שיחה:קתרסיס (כתב עת)

כיוון ש"מטרת כתב העת להעלות את הרמה האקדמית בישראל באמצעות ביקורת החושפת ליקויים במתודולוגיה האקדמית בפרסומים רבים", ארשה לעצמי ביקורת מתודולוגית על כתב העת "קתרסיס" עצמו. עורכים יקרים, אם אתם חפצים להחליף דברי ביקורת בפורום המצומצם שלכם, היפגשו נא בביתו של אחד מכם (אפשר לסדר תורנות) והעלו ביקורת על כוס קפה או פיצוחים. אם אתם רוצים שביקורתכם תזכה לקהל רחב של קוראים, העלו את הטקסט המלא של כתב העת לאינטרנט, כדי שכל אחד יוכל לקרוא אותו. דוד שי - שיחה 20:20, 6 בספטמבר 2008 (IDT)

אתה יוצא מתוך נקודת הנחה מוטעית שלפיה דברי הביקורת מכוונים אל הקהל הרחב, כפי שנכתב בערך מדובר בביקורת על עבודות אקדמאיות שנועדו להיקרא ע"י אנשי אקדמיה.אינגסוק 07:48, 12 בספטמבר 2008 (IDT)

פרופסור יוחנן גלוקר ביקש ממני להעלות את תשובתו לדף השיחה:

קתרסיס אמנם משתדל להגיע לקהל הרחב המשכיל, אך אנו - העורכים - מניחים שיש לא מעט משכילים בישראל שאינם קוראים אך ורק דברים המתפרסמים באינטרנט. מאמרי הבקורת בקתרסיס הם על ספרים ומאמרים שיצאו לאור בדפוס, במתכונת המקובלת של ספרים או כתבי עת, וסביר להניח שמי שעשוי או עלול לקרוא ספרים ומאמרים אלה אינו מסתפק רק במה שאפשר לקרוא על מסך המחשב, ומי שקורא רק מה שמופיע באינטרנט לא יזדקק לבקורות אלה.

יש לכתב העת גם אתר באינטרנט:http://www.katharsis.co.il/ באתר זה מופיעים במלואם כל המאמרים הכלליים, המבקרים תופעות בחיי האוניברסיטות (מאמרים במדור 'על שלושה ועל ארבעה'), ומאמר בקורת אחד מכל גליון במלואו. כן מתפרסמים באתר זה תוכן הענינים ודבר המערכת לכל גליון, והסכומים באנגלית של כל המאמרים שיצאו לאור עד כה. בעתיד הקרוב אנו מתכננים פרסום של כל המאמרים שיצאו לאור בחוברות הראשונות במלואם - אך לא בחוברות שעדין ניתן להשיגן בחנויות הספרים. יוחנן גלוקר. צחי לרנר - שיחה 10:25, 14 בספטמבר 2008 (IDT)

ארבעת הגיליונות הראשונים נסרקו והם מצויים באתר קתרסיס צחי לרנר - שיחה 00:55, 25 במרץ 2009 (IST)

שמירת השומרים

ביטלתי תוספת שיוצרה תיאר אותה כ"שמירת השומרים", משום שעיקרה ביקורת אישית, וסופה ממש שגוי: כפי שמציין שמו המלא של כתב העת, "קתרסיס: כתב עת לביקורת במדעי הרוח והחברה", הוא אינו מתיימר לעסוק במדעי הטבע או ההנדסה, וממילא הקורא הנבון כלל אינו "עשוי לדמות בנפשו שהמצב בפקולטות אלו שונה משמעותית מהמתואר לגבי מדעי הרוח". דוד שי - שיחה 22:47, 4 במאי 2009 (IDT)

אכן דוד כתב העת עוסק במדעי הרוח והחברה ולא עוסק כלל במדעי הטבע, ולא זו בלבד, ברור שהכותב לא קרא את כתב העת. היו בכתב העת לא מעט ביקורות על ספרים על הציונות, כולם חפים מנטיות פוליטיות בניגוד למה שהתפרש מדברי הכותב, ביניהם: בחוברת 2 מאמר של שלמה דשן שמבקר לטוב ויותר לרע את ספרו של יהודה שנהב. בחוברת 6 מאמר של גדעון קרסל שמותח ביקורת שלילית בצד חיובית על ספרו של עוז אלמוג. בחוברת 9 מאמר של אלכס יעקובסון הקוטל את ספרה של ז'קלין רוז ובחוברת 10 מאמר הקוטל את ספרו של אלחנן יקירה ומאמר של שלמה אהרונסון על ספרה של חדוה בן-ישראל (ספר מחקרי שאינו אידיאולוגי) שמשבח מאוד את ספרה.

בניגוד למה שכתב האלמוני כן היו ביקורות על תרגומים וספרים על הודו וסין מאמר בחוברת 2 של אלי פרנקו המותח ביקורת קשה על ספרו של שלמה בידרמן על הודו, מאמר בחוברת 6 של איירין איבר שמשבח את ספרה של גליה פת שמיר, בצד ביקורת. מאמר בחוברת 7 של אהרן ממן על ספרו של רן בקר העוסק בערבית בהשוואה לעברית. מאמר של מרק גמזה בחוברת 8 המשבח את תרגומה של אמירה כץ ל"המאמרות" של קונפוציוס.

לא כל המאמרים בכתב העת הם קוטלים, יש מאמרים שמשבחים ספרים שרמתם המחקרית היא טובה צחי לרנר - שיחה 23:53, 4 במאי 2009 (IDT)

1. אכן התחלתי לקרוא לאחרונה, וחמקה ממני כותרת המשנה. עם זאת, המדעים המדויקים משופעים בסיפורים דומים, בהתאמות סבירות. חבל שהקתרסיס לא מתרחב גם לביקורת של שרלטנות ושטחיות בעיבוד אותות, פיסיקה, ודומיהם. 2. ביקורת הציונות מופיעה בכתב העת, כפי שציינתי. ביקורת הציונות יכולה להיות מושא לביקורת בעצמה,או כלי הניתוח, והיא אכן מופיעה בכתב העת במספר כובעיה. 3. ביקורות על שגיאות ביוונית ורומית הן הליבה המוצקה של כתב העת, יחד עם תיאורים אנונימיים של פרקטיקות אקדמיות, בהן חברי סגל צעירים ומניפולטיביים מפליאים להכות בחברי סגל מבוגרים ומסורים. גם אם היו שני עלי תאנה, עדיין המגמה ברורה לגמרי.

כל האמור לעיל, אינו אלא ניסיון להשלים את החסר בערך. הערך כעת אינו אלא ציטוט של קתרסיס על עצמו, ללא שום תיאור תוכני.

אם הייתי כותב התרשמות אישית, הייתי מציין שעבורי, מדובר בחוברת מעולה, הנאה צרופה אם כי לעתים כואבת או מרושעת (בחוויה שלי) שהלוואי והיו הרבה יותר כמוה וממנה. חבל שהיא תקועה ומוגבלת למרחב שבין ציון, אתונה ורומא, אם כי כנראה גם זאת לא פשוט ליצור. [האלמוני]

זה בודאי לא ציטוט של קתרסיס על עצמו, כי אני כתבתי בעצמי את הערך, ותארתי בצורה הטובה ביותר את כתב העת צחי לרנר - שיחה 00:04, 6 במאי 2009 (IDT)

כתב העת מראש לא עוסק במדעי הטבע ולכן זה אינו ממין העניין, החוברות עוסקות בכל מדעי הרוח והחברה ומשרע זה הוא רחב יותר כמעט מכל כתב עת שפיט אחר שקיים. היא עוסקת בהרבה יותר מאשר במרחב בין ציון, אתונה ורומא והיו בסך הכול כעשר חוברות עד פה. פילוסופיה של המדע: גיליון 3 - מאמר של אהרן קנטורוביץ על ספרו של אריה וורם; גיליון 7: מאמר של אהרן קנטורוביץ על ספרו של דן פאלק; גיליון 8 מאמר של אסא כשר על יהושע בר הלל ואחריו מאמר של יהושע בר-הלל: "איך משוחחים עם מחשב"; גיליון 10 מאמר של אהרן קנטורוביץ על ספרו של משה ימר. פסיכולוגיה: גיליון 8 - מאמר של מרקו מאואס על ספרם של דוד אפרתי ויהודה ישראלי. משפטים: גיליון 4 - מאמר של אלון הראל על ספרו של אהרן ברק; גיליון 7: מאמר של אלון הראל על ספרו של חיים גנז; סוציולוגיה: גיליון 1 - מאמר של משה שוקד על ספרו של איתן כהן; גיליון 2 - מאמר של משה שוקד על מאמרו של אלק אפשטיין; גיליון 6 - מאמר של אלכס וינגרוד על ספרי הסוציולוגים הישראלים החדשים; גיליון 7 - מאמר של גדעון קרסל על ספרו של שמואל נח אייזנשטדט.

את הביקורות כותבים חברי סגל צעירים וותיקים (שהם הרוב) כאחד, אם תבדוק. למסירות לאוניברסיטה ולדרגה אין בהכרח קשר לרמה המחקרית, מרכיב הקשרים חשוב להתקדמות ולקבלת פרסים וכיבודים לא פחות מאשר הכישורים. אין בעברית ואני חושב שבשום שפה אחרת כתב עת ברמה כזו צחי לרנר - שיחה 23:59, 5 במאי 2009 (IDT)

ראה, לא כתבתי שזה ציטוט, אלא שזה נראה כציטוט, וכך הוא נראה. גם לא כתבתי שמדובר בטקסטים שנכתבים על ידי חוקרים ותיקים וכו, אלא שיש כאן סיפור מרכזי, החוזר על עצמו, מטא נארטיב שכזה: האקדמיה בירידה, ועל כן הצעירים פגומים מהותיקים. באותה רוח, לא כתבתי שאין מאמרים בנושאים אחרים, אלא שישנה עדיפות מספרית ואיכותית ברורה לציון-אתונה-רומא. שים לב שרבים מהמאמרים שתיארת כ"שונות" נופל היטב תחת "ציון" (כך למשל, שקד על כהן בגליון 1, שנמשך לדיון בסוציולגיה בישראל גם אצל שוקד על אפשטיין והלאה). לגבי טענותיך בעניין הקידום באקדמיה, כתבתי שאתה צודק. לגבי רמת כתב העת אני מסכים.

לדעתי כתב העת הוא מרתק, מעולה ברמתו וחשוב מאוד שהוא ישנו. מעבר לכך, ביקורת שיש לך אתה צריך להפנות לעורכים (אני לא עורך את כתב העת הזה או כותב בו ולא עורך או כותב בכל כתב עת אחר), אולי תשפיע לטובה לשיטתך צחי לרנר - שיחה 02:29, 6 במאי 2009 (IDT)

שמשונה אליעזר

לרשימת הכותבים יש להוסיף את המחברת שמשונה אליעזר שתורמת רבות לכתב העת. אלא שחיפוש בגוגל (גם באנגלית)מלמד ששם זה מופיע אך ורק בקתרסיס. למי הפתרונים? מי שיעמיק במבוא החדש לפילולוגיה, מסילווסטר ועד זקני ציון, הוצאת כרמל, תשע"א, פרי עטו של יוחנן גלוקר - עשוי אולי למצוא את הפתרון. אגב, ידיעת היוונית והלטינית לא נדרשת לפתרון חידה זו. 89.139.54.27 21:39, 21 בנובמבר 2011 (IST)

תגובה ניתנה בשיחה:יוחנן גלוקר. Neuköln - ש 14:28, 23 בנובמבר 2011 (IST)

שינוי שם

אני מציע לשנות את שם הערך לקתרסיס (כתב עת) ושהדף קתרסיס יפנה לקתרזיס.

זה יותר מקובל מפני שהשם הנוכחי הוא כתיב אפשרי למושג הכללי (רגש הזדככות) ולא רק לכתב העת. עניין זה הוא גם דומה מאוד למצב בעתיקות (כתב עת) בו הדף עתיקות מפנה לעתיקה.

מתייג את המקיסט, טבעת-זרם, מקף ‏בעלי הידע בויקיזציה ותמיכה. מה דעתכם? תודה! /לוכסן/ • (שיחה; תרומות) 18:00, 26 באוגוסט 2023 (IDT)

אני בעד השינוי המוצע בשם הערך, אבל את קתרסיס להפוך לדף פירושונים שמפנה לשני הערכים. דוד שי - שיחה 18:37, 26 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד הצעת לוכסן, תבנית מפנה בערך קתרזיס מספיק. עדיף שהתעתיק המדויק קתרסיס יפנה לערך על המונח היווני. אולי יש לתייג גם את בעלי הידע ביוונית? פעמי-עליון - שיחה 14:34, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

אכן, בואו נתייעץ עם Ijon, יואל, Ewan2 Eldad, Naidav2424 ‏בעלי הידע ביוונית. /לוכסן/ • (שיחה; תרומות) 19:14, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

התעתיק המדויק הוא אכן "קתרסיס". זה עשוי להיות מקרה כמו "מוזיקה" ו"פיזיקה" אבל גם האקדמיה (שמעדיפה "מוזיקה" על פני "מוסיקה") בוחרת ב"קתרסיס": https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%A7%D6%B8%D7%AA%D6%B7%D7%A8%D6%B0%D7%A1%D6%B4%D7%99%D7%A1/ ♥ Naidav - שיחה 20:21, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

אם כך אני מקבל את הצעתו של לוכסן ונסוג מהצעתי. דוד שי - שיחה 20:54, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

בוצע. תודה לכל משתתפי הדיון וגם להחבלן על הפעלת בוט לעדכון הקישורים מקתרסיס לקתרסיס (כתב עת). /לוכסן/ • (שיחה; תרומות) 18:57, 3 בספטמבר 2023 (IDT)