שיחה:קולנוע חרדי

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שם הערך (העתידי)[עריכת קוד מקור]

אני חושב ששם הערך העתידי צריך להיות קולנוע חרדי ולא הקולנוע החרדי. ראי למשל קולנוע ישראלי ערןב - שיחה 17:06, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

תומך לחלוטין. ‏DGtal17:07, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
הגעתי למסקנה הזאת ממזמן, רק שאיכשהו האצבעות שלי על המקלדת מיהרו יותר ממוחי. כרגיל. צביהכן?17:09, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
חןחן. ערןב - שיחה 17:20, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
אשמח לקבל הערות על הערך לפני שאני מעלה אותו. יש מצב? צביהכן?17:22, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
אני לא חושב שאני בקי בחומר כדי להעיר הערות מעבר להערות סגנוניות ועריכתיות. ערןב - שיחה 17:24, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
היכן שתוכל להועיל - יועיל! צביהכן?17:30, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
בקצרה: סוגות ולא סוגים, דעיכת הקולנוע הגברי קשורה גם להעלאות פיראטיות לאינטרנט וסתם צריבה של דיסקים. המשך יבוא. ‏DGtal17:30, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
יש מצב שכל עוד זה לא שינוי עקרוני תשנה את זה בעצמך? צביהכן?17:32, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
כתוב שדרושה הבהרה לגבי האיסור של רבנים מסוימים לצפות בסרטי הגברים. זה לא תקף להקרנות לנשים בגלל שרק לגברים יש איסור "ביטול תורה". לנשים, כל עוד אלו תכנים נקיים, זה מותר לפי רוב מוחלט של רבני המגזר. 2A01:6500:B105:49F7:8C52:5F81:278:902C17:56, 29 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]

הרהור ראשון[עריכת קוד מקור]

העובדה שישנה הפרדה גמורה (הרמטית? מי דואג לקפה? ומי סוחב ארגזים?) בין המגדר הנשי והגברי בתהליך ההפקה - (אבל לא השתכנעתי בהרמטיות, מילולית ומציאותית) - האם זה משנה את הסוגה = ז'אנר? במה צילומי נשים שונה מצילומי גברים, מבחינת הז'אנר? אשמח לדעת, חיוך ירוק יעל י 18:30, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

ההפרדה די הרמטית - צוות נשי יוצר קולנוע לנשים, עם תכנים בהתאם, ועל המודעות כתוב למשל "מבוקר על ידי נשות חינוך" ולא על ידי רבנים. ‏DGtal23:23, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
אם כי יש מצב שבמאים יצרו סרטים לציבור הנשי. אבל מקרה הפוך לא קיים כלל. זה משנה לגמרי את הסוגה. סרטי הנשים אמורים להיות קיטשיות לשמה, סוחטי דמעות וכו' וכו', סרטי הגברים מתח לשמם, ואולי קומדיה רדודה להפליא. אבל מדובר בשני סוגות נפרדות לגמרי. צביהכן?00:31, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
העובדה שרבנים קובעים לבסוף מה יכנס ומה לא משבש כאן הן את "הפרדה הרמטית" (שאינה קיימת לדעתי), והן את הקביעה שמדובר בשתי סוגות. אין אלו שתי סוגות - כי מהות של סוגה אמנותית אינה נקבעת על ידי מגדר.
וחוצמזה, כל הכבוד! לצביה על הערך החדש והנסיון (הלא קל) למפות תופעה מאוד מורכבת, ו...שנויה במחלוקת (כמובן) בציבור החרדי. בברכה, יעל י 14:09, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
קיומה של ההפרדה המגדרית הופכת את זה לשני סוגות שונות. כי זו צורת החיים של הציבור החרדי. כשם שהיא גורמת לצמצום העלילה בעקבות מגבלות הלכתיות כך גם היא יוצרת עלילות שונות לגמרי בשני סוגי הסוגות. אני מניחה שלא צפית מעולם לא בזה ולא בזה, אבל מדובר בשני ענפים נפרדים, ללא שמץ של קשר ביניהם. צביהכן?22:05, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
הערה קלילה: כיום היא כמעט ולא שנויה במחלוקת, במקרה הנשי, בכל אופן, כפי שנכתב בערך. כותבי הפשקווילים ימשיכו ויוציאו אותם עד שתהיה תקלה במכונות... הם לא רובו של הציבור. צביהכן?22:07, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
לא השתכנעתי כלל בעניין שתי הסוגות, האם זו קביעה שנתמכת במחקר כלשהו? יעל י 14:33, 29 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
אני כבר לא זוכרת אם וניג קבעה את זה במפורש. אבל שימי לב: אנחנו מדברים על מגזר בו יש סיכוי שהבחור הראשון שבחורה תדבר איתו אחרי המוכר במכולת יהיה חתנה... מגזר בו משפחות מצטלמות לתמונה משפחתית באירוע כשהבנים בצד אחד והבנות בצד שני... שלא נדבר על המגזר החסידי שבו יש מצב שאח ואחות כמעט ולא ידברו ביניהם. (לא כולם, לא תמיד. אבל יש) מגזר שבו יש פשוט הבדלה חדה ביותר בין שני המינים. גם בלי שהיה מחקר זה פשוט מובן מאליו. אבל אני אנסה לחפש הסמכתאות לעניין. צביהכן?14:38, 29 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
אני מכירה את "המגזר" מקרוב צביה, אבל תודה על התיאור הצבעוני :)
שימי לב, סוגה אמנותית אינה נקבעת על פי מגדר, האם ישנם מחקרים שאומרים אחרת? יעל י 14:41, 29 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
לדעתי, (שהיא ענייה כמובן) אפשר (גם אם בדוחק) לכנות את שני הסוגים לשתי סוגות, משום שמדובר ביוצרים נפרדים, קהל יעד נפרד, שחקנים נפרדים, עלילות נפרדות, אין שום קו מקשר ביניהם, להוציא את העובדה ששניהם חרדים. אבל אני אנסח את זה מעט אחרת, כדי לא להסתכן בלחטוא לאמת. צביהכן?21:34, 29 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
לגבי יוצרים: האם אין יוצרות/יוצרים או מפיקים בכל רמה, שעובדים גם עבור סרטי הנשים וגם עבור סרטי הגברים? - קשה לי להאמין.
אני מכירה יוצר, שהוא תלמיד חכם ורב של קהילה, וגם קולנוען דתי לאומי, ובקשר הדוק עם "המגזר" - אולי יוכל להעשיר אותנו בתובנות בעניין, האם תרצי לשאול אותו? אחפש אצלי את המייל שלו, יעל י 21:51, 29 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
אשמח מאד. עד כמה שידוע לי - לא. או ליתר דיוק: מפיקים-גברים גם עבור נשים, אבל מדובר בסרט אחד או שניים (מתוך המון). בעלי מקצוע - ייתכן שיהיו גברים שיביימו נשים, אבל זה שולי. נשים לחלוטין לא מפיקות ומביימות לציבור הגברי, עד כמה שידוע לי. צביהכן?21:58, 29 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
תשלחי אל vardi - ב-maale עם סיומת co ו-il - בהצלחה! יעל י 22:05, 29 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
תודה. שוגר. צביהכן?22:16, 29 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
סוגה קולנועית הינה אוסף של כללים המאפיינים את העלילה. המגדר של אנשי הצוות, כמו גם של קהל היעד, איננו בעל חשיבות המשפיעה על הסוגה של הסרט. אולם הצגתם של גברים בלבד או של נשים בלבד במהלך הסרט כולו - זהו כבר כלל המאפיין את העלילה, ועל כן ניתן להתייחס לסרטים אלו כז'אנר קולנועי (או לכל הפחות - תת-ז'אנר). קולנואני - שיחה 11:50, 25 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]

הרהור שני[עריכת קוד מקור]

לרשימת הסרטים שמוקרנים בקורסים להדרכה וייעוץ שמיועדים לנשים חרדיות - (כך סיפרו לי) - ניתן להוסיף גם את הסרט: "עץ הדומים תפוס". יעל י 18:32, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

אני מניחה שמקרינים להם המון סרטים. צביהכן?00:31, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

הרהור שלישי[עריכת קוד מקור]

כדאי להציג בכמה מילים את מרילין וניג. יעל י 18:36, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

את זה נשאיר לצחי... במחשבה שניה, אולי באמת בכמה מילים. צביהכן?23:55, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

גברים וקולנוע[עריכת קוד מקור]

האם צילומי הגברים נחשבים באמת לקולנוע? מכיון שהם אינם מוקרנים כלל אלא נמכרים לצפיה ביתית • חיים 7 • (שיחה) • א' בכסלו ה'תשע"ב • 19:19, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

מה שאינו מוקרן בבית קולנוע צריך להיקרא "סרט". תומר - שיחה 20:48, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
קולנוע הוא תחום אמנות העוסק ביצירתם ובהקרנתם של סרטי קולנוע. מדובר, אחרי הכל, בתעשיה. האם הקרנה של סרט אחד מתוך הסרטים הגברים יהפוך את הז'אנר (ואני לא יודעת אם זו המילה הנכונה) לקולנוע? תמוה למדי. צריך לפנות למישהו שבקיא בעניין. בכל מקרה, מרילין וניג שהיא מאן דאמר בעניין הזה כינתה את התעשייה החרדית כולה כקולנוע וכך גם את הסרטים הגבריים. נראה לי זה די מספק. צביהכן?23:54, 27 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
ישנם המגדירים קולנוע לא רק כעיסוק ביצירת ובהקרנת סרטים, אלא ביצירתם ובהקרנתם של סרטים בפני קהל - ובתשלום. קולנואני - שיחה 11:55, 25 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]
בארה"ב מופקים מדי שנה סרטי טלוויזיה רבים. מי יודע - אולי עוד יבוא היום וימציאו את הביטוי סרט מחשב? קולנואני - שיחה 11:55, 25 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]
שלחתי מכתב לאקדמיה בעניין הגדרת הקולנוע. אני לא יודעת אם הם ממש קשורים לדיון, שהרי זה פלסוף הנתון לגישות שונות, אבל מעניין מה הם יגיבו. Zivyaאהמ?חג יפה כל כך!11:59, 25 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]
לכל המוטרדים: האקדמיה באדיבותה ענתה לי על שאלתי והתשובה הייתה כי: "קולנוע הוא גם תעשיית סרטים, ולפיכך נכון לומר 'קולנוע גברי'." אני מסתפקת בזאת. TZivyAאהמ?11:57, 2 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

למרות תשובת האקדמיה, בשפה המדוברת "קולנוע" נחשב לצפייה בפני קהל, חובה לציין זאת בערך, שאם לא כן עלול להווצר הרושם שמדובר בקהל גברים חרדים (לאלה שלא מכירים את המגזר החרדי), ויש בכך הבדל מהותי. לכן, הוספתי בפתיח את המשפט הבא: "הקולנוע החרדי-גברי אינו עוסק בהקרנת סרטים בפני קהל אלא בהפקתם והפצתם לצפייה ביתית בלבד". בברכה. יוסי2 - שיחה 14:35, 17 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

העניין הוא שגם זה לא מדויק. קיימות הקרנות לגברים - לא באופן שבו זה נעשה אצל הנשים, אבל בבתי ספר ונופשים מאורגנים וכדומה. Zivya - שיחה 15:23, 17 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
מעניין. על זה עוד לא שמעתי. איפה למשל מוקרן סרט לגברים חרדיים? ואני לא מתכוון לסרט של "אמנון יצחק" או "פרחי מיאמי" או משו כזה, אלא סרט מהסוג שמובא בערך. ואני מתכוון לגברים - ולא לילדים בבית הספר או בקייטנה, שם זה נעשה במסגרת פעילות חברתית ולא כבידור לשמו. מה גם, שגם בקייטנות (בדרך כלל) לא מציגים את סוג הסרטים שמוצגים בערך, שבדרך כלל המפיק אוסר לצפות בו בקהל. אולי צופים בסרטים חילוניים (שכחו אותי בבית וכדומה). יוסי2 - שיחה 14:23, 20 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
אמרתי - לא באופן שזה נעשה אצל נשים. אבל בנופשים מאורגנים ובבתי ספר - מקרינים סרטי גברים. "שכחו אותי בבית ושות'" זה יחסית פאסה. בציבור החרדי חלה הקצנה מסויימת בכל אשר קשור לספרים/סרטים חיצוניים (בין השאר בגלל שיש הרבה יותר תחליפים מבעבר). היום זה הס מלהזכיר ברוב המקומות. Zivya - שיחה 14:29, 20 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
שאלתי האם התופעה קיימת גם לגבי גברים חרדים (בגילאי בחורי ישיבות ומעלה)? האם את מכירה באופן אישי את התופעה? ביקרתי בהרבה מלונות, והייתי בהרבה "נופשנים" אך לא נתקלתי בסרט לגברים מבוגרים (גילאי 13 ומעלה). יוסי2 - שיחה 15:11, 20 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

סרטים שכן או לא בז'אנר[עריכת קוד מקור]

לכאורה המשימה X שייך לז'אנר המדובר, והוא הוכן על ידי חוזר בתשובה (השוו האושפיזין של שולי רנד, ששווה איזכור "ראו גם"). ‏DGtal13:57, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

הקולנוע החרדי מתייחס לסרטים שמיועדים לציבור החרדי. גם אם אדם חרדי כתב ספר לציבור החילוני, זה לא הופך את הספר לספרות חרדית. צביהכן?14:03, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
האושפיזין נכנס בקושי-בקושי להגדרה. צביהכן?14:03, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
ספרות חרדית היא כל מה שנכתב על ידי חרדים, נראה לי, יעל י 14:10, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
ממש לא נראה לי. עצם זה שקוראים לזה 'חרדי' אמור לבטא משהו. האם תקראי למקימי של נועה ירון-דיין ספרות חרדית? צביהכן?14:13, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
לא קראתי; ולא, נועה לא צמחה בעולם החרדי, יעל י 14:16, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
אבל כיום היא חרדית. האם בעל תשובה שמוציא סרט שמיועד לציבור החרדי סרטו לא יקרא חרדי? בפשטות זה מובן שקולנוע חרדי וספרות חרדית מתייחסים לספרים המיועדים לקהל היעד הזה. צביהכן?14:17, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
חוזר/ת תשובה אינו/ה חרדי/ת אוטומטי על פי הכללים בחברה החרדית עצמה, וישנם רבים שלא רק שאינם מתחתנים בהם, אלא שגם לא יביטו ביצירותיהם. גם על פי תכניהן - אלו יצירות שעוסקות בעיקר בחזרה בתשובה, וכנראה שייכות לקטגוריה בפני עצמה. יום מוצלח ופורה, יעל י 14:22, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
חוזר בתשובה שמכריז על עצמו כחרדי הוא חרדי. לא משנה אם החברה מקבלת אותו או לא. (אלא אם כן מדובר בפרובוקציה). זה בעיה נפרדת הראויה לערך נפרד. צביהכן?14:25, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
נו, טוב, יעל י 21:57, 29 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

הערה קטנה[עריכת קוד מקור]

קודם כול, ברכות על הערך וכל הכבוד. הערה קטנה - במשפט "עד לתחילתה של תעשיית הקולנוע החרדי היו הסרטים היחידים שנצפו המגזר סרטים הוליוודים קלאסים, מצונזרים בחלקם, כמו סוד הגן הנעלם, היידי בת ההרים או נסיכה קטנה" נדרש לתקן את הקישורים בשמות הסרטים, הם אינם מפנים לאן שהם אמורים להפנות. תומר - שיחה 18:58, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

תודה לך. אני לא סגורה על זה שלכולם יש ערך נפרד על הסרט. אבדוק. צביהכן?19:01, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
אם אין ערך, צריך שיהיה קישור אדום. תומר - שיחה 20:08, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
סידרתי. להיידי יש פיסקה שולית בסוף הערך שמדברת על הסרט. עד שיבוא תשבי ויכתוב ערך נפרד - זה נראה לי פסדר. צביהכן?20:09, 28 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
תודה, אך האם בטוח שמדובר בסרטים אלו? כתוב "סרטים הוליוודיים קלאסיים". האם ב"נסיכה קטנה", למשל, לא מדובר על The Little Princess (1939 film)? תומר - שיחה 20:18, 29 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
לא... אני זיהיתי את השחקנית הראשית מהתמונה של הסרט אליו קישרתי. יכול להיות שזה באמת נוסח מטעה - התכוונתי לסגנון הסרטים הישנים נושנים. יש לך הצעה? צביהכן?20:20, 29 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
אני יכול לנסות להציע ניסוח, אבל קודם עליי להבין למה הכוונה ב"סגנון הסרטים הישנים נושנים" :) תומר - שיחה 20:31, 29 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
כנראה אתה לא מתמצא בסוגי הסרטים ה'ישנים נושנים' המסתובבים בציבור החרדי, ולמה שכן?... הורדתי את המילה הוליווד, וזה ישמע מנוסח קצת פחות מרשים, אבלונורא. צביהכן?21:37, 29 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

ראשית, ישר כוח על כתיבת הערך. ניכרת העבודה הרבה שהושקעה בו והמסירות שבה הוא נכתב.
מאחר שהוכנס שמו לדיון כ"ערך מומלץ", ורשמתי שם הערות בעניין זה, אני כותב את ההערות גם בדף שיחה זה. נראה שנדרשת עבודה נוספת לצורך הגדרתו כמומלץ בעתיד. למשל, חסרים בו תיאורי סרטים ברורים, כולל ציון הביקורת עליהם. נדרשת הרחבה ניכרת ומשמעותית ביחס החברה החרדית לתופעה, לחיוב ולשלילה. נדרשת העמקה ביחסו של הקולנוע הכללי לתחום נישה זה, כולל השוואה מסודרת, ועוד. בנוסף, מאחר שמדובר על תתי-סוגות נפרדות (קולנוע לנשים ובנפרד קולנוע לגברים) על מאפייניהם השונים, יש להעמיק בכל אחד מהם בנפרד, כולל דוגמאות, וכולל ההתייחסות הציבורית אליהם. ובנוסף, יש מקום לכתוב את הערכים ה"אדומים" החסרים (החוסרים הבסיסיים הם "ועדת רבנים", "ספרות חרדית", ועוד).
ועדיין, ישר כוח על הערך המושקע. בברכה, דני. Danny-wשיחה 23:16, 17 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]

התייחסתי לכך בהמשך הדיון שם. בקצרה: הקולנוע החרדי הוא לא אומנותי, לפחות לא כרגע. לפיכך, אין הבדל, לדוגמא, בין הסרטים שמפיקה דינה פרלשטיין או רכי אליאס. שתיהן יוצרות בתוך גבולות העלילה החרדית כפי שהיא. הקולנוע החרדי הוא דל היסטוריה ונעדר מגמות, להוציא מההפרדה בין-גברים נשים והיצמדות כל אחד מהם לסוגות החביבות עליו. לפיכך ניתוח שלו אמור לעסוק, לדעתי, בעיקר ביחס אליו ומגבלותיו. כי ניתוח אומנותי אין כאן. (שאר הדברים שאפשר להרחיב עליהם פירטתי בדיון) Zivya - שיחה 23:34, 17 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]

מרשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

ערך שכתבתי לאחרונה. אני חושבת שהקפתי פחות או יותר את כל הנושא, ונעזרתי (גם פחות או יותר) ברוב מקורות המידע הקיימים, ואין הרבה. תמונות אני מקווה לצרף עם הפתח עונת הסרטים בחנוכה. אשמח לקבל הערות. לגבי ערכים אדומים בערך: מציאת חומר בנושאים חרדים עבור ויקיפדיה מסובכת: אין חומרים בנט ונשואי הערך לא ששים לשתף פעולה. Zivya - שיחה 22:10, 17 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]

לצביה - ראשית, ישר כוח על כתיבת הערך. ניכרת העבודה הרבה שהושקעה בו והמסירות שבה הוא נכתב. עם זאת, אני חושש שהוא אינו מתאים ל"ערך מומלץ" בשלב זה. חסרים בו תיאורי סרטים ברורים, כולל ציון הביקורת עליהם, נדרשת הרחבה ניכרת ומשמעותית ביחס החברה החרדית לתופעה, לחיוב ולשלילה, נדרשת העמקה ביחסו של הקולנוע הכללי לתחום נישה זה, כולל השוואה מסודרת, ועוד. בנוסף, מאחר שמדובר על תתי-סוגות נפרדות (קולנוע לנשים ובנפרד קולנוע לגברים) על מאפייניהם השונים, יש להעמיק בכל אחד מהם בנפרד, כולל דוגמאות, וכולל ההתייחסות הציבורית אליהם. ובנוסף, יש מקום לכתוב את הערכים ה"אדומים" החסרים (החוסרים הבסיסיים הם "ועדת רבנים", "ספרות חרדית", ועוד).
לשם השוואה, אני מפנה אותך לערכים מומלצים אחרים, המדברים על אמנות נישה, לדוגמה: פיסול ישראלי, ומוזיקה קלאסית ישראלית.
עם זאת, ישר כוח על ההשקעה. בברכה, דני. Danny-wשיחה 22:53, 17 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]
  1. לגבי תיאורי סרטים - אני יכולה להביא, למרות שהחומר אינו רב. גם מספר הסרטים באופן כללי אינו רב. לאור העובדה שבשונה מהציבור הכללי 'קולנוע' הוא לא תרבות מסוקרת בעיתונות החרדית, להוציא מכמה כתבות המדברות על מהות הקולנוע או איך עושים אותו. כמעט (או בכלל) ולא עוסקים כלל בעלילה.
  2. לא מצאתי התייחסות של הקולנוע הכללי תחום הזה. פירטתי את מגבלות הקולנוע ומאפייניו ותמיד ההשוואה היא בנוגע לקולנוע הכללי.
  3. בתחילה חשבתי לפצל את הערך שיעסוק בנפרד בנשים ובגברים. העניין הוא שכיום הקולנוע החרדי מתייחס כמעט אך ורק לנשים. ובנוסף, מלבד העובדה שעלילות הגברים נוגעות בז'אנרים אחרים (מתח, קומדיה) ופונות לקהל יעד אחרים (גברים...) מגבלות העלילה שוות וכן היחס הציבורי אליהם הוא באופן כללי על קולנוע. חששתי שאם אפצל זה 'ימתוח' נושא שאין בו מדי הרבה בשר. מה שכן, אפשר לפרט ולהדגיש יותר את העובדה שהקולנוע החרדי-נשי יותר לגיטימי.
  4. בתכנון שלי לכתוב את הערך ספרות חרדית, אך משום שהוא נושא מקיף ביותר אני דוחה אותו לסוף הסמסטר... את הערך על ועדת רבנים אני יכולה לכתוב בתור קצרמר.
  5. ולסיום, בערכים שהבאת רוב ההתייחסות היא לגבי מגמות שונות כפי שהם השתנו במהלך ההיסטוריה של התחום וכן מגמות שונות של אמנים שונים. אולם, הקולנוע החרדי הוא חסר היסטוריה (12 שנים עד כה) ולא אומנותי, לפחות לא כרגע. הסוגות הן די פרימטיביות וההבדל ביניהם הוא בעיקר העובדה שנשים נוטות לסרטי דרמה וגברים לסרטי מתח ו/או קומדיה. לפיכך, אין הבדל, לדוגמא, בין הסרטים שמפיקה דינה פרלשטיין או רכי אליאס. שתיהן יוצרות בתוך גבולות העלילה החרדית כפי שהיא. יש הבדל בין הסרטים של דינה פרלשטיין ויהודה גרובייס, אבל לא בגלל דעותיהם האמנותיות אלא בגלל קהל היעד השונה שלהם שחותך דין אחד לגבי כל היוצרים. הקולנוע החרדי הוא דל היסטוריה ונעדר מגמות, להוציא מההפרדה בין-גברים נשים והיצמדות כל אחד מהם לסוגות החביבות עליו. לפיכך ניתוח שלו אמור לעסוק, לדעתי, בעיקר ביחס אליו ומגבלותיו. כי ניתוח אומנותי אין כאן.
  6. ולסיכום אחרון, כפי שאני רואה את זה כרגע, מה שחסר הוא: סקירות קלות על סרטים תוך כדי הדגשת משמעות העלילה בנוגע למה שהיא מבטאת. וכן התייחסות יותר ספציפית להבדלים בין הנשים והגברים.
  7. ולסיכום באמת אחרון, ייתכן שלאור כל המגבלות דלעיל הערך עוסק בתחום מדי ספציפי ולכן לא יכול להיות מומלץ. מבחינת סיקור הנושא ונכונותו הקפתי את רובו.

Zivya - שיחה 23:30, 17 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]

נגד הערך חשוב, אך איננו מתאים למומלץ בשלב זה: הפתיחה היא חלק מהערך ואיננה מציגה את הנושא כנדרש. הכתיבה היא "עיתונאית" ולא אנציקלופדית-מדעית. הערך זקוק לעריכה ולוויקיזיציה. אף שאין מדובר בתנאי מכריע, הערך חסר תמונות. כמו כן, חסרים נתונים, בפרט נתונים מספריים. RF - שיחה 02:27, 18 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]
ערך נפלא, אך טרם • חיים 7 • (שיחה) • כ"ב בכסלו ה'תשע"ב • 02:33, 18 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]
אוקי, שמעתי את ההערות ואני מתכוונת לעבוד על פי הנחיותיכם בזמן הקרוב על הערך. אגב, הכתיבה אכן קצת עיתונאית משום שכפי שאמרתי, יש מעט מאד מידע, ואם ישנו הוא בעיקר כללי ותיאורטי, ופחות עוסק בפרטים. Zivya - שיחה 09:31, 18 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]
ובכן, לאחר פיזור מיילים לכל קצוות תבל אני חושבת שזה ייקח לי די הרבה זמן לערוך את הערך מחדש, כך שאם הפיסקה מפריעה אפשר לארכב אותו עד לגמר העבודה. Zivya - שיחה 18:30, 18 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]

הועבר מרשימת ההמתנה. תומר - שיחה 18:33, 18 בדצמבר 2011 (IST

הרהור ראשון - תיאור ההתקבלות (כך) ואי ההתקבלות בחברה החרדית מעניין ולכן רצוי שיחודד. הפרק: "היחס החרדי לתופעה" הדן בו רצוי שפרקיו ותכניהם יהיו יותר מובחנים - לדוגמא בתת הפרק הראשון יש דיבור על פנאי והלכה, ואח"כ ישנו פרק על בעיות בהלכה - אז מדוע לא לאחד הכל תחת קורת גג אחת? יעל י 19:55, 20 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]

הראשון מאבחן את היחס החרדי מבחינת ההשקפה: כלומר, זה לא אסור, אבל מבחינה השקפתית זה לא "דרכי היהדות". השני מתייחס אל בעיות הלכתיות: לדוגמא, משחק של גבר ואישה ביחד ע"פ הפרשנות החרדית להלכה היא אסורה ממש. Zivyaאהמ?חג יפה כל כך!20:00, 20 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]
בסדר גמור, אבל שניהם ביחד הוא המבחן או הנורמות של החברה החרדית מול הקולנוע. אם כי הנורמות המוצהרות בלבד ולא הסמויות.
התקבלות - המילה והסוגייה? (התקבלות של יצירות בתחומי מדיה שונים היא נושא/שאלה מקובלת) - כדאי לתת את הדעת על חידוד/העמקה בעניין. יעל י 20:14, 20 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]
לכן הם מאוחדים תחת אותה כותרת... יש פה שתי שאלות, בעצם: איך הציבור החרדי תופס את תרבות הפנאי, שזה עניין תאורתי והשקפתי, שלא קשור כלל להלכה היבשה - בציבור החרדי-מודרני (חלקים ממנו), למשל, שכן רואה עצמו מחויב לפרשנות החרדית להלכה (גם אם הוא פחות מחמיר) השאלה לא נשאלת, אבל פעם זה לא היה מקובל סתם לצאת 'לבלות'. -רק בתור דוגמא, בירושלים כל הנושא של "לצאת" הרבה יותר מפותח. בבני ברק קונים גלידה והולכים לאכול אותה בבניין... בירושלים מתיישבים ומרגישים מיליון דולר. -אך כל זה לא קשור ישירות להלכה. השאלה הבאה היא האם יש בעיות הלכתיות: צפייה בנשים, משחק משותף וכו'. שזה, כפי שאני רואה את זה, נושא נפרד. אבל זו אכן שאלה. אשאל עוד כמה. Zivyaאהמ?חג יפה כל כך!20:24, 20 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]
תשאלי עוד כמה חיוך ירוק שאלות הן דבר מועיל מאוד - הן עשויות להוביל לשאלות נוספות עד להכללה חדשה של סוגיה ואחרת, יעל י 20:28, 20 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]
מה שנקרא סיעור מוחין... כפי שאת שמה לב, הערך עוד לא מאורגן ומגובש, והערות כאלה מועילות מאד. אז תודה! Zivyaאהמ?חג יפה כל כך!20:32, 20 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]
בבקשה, ואכן יפה כל כך יעל י 20:36, 20 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]
לדעתי עדיין ההבדל לא מספיק מחודד בין מה שמקובל למה שמותר / אסור בחברה החרדית. מלבד מה שצריכים להפריד לחלוטין את תעשיית הסרטים לגברים. צביה קחי את הזמן, יש לך רזומה של ערכים יפים :) • חיים 7 • (שיחה) • כ"ה בכסלו ה'תשע"ב • 15:45, 21 בדצמבר 2011 (IST)[תגובה]

האם לא יהיה מדוייק יותר לומר "קולנוע לנשים" ו- "קולנוע לגברים"?
הרי הקולנוע עצמו אינו "נשי" או "גברי" (=תכונות) אלא מיועד לנשים/גברים.
אני מציע לשנות את הניסוח שם. בברכה, דני. Danny-wשיחה 23:51, 2 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

כדאי ליצור אחת כזו. תומר - שיחה 20:11, 4 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

האם יש חמישה ערכים שניתן לשייך אליה? דוד שי - שיחה 22:57, 5 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
לפחות: הערך הראשי, האחים גרובייס, יהודה גרובייס, דינה פרלשטיין וא געשעפט (אגב, האחרון לא מוזכר בערך). אני מניח שיש נושאים נוספים בקולנוע החרדי שראויים לערך ועדיין לא זכו לכזה, ואולי יש עוד ערכים בנושא שכבר קיימים ואיני מודע אליהם. תומר - שיחה 23:01, 5 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • למילה "כיום" אין מקום באנציקלופדיה הנכתבת לדורות. יש לציין באיזה שנה מדובר.
  • המושג "סרט חי" מוזר מאוד. לדעתי "סרט חי" הוא פשוט סרט קולנוע.
  • האם קולנוע חרדי קיים רק בישראל? מה קורה בקהילת החרדים הגדולה בניו יורק? אם הערך עוסק בקולנוע חרדי בישראל, ראוי ששמו יכריז על כך.
  • "לרוב מוקרנים הסרטים במשך שתי עונות עד שלוש" - מה זו "עונה" בהקשר זה?
  • "הקהל החרדי המודרני אינו נמנע מצפייה בסרטים לא חרדים ומהווה קהל יעד שולי" - לא הבנתי.
  • "תוך ציטוט סיפור מהגמרא על אישה שסגרו אותה ויצאו מכך דברים שליליים" - לאיזה סיפור הכוונה (נא לציין מסכת ודף).
  • "עם השנים התקדמו העוסקים בתחום באמצעות למידה עצמית כמו צפייה בסרטים ושדרגו בהמשך את סרטיהם בהתאם" - האמנם? האם הציבור החרדי נהנה מפורצי גדר שצפו בסרטים חילוניים?
  • "אמורה להיות דמות חדשה, יפה ולא מוכרת"- יפה?! מה עם "שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל"? דוד שי - שיחה 22:52, 5 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • צודק בהחלט.
  • זה נכון, מצד שני כשזה מוכנס באותו משפט, נניח כך: "סרט המשולב עם שקופיות לעומת סרט" אתה עומד ותוהה למה התכוונו. אבל אולי יש לך ניסוח אחר.
  • מה לא מובן? הקהל החרדי מודרני רואה סרטים לא חרדים, לאור זאת, אין בו ביקוש כל כך גדול לסרטים החרדים מה גם שאלה האחרונים ברמה עלובה למדי כך שלאחר שטעמת מעץ הדעת לא תאבה לפנות לאחור.
  • בקשר לציטוט: ובכן, אין לי מושג. אני יכולה לשאול את וניג, אולי היא תדע איכשהו.
  • "אשה נאה מרחיבה דעתו של אדם". נכון שאין ביופי תכלית, אבל אין בו שום דבר רע אם הוא לא המטרה המרכזית. TZivyAאהמ?23:08, 5 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
אגב, דוד שי, תודה על עריכותיך בערך! TZivyAאהמ?12:41, 6 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
אני שמה לב שלא עניתי על שתיים מהערות לגבי קולנוע חרדי בישראל ועונות:
"עונה" - הכוונה היא תקופת זמן במהלך השנה בה רואים סרטים, דהיינו: חול המועד סוכות, חנוכה, חול המועד פסח ובין הזמנים. לגבי חו"ל: עכשיו כשאתה אומר אני שמה לב שלא התייחסתי כלל לנושא. למען האמת, לא ראיתי אף אזכור אודות קולנוע חרדי בחו"ל, ואף על פי שאני אישית מכירה שני סרטים לנשים כאלה, אני חושבת שאין שם תעשייה ברמה רצינית. אולי כדאי באמת לדייק ולומר קולנוע חרדי בישראל, אבל תחושתי היא שאין כיום קולנוע חרדי בחו"ל או משו כזה כלל, אם כי אינני בטוחה. בקיצור, לשיקולכם. TZivyAאהמ?12:45, 6 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
לגבי קולנוע חרדי בחו"ל - יש לפחות את א געשעפט שהזכרתי למעלה. אני לא יודע אבל אם יש בחו"ל "תופעה" של קולנוע חרדי. תומר - שיחה 12:49, 6 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
לא הבנתי את משפטך האחרון. אגב, מהם הקריטריונים ליצירת ערכים על סרטים? TZivyAאהמ?12:51, 6 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
עניין חו"ל מצריך בדיקה. האם החרדים בניו יורק יוצרים קולנוע ששמעו לא הגיע אלינו? האם אינם יוצרים קולנוע משום שהם נמנעים כליל מצפייה בקולנוע או משום שהם צופים בסרטים שעשו שכניהם הגויים? דוד שי - שיחה 15:14, 6 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
(תיקנתי את המשפט, היה שם סוג של תקלדה.) לגבי קריטריונים על סרטים - אני לא חושב שיש קריטריונים רשמיים, אבל הקריטריונים בפועל די מקלים, ובפרט יש ערכים רבים על סרטי סטודנטים (למרות שלגביהם יש קריטריונים יותר אובייקטיביים - כמו האם זכו בפרסים או השתתפו בפסטיבלים). יש לי תחושה שכל מה שהוקרן בהקרנה מסחרית בבתי קולנוע פופולריים, יתקבל אצלנו, אבל ייתכן שאני טועה. לי אין דעה ברורה בנושא. תומר - שיחה 15:22, 6 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
ניסיתי שאילתות חיפוש שונות בגוגל (הקלדתי בטיפשותי orthodox cinema והגעתי לאתר נוצרי) ולא העליתי בחכתי משהו מיוחד. כל הכתבות באנגלית מדברות על יהודה גרובייס ו/או דינה פרלשטיין ו/או רכי אליאס, ולא מוזכרת תעשייה חולניקית מקבילה. לגבי ערכים על סרטים, כמעט כל סרט חרדי שיוצא הוא פופולרי למדי (בעיקר של המובילות, כמו דינה פרלשטיין) ואלפי או יותר נשים צופות בו. אבל רבנן, להשיג עליו חומר זה סיפור מההפטרה. TZivyAאהמ?15:25, 6 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
אגב, אם אתם רוצים לראות דוגמא לסרט חרדי תורידו מהאינטרנט. תסתכלו ברשימת הסרטים של דינה פרלשטיין, חוויה מעניינת. לא בשבת, כמובן... TZivyAאהמ?15:29, 6 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

לגבי האשה שסגרוה בביתה, ראו כאן וברש"י. לגבי קולנוע חרדי בחו"ל, אמת שהציבור הליטאי שם באופן כללי פחות אדוק מבישראל, מה שנותן להניח שאכן הם מעדיפים לצפות בסרטי הוליווד מאשר בסרטי הולילנד. אך שם התעשייה ישנה מאוד. לפחות עשרים שנה נערכות בימי חול המועד הצגות שמבוימות היטב, בשפת היידיש (ההכשר הכי טוב) ולאחר המועד נמכרו הסרטות בקלטות וידאו וכיום בדיסקים (אחד הראשונים והמפורסמים הוא יוסף שפיל). הראשונים היו אישים מחסידות באבוב. בשנים האחרונות גם אישים מחסידות סקווער התחילו לעשות באותה מתכונת (הצגה בחול המועד ומכירת דיסקים). --Akkk - שיחה 16:06, 22 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

הערות מרשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

הצעתי את הערך לפני זמן מה, והוא עבר מאז שיפוץ והרחבה משמעותיים למדי. אני חוששת שהשתמשתי כמעט בכל כתבה/מחקר שנכתבו על הנושא (אל דאגה, זה לא הרבה), והשתדלתי להרחיב עד כמה שניתן, מבלי לחזור על עצמי. אז אם יש למישהו הערות לשיפוץ נוסף או חידודם של דברים, אשמח לשמוע.
הערת שוליים: יש לי נטייה עגומה להשתמש בצורה מופרזת במילים "למעשה", "כך לדוגמא" או כל מיני מעצבנים כאלה. אז אם אתם רואים אותם שוהים במקום שלא לצורך, פשוט תורידו אותם משם.
TZivyAאהמ?22:37, 2 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

עברתי עליו ברפרוף, ולדעתי דרושה עוד הגהה בטם ניתן יהיה להעמידו למומלצות. יש גם בעיה במבנה הערך הנוכחית, אך ברפרוף מהיר אני טרם יודע לנסח בבהירות מה לדעתי עלינו לעשות על מנת לשפרו. בכל מקרה, אני לא אצביע בעד לפני שיכתב הערך חבורת מצוות. לטיפול דחוף! Botend - שיחה 22:57, 2 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
המבנה הנוכחי של הערך נעשה לאחר חפירות ממושכות שניסו לאתר את הנוסחה המוצלחת ביותר לאגד את הקולנוע הנשי והגברי שהם די נפרדים, אך מצד שני לא ממש ראויים לערך נפרד. אבל אשמח להצעות אחרות. TZivyAאהמ?23:04, 2 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

מעיון מעט מעמיק יותר בחציו הראשון של הערך:

  • ישנם ניסוחים מסורבלים רבים, הדורשים מעט פישוט. לדוגמא: "בנוסף לכך, תחום התכניות בבתי הספר והתיכונים של בתי יעקב הנו תחום מפותח כמו גם הופעות סוף שנה בבתי הספר לכיתות ח', מסיבות בת-מצווה ומסיבות הסידור שניתן לומר שהכינו, למעשה, חומר של בעלות מידע בתחום שאפשר שממנו יצאו בהמשך בעלות מקצוע שעסקו בתחום הקולנוע"
  • מונחים רבים שנראים טבעיים לגמרי לנפשות הפועלות, אבל עשויים שלא להיות מוכרים למי שמגיע מהחינוך החילוני (כמו "מסיבת סידור").
  • במאפייני הקולנוע הנשי ישנו תיאור ארוך של עלילת סרט ("סגורים") שחורג מהמאפיינים, וניתוחו. אולי יש מקום לערך נפרד על הסרט והפנייה אליו, אבל בצורה הזו זה לא מוצלח.
  • בהסטוריית הקולנוע הגברי מתואר הסרט הראשון ורשום כי "הוא לא התקבל במגזר עקב ביקורות חינוכיות עליו". ובכן, מהן אותם הביקורות? על פי הערת השוליים, כנראה שמדובר על רומאים בגופיות וחצאיות. האם זה הכל? מדוע לא לרשום את זה?
  • במאפייני הקולנוע הגברי מופיע כמעט מיד היעדרם של הרבנים מהמרחב הקולנועי. הנושא חשוב, אבל לטעמי יש להרחיב קודם על מה כן מאפיין, ולחזור לזה מאוחר יותר.

כל הכבוד על ההשקעה הרבה, אך עוד עבודה רבה נכונה לנו. Botend - שיחה 00:26, 3 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

תודה, בוטנד, בדיוק בשביל זה שמתי אותו הנה, כדי לשמוע את ההערות שככותבת הערך לא צפות ועולות לי מיד. אשנה, ארחיב ואשמיט בהתאם. TZivyAאהמ?19:14, 4 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • קיצצתי מעט מהתיאור המפורט של עלילת הסרט "סגורים". (אגב, למי שתהה, היוצרות לא ידעו על קיומה של הסדרה סרוגים...) אני חושבת שהסרט לא ראוי לערך בפני עצמו, אבל הוא אנקדוטה מעניינת שגם מספרת הרבה על הרקע בו נוצרים הסרטים החרדים במגזר, וחבל לי להוריד אותה. אשמח אם מישהו יתמצת יותר.
  • בחלק של הקולנוע לנשים הורדתי את כל הדוגמאות אודות הופעות בעבר משום שהם גם הפכו את הניסוח למסורבל מעט (משום שהוצרכתי להזכיר אותם כבדרך אגב, משום שהן לא ממש קשורות לנושא), וגם, כפי שאמרתי, לא קשורות ישירות לנושא. שיפרתי ושיפצתי לפי הערותיך, אשמח לקבל הכוונות נוספות. TZivyAאהמ?22:34, 4 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
"יש מקום לשיפורים" הוא נוסח כללי מדי... השתדלתי לתקן, לשפר, לשפץ ולהרחיב לפי ההערות והטענות. האם יש משהו ספציפי יותר עליו תוכל להצביע? TZivyAאהמ?19:17, 10 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
קראתי את הערך, והוא לא קסם לי. הערך עוסק בקוריוז, והקוריוז אינו מסעיר במידה שתהפוך את הערך למומלץ. דוד שי - שיחה 22:33, 10 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
אני מניחה שאני הולכת לצאת וידי על התחתונה, אבל אני חוששת שקוריוז זה לא. זה תחום שמתפתח והולך מזה 10 שנים, ואפילו משדרג את עצמו. לאור העובדה שאין באופק איסור חרדי על הקרנת סרטי קולנוע, מה גם שהציבור החרדי רק גדל והולך, התופעה, בהתאמה, אמורה אף היא להתרחב ולהתפתח, וגורלה יהיה -לעניות דעתי- קשור בקשר עמוק למדי עם התהליכים שעוברים על הספרות החרדית. TZivyAאהמ?22:45, 10 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
דוד, הערך ממש לא עוסק בקוריוז. זו תעשייה רצינית, מושקעת, שמתגלגלים בה כספים רבים במונחים של הקולנוע הישראלי, ונעשים בה כמה סרטים בשנה, משחקים בה גם שחקנים רציניים מהתיאטראות הרפרטוארים ובהם גם שחקנים חילוניים.
צר לי, אבל טרם קראתי את הערך ודף השיחה, אלא רק עיינתי בהם ולכן אני לא יכול להתייחס ברצינות לנושאים או טענות אחרות. צחי לרנר - שיחה 12:58, 16 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

יופי של ערך[עריכת קוד מקור]

צחי לרנר - שיחה 12:54, 16 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

מצטרף לצחי ‏HoboXHobot21:52, 28 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]

הערות מרשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

מצאתי את הערך מעניין וראוי להיות מופת לכתיבה אצלנו. אני לא מסכים עם הערתו של דוד שי בדיון ההמלצה הקודם לגבי המהות האיזוטרית של התופעה: התופעה אכן איזוטרית, אך יחד עם זאת מעניינת. אני לא יודע מה היה מצבו של הערך בעת הדיון הקודם, אך לפי דעתי כעת הוא משביע רצון.

הוספתי 2 בקשות למקורות, שאני מקווה שיתמלאו. בסך הכל נהנתי מאד מהערך ואני חושב שיש לו מקום ברשימת המומלצים. גילגמש שיחה 22:21, 28 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]

באשר למקור הראשון - זה למעשה במילים אחרות עובדה שמצוינת עם מקור כמה משפטים לאחר מכן: ”מתוך מטרה להעניק לסרט מוסר השכל שיהווה הכשר דתי לצפייתו”. אבל היא בגדר פתיח לפסקה שמרחיבה את האספקטים השונים של העניין. למעשה, זה לאו דווקא מאפיין ספציפי של הקולנוע הגברי. ההבדל הוא שבדרך כלל מוסר ההשכל נכנס לעלילות הגבריות בצורה הרבה יותר מלאכותית - האקשן הוא המרכז והתפילות והאמונה בה' הם רק כדי לצאת ידי חובת החרדיות. (אפשר לראות מקורות לעובדה הזו כאן או כאן). אולי יהיה יותר נכון לסייג את המשפט ל"יהיה בדרך כלל מוסר ההשכל" וכו'.
באשר למקור השני - זוהי גם עובדה ידועה (זה למעשה המצב - הקולנוע החרדי מתייחס בעיקר לקולנוע הנשי) שמנוסחת כך או אחרת במקומות שונים. אבל המקור הרשמי לכך הוא ישראל גליס שמצוין משפט אחד אחרי.
ובאשר לאזוטריות של התופעה - לדעתי זו תפיסה לא נכונה. מדובר בציבור שמונה 8% מהציבור במדינה והסרטים הם צורת בילוי נכבדה בחופשות שלו. העובדה שהוקמה לאחרונה "חממה" לנשים חרדיות, והמינוי האחרון של מרלין וניג למועצה הישראלית לקולנוע (והמינוי החרדי השני) יכולים להוות אינדקציה לפוטנציאל הגדל והולך של התחום. TZivyAאהמ?00:34, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]

מספר הערות לכותבת הערך, כי הצקתי לה גם פעם שעברה :)

  • בפסקת ה"היסטוריה", בשורה האחרונה כתוב "בפסח 2008, לדוגמה, יצאו כ-4 סרטים חדשים". אין גישה מקוונת למקור, ולכן איני יודע מה כתוב בו, אבל לספור עד 4 לא נשמע קשה. האם מדובר על בדיוק ארבעה סרטים? אם כך אין צורך לכתוב "כ-"
  • כמו פעם קודמת, אני עדיין חושב שיש פירוט יתר בעלילת הסרט "סגורים". ייתכן שיש מקום לכתוב על הסרט ערך עצמאי (איני מכיר אותו ולא יודע אם יש לו חשיבות אנציקלופדית בפני עצמו, למרות שצביה אומרת שלדעתה לא), וניתן לקשר אליו ולהשאיר את הפסקה שאחרי פירוט העלילה ("עלילת הסרט מתחה ביקורת על גישת החינוך הרווחת בציבור החרדי....."). בכל מקרה, זה עדיין לא מוצלח מספיק בעיניי, אם כי זה לא קריטי במיוחד, ואני מסוגל לחיות עם זה.
  • אודות הסרט "זעקת הנפטר" נטען כי העלילה נלקחה מהסרט "החוש השישי". האם ממש מדובר בפלגיאט? האם יש איזה מקור לנושא?
  • על אותו הסרט נכתב גם "למרות חששותיו המוקדמים של ניסים ורטה על האופן בו יקבל הציבור את הסרט שלו". משפט זה דורש מקור.
  • בפסקת "מאפייני הקולנוע הגברי" ובפסקת "יחס החברה החרדית לתופעה" ישנם דרישות למקור. יש לטפל בזה לפני ההצבעה למומלצות.
  • "למעשה, בשלהי עשור הראשון של המאה ה-21 נמכרים פחות מ-10% מכמות הסרטים בזמני השיא", נתונים הדורשים מקור.
  • על המשפט "וכן התופעה הרווחת של צריבות והעלאות לאינטרנט", איך מתמודדים עם סוגיית הגזל? האם התופעה באמת רווחת?
  • בפסקת "בעלי המקצוע בתחום" יש את המשפט "האחרונה אמורה להיות דמות חדשה, יפה ולא מוכרת." מדוע? האם אין "כוכבות" מקומיות? אם יש בתי ספר חילוניים למשחק (בשנים האחרונות), מדוע אין ליהוקים חוזרים?
  • וכמו בפעם הקודמת - ייכתב הערך חבורת מצוות לאלתר!

בפעם הקודמת חתמתי ב"עבודה רבה לפנינו" ואכן, הושקעה בערך עבודה רבה ואיכותית, ועל כך מגיעים השבחים לכל העוסקים במלאכה ובראשם צביה. כל הכבוד, אנחנו כבר ממש מתקרבים :) Botend - שיחה 01:30, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]

  1. בקשר לעלילת סגורים, אני מתכננת לכתוב על הסרט הדקומנטרי החולמות שלדעתי ראוי לערך והסרט סגורים עומד בבסיסו. יהיה אפשר לקשר לשם ולקצר את הטקסט.
  2. יש מקור לעובדה הזו, אני יכולה לצרף.
  3. הגבתי על זה לעיל.
  4. אם אני לא טועה גרובייס אמר לי את זה בעצמו. אבל להוציא את הנתון הספציפי (10%) אפשר פשוט לציין שיש ירידה ניכרת בכמות הסרטים מזמני השיא, לזה ודאי אני יכולה להשיג מקור.
  5. סוגיית הגזל, מסתבר, שולית לאנשים מסוימים (למעשה, זהו דיון סבוך בהלכה באשר לזכויות יוצרים. לא כולם אוחזים שזה גזל). התופעה רווחת בהחלט - ממש כמו צריבות מוזיקה.
  6. אלו הם דבריה של וניג, והם נכונים להיום. אכן, אין כוכבות מקומיות, מסיבות שונות. יש ליהוקים חוזרים - בדרך כלל לא לתפקידים הראשיים שהרבה פעמים בנות סמינר מגלמות אותם. העניין הוא שעם כל הכבוד לקולנוע החרדי המתפתח עדיין מדובר בהיקף מצומצם יחסית, אי אפשר שבאותה עונה תהיה אותה שחקנית שמגלמת את התפקיד הראשי בשני סרטים שונים. שחקניות אחרות, כמו עירית שלג, מופיעות בסרטים רבים. בכל מקרה, המושג "כוכב" זר לציבור, והמושג "שחקן קולנוע" אפילו עוד יותר.
  7. אלוקים עדי שחיפשתי חומר על חבורת מצוות, אך לא מצאתי.

TZivyAאהמ?01:45, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]

אכן כדאי לקצץ אץ תקצירו של הסרט (לא להוריד לגמרי כי הוא משמש דוגמה חשובה) ולהעביר את התוכן לערך עצמאי אודותיו. גילגמש שיחה 07:45, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]
  • לא התעמקתי דיו בערך, אבל נדמה לי שהערך סובל מאתנוצנטריות ועוסק למעשה ב"קולנוע חרדי ישראלי". השם "קולנוע חרדי" מכתיב סקירה רחבה בהרבה, בוודאי בערך מומלץ. הערך נכתב כנראה מתוך היכרות ונקודת מבט ישראלית ומתרכז כרגע בציר בני ברק-ירושלים, לא מצאתי למשל שום אזכור לקולנוע שיצא מהקהילה החרדית בארצות הברית (ראו למשל א געשעפט) או ליחס לקולנוע בקהילות החרדיות השונות בעולם, על אף שהן שוות בגודלן לגודל האוכלוסיה החרדית בישראל. גם אם התופעה פחות נפוצה יש לכל הפחות לאזכר זאת. ג'יס - שיחה 12:46, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]
למען הקורקטיות אולי כדאי לקרוא לערך קולנוע חרדי בישראל. הבעיה שלי עם השם זה שמשתמע ממנו שיש קולנוע חרדי בצרפת, בארצות הברית ובדרום אפריקה, מה שלא מדויק בכלל. אישית לא ידוע לי על קולנוע חוצניקי עכשווי כזה (סרטים ישראלים, כמו סרטיה של דינה פרלשטיין מתורגמים לאנגלית ומוקרנים שם). אפשר לאזכר פשוט את העובדה שמרכז התעשייה הוא ישראלי, או לשנות את שם הערך. TZivyAאהמ?12:52, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]
יתכן שיש טעם להוסיף פרק קצר אודות קולנוע חרדי במקומות אחרים, אם קיים כזה ואם לא קיים אז לציין את זה בפירוש בערך. גילגמש שיחה 13:01, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]

קודם - כל הכבוד לצביה על הערך. ובלי להפחית מאיכותו של הערך, אני לא בטוח שהוא בשל להמלצה כי מדובר בתופעה יחסית חדשה. אי אפשר לראות עדיין מגמות וכיוונים ולהבין את התופעה כמו שצריך. אם הערך יועלה להצבעה לא אצביע נגד, אבל בכל זאת בעיניי כדאי לחכות כמה שנים. Nachy שיחה 12:56, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]

ממתי התופעה קיימת? תומר - שיחה 12:58, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]
12-15 שנים למיטב ידיעתי. בתחום כמו קולנוע שקיים כבר כמעט 100 שנים, עוד לא מדובר בפרספקטיבה מספיק ארוכה. Nachy שיחה 13:02, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]
מה יעזור אם נחכה כמה שנים? וכמה שנים זה מספיק בשביל לקבל פרספקטיבה? תומר - שיחה 13:04, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]
בשביל פרספקטיבה צריך להמתין שנות דור. זה לא מעשי. גילגמש שיחה 13:06, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]
בעוד כמה שנים ייתכן שיהיו מחקרים נוספים, שהקולנוע החרדי יצא מהמחתרת או תהליכים אחרים. אני לא בטוח שזה יקרה, אבל אם זה לא יקרה נחכה עוד. אין הכרח להפוך את זה למומלץ. Nachy שיחה 13:08, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]
אני לא רואה בזה טעם. תומר - שיחה 13:10, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]
גם אני לא. תמיד אפשר לעדכן את הערך או לחלופין להסיר את ההמלצה אם הוא לא יעודכן. הדברים הם דינמיים. גילגמש שיחה 13:12, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]
הקולנוע הגברי נמצא כבר משנות התשעים, סוג 95. הקולנוע הנשי החל מ-99, ממש תחילתו. אני לא רואה הבדל בין הערך הזה לערך ספרות חרדית, שיום יבוא ואכתוב אותו אם לא יקדימו אותי. הספרות החרדית כיום רדודה למדי - דומה במאפייניה לקולנוע החרדי, למרות שהיא קיימת כבר 100 שנה ויותר. זה הציבור, וזה מה שהוא מוציא. כמובן שיש תהליכים ושינויים, ואני מתארת לעצמי שהספרות החרדית של היום לא תהיה דומה לספרות בעוד 10-20 שנה, יתירה מזאת - היא עשתה צעד ענק מבחינת הנושאים עליהם היא כותבת במהלך ה-10 שנים האחרונות, אבל אני לא חושבת שערך כזה לא יכול להיות מומלץ, אף על פי שמבחינת הבשלות שלו הוא נמצא פחות או יותר באותה סקאלה.
שיניתי והוספתי את המקורות שלעיל. TZivyAאהמ?13:13, 29 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]
יצרתי את הערך החולמות, קיצצתי את תקציר עלילת סגורים בערך, והפניתי לערך החדש. הוספתי משפט בפתיח של הערך המבהיר שעיקר תעשיית הקולנוע החרדית היא בארץ (כך גם עלה לי מבירור קל [אך לא מוסמך] שערכתי). TZivyAאהמ?21:59, 2 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

טענת ה'דמויות השטוחות' וההסבר שנמצא בערך.[עריכת קוד מקור]

בערך מופיע המשפט - "נוסף לכך, קיימת מגבלה משמעותית בטוויית הדמויות כך שלא יחרגו מהמוסכמות המקובלות בציבור החרדי.‏ עובדה זו גורמת לכך שהדמויות הן לרוב שטוחות, הסיפר דומה וכן העלילות צפויות מראש." - יש כאן טענה שחורגת מתחום הקולנוע אל תחום ניתוח החברה החרדית. האם דמות שאיננה חורגת ממוסכמות החברה החרדית היא שטוחה? האם נגזר על חייו של חרדי שלא יחרוג מהמוסכמות להיות צפויים מראש? אם המצב איננו כזה, אז גם אם הקולנוע החרדי תבניתי, הרי שהקולנוע הוא זה שלא הצליח לתאר דמות מורכבת, ולמה לתלות את זה במוסכמות החברה?.

בעייתיות בערך[עריכת קוד מקור]

נכנסתי לערך מהעמוד הראשי במטרה ללמוד על התופעה. לצערי גיליתי בו הרבה בעיות, שאינן ראויות לערך מומלץ.

ראשית, הערך מכיל הרבה חזרות מיותרות, משפטים שנאמרים פעמיים ושלוש בדרכים שונות, וכך יוצרים עומס על הקורא. שנית, במקרים רבים יש גלישה ארוכה מאוד לדוגמאות ספציפיות, או לציטוטים, שחלקם ראוי שיופיעו רק בהערות שוליים, אם בכלל. שלישית, הערך מסודר בצורה בעייתית מבחינה לוגית וכרנולוגית (מה שגם גורם לחזרות). רביעית, במקרים מסוימים מופיעים אזכורים לסרטים או למונחים באופן שמניח שהקוראים מכירים אותם, וכך נוצר בלבול. בנוסף יש גם מספר בעיות קלות של ניסוח, אבל אלה באמת שוליות ביחס לשאר. רונן א. קידר - שיחה 11:18, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

אני חושב שהבעיות שמנית הן קטנות יחסית. חבל שלא אמרת בזמן ההמתנה להמלצה. ערוך לפי מה שנראה לך ונראה מה יצא. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 11:23, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]
ישבתי הרבה זמן על סידור פיסקאות הערך, וזו הנוסחה שהייתה נראית לי הכי סבירה. לגבי החזרות - אני חושבת שהיו חזרות בעיקר בפיסקה של "בעלי מקצוע", סידרתי אותה בעבר, אעבור על הערך שוב בקרוב כדי לבחון את העניין שוב. Zivya - שיחה 20:05, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

חלוצה בתחום[עריכת קוד מקור]

כתוב פה כמה פעמים על דינה פרלשטיין שהיא חלוצה בתחום, וזה חוזר על עצמו. מספיק להזכיר את זה פעם אחת. סיגלית זהבי - שיחה 19:46, 30 במאי 2012 (IDT)[תגובה]


דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

שלום, שמי דקלה לפידות (גול) חברתה לעט ויוצרת את הסרט סגורים יחד עם רוחמה מנדלאיל. הייתי שמחה מאוד לו יתווסף שמי לצדה כיוצרת הסרט מאחר והייתי הוגת הרעיון והכותבת בפועל. חברתי היקרה רוחמה נבחרה ליצג אותנו בסרט החולמות מאחר והיא חרדית מבית בעוד לי יש רקע כבעלת תשובה- נתון שהיה חשוב לאפרת דנון, אך שתינו כתבנו את הסרט. קצת החמיץ ליבי כשראיתי שאיני מופיעה תחת שמו כיוצרת שלו. אפשר לשאול על כך את מרלין וניג- חוקרת התפתחות הקולנוע החרדי, רמה בורשטיין, זיו נווה ועוד. תודה דווח על ידי: דקלה לפידות (גול) 31.154.240.189 09:55, 8 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

יש תיעוד כלשהו לדבר כזה? כתבה או משהו מעין זה.כל אחד יכול לומר את מה שאמרת, אנחנו לא יכולים להתבסס על עדות אישית כזאת. גילגמש שיחה 09:58, 8 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
היא הציעה: "אפשר לשאול על כך את מרלין וניג- חוקרת התפתחות הקולנוע החרדי, רמה בורשטיין, זיו נווה ועוד." בורה בורה - שיחה 11:09, 8 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
הוספתי. בתקציר אזכרתי את הכתבה שמשמשת כמקור. • צִבְיָהשיחה • י' בסיוון ה'תשע"ד 17:31, 8 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]


נראה לכם הגיוני[עריכת קוד מקור]

נראה לכם הגיוני שערך מומלץ על הקולנוע החרדי, לא יכלול בתוכו ולו איזכור מינימלי על היוצר החרדי הפורה ביותר בתחום הקולנוע (כ-350 סרטים עד כה), הראשון שהחל להפיק סרטים לחרדים ןבכך הכניס את המושג 'סרט' למגזר והבודד (עד כמה שידוע לי) שממשיך בכך עד היום?

אני מתכוון לבמאי ויוצר יגאל הושיאר ולחברת ההפקות שלו ניצוצות של קדושה.

אולי מישהו ירים סופסוף את הכפפה ויעשה את הצדק ההיסטורי עם האיש ופועלו? חיים סלע - שיחה 00:33, 26 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

תביא קצת קישורים. יזהר ברקשיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ד • 23:11, 26 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
בבקשה: יש לך [[1]] וגם [[2]]. זה מחיפוש של חצי דקה באינטרנט. אני משער שישנם עוד מקורות רבים ברחבי המרשתת. חיים סלע - שיחה 00:32, 28 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
הקישורים לא נותנים מידע מספיק. בערך התבססתי בעיקר על עבודת הדוקטורט של מרלין וניג, שהיא עצמה לא הזכירה את האיש. בנוסף, הערך לא מפרט בצורה שיטתית את כל מי שאי פעם עסק בקולנוע החרדי. ממילא לא מוזכרים שם כולם. בכל מקרה, אם אתה רוצה אתה יכול לשלב את המידע שיש לך על האיש בערך. • צִבְיָהשיחה • ד' באב ה'תשע"ד 14:00, 31 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
עיקר טענתי הייתה על כך שהערך הינו מומלץ, שעל פי כללי ויקיפדיה עליו בין היתר "להיות מקיף; לכלול את הטרמינולוגיה ההכרחית להבנת הנושא, ולהיות ערוך כך שהקוראים יוכלו לקבל סקירה מלאה של נושא הערך מבלי להיזקק לקריאת ערכים נוספים".
הערך במצבו הנוכחי אינו ראוי לשאת את התואר 'מומלץ' ולו מצד כך שאין בו אף לא איזכור של דמות (לא המרכזית, אך בהחלט) משפיעה בתחום, שהתחיל בכך והביא את המינוח 'קולנוע' למגזר החרדי. חיים סלע - שיחה 13:33, 7 באוגוסט 2014 (IDT)[תגובה]
כפי שכבר אמרתי, התבססתי על עבודת הדודטורט של מרלין וניג. היא לא הזכירה את האדם הזה, וגם לא נתקלתי בו בשום מקום אחר. אני לא אומרת שאתה טועה, אבל לבינתיים אתה טוען טענות ולא מביא מקורות. כשתביא מקור לדבריך יהיה על מה לדבר. • צִבְיָהשיחה • י"ב באב ה'תשע"ד 17:39, 8 באוגוסט 2014 (IDT)[תגובה]
לא מביא ראיות?! חוששני שלא שמת לב לקישורים שהבאתי. האם יש משהו שחולק שהחברת ההפקות הזאת אכן קיימת ומפיקה סרטים (וממשיכה בכך עד היום, דרך אגב)?! חושבני שזה מוגחך להתווכח על דברים ידועים וברורים. האם יש ילד במגזר החרדי שלא צפה בסרטי ניצוצות של קדושה? האומנם יש יוצר חרדי שהנפיק כמות אדירה כזאת של סרטים?
מספיק להיכנס לאתר שלהם ולראות, אני סבור שזהו מקור מספק דיו בשביל להוכיח את עצם קיומם ופועלם.
ד"א, אמרת שעיקר הערך מבוסס על עבודת הדוקטורט של מרלין וניג. ראיתי בעבר עימות בינה לבין יהודה גרובייס בו היא תוקפת אותו על כל שהוא מכניס לסרטיו אלמנטים של אלימות וכלי נשק וכיוצא באלו, בעוד שלציבור החרדי הדבר לא נדרש לשם העברת המסר. מבלי להיכנס לוויכוח על עצם העניין, הראשון שהתחיל להכניס לסרטים שהפיק כלי נשק היה יגאל הושיאר בסרט 'גזירת הקנטוניסטים' שצולם בשנת תשס"א...
כדי שלא נדבר (או נתכתב ;-)) לחינם, הנה עוד מקור [[3]] ועוד אחד [[4]].חיים סלע - שיחה 09:19, 14 באוגוסט 2014 (IDT)[תגובה]
הנה הלינק לראיון הנ"ל עם מרלין וניג [[5]]. חיים סלע - שיחה 05:04, 15 באוגוסט 2014 (IDT)[תגובה]
בקשתי מקור לכך שהם היו הראשונים. וכפי שכבר אמרתי, אין לי כוונה לפרט כל יוצר ויוצר. תביא ניסוח שאתה חושב שיתאים, ואני אשלב אותו בערך. • צִבְיָהשיחה • ט' באלול ה'תשע"ד 13:37, 4 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]

כל הערך בנוי על טעות בהבנה לחלוטין וחוסר הידע של כותבי ויקיפדיה על מה שהם כותבים עליו. במקום לתאר במילים ארוכות תנסו לענות על שאלה אחת, מה הכתובת של הקולנוע החרדי? היום בערב ארצה לצאת עם חברי לסרט שם. היכן הוא נמצא? אתם מבינים כבר את טעותכם. וזה לא עניין של מינוח, למרות שגם זה חשוב, קולנוע הוא מבנה הניצב במקום מסויים, בו צופים בסרטים. אז ערך שלם על צפייה פיראטית?? מיראני - שיחה 17:58, 7 בדצמבר 2014 (IST)[תגובה]

לא כל כך הצלחתי להבין מה הטענה שלך. דומני שאתה מבלבל בין המושג קולנוע לבין המושג בית קולנוע. וגם אני ממליצה לך להרחיב את ידיעותיך לגבי המונח "צפיה פיראטית". כשתסיים את כל אלה, תחזור שוב ותשטח את טענותיך. • צִבְיָהשיחה • ט"ו בכסלו ה'תשע"ה 18:22, 7 בדצמבר 2014 (IST)[תגובה]

רשימת סרטים[עריכת קוד מקור]

הסרתי את רשימת הסרטים משום שאין עניין לרשום רק 50% מהסרטים החרדים, אם רושמים אז רושמים את כולם. (יש לי את הרשימה המלאה).
על כל פנים אני לא חושב שצריכים למלאת בזה את הערך, אם זה חשוב אז הרשימה צריכה לבא בערך נפרד. עט הזמיר - שיחה 14:53, 4 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]

משוב מ-1 באוגוסט 2018[עריכת קוד מקור]

איך לא אוזכר האמן החרדי דוד החקיין שהיה מהראשונים בסרטים החרדים וסרטיו אם הכי הרבה צפיות ביוטיוב?????? 2A01:6500:A051:45D9:E666:65F5:9591:C2B2 20:46, 1 באוגוסט 2018 (IDT)[תגובה]

אזכור שמות בולטים[עריכת קוד מקור]

גילגמש, בין השמות יש כאלה שמוכרחים להיכתב, ונראה לי שמחיקה גורפת אינה במקומה. השקפה | קִראו לי דעתן - שיחה 05:44, 24 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

אין סיבה לציין שם מסוים ברשימה. אם יש אדם שיש ליצירתו חשיבות יוצאת דופן, יש לציין את זה בגוף הערך עם הסבר רלוונטי מה התרומה שלו לתעשיית הקולנוע החרדית. מה קידם או מה שינה בדבר הזה. רשימה אקראית של יוצרים איננה נחוצה וגם לא מקובלת. לאחרונה קיבלנו כללים נגד ניים דרופינג ויש לישמם גם בערך הזה. אתייג את משתמש:HaShumai שהוביל את קבלת הכללים האלה. גילגמש שיחה 05:54, 24 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
אם אערוך רשימה סטייל קולנוע ישראלי#דמויות בולטות בקולנוע הישראלי, זה יהיה טוב יותר? השקפה | קִראו לי דעתן - שיחה 06:26, 24 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
לא. גם את זה צריך להסיר. צריך לכתוב תוכן אנציקלופדי ולא להסתפק ברשימות שם של שמות "בולטים". גילגמש שיחה 07:02, 24 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
נראה שמצפה לך עבודת נמלים, כי רשימות כאלה קיימות כאן לרוב כבר שנים רבות. לדעתי רשימה אד-הוק היא אולי בעייתית - וניתנת לזיהוי כרשימת אישים גרידא (כמו קולנוע אפריקאי#במאים לפי מדינה ועוד). אבל רשימה שיש בה מידע בדבר הסיבה שגורמת לכל שם להיות בה נראית סבירה. אם כי אני לא יודע אלו כללים איש השום קידם, ואשמח אם תקשר אליהם. השקפה | קִראו לי דעתן - שיחה 07:21, 24 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
נמתין לתגובתו. לרשימות כאלה אין מקום. תמיד ניתן להוסיף רשימת זמרים, פיזיקאים, במאים, מורים, גנרלים וכו' בכל ערך שעוסק בתחום שעוסק בהם. אין בזה צורך. ליוצרים בולטים יש או אמור להיות ערך משלהם. אם תרמו משהו משמעותי לענף אז יש לציין את שמם במפורש בגוף הערך עם הסבר לתרומתם. אם כל חשיבותם בכך שהם מפורסמים בתחומם אז אין מה להזכיר אותם ברשימה. גילגמש שיחה 07:26, 24 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
שלום וברכה למתדיינים, הכללים אליהם גילגמש התייחס הם ויקיפדיה:כתיבה אנציקלופדית וכתיבה יח"צנית, אם כי הם אינם מתייחסים באופן ספציפי לרשימות שהן חלק מקטגוריה מסוימת בערך, אלא למקרים של ניים דרופינג מסוגים מובהקים יותר שקיבלו את הסכמת הקהילה ("יש להימנע משימוש ב"ניים דרופינג", לדוגמה, משפטים כמו 'הזמר מיוצג על ידי משרד פלוני, המייצג בין היתר גם את שלמה ארצי'" ; במורד הדף יש דוגמאות נוספות למשפטים לא תקניים וכן תקניים). כך שהדף הספציפי הזה לא שייך למקרה הזה, עם זאת, כללים אחרים שייכים לפה, ביניהם הצורך בשימוש במקורות והקפדה על נייטרליות. אם רוצים להכליל בערך "יוצרים בולטים", רצוי לבסס את זה. בולטים על פי מי? על פי מה? אולי אחרים יטענו לרשימה אחרת? אם תרצה להחזיר את המידע, מומלץ שתחפש מקורות ותחשוב על איך לארגן את המידע בהתאם למקורות. למשל, אם המקור יעסוק בזוכי פרסים רלוונטיים, הפרק יכול להכיל רשימה ספציפית של זה. אם המקור יעסוק בסקירה היסטורית של תולדות הקולנוע החרדית ויציין מספר שמות כמזוהים עם תקופה/מאפיינים ספציפיים, אפשר להזכיר את אותם השמות בעת שאנחנו סוקרים בערך (לא כרשימה) את התקופה/מאפיינים הספציפיים. יש ערכים שזכור לי שמכניסים לרשימת ה"בולטים" כל מי שיש לו ערך (שזה סוג של מסננת), ואתה יכול ללכת לכיוון הזה ולהחזיר רשימה מצומצמת יותר, אם כי עדיין גילגמש יכול להתנגד לתוכן ולהתנהל בהתאם לכללים הרגילים ליישוב מחלוקת. אם אני מתויג לדיון אני נוהג להתייחס רק טכנית ולא לקחת צד (לצורך העניין כמפעיל אני נוהג לתת של חודש "חסד גרסה יציבה" לתוכן ללא מקור שיש לו התנגדות. זה זמן סביר לחפש מקורות, ואם אין כאלו לא אוכל לקבל השארה של תוכן ללא מקור בסגנון הרשימה שהייתה, בגלל ויקיפדיה:מחקר מקורי. כאמור הצעתי מספר פתרונות אפשריים). מקווה שהועלתי, בהצלחה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 18:19, 24 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
יש קטגוריה:קולנוע חרדי ובו רשימת המי ומי בקולנוע החרדי, אין צורך ליצור רשימה מקבילה בערך שלפנינו. דוד שי - שיחה 19:40, 24 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (פברואר 2024)[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בקולנוע חרדי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:12, 24 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]