שיחה:קרל נטר

ערכתי מעט את הערך והוספתי לו קישורים. אני מאמין שכעת ניתן להסיר את התבנית שמודבקת עליו. עוד אחד - שיחה 17:23, 3 ביוני 2008 (IDT) בסבלנות רבה ליטשתי, ערכתי, מחקתי וקיצרתי משפטים. לא מן הנמנע שאפשר להוסיף ולמחוק ולקצר, בלי לפגוע בתאורים. אשאיר לאור היום או למתנדב אחר. כמו כן צרפתי מידע נוסף הקשור למקווה ישראל ודרוש לצורך התאור. --Paris308 - שיחה 01:39, 9 ביוני 2008 (IDT)

• עריכה נוספת על ידי. לא תזיק קריאה נוספת או שתיים. כדאי לבקש תמונה של קברו במקווה ישראל. Derwig - שיחה 10:33, 9 ביוני 2008 (IDT)

שם הערך

בהרצאתו אתמול בגלי צה"ל, הסביר ד"ר אבשלום קור בפירוט רב, כי יש לכתוב את שמו של הערך כשרל נטר ולא כקרל (כהגיית הגרמנים), מפני שהאיש היה יהודי צרפתי שחי בצרפת וכך אומרים את שמו בצרפתית: Charles Netter. אבשלום קור ציין גם שבאנציקלופדיה העברית כתוב באופן נכון: שרל נטר. אנא הקשיבו להרצאה ביום 2/11/09 באתר גלי צה"ל: באופן מילולי. השם מופיע באופן שגוי גם בערכים מקוה ישראל, ביל"ו, כל ישראל חברים ועוד. Ovedc - שיחה 17:02, 3 בנובמבר 2009 (IST)

חוששני שאם ד"ר קור ידבר עם אנשים על שרל נטר, הוא ייתקל במבט של חוסר הבנה מוחלט. צריך להשתמש בשם המקובל בציבור, שאין לגביו שום ספק במקרה הזה - קרל נטר. אפשר להוסיף לערך הערה לשונית שלדעת קור שמו צ"ל שרל נטר. ‏odedee • שיחה 23:34, 3 בנובמבר 2009 (IST)

השם המקובל בעברית הוא קרל נטר ואין לשנות ל"שרל נטר" (אולי "שארל" נכון יותר). באנציקלופדיה העברית שם הערך הוא:"נטר, יצחק (שרל)". מעניין שבערך כאן כתוב יעקב ולא יצחק. לפי ההגיון של אבשלום קור צריך לשנות גם את שם הערך קרל הגדול ל"שארלמיין" (בצרפתית Charlemagne). קרל הגדול התקבע בעברית כתרגום מגרמנית Karl der Große כנראה על פי ההיסטוריונים צבי גרץ (אגב בגרמנית Heinrich Hirsch Graetz) ואחריו שמעון דובנוב.--‏Avin • שיחה‏ 00:39, 4 בנובמבר 2009 (IST)

השם יעקב נטר מופיע על המצבה המצולמת בערך. מה שמעניין הוא מדוע באנצ' העברית כתוב "יצחק". ‏odedee • שיחה 00:42, 4 בנובמבר 2009 (IST)

"יצחק" גם ב"אנציקלופדיה הישראלית הכללית" של"כתר".--‏Avin • שיחה‏ 02:43, 4 בנובמבר 2009 (IST)

באנציקלופדיה יודאיקה: "(Netter Charles (yzhak" מוזר לא?--‏Avin • שיחה‏ 17:51, 4 בנובמבר 2009 (IST)

גם בויקיפדיה הצרפתית Charles-Yitzhak Netter (קרל יצחק נטר). Ovedc - שיחה 18:25, 4 בנובמבר 2009 (IST)

הם טועים, כנראה. מלבד הכיתוב הברור על המצבה, מצאתי כי בשטרסבורג חגגו ב-1926 מאה שנים להולדת קרל נטר (יעקב קופל - Jacob Koppel), ומדינת ישראל הדפיסה בול הנושא את דיוקנו לכבוד 100 שנה למקוה ישראל, וגם בו נכתב בבירור "יעקב". ‏odedee • שיחה 18:45, 4 בנובמבר 2009 (IST)

א. היהודים האלזסים היו במידה רבה גרמנים מבחינת תרבותם ושפתם. לכן זה לא מפתיע שקראו לו קארל (לא החלטנו שגם זה עם א'?)

ב. ובכל זאת, סביר להניח שקראו לו גם שארל, ולא מפתיע שאצל יהודי מארוקו כך הוא ידוע, וכך נקראת תנועת הנוער על שמו. כדאי להזכיר זאת.

ג. על המצבה, אכן כתוב Charles ולא Carl. אבל בשלט שליד זה מטעם המועצה לשימור אתרים כתבו "קרל נטר", וגם בלוח שיש על ביתו כתוב "יעקב (קרל) נטר".

eman • שיחה • ♥ 22:42, 4 בנובמבר 2009 (IST)

בעמוד האחורי של "ידיעות אחרונות" מהיום יש ידיעה על פנייה של בית הספר "מקווה ישראל" לערים שבהם יש רחובות על שם קרל נטר, לשנות את שם הרחוב ל"שרל נטר", וגם באתר של מקווה ישראל נכתב "שארל נטר". בהתאם לכך ולנימוקים דלעיל, אני מציע שוב לשנות את שם הערך לשרל נטר או שארל נטר. דוד שי - שיחה 09:18, 15 ביולי 2019 (IDT)

בעד בהמשך לשלל הסיבות שעלו לעיל. ‏Ovedc • שיחה 09:24, 15 ביולי 2019 (IDT)

נגד היום שוב דיבר אבשלום קור על הנושא ואמר בדיוק הפוך, שהאנציקלופדיה העברית טעתה כשקראה לו שארל וטעתה יותר שכתבה יצחק במקום יעקב, הוא הוסיף שגם בעיתונות העברית של אותם ימים הוא נקרא תמיד קרל ולא שארל, וקרא קריאה דחופה לראשי העיריות שלא לקבל את בקשת מקווה ישראל לשנות את השם. קפדניקו - שיחה 23:38, 18 ביולי 2019 (IDT)

"האנציקלופדיה העברית טעתה"! ואני חשבתי שלוויקיפדיה יש מונופול על טעויות. הלכתי לתקן את העותק של האנציקלופדיה העברית שברשותי, אבל לא מצאתי את הכפתור "עריכה". דוד שי - שיחה 23:56, 18 ביולי 2019 (IDT)

יוניון ג'ק, למה שינית את שם הערך? הרושם שלי מהדיון כאן שלא התקבלה הסכמה לשינוי. Ronam20 - שיחה 23:14, 27 ביולי 2019 (IDT)

תסתכל על התגובות משנת 2019 בלבד, ולא 2009. מספירה שלי, היו 2 בעד השינוי, לעומת 1 נגד. אם תספור גם אותי בעד, אז יש 3 בעד ורק 1 נגד. ספרתי לא טוב? יוניון ג'ק - שיחה 23:54, 27 ביולי 2019 (IDT)

ספרת טוב, אבל אני לא בטוח שהתומכים בשינוי המשיכו בתמיכתם גם לאחר דברי קפדניקו, שנראים כהצדקה טובה מאוד לשם הישן. Ronam20 - שיחה 00:07, 28 ביולי 2019 (IDT)

אני מסכים שהמצב הפסיק להיות חד-משמעי בעקבות הערתו של קפדניקו, ומציע לחזור לשם הקודם עד שתהיה הכרעה חוץ ויקיפדית בסוגיה. דוד שי - שיחה 06:05, 28 ביולי 2019 (IDT)

ראו ביומן התודות, ovedc הודה לי על תגובתי ויכול להיות שגם הוא שינה את דעתו. קפדניקו - שיחה 10:42, 28 ביולי 2019 (IDT)

אכן, ראיתי בידיעה שהביא קפדניקו שינוי מהותי בנסיבות! הרי לפני כעשר שנים, אני התחלתי את כל הדיון בציטוט של אבשלום קור... יש כאן דיעות לכאן ולכאן, ואני מצטרף לדעתו של דוד, שיש לחכות להכרעה חוץ ויקיפדית. ‏Ovedc • שיחה 13:05, 28 ביולי 2019 (IDT)

מכיוון שכרגע אין תומכים החזרתי את השם הקודם. קפדניקו - שיחה 15:51, 28 ביולי 2019 (IDT)

קרל נטר והתלמיד הראשון.

שלום רב ברצוני לתקן או להוסיף על מה שכתבתם, הילד הראשון שלמד במקווה ישראל וכפי הנראה היה אהוב מאד על קרל נטר הוא ניסים בכור אלחודף הוא בא דווקא ממשפחה אצילה ולא כמו שכתבתם, הוא ודומיו לא היו "נערים מפוקפקים" ותרומתם אח"כ ליישוב היהודי היתה לאין ערוך, חבל שזה לא מצוין. מצ"ב חומר על נסים בכור אלחדף ואני מקווה שתתנו התייחסות אחרת לספרדים באותה העת, תודה. נסים בכור אלחודף: נולד באי רודוס, בשנת תרי"ז (1857), לאביו פרחיה , ממשפחה אצילה מיוצאי ספרד, סוחר ובעל ספינות שהובילו מטענים ונוסעים בין איי הים האיגאי, ולאמו ג'מילה. לשמו הוסיף אביו את התואר בכור , בתקוה שאחריו יוולדו לו עוד בנים. אך בהיות נסים

בן שנה וחצי ואמו בת 18 אבד האב בספינתו בסערה, ומאז נשארה אמו עגונה והקדישה את חייה לגידולו ולחינוכו של בנה יחידה, ולאחר כמה שנים החליטה לחסל את שארית הרכוש ולעלות לירושלים.

ב-1869, כשהילד נסים היה בן 12, בא עם אמו לירושלים. אז התהלך בירושלים קארל נטר , שעלה ארצה מצרפת ונשא בלבו את החלום לכונן ביתספר חקלאי ואת הדאגה למצוא לו תלמידים. בלכתו ברחוב הופתע ממראה פניו הפקחיים של הילד. נגש אליו ושאל אותו, אם ירצה ללכת אתו ללמוד בביתספר מחוץ לעיר. הילד אמר, שצריך לשאול את פי אמו ושניהם יחד הלכו אליה. ומיד הסכימה.

במקוה ישראל היה התלמיד הראשון בעת שביתהספר עוד לא היה ובזמן הראשון היה גר עם המנהל המיסד בבור, שחפרו בשממת החולות להסתתר בו מפני להט השמש. בינתים נמצאו עוד תלמידים, הוקמו בנינים והחלו הלימוד והעבודה. לאחר שתי שנות לימוד לקחהו נטר עמו לצרפת להשתלם בביתספר גבוה לחקלאות, ואח"כ עבר נסים לניצה והתמחה בגידול פרחים, וכשחזר ארצה פנה אף כאן לעבודה חקלאית.

נתקבל לעבודה בתור גנן אצל הבארון פון אוסטינוב, אציל בלטי-רוסי, שלא יכול לשאת את

משטר הדיכוי הצארי ברוסיה והשתקע במושבה הגרמנית ביפו, ובהיותו איש אמיד וחובב אמנות ויופי הזמין את נסים אלחדף שיסע לו גן של אילנות ופרחים ויטפל בו. בעשר שנים עבד אצל הבארון הבלטי ויצר לו גן-פרחים יפה למופת, דוגמת הגנים שבדרום צרפת. וכשבא הבארון רוטשילד לביקורו הראשון בארץ וביקר אצל הבארון הבלטי הזה, השתאה למראה הגן הבולט ביפיו מתוך שממון הסביבה. וכשהציג המארח לפניו את הגנן היהודי ושני עוזריו הצעירים (בני דודיו, אברהם אלחדף ויצחק חסון, אף הם מבוגרי מקוה ישראל), הציע לו הבארון רוטשילד משרה אצלו כמנהל הנטיעות והעבודה החקלאית במושבות העבריות.

ב-1886 החל לשרת במשרה זו בפתח-תקוה ולקח שמה את אשתו חנה ואת בנו בכורו פרחיה . אח"כ עבר לראשון לציון וניהל שם את נטיעת הכרמים הראשונים. וכשביקר הבארון רוטשילד בראש פינה ויזם לנטוע גני פרחים לתעשית בושם שיעלה בטיבו על תוצרת צרפת, שלח אותו ליסוד המעלה לנטוע שם את גני הפרחים. ואכן הצליחו הנטיעות וגם תוצרת הבושם זכתה לתהילה אף בצרפת (תודות למומחיותו של החימאי ברודצ'ינר) , אך מבחינה עסקית לא יכול המפעל להתקיים בשל קשיי ההובלה וכשחיסל הבארון את המפעל ופקידיו קיבלו פיצויים והתפזרו בארץ, ומקצתם אף יצאו לארצות אחרות, סירב נסים אלחדף לעזוב את יסוד המעלה. הוא קיבל בתור פיצוי משק חקלאי במושבת ונשאר לעבוד בו.

ביסוד המעלה סבל רבות מעינויי הקדחת, כמו שאר המתישבים, אך במקום לברוח מהמקום נתן את דעתו להלחם במחלה. לשם כך השתתף ביסוד חברת לינת הצדק (בשנת תרנ"א), ומאתר שהקדחת לא תקפה את כל התושבים בבת-אחת, נוצרה על-ידי חברה זו כעין תורנות-חילופין: הבריאים לנו בבתי החולים וטיפלו בהם, וכך היה לכל אחד חלק גם ביסורי המחלה וגם במצות טיפול בחולים. כן היה ביתו פתוח לאורחים והיה מכובד בכל הסביבה, בין היהודים והערבים כאחד.

הוצעו לו הצעות שונות לעבור למשרה נוחה יותר בארץ ומחוצה לה, אך הוא דבק באדמתו ביסוד המעלה והגה את התקוה, שבניו יחזרו אליו ויטו שכם אתו לפיתוח הכפר ולהבראתו. בינתים נשא בגבורה את יסורי הקדחת, שפקדה אותו בתכיפות והתישה את כוחותיו. בטבת תרס"ג נפטרה אמו ממחלת שחור-השתן, ולאחר שנים אחדות גברה מחלה זו גם עליו, ובשנתו ה-55 הפילתו למשכב לשלשה ימים והוא נפטר בראש פנה ביום י"ג תשרי תרעג. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.119.47 09:29, 23 בנובמבר 2011 (IST)

משוב מ-9 בפברואר 2012

מדוע לא מוזכרת תרומת תלמידי הרב יהודה אלקלעי להקמת בית הספר? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
82.166.230.203 16:13, 9 בפברואר 2012 (IST)

משוב מ-21 באוקטובר 2013

בנוגע לקביעת שם המוסד בהקשר עם פרשת השבוע: פרשת שבוע היא פרשה מן התורה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר או דברים) הפסוק : "מקווה ישראל ה' עזביך יבושו" (ירמיהו יז' י"ג הוא מתוך הפטרת השבוע הנאמרת בשבתות מתוך ספרי הנביאים. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
87.69.60.40 18:29, 21 באוקטובר 2013 (IDT)

תודה רבה על ההערה - תיקנתי. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:33, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

שנות הפעילות

"שנות הפעילות 1826–1882"

מה? הוא החל "לפעול" מרגע היוולדו, איני בטוח מה הכוונה ב"פעילות", אך אני מניח שאין הכוונה לייבב, לישון ולאכול כל היום.

יוהן ריץ - שיחה 17:06, 20 בדצמבר 2020 (IST)

תוקן. --HofEz96 - שיחה 19:36, 12 ביולי 2021 (IDT)