את ישראל ארבעים שנה”."

על סמך מה מתבסס הערך על הטענה ש"רובם נוטים להעדיף את העיצוב הספרותי הניסי ולא את הדיוק ההיסטורי"?

מי יודע את הדיוק ההיסטורי ויכול לומר שהם מתעלמים ממנו?! מפני שאמרו שחי 120 שנה - זה בוודאות חוסר דיוק והסתמכות על עיצוב ספרותי ניסי?!

אשמח להבהרה. ישי • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשפ"ב • 10:15, 13 ביוני 2022 (IDT)

נפטר נהרג ונסבל

נפטר על קידוש השם... אתכם לקבוצף אף לב הפלא. (הפלא ופלא)

וברצינות, מעבר לביוט (ביטוי משובש), ולמרות הצלחת העיתונאים בעזרת החוקרים לאיין את הבידול שהתקבל לשונאים, אחרי הדיווח על פטירת ערפאת, נהוג בימינו עדיין אצל רבים מהדוברים לייחד פטירה למוות טבעי בסוף ימיו והריגה למוות בידי אדם. אמנם נכון שפשה בנו נגע הדיבור הסביל מן הפאסיביות שבאנגלית, ובכל זאת נתגבר לפעמים על הנטיה הזו, נקום נתקן ונזכה לתחייה לשונית שורשית ושלמה במהרה. אמן. -- משתמש:פשוט [משה] • שו"ת • י' באב ה'תשפ"ב • 11:28, 7 באוגוסט 2022 (IDT)

קביעה משונה בתהליך חייו

כתוב בפסקה "לימוד תורה": "על פי המסופר, החל רבי עקיבא ללמוד תורה רק בגיל 40, ומעמדה כזאת זכה להיות גדול חכמי התורה, אולם הדבר מתיישב בקושי עם העובדה שכבר כעשרים שנה לאחר החורבן הוא מופיע כאחד מגדולי חכמי יבנה."

הדבר עומד בקושי רק עם השיטה שנולד בשנת 50 לס' אך לשיטה שסוברת שנולד בשנת 17 לס' רבי עקיבא התחתן בשנת 57 לס' בהיותו בן ארבעים. מכאן יש לשער שבערך לאחר שנה נולד לו בנו (שכן לא מסופר לנו על עקרותו אם הייתה, בניגוד להרבה דמויות בהיסטוריה שלנו), כשבנו התחיל ללמוד אצל המלמד התחיל ללמוד איתו בהיותו בערך בן 45 (שנת 62 לס'), לאחר תקופה קצרה קלט את הנלמד והתקדם ללימוד משנה, נגיד עוד שנתיים (בן 47 שנת 64 לס'), {בחורבן בשנת 70 לס' היה בן 53}, 24 שנים קדימה (12 שנים פעמיים), ר"ע בן 71 (שנת 88 לס') חזר לביתו עם 24 אלף תלמידים ואמר "שלי ושלכם שלה הוא" - פחות מעשרים שנה לאחר החורבן.

אלישע פייגלין - שיחה 19:23, 8 במאי 2023 (IDT)