שיחה:פרחה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האם כונייפה היא פרחה? או שמא כותבים קונייפה? --רמי נוידרפר 18:39, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

לעניות דעתי כדאי אולי לציין את העובדה שלמילה פרחה היתה קונוטציה עדתית, עד שבאה אשת שר החוץ ושינתה את המצב.

כמו כן אני מכיר אישית, לפחות שרמוטה אחת שאינה פרחה, מה שלדעתי מטיל צל כבד על הגדרותיך. ומה באשר למקבילה הזכרי של הפרחה? האם זהו הערס?

--רמי נוידרפר 18:39, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

  1. טיפלתי בכך, ראה גם את המאמר של אשת הקשת המזרחית.
  2. אנא פרט והסבר.
  3. יש מקביל בשם "פרח" (מבוטא כ FRECH) שזה בעצם "ערס" מינוס עבריינות.
בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 18:57, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
טוב, אם כבר נכנסים לנושא הזה לעובי הקורה, אז ה"קונפה" לא קשורה לפרחות ולסוגים שלהן. "קונפה" היא סתם בחורה לא... איך לומר את זה... לא מושכת, אם להתבטא בלשון אנציקלופדית. כך שזה לא קשור לערך הזה. מארק ברלין 18:47, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
תעשו טובה... בואו נמחוק את הערך. זה מוריד את רמת האנציקלופדיה, אין כאן מקום למעמדות חברתיים של ילדות בנות 12 למילים כמו שרמוטות (זונות). H2O 18:44, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

H2O 18:44, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

באמת, די עם השטויות! אנחנו לא מילון הסלנג פה! מצד שני, את "פרחה" ו"פקצה" צריך, לדעתי, להשאיר, כי מדובר בתופעות חברתיות, גם את "ערס" כדאי להכניס מאותה הסיבה, אבל ככלל לא צריך לעבור על כל מושגי הסלנג אחד-אחד ולכתוב על כולם. אנחנו אנציקלופדיה רצינית. מארק ברלין 18:47, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
שולת!!1 זה אנציקלופדיה רצינית... שטויות, תעשה לי טובה. H2O 18:51, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

המחקר המופלא שהבאת מדבר על "הפרדיגמה הסטרוקטוראלית - פונקציונאלית" של הפרחה. אני מציע להכניס את המושג לערך חשוב זה

--רמי נוידרפר 18:52, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

רמי, למי בדיוק אתה מגיב? אם לי, אז אני לא עשיתי מחקר או משהו כזה. לעזאזל, זה סלנג, שומעים את זה על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן. ושוב, המושג "קונפה" אינו קשור למושג "פרחה". הם שייכים ל שיטות קלאסיפיקציה שונות. מארק ברלין 18:54, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

לא אליך חמודי - לבעל המאמר שאף הביא מחקר העוסק ב"הפרדיגמה הסטרוקטוראלית - פונקציונאלית" . חוץ מזה אני תוהה אם מי שלא עושה בלונים במסטיק יכולה להחשב פרחה או שזה תנאי מספיק אך לא הכרחי

--רמי נוידרפר 18:57, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

  1. אני לא סוציולוג וכתבתי כרגע מאמר תיאורי של המושג, מבלי להיכנס לתיאוריות סוציולוגיות מורכבות עם הרבה איזמים.
  2. אתה לא צריך לקחת את התיאור הזה באופן ריגורוזי מידי. מדובר באפיון, לא בהגדרה. שים לב שבראש הפירוט מופיע ב"דרך כלל" ומאחר שמדובר בסטריאוטיפ הוא לעיתים מוקצן. בודאי שיש פרחות שלא לועסות מסטיק, והמאמר לא שולל זאת. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 19:05, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
אני חוזר ומפנה את תשומת לבכם לכך, ש"קונפה" זו לאו דווקא פרחה, אלא כל בחורה שנחשבת "מכוערת". מארק ברלין 19:12, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
השם תרחם, חשכו עיניי. אבל אם כבר, אז תורידו את שלל הפקצות ובעלות המקצוע העתיק בעולם. זה לא קשור. ותוסיפו ראו גם לצ'חצ'ח. דורית 19:14, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
אז זהו, שזה כן קשור. במאמר של אשת הקשת (המזרחית) יש דגש על כך שמושג הפרחה כולל את האלמנט של "שרמוטיות", כלומר: מתירנות מינית שקיבלה שם גנאי של הפקרות מיני. הפקצה היא מקרה ברור של פרחה - מדובר באשה שטחית וחסרת עידון (התלהבות יותר, שולת!!!1 וכו). בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 19:19, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
בוא נאמר שיש דרך לכתוב ויש דרך לכתוב. שיהיה, אני ממש לא מתכוונת להתערב. דורית 19:24, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
את המילה "זונה" לא אני הוספתי. אם יש לך הצעה לניסוח טוב יותר, תציעי אותה. זה יהיה הכי פשוט לכולם. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 19:30, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

התחלקתם על המוח ?[עריכת קוד מקור]

מה זה הדבר הזה לעזאזל ? לא רק שהערך עולב בצורה מכוערת, אלא גם לא מדוייק (אין שום קשר בין שרמוטה, כונפה ופרחה). אולי יש לזה מקום בויקיסלנג אליבאבא 19:51, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

אין ספק. שולת! הציב סטנדרטים שערך זה מתקשה לעמוד בהם. אני מציע לעצור קצת עם התוספות ולעבוד על ניקוי ועידון. נדב 20:01, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
אז תנקו ותעדנו. הסברתי כבר שבמובן המקורי (לפי המאמרים בסוף בלינקים) ה"פרחה" כללה גם הקשר של מופקרות מינית. כיום, זה כבר לא ככה (הפקצה בת ה-12 למשל) ועל יש שכלולים. אתם מעדיפים להחליף את ה"שרמוטה" ב"שרלילה"? הערך "עולב" כי מדובר במונח שהוא מעליב שכוונתו להביע זלזול ולכן הוא מציג סטריאוטיפ מעליב. אבל לא הוא מעליב מישהו מסוים או אפילו עדה מסוימת. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 20:14, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
קראתי שוב את הערך, ואני חייבת לומר שהוא בעייתי מאד, בלשון המעטה. לדעתי, ה"ניקוי" צריך להיות מחיקה, לפחות מ"תאור הפרחה" והלאה. ויפה שעה אחת קודם. דורית 20:52, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

מה קורה איתכם? פתחנו מילון? אני מתנגד נחרצות לכל מילת סלנג כזו. אתם מגדירים כאן מהי המילה ולמרות שזה נראה ארוך, אפשר ללא בעיה להעביר אותו למקומה הטבעי, הוויקימילון.

גילגמש?? אתה מאשרר כאלו ערכים? אני מרגיש כאילו האנציקלופדיה שלנו נפלה מספר רמות בגלל הערך הזה ושולת!!1 שרק עכשיו התוודעתי אליו. מה עם פאק? גם זה סלנג, ותאמינו לי שאפשרי בהחלט לכתוב על פאק הרבה יותר מההגדרות שנכתבו כאן.

כדי שלא נתווכח לשווא, אני חושב שמגיע לערך זה הצבעה עם האפשרויות הבאות: להשאיר; להעביר לוויקימילון; למחוק. זהו תחום אפור במיוחד, ונראה לי שהיות והערך מגדיר ביסודיות מילונית מהי פרחה ומילים מקבילים אחרים, נראה לי שמקרה זה שחור ולבן.

לסיכום, בעד להעביר לוויקימילון. Yonidebest Ω Talk 20:33, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

יוני, קח כמה נשימות ארוכות, תירגע. הגענו לתחתית המדרון החלקלק ועכשיו אנחנו מתפלשים בבוץ להנאתנו. עמית 21:19, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
אז תתפלש לבד עמית, אלמלא הכבוד שאני רוכשת לכותב המקורי של הערך, הייתי שמה עליו תבנית שכתוב. ולמעשה, אם מתכונתו הנוכחית לא תשתנה, אני אציע אותו למחיקה. דורית 21:27, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
גם אני בעד הצבעת מחיקה(ומחיקה...)--ג'ו בלאק 21:30, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
זהו ערך מצוין ואני לא רואה איתו שום בעיה. אם היה לי העונג לתרום להיווצרותו, על ידי כתיבת שולת!!!1, אני גאה בכך. שש"ז 21:40, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
בעוד חלקו הראשון של הערך מנסה לתת תיאור אנציקלופדי של הפרחה, חלקו השני, ובמיוחד הפסקה 'סוגי פרחות', בהחלט נראית כאילו החברה מעבירים דחקות על הבנות שהם לא אוהבים. נדב 21:48, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
לפני שאנחנו נכנסים לדיונים נוספים, יש כאן מישהו שיכול לפתוח דף הצבעה לגבי הערכים צ'חצ'ח, פרחה, ערס, שולתת ושאר ערכים דומים אחרים? לפתוח בהצבעה אחת, אני לא חושב שצריך להצביע לחוד עבור כל אחד מאלו. Yonidebest Ω Talk 22:08, 5 ספטמבר 2005 (UTC)
כל ערך לגופו יוני, הטענה שלי היא לא כי אסור שיהיו דברים כאלו בויקי, אלא שמי שכותב אותם יודע על מה הוא כותב ולא מתבסס רק על מאמר יחידני של הקשת. כל החלק השני של המאמר טועה ומטעה. דורית 23:36, 5 ספטמבר 2005 (UTC)


זהו ערך מקסים[עריכת קוד מקור]

אמנם אני ידוע כמתנגד נחרץ לאיזוטריה וערכים מילוניים, אהבתי מאוד את הערך "שולת!!!1" ואת הערך הזה. אלו לא ערכים מילוניים כי הם מתארים תופעה רחבה יחסית. "פאק" איננו מתאר תופעה. כמובן שעל כל מילה אפשר לכתוב ערך שלם, אבל כפי שנאמר למעלה, מקום ההרחבה הזאת הוא במילון. הערכים האלה מתארים את התרבות העכשיוית. הם עושים זאת בחן רב ואני לא רואה שום סיבה שבעולם להעבירם למילון או גרוע מכך למחוק. בנוסף לכך, זוהי הוכחה חד משמעית שאפשר גם אפשר לכתוב ערכים יפים על איזוטריה. ערכים האלה צריכים להיות נר לרגליהם של אלו שמבקשים לכתוב על נושאים איזוטריים. גילגמש שיחה 04:36, 6 ספטמבר 2005 (UTC)

אני חושב שערך זה פסציפית לא מתאר תופעה, שלה ניתן לתת שם כללי יותר, אלא מגדירה את המילה. יתר על כן, אני חושב שלפרחה ופקצה ושאר סלנג יש הגדרות שונות, תלוי עם איזה חברים אתה מסתובב. ניתן כמובן להגדיר אותן בכלליות בשלושה מילים ואז להגדיר אלף הסברים על המשמעויות השונות שלו. ובכלל, האם כל תופעה ראויה לציון באנציקלופדיה? כשחושבים על זה, עכשיו אני מרגיש צורך לכתוב מאמר שכותרתו לפלף ולהגדיר שם את התופעה של הלפלפים בסוף המאה ה-20. אמנם זה נחמד בשבילי להיזכר בקומדי סטור ובהגדרות שלו ובתופעות שהוא יצר, אבל אני לא חושב שזה ראוי להיכנס לוויקיפדיה. אני לא מאמין שאני צריך להבהיר למה מילה שכזו אינה מקומה באנציקלופדיה. Yonidebest Ω Talk 05:39, 6 ספטמבר 2005 (UTC)
ממש לא מובן לי איך אתה טוען דבר כזה. למעשה חוץ מלקשר את הערך בראו גם למקצוע העתיק בעולם, עשו הכל. מדובר בערך חברתי, שניים מהסוציולוגים של הויקי אומרים שיש בו בעיה מהותית ומגדירים אותה. אבל במקום זה, אנשים חושבים שמדובר בערך לא פחות מ"מקסים". אם זה היה ערך מתמטי והיו רואים שהוא רצוף שגיאות, גם אז זה היה "מקסים"? באמת, אין לי מושג לפעמים מה אני עושה פה. דורית 07:07, 6 ספטמבר 2005 (UTC)
אם יש טעויות סוציולוגיות, אנא תקני אותן. איש לא מונע ממך הרי לעשות זאת. גילגמש שיחה 09:08, 6 ספטמבר 2005 (UTC)

ערכים בויקימילון[עריכת קוד מקור]

למלים המאוזכרות נוספו ערכים בויקימילון... אורי 05:51, 6 ספטמבר 2005 (UTC)

הצבעת מחיקה/העברה לויקימילון[עריכת קוד מקור]

ראו כאן. Yonidebest Ω Talk 07:35, 6 ספטמבר 2005 (UTC)

ההגינות מחייבת[עריכת קוד מקור]

עכשיו, אחרי שכתבתנו את הערך פרחה וירדנו על אחרים, הגיע הזמן לכתוב את הערך חנון וחננה ולרדת על עצמנו שש"ז 09:46, 6 ספטמבר 2005 (UTC)

זה דליקטס! מספיק ערך אחד בנושא ("חנון") ובו לפרט את כל המלים הנרדפות (יורם, גיק, Nerd, לפלף [בדיעבד, לא תפס הרבה] וכו) וגם את הסוגים. דוגמה מצוינת להקצנה של סטריאוטיפ החנון היא הדמות של ג'ייסון פוקס מ Fox Trot. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 09:52, 6 ספטמבר 2005 (UTC)
לא לשכוח חלילה ערך בשם קוּל... Yonidebest Ω Talk 10:14, 6 ספטמבר 2005 (UTC)
ולא לשכוח להזכיר את ה-Nerdity Test, ואת ה-Geek Code! חשמלית 10:38, 6 ספטמבר 2005 (UTC)


טוב, כתבתי משהו ShrimpEr

בעיני, מדובר בלא פחות מחוצפה. חוץ מלצייר את זה הסברנו יותר מפעם אחת על הבעיתיות והטעויות בערך. ובמקום זה קיבלנו הערות על היותו של הערך "מקסים", והתפתחות הערך תוך דגש על היותן שרלילות. לידיעתכם, מדובר בכינוי גנאי שעד היום יש שרגישות לו בחברה הישראלית. אין מנוס בעיני מלמחוק את כל שלל הטענות על היותן של הפרחות זונות. הערך יעבור שינוי מהותי, וזה יקח זמן. דורית 13:33, 6 ספטמבר 2005 (UTC)

אני לא מבין איפה ראית את הטענה שכל הפרחות זונות. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 14:04, 6 ספטמבר 2005 (UTC)
לא ידעתי ששרמוטה זה שם נרדף לפרופ' לפיזיקה גרעינית בכור האטומי ושרלילה זה ד"ר למדעי המחשב בטכניון. מה שהטריד אותי בעיקר זה חוסר ההקשבה, המילה פרחה אין לה קשר ישיר לפקצה ושלל הכינויים שהוזכרו. מאחר ואינך מוכן למחוק אותם, החלטתי למחוק את החלקים הבעיתיים לאלתר, ולכתוב את הערך בעצמי (הייתי למעשה מעדיפה למחוק אותו כליל ולכתוב מחדש). בכל מקרה, רק כדי להבהיר, אין לי דבר וחצי דבר נגדך, אינך סוציולוג או מתיימר להיות כזה. כך שאני אשמח אם תתן לי זמן ליצור ערך חדש. דורית 14:20, 6 ספטמבר 2005 (UTC)
אני לא מבין בכלל למה מחקו את הצבעות המחיקה. Yonidebest Ω Talk 16:39, 6 ספטמבר 2005 (UTC)

דורית, האם אכן יש מקום לערך כזה? "פרחה" יכול להיות דוגמה בתוך ערך רחב יותר על מיניות, מיניות בחברה הישראלית, סטריאוטיפים עדתיים, וכדומה -- האם למונח יש עמידה בפני עצמו, לא כמונח? אורי 15:31, 6 ספטמבר 2005 (UTC)

יוני, בשביל מה צריך הצבעת מחיקה אם מחקתי לבד את כל הטענות המופרכות כבר? ואני מקווה שיבוא לפרחות גואל(ת) כי אין לי ראש למילים ארוכות שמתחילות ב-ש. אורי, לא כתבת את צ'חצ'ח? יכול להיות שיש טעם לאחד את שני אלו כערך נלווה למזרחים. בכל מקרה, שלחתי מייל למי שיש לה ידע בנושא, היא תחזור רק ביום א' כך שכדאי שנחליט עכשיו. דורית 17:14, 6 ספטמבר 2005 (UTC)


כתבתי גם כתבתי -- מה שאינו אומר שאין למחוק את הערך הזה ולשלבו באחרים. אורי 17:19, 6 ספטמבר 2005 (UTC)

זה יכול לעבוד, רעיון לשם לערך? רק לא סטריאוטיפים עדתיים בבקשה. דורית 17:28, 6 ספטמבר 2005 (UTC)
אני לא מענקי המחזיקים מ"סימבוליקה חברתית" במובן זה, כך שאני חושב שמלים או ביטויים אינם אמצעי כמו שהם שיקוף. לעניין זה, אם את הולכת על תאוריה (בגס) שמשטר הדיכוי האשכנזי רמס את יוצאי המגרב, את יכולה לשלב את העניין בתוך ערך של "ניחשול" או "נחשלים מול מנוחשלים" וכו' כאמצעי נוסף של קלגסי פולין. אני לא מי-יודע-כמה דלוק על התיאוריה, כך שלא ארחיב.
אם את הולכת על תזה שביטויים כאלו משקפים קודם כל את העימות התוך עדתי והבין דורי בתוך קהילות מהגרים שיש בתוכן התפרקות של הסדרים המסורתיים, את יכולה לשלב את זה בערך על לבטי העליה של עדות שונות. שוב אומר, לדעתי מלים הם מלים, לא מעשים. זו הנטייה של אנשים העוסקים במלים לחשוב שמלים ומעשים חד-הם, אבל זה לא כך בפועל. אורי 06:56, 7 ספטמבר 2005 (UTC)
אני משאירה את זה כך. בטח שלא בתוך "מיניות בחברה הישראלית" או משהו בדומה, כך שתנוח דעתך באשר לסבירסקי, סמוחה ושות'. דורית 08:10, 8 ספטמבר 2005 (UTC)

כמה הערות על הערך[עריכת קוד מקור]

  1. כפי שציינתי במקום אחר לדורית, ההשערה ש"התחלתו של המושג ככינוי גנאי החלה עם העלייה ההמונית בשנות החמישים" היא כמעט בוודאות שגויה. למיטב זכרוני, הביטוי לא היה מוכר ולא שימש בשנות השישים כלל, והופעתו בזירה בקנה מידה רחב חלה רק בשנות השבעים. חיזוק לכך נמצא בעובדה שמילון הסלנג של דן בן אמוץ ובן יהודה מ-1972 כולל את המילה רק בנספח המילואים.
  2. ההנחה שאת מבטאת לפיה השם פרחה הפך כינוי גנאי לתיאור נשים מזרחיות נבע מכך ש"התנהגותן של נשים אלו הייתה מנוגדת לתפיסות התרבותיות של מי ששלטו בימים ההם במוקדי הכוח החברתיים, האשכנזים" נראית לי לא מבוססת. ראשית, הכינוי צמח ועשה את צעדיו הראשוניים בזירה בעיקר בתוך העדה המרוקאית וכוון ראשית לכל ומעל לכל להתנהגות נשית שהייתה מנוגדת ל"תפישות התרבותיות" של יוצאי מרוקו באותה עת. הפרחה הייתה צעירה שלא התחתנה בגיל מוקדם עם אדם לבחירת הוריה והעדיפה במקום זאת לצאת לבלות עם בחורים שהיא בחרה בהם. המרידה הזו זכתה לגינוי, שהבליט את ההבדל בין הנערה ה"טובה" (לבוש והתנהגות צנועה, עושה כמצוות הוריה) והנערה ה"רעה" (מתלבשת בלבוש מושך, בעלת דעה משלה). לדעתי, לא סביר שזה כינוי שנוצר על-ידי האשכנזים משום שכינויים כאלו נוצרים תמיד על-ידי מי שפוגשים בחריגים חברתית על בסיס יומיומי, והם מבטאים כמעט ללא יוצא מן הכלל קונפליקטים פנימיים בתוך קבוצה חברתית, ולא עימות בין קבוצות חברתיות. באותו מטבע, הכינוי "שבאב" לנערים פורקי עול בחברה החרדית מקורו אינו במרכז הליכוד או בהפגנות מרץ אלא בחברה החרדית עצמה. כלל דומה חל ביחס לביטויים כמו "ארס" ו"צ'חצ'ח".
  3. בהתאמה, הניתוח הסוציולוגי בהמשך הוא ללא ידיים ורגליים, כיוון שהוא נשען על הטענה שהכינוי הומצא או לפחות אומץ ראשונה על ידי אשכנזים ושימש כלי הדרה. זה פשוט לא נכון, לדעתי.
  4. המונח "פקצה" והפירוש האטימולוגי שלו הם כמעט בוודאות אנכרוניסטים. הכינוי פקצה נמצא עמנו כבר שנים רבות מאוד. מאחר והיא מופיעה בנספח של "מילון אחול-מניוקי לעברית מדוברת" משנת 1982 אפשר לשער שהיא בת 25 שנים לפחות. המשמעות המקורית שלה שם היא "טירונית" ואפשר לשער שהיא הופיעה במקורה ככינוי לחיילת חדשה וצברה משמעות הקרובה למילה "פוסטמה". מכל מקום, בוודאי שאין לה שום קשר ל"מרחב האינטרנטי", במיוחד משום שהשימוש בה ביחס לצעירות שאין הרבה מח בקדקדן הוא במשמעות זהה למקובלת מזה דור שלם.
אורי 23:45, 6 ספטמבר 2005 (UTC)
שלום. שילבתי כמה מהערותיך במאמר. כמו כן, הרחבתי את התיאור הלקוני על המושג "פקצה" שהיום משמש במשמעות שונה מהמקורית. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 00:19, 7 ספטמבר 2005 (UTC)

מה שאולי לא ניסחתי נכון הוא, שהתכוונתי להתחלת המושג כגנאי, לא אמרתי שהוא הפך גנאי בשנות החמישים אלא מוצאו בכך שנשים מזרחיות רבות, שמן היה פרחה (או פרחיה וכד'). העדה המרוקאית עד כמה שידוע לי היא הגדולה שהגיעה לכן הדומיננטיות של השם כנראה האפילה על השאר. כך, שאולי במקור אצל המזרחים הכוונה לבחורה צעירה נון קונפרמיסטית, אבל זה הפך לשם גנאי כללי לנשים מזרחיות בחברה הישראלית. השאלה המרכזית היא לגבי שנות השבעים, וזו שאלה מאד מעניינת.

יש טענה שהדור השני להגירה הוא המסוכן, שהוא ראה את שעשו להורים שלו, ויש לו הכלים למחות כי הוא מכיר את השפה והקודים התרבותיים של החברה השלטת. הפעילים החברתיים של שנות ה-70, הם בניהם ובנותיהם של העולים בשנות החמישים, או שהגיעו כשהיו ילדים. שנות השבעים הם גם ההתחלה של דרישה תקיפה יותר (ע"ע אירועי ואדי סאליב) לכוח וייצוג חברתי ופוליטי שהוא מעבר ל"שר משטרה" מזרחי ששומר על ה"צ'חצ'חים". הביטוי המרכזי הוא לדעתי הפנתרים השחורים, שהחל בשנות ה-70. אז גם מגיעים הצ'חצ'ח והפרחה לשיא ההגחכה והקיצוניות שלהם. תולדה, לדעתי, של מאבק פוליטי ("הם לא נחמדים") שנועד להשאיר את המזרחים בדמות ה"אחר", הלא לגיטימי, שאסור שתהיה לו יד ורגל בשלטון.

לגבי פקצה, אין לי מושג כמעט מה זה, לדעתי כתבתם את הפרחה רק בשביל להגיע לפקצה. השארתי כמו שזה עקב דרישה נרגשת במייל. תפתחו לה ערך משלה, ותפסיקו לנדנד. לדעתי היא בכלל לא צריכה להיות פה.

דורית 08:58, 7 ספטמבר 2005 (UTC)


דורית, כפי שאני מבין את מה שקרה, זה הלך יותר כך:

  1. כאשר הגיעו העולים מארצות המגרב, הם אופיינו בשני דברים בולטים: לא היו להם בני ברית (היינו, בני העדה) בארץ, והחלק המשכיל והאמיד יותר של הקהילה היגר לצרפת ולא לישראל. כך, הגיע לישראל צאן גדול ללא רועה, ללא "סייענים" מקומיים וללא השכלה וכסף.
  2. ככאלו, הפכו העולים מהמגרב קרבן אידאלי למיני יוזמות של השלטון שבאו בשני כיוונים: ראשית, הייתה השאיפה ל"נהל" אותם, בהתאם לגישת ה"ניהול המדעי של החברה" שסוציולוגים, כלכלנים וביורוקרטים האמינו אז שביכולתם לקיים; שנית, הייתה שאיפה להפוך את העולים למצביעים בכוח ובפועל עבור מפלגות השלטון, דבר שנעשה בדרך בה נעשו הדברים מאז ומתמיד: הפיכתם תלויים מבחינה כספית בשלטון.
  3. תולדת ה"ניהול המדעי של החברה" והאספירציות הפוליטיות הייתה השלכתם של העולים לאתרים מבודדים בארץ, בהתאם למה שנתפש כיעדי החברה בישראל, אך בניגוד לאינטרס המובהק של העולים. אם עולים מעירק הגיעו למרכז הארץ, שם היו יוצאי עירק אחרים ושם הייתה עבודה ופרנסה -- העולים מהמגרב הגיעו לעיירות פיתוח או יושבו במאולתר באיזורים בהם ישבו קודם ערבים (במיוחד בירושלים וחיפה). בעיירות הפיתוח במיוחד, מאחר והן לא היו ישובים שנוצרו באופן טבעי אלא החלטה ביורוקרטית, היה השלטון אמון על אספקת כל השירותים ומציאת מקורות עבודה לעולים. כך, נבנתה מערכת כפולה: מחד, העולים הפכו תלויים לחלוטין בשלטון לצורך שירותים ופרנסה; מאידך, מאחר ורוב מקורות התעסוקה שנוצרו היו פיקטיביים והפסדיים, העולים הפכו גם ממורמרים, כיוון שהעבודה שנמצאה להם, כדרכן של עבודות פיקטיביות, הייתה דלה, בשכר נמוך ולא יציבה. המפעלים שהוקמו באיזורי הספר נטו באופן אנדמי להתמוטטות, משום שהם לא היו צריכים להיות מוקמים שם מלכתחילה -- הם הוקמו משום שהמדינה מימנה את הקמתם ואת הפסדיהם.
  4. תולדה טבעית של הגישה הזו הייתה ההרחבה המשמעותית של שירותי התמיכה והסעד. שירותים אלו הורחבו מאוד החל בסוף שנות השישים, כאשר ההכרה בכך שמפעל עיירות הפיתוח הוא כשלון אחד גדול, ותפקידם היה לתמוך ולסייע למאמצי הקמת מקורות התעסוקה הפיקטיביים של העולים. באקראי או במכוון, הדבר העצים פעם נוספת גם את תלותם של העולים בשלטונות וגם את התמרמרותם על תלות זו.
  5. תולדה נוספת של השינוי והתלות במדינה הייתה ערעור של המבנה המשפחתי המסורתי. כאשר אב המשפחה הופך מאבי המשפחה לעוד נתמך סעד, בדיוק כמו אשתו ובניו; כאשר החמולה המסורתית אינה מוכרת ואינה מקובלת; כאשר לחמולה ולמשפחה אין אמצעי קיום משל עצמה או עצמאות בסיסית או מעמד בסיסי (בהשוואה לרפרנטורה החברתית), וכאשר המבנה הפטריארכלי המסורתי נפגש במבנים המעניקים מקום רב יותר לביטוי אישי של בני המשפחה -- מתערערת באופן טבעי הסמכות הפטריארכלית. כרגיל במקרים כאלו, הגורמים המסורתיים יותר מגנים את "פורקי העול", ובמיוחד את פורקות העול, שכן נשים נחשבות מסורתית ברוב החברות לשפחות. הבנים מחולקים לשלוש "קבוצות איכות": הבנים הטובים (צייתנים, שומרי מסורת, עושים כדבר הוריהם); הבנים השובבים והפרחחים (הצ'חצ'חים), שהם בטלנים ופורעי עול, אך עדיין יש תקווה שאחרי שישתוללו קצת יגלו בחזרה שהם בנים טובים; והבנים שפנו לחיי פשע (ארסים). הבנות מחולקות לבנות טובות (צייתניות, מתחתנות מוקדם, יולדות ילדים); בנות פורקות עול (הפרחות), שעדיין יש תקווה וגו'; והשרמוטות -- בנות שפנו לחיי פשע ואין תקווה להשיבן. אם תשימי לב לסרטי בורקס, הם משקפים את הסטנדרט הכפול ביחס לגברים ונשים: בעוד שבסרטים אלו הצ'חצ'ח זוכה באשכנזיה-מבית-טוב או בבת הטובה; הפרחה לעולם אינה זוכה באשכנזי-מבית-טוב או בבן הטוב, שלא לדבר על השרמוטה שתמיד מתה בנסיבות טרגיות.

הבעייה העיקרית שיש לי עם התסריט המוכר של סוציולוגיה, שבו יש קבוצות הגמוניות ומדכאות וקבוצות מדוכאות ודברים כמו "פרחה" מוסברים כחלק ממנגנון הדיכוי או הפיכת השונה ל"אחר" ולא לגיטימי, היא ששני המסלולים ההסבריים המקובלים לתופעה בעייתיים.

ניתן לטעון בהקשר זה שקיימת קנוניה אשכנזית מאורגנת לדכא את המזרחיים. זהו הסבר קל ופשוט לדברים מסובכים, ומכאן קסמו, אבל לדעתי לא ניתן להעניק משקל של ממש לתיאוריות קנוניה מסוג זה. אם להשתמש בדוגמה שנתת של "לא נחמדים" -- האם אפשר לטעון שגולדה אמרה מה שאמרה מתוך כוונה "להשאיר את המזרחים בדמות ה'אחר', הלא לגיטימי, שאסור שתהיה לו יד ורגל בשלטון"? אם לא, הרי שהטענה נופלת. אם כן, צריך להמשיך ולפרט היכן נפגשה מועצת הקושרים, מה היו החלטותיה, וכדומה. אין לזה עמידה, לדעתי.

הטענה האפשרית האחרת היא שקבוצות באוכלוסיה פועלות כמעמד או כקבוצה בעלת תודעה משותפת, וכאשר מישהו מפלה מישהו אחר או ממציא או מאמץ כינוי גנאי הוא פועל בהתאם לתכתיב תודעתי או הכרה מעמדית שאינם בשליטתו. רוב ההסברים הסוציולוגיים מניחים כי משהו מעין זה פועל ברקע הדברים. לדוגמה, הטענה היא שגולדה לא אמרה מה שאמרה מתוך כוונה "להשאיר את המזרחים בדמות ה'אחר', הלא לגיטימי, שאסור שתהיה לו יד ורגל בשלטון" אלא שפעלה אצלה ואצל אשכנזים אחרים "תודעה אתנית אשכנזית". מכאן כמובן עולות כל מיני שאלות מעניינות כמו מה מייחד תודעה כזו ומבחין אותה מתודעה אתנית אחרת, מה התודעה של בן למשפחה שבה האב פולני והאם מרוקאית (או להיפך), איזה תודעה יש למי שנולד בפולין ובגיל שנה עבר להתגורר ביוון, וכן הלאה. לדעתי, גם זה הסבר שאין לקבלו כלגיטימי.

למרות שישנם מאפיינים קבוצתיים כלליים לקבוצות של בני אדם, ואפשר למצוא בהסתכלות שבדיעבד קווים של דמיון בין פעולות של בני אדם השייכים לקבוצות שונות, כל אחד מאיתנו פועל בשורה התחתונה כפרט. האב שאינו רוצה שבתו תנשא למרוקאי פועל לא כשלוח תודעה מעמדית אלא כאדם פרטי המחזיק בדעות מסוימות ביחס לאנשים אחרים. הוא אינו עסוק במעמדם של המרוקאים בחברה, או במחשבות על שימור ההגמוניה האשכנזית. הוא לא רוצה שבתו תנשא למרוקאי משום שלדעתו לו זה לא יועיל. הוא סולד מאנשים השונים ממנו ושואף לקדם את מעמדו האישי. אלו מניעיו. אי אפשר לייחס שאיפות או מזימות לתודעה של קבוצה. אורי 00:25, 8 ספטמבר 2005 (UTC)

לגבי הדחיקה לפריפריה, יש שאלה שאיני יודע את התשובה עליה:האם יש ראיות שאנשים החיים בשכונות עוני בתוך הערים הגדולות (למשל שכונת התקווה בת"א) מקיימים רמת חיים גבוהה יותר מאלו שבערי פיתוח הנחשבות לעניות ? שש"ז 05:51, 8 ספטמבר 2005 (UTC)

למרות שהדיון הזה לא רלוונטי דווקא לכאן, אלא לערכים כלליים יותר בסוציולוגיה, אנסה לענות לך כאן. ראשית, אני חייב להסכים לגבי תיאוריות קונספירציה. ההנחה שאנשים יושבים ומתכננים איך לדכא אנשים אחרים היא נאיבית ומטופשת לטעמי.
אבל אתה מציב אל מול הטענה שקיימת 'תודעה אתנית אשכנזית' את השאלה מה קורה למי שאינו בדיוק אשכנזי (חצי אשכנזי, אשכנזי מהגר וכו'). זאת שאלה שמניחה הגדרה גנטית ובינארית של האשכנזיות - ראשית כל, שהגדרת האשכנזיות היא מי שנולד לאב ואם אשכנזים. שנית, אתה מניח שאו שאתה אשכנזי לגמרי או שאתה בכלל לא.
את שתי ההנחות האלה איני מקבל. למקום הלידה של אדם יש רלוונטיות להגדרתו כאשכנזי או כמזרחי, אבל זה לא הקריטריון היחיד. הדבר שקובע את השתייכותו החברתית הוא המטען התרבותי שלו, והשיוך שנותנת הסביבה והוא עצמו למטען זה. אדם שנולד בפולין ובגיל שנה עבר למרוקו (אני בכוונה בורח מיוון, אחזור לשם אח"כ) וגדל בתרבות המרוקאית יהיה מזרחי לכל דבר ועניין, רק מכיוון שלשם תשייך אותו סביבתו וכך כולם יתיחסו אליו.
כמובן שיש מקרים שאינם מובהקים. אם להיות סטראוטיפים, יליד מרוקו שהגיע למעברה שהפכה בהמשך לעיירת פיתוח, שומע זוהר ארגוב ואוכל מופלטה הוא מקרה קלאסי של מזרחי, ונכד לעולי העלייה השנייה מפולין, שנולד בדגניה א', שומע אריק איינשטיין ואוכל גפילטע פיש הוא המקרה הקלאסי של אשכנזי. אבל יש אנשים ששייכים באופן חלקי לאחת הקבוצות, ששייכים לשתיהן, שאינם שייכים לאף אחת - מגוון האפשרויות הוא כמעט אינסופי, ויש לו קשר חלקי בלבד למקום המוצא. השאלה מה נדרש כדי להיות אשכנזי ומה נדרש כדי להיות מזרחי הן שאלות אמפיריות, שכדי לענות עליהן צריך ללכת לשטח ולשאול את חברי הקבוצות האלה וקבוצות אחרות.
באשר ל'כל אחד מאיתנו פועל בשורה התחתונה כפרט' - פה אני פשוט לא מסכים. נכון שזה מה שנדמה לנו, אבל אם ניתן דוגמא בנאלית - איך תסביר את זה ש90% מחברי הקיבוץ שלי, במחשבה עצמאים כפרטים, הגיעו למסקנה שכדאי להצביע למפלגות השמאל? כמובן שיש מקום למחשבה אינדיבידואלית, אבל במסגרת הקטיגוריות המחשבתיות שהחברה מספקת לנו. נדב 06:19, 8 ספטמבר 2005 (UTC)
להגיד לסוציולוג שאנו כולנו פועלים כפרטים? :) אורי, לא הבנתי. לטענך דיברתי על קנוניה? כי ממש לא. אם כבר, דיברתי על העדפת הדומה והרחקת השונה. אגב, שמעתי את הטענה הזו שרק המזרחים העניים והטיפשים הגיעו שוב ושוב, עלי זה לא מקובל. דורית 07:54, 8 ספטמבר 2005 (UTC)
אני לא רוצה להיות קטנוני אבל אשכנזי (ע"פ הההלכה) הוא מי שאמו אשכנזיה (עד כמה שאני יודע). אב.פ 08:23, 8 ספטמבר 2005 (UTC)


נדב, תודה על ההערות המחכימות. אני מסכים עם רובן ועם עיקרן: אין ספק שלמילייה החברתי שבו אדם גדל יש השפעה מהותית וניכרת על האופן בו הוא מסתכל על העולם ועל הבחירות שלו.

אם נאמץ את גישתך, ההסבר שלנו להופעת המילה פרחה יהיה, בתמצית, ש"כך הם בני האדם" -- בסיטואציות מסוימות, הם נוטים בדרך כלל להבחין בין עצמם לבין האחר באמצעות הצגת האחר, זה שחי או נראה שונה מהם, כפחוּת, נחות, או מגונה. על–פי תפישה זו, נוכל לומר שמאן דהו המציא את הכינוי "פרחה" ואחרים אימצו אותו משום שהוא אפשר להם לבטא תחושות ביחס לאחר. זה גם לא מקרה חריג. ביידיש מלים כמו "ינטע" או "יחנע" גם הם שמות פרטיים שנטענו במשמעות גינוי, וכינויי גנאי לנשים לא צייתניות נפוצים בכל התרבויות ("ביץ'" באנגלית, "סבקה" ברוסית, "כלבתא" (קלפטע) ביידיש, "פוסטמה" בספניולית, וכיו"ב).

הבעיה הבסיסית, עם זאת, נותרת בעינה. העובדה שרבים מאמצים דעה המקובלת במילייה החברתי שלהם אינה ניתנת לערעור. אבל גם העובדה שהם עושים זאת כפרטים אינה ניתנת לערעור. כל אחד מהם עושה זאת אם משום שגינוי האחר מעניק לו הנאה ותחושת ערך, או כדי להמנע מסנקציה חברתית אם יהיה חריג במובן זה. אבל הפעולה היא עדיין של פרטים בתוך הקשר חברתי הנוצר מעצמו, יוצר את עצמו ומתקיים כל עוד הוא מעניק תמורה מסוימת.

תפישה כזו עומדת בסתירה לגישה המתייחסת לסטריאוטיפ כיישות ממשית או לקיומו כמשהו שנגרם מתוך כוונה מסוימת. דורית כותבת, אזכיר שהכינוי פרחה בא במסגרת "מאבק פוליטי... שנועד להשאיר". הניסוח הספציפי הזה כמובן רחוק מלהיות חריג והוא פחות או יותר סטנדרט בתחום הסוציולוגיה (היינו, הבעיה שלי היא לא עם הניסוח הספציפי של דורית אלא עם התפישה המקובלת בסוציולוגיה). משתמע מהניסוח הזה שהמאבק הפוליטי או קבוצות הנאבקים הם יישויות מובחנות בעלות תודעה משותפת, שהרי אחרת לא תתכן פעולה המכוונת למטרה.

אם לקחת דוגמאות אחרות, הגברת ירדנה אלון במאמר על "אני פרחה?!" אומרת ש"התקשורת משתפ"ית של הסטריאוטיפ הגזעני". אלון אינה מפרשת כיצד צימח הסטריאוטיפ ידיים ורגליים, פתח לשכת עבודה וגייס משת"פים, אך היא מרמזת יותר מפעם אחת לכך ש"הממסד" הוא זה שיצר את הסטריאוטיפ הזה.

פרופסור יהודה שנהב, לעומתה מפרש ב"קשר השתיקה" כי ישנו "קשר שתיקה" בין שני דורות של "הגמוניה אשכנזית" וממשיך וטוען כי "העולים המזרחים תועלו לשולי הכלכלה וקופחו על ידי הממסד".

דר' הרייט דהאן כלב אומרת את הדברים בצורה מפורשת יותר ב"כמה שאת יפה, לא רואים שאת מרוקאית": "'מדע' הסוציולוגיה... היה כלי שרת בידי השלטון... אני... תוצר של מכבש חינוכי, אינטלקטואלי, פוליטי, כלכלי... שהוכתב על–ידי הגמוניה בעלת אוריינטציה פטריארכלית, אשכנזית, ציונית, אירופאית".

אחרונה, דר' ויקי שירן המנוחה כתבה ב"אנחנו, מסעודה משדרות" כי ישנה אוכלוסיה של "מודרים" וגורסת כי "נניח שאחרי שנספור ונשווה נמצא שקולקטיב מסויים (מזרחים או נשים או ערבים או יהודים או רוסים וכיו"ב) אינו מיוצג יחסית למספרו באוכלוסייה. ללא ספק יהיה חשוב לבקש הסבר, לשאול מי נעל את השער, מי הם שומריו, מי הושאר בחוץ ומי הוכנס פנימה. אלה שאלות חשובות. שאלות הגונות."

אני מנחש שאם נשאל את דהאן-כלב, שנהב, שירן או אלון מי הפעיל וניהל אותה "הגמוניה אשכנזית" ש"נעלה את השער" התשובה שלהם לא תהיה שמדובר במזימה שתוכננה על–ידי מישהו. אני מניח שכמוך הם יאמרו ש"ההנחה שאנשים יושבים ומתכננים איך לדכא אנשים אחרים היא נאיבית ומטופשת".

אני מניח שבאופן דומה תדחה גם ההנחה שהסטריאוטיפים וההתבוננות מלמעלה הם תוצר ספונטני של היות האדם - אדם, שכן אז אין כל טעם בעיסוק בנושא. אם המצב והסטריאוטיפים הם אוטוגנרטיביים ובמובן זה 'טבעיים', אין שום עניין ב"קריאה לשינוי" או "ביקורת".

באותו מטבע, אפשר היה להניח שתדחה גם ההנחה שהמצב החברתי המסוים הזה הוא תוצר של חברה ששליטיה נוקטים מדיניות שבה הם יודעים יותר טוב מכולנו מה טוב בשבילנו ושבגלל שטבע האדם רע מנעוריו צריך לנהל את חייו ביד ברזל. הדחיה אמורה להיות הכרחית מן הטעם הפשוט שזוהי תמצית הסוציאליזם. האם דהאן-כלב או שירן, שהטרמינולוגיה שלהן היא מרקסיסטית ופוסט-מרקסיסטית (מבני על, מיעוט דומיננטי, הגמוניה, רה-קונסטרוציה של הזהות, וכו'). על-פניו, נראה לא סביר שהתביעה תהיה בו זמנית לדחיית עקרון "ניהול החברה" על ידי קושרי קשר בגלל תוצאותיו הנוראות וקריאה לאימוץ עקרון דומה לעתיד.

בפועל, הגישה אינה דוחה עקרון זה אלא יוצרת מין הכלבה בין תיאוריית קשר ותיאוריה הגורסת פעולה בלתי-מודעת בהתאם לתודעה מעמדית. שירן מסכמת זאת היטב כשהיא אומרת "אנשי תקשורת... יצטרכו להסביר... איך נבראה תחת ידיהם מציאות משונה ממנה עולה שלרוב האוכלוסיה אין דעה".

היינו, אנשי התקשורת לא בראו את המציאות הזו -- שהרי אם כך ייטען יהיה צורך להוכיח את תאוריית הקשר -- אבל היא "נבראה תחת ידיהם". הם קשורים לכך באופן חד-משמעי אך גם אמורפי. העובדה שלא ניתן להצביע על ראשי הקנוניה, על ישיבות מועצת האשכנזים, וכו' מחייבת שימוש בלשון מאשימה ולא מאשימה. הדברים נגרמו ללא ספק על-ידי ההגמוניה האשכנזית, אבל לא על-ידי מישהו ספציפי. כולם עשו כמצוות מישהו שאינו קיים. כולם פקודים ואין מפקד. לדעתי, זו הגדרה ממצה למדי של טיעון שקיימת "תודעה מעמדית". אורי 15:45, 8 ספטמבר 2005 (UTC)


לדורית, כתבת "שמעתי את הטענה הזו שרק המזרחים העניים והטיפשים הגיעו שוב ושוב, עלי זה לא מקובל" -- אני דיברתי על "משכילים" לעומת "חסרי השכלה" -- בוודאי תסכימי עמי שמי שאינו בעל השכלה אינו יכול להחשב טיפש. לגבי עובדות היסוד, הנתון שעיקר האליטה של הקהילה במרוקו, אלג'יר וטוניס הגרה לצרפת אינו טענה אלא עובדה. כרגיל במקרים כאלו, בעלי הכוח וההון יכלו לקבוע לאן ילכו, והאחרים הלכו לאן שקבעו להם. אורי 15:45, 8 ספטמבר 2005 (UTC)

אני עדיין לא חושבת שזה לחלוטין מדוייק. בכל מקרה, יש כאן הרבה מילים על ערך שבכלל חבל שנכתב. דווקא כמה מהרעיונות שהעלת לגבי ביקורת על הסוציו', מעניינים. למה שלא תייצר מאמר ביקורתי ותפרסם בהעוקץ למשל? יהיה מעניין. דורית 17:15, 8 ספטמבר 2005 (UTC)

מה זה העוקץ? חשבתי שזה אתר פונטים. אורי 03:03, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

זה העוקץ, אבל אני חוזרת בי. חוסר שפיות זמנית שנובעת מחוסר שינה. דורית 07:20, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

הועבר לשיחה:פרחה/מוסר פוסטמודרני, מטעמי אי רלוונטיות.

לחוקרי הפקצה[עריכת קוד מקור]

פוסט מצחיק בבלוג של כרמל וייסמן

סתירה בפתיחה[עריכת קוד מקור]

לאורי, מי מתכחש למציאות? אם כבר, אז מדובר בסתירה. הרי הטענה בפתיחה אומרת שכיום פרחה אינה כינוי "עדתי". אז איך אפשר לומר את זה וגם שפרחה זה לרוב ממוצא מזרחי? יש לומר שהמקור הוא משם, וכך נאמר. דורית 07:30, 28 ספטמבר 2005 (UTC)

תיקנתי את הערך. אורי 08:29, 28 ספטמבר 2005 (UTC)
בסדר, עדיף ממקודם. יש למישהו התנגדות להעברת ההיסטוריה של המושג למעלה? משונה לי שזה באמצע. דורית 08:44, 28 ספטמבר 2005 (UTC)

שיר הפרחה[עריכת קוד מקור]

כדאי להוסיף שהאיות המקורי היה "שיר הפריכה". Those were the days... אביעד 22:54, 14 פברואר 2006 (UTC)

הורדתי את ההגנה, אתה מוזמן להוסיף. דורית 23:14, 14 פברואר 2006 (UTC)


דרוש ציטוט[עריכת קוד מקור]

"סוציולוגים רבים טוענים כי הכינוי פרחה משקף עמדות שיש בהן שוביניזם זכרי, וגזענות" סליחה שאני לא מוסיף תבנית 'דרוש ציטוט' לבד, פשוט לא מצאתי את זה, אבל דרוש פה ציטוט

התאפקתי שלא להכניס את הקישור ל- http://planet.nana.co.il/antifakats/ אל הערך, רק כי אני רוצה להיות בטוח שזה בסדר מבחינת המערכת. כיתוב כמו "דף הומוריסטי" ליד יכול לספק, לא?

הפרדת הפרחה והפקאצה[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להסביר לי למה לא להפריד וליצור לפאקצה ערך משלה? יש התנגדות להפרדה? דורית 16:00, 14 יוני 2006 (IDT)

כרגע המטרה היא שאחוז הערכים המיותרים יהיה כמה שיותר נמוך.דודס 16:06, 14 יוני 2006 (IDT)
זו לא סיבה לאי הפרדה. דורית 16:07, 14 יוני 2006 (IDT)
א. זה לא ערך מיותר (או יותר נכון, לא יותר מיותר מכל ערך בויקיפדיה)
ב. לאור הקישור המעניין שהוסף היום [1], אני חושב שחייבים להפריד בין השניים. די עם ההאחדות המלאכותיות של ערכים, בשם "חיסכון" מטופש במספר הערכים. emanשיחה 16:26, 14 יוני 2006 (IDT)
א. סתם התבדחתי, זה כמובן ערכים חשובים והכרחיים, אם הם יימחקו - אני פורש מויקי.
ב. אני מציע לאחד את הערך קוונטים עם מכניקה. דודס 16:35, 14 יוני 2006 (IDT)
בוצעה הפרדת הפרחה מהפקצה. ואולי ישקוט הערך 40 יום. דורית 02:20, 15 יוני 2006 (IDT)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

המשג "פרחה" הצטרף לסלנג אי שם בסוף שנות החמישים, גרתי בעיר התחתית בחיפה בשכונת סטנטון, ושם ישבה לה זונה באמת בשם "פרחה" עם חלון פונה לרחוב מכוסה וילון לבן ומאז כשרצית להכפיש מישהי כינית אותה "פרחה" או למשל אם מישהי התלבשה קצת נועז ישר אמרו לה את נראית כמו פריחה. הורים שנולדה להם בת לא רצו לקרוא יותר בשם הזה, למרות שהיתה להם סבתא שקראו לה כך לא קראו על שמה.

מקור:אני רק יכול לציין שהיא גרה ברחוב שיבת ציון מתחת למדרגות עגלון צמוד לפחח. גרתי בשכונה במדרגות עגלון מסוף שנת 1958 עד שנת 1965. 109.186.150.196 08:08, 25 באפריל 2015 (IDT)תגובה

הסיפור הזה אינו מקור קביל לאנציקלופדיה. יש צורך במקורות שהתפרסמו. בנוסף, גם אם הסיפור נכון הוא לא בהכרח המקור של הביטוי ברמה הארצית. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 08:48, 25 באפריל 2015 (IDT)תגובה


בינוויקי שגוי[עריכת קוד מקור]

פרחה הוא מושג ישראלי שמתייחס לרוב לנשים ממוצא מזרחי עם מאפיינים מסויימים. בימבו הוא כינוי אמריקאי שמתייחס יותר לסטראוטיפ של "הבלונדינית הטיפשה". נכון שאם צריך לתרגם בסרט את המילה bimbo לעברית המונח הכי קרוב יהיה פרחה, אבל מדובר בשני מושגים שונים. אמברקס - שיחה 23:08, 28 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה

צודק. חצי חציל 21:18, 29 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה
מוצא מזרחי דווקא? לא יודע.. Uhbcrd451 - שיחה 21:29, 29 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה

עוד ערך שמבייש את המושג אנציקלופדיה[עריכת קוד מקור]

חזרתישיחה 22:12, 25 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה

חזרתי תומך בדעתך, מה גם שאני לא מבין עכשיו מה הפכה להיות משמעותו של מיזם ויקימילון אם כל ההגדרות המילוניות הגיעו למרחב הערכים. בכל מקרה, בגלל שלשולת!!!1 הגעתי לפני ואני גם ככה מנהל דיון חשיבות אחד שנראה כי מתחיל להתפתח לפסים קצת פחות נחמדים (פרה קדושה וש!לתת!!!1?, אין לדעת). לצערי לא יכול לנהל את 2 הדיונים במקביל, מה גם שלדעתי לעת הזאת כדאי להניח לערך הזה. אפשר לנסות לתאר את התופעה החברתית הנרחבת ופחות את ה"פירוש המילוני" של המושג, ואם לא נצליח אז לחזור לדון עליו בחשיבות. אלא אם תבחר לנצל את זכותך ולפתוח דיון חשיבות על הנושא (שוב, לדעתי זה פחות נכון כרגע), אתה מוזמן. 01iproject09 - שיחה 01:12, 26 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה
זו לא רק מילת סלנג. זה מושג שמייצג סטראוטיפ עדתי ותיק. לפי התרשמותי המושג זכה לתשומת לב מחקרית, גם אם זה לא משתקף כרגע בערך. ראובן מ. - שיחה 01:19, 26 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה
ראובן מ. אמרתי שצריך טרם הבהרת חשיבות לכתוב על התופעה החברתית, הסטריוטיפ וההתייחסות המחקרית. אין מחלוקת שיהיה ניתן לשפר את הערך, אם כי כרגע כל הדברים הללו לא משתקפים ממנו, ואם לא לחזור לדיון חשיבות.
מה שכן, חזרתי השאיר הערה דומה בערך פקצה, ושם אנחנו לא יכולים לומר את אותם הטיעונים. הערך פקצה (וגם פרחה - אבל לזה במקרה כן אולי מגיע ערך בצורה אחרת) נכתב בשביל להצדיק את הערך שולת!!!1 פחות או יותר, זה משתקף היטב בשיחה:שולת!!!1. 01iproject09 - שיחה 01:29, 26 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה

השינוי שנעשה על ידי המנטר הוא לא מוצדק ומאפשר לגזענות[עריכת קוד מקור]

אני מעדה זאת ויודע מצויין מה הוא כוונות המושג במקור והוא בדיוק מה שציינתי, השינוי שנעשה הוא שינוי מסיבות לא מוצדקות ומרגישות עם מגמתיות מסויימת, וזה משאיר את הרושם הגזעני להתבטא, מבקש מהמנטר להחזיר את השורות האלו לטקסט

"הכינוי במקור הוא מהשפה הערבית לכן בתחילתו היה בשימוש על ידי מזרחים ככינוי גנאי כנגד נשים שהתנהגו לא לפי המקובל בחברה זאת, כיום הכינוי נכנס לשימוש על ידי כלל החברה הישראלית, לכן הפך המושג לכינוי גנאי עם מאפיינים גזעניים, כי נוצר שוני מהותי בין כוונות השימוש המקורי בו בעדה זאת לשימוש בו כיום על ידי כלל החברה ונוצר רושם מטעה שהמושג מתייחס לנשים ממוצא מסויים ולא ככינוי גנאי לכל אישה בלי קשר לעדה לה היא משוייכת" Shahar.shemer - שיחה 13:58, 6 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

אתה מנסה להשאיר רושם מטעה שהוא לא מטרת המילה פריחה ומכך לא מטרת המושג צחלה, מתירנות מינית ופרובוקטיביות זה לגמרי כבנת המושג על ידי עושי השימוש בו בעדה זאת Shahar.shemer - שיחה 14:00, 6 בדצמבר 2021 (IST)תגובה
לא יודע אם דבריך הם בעלי טעם, כי לא התרכזתי בהם אחרי שייחסת גזענות למפעיל מערכת ועורך חשוב. מציע לך לשנות את הניסוחים שלך. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 14:00, 6 בדצמבר 2021 (IST)תגובה
תודה, ניב. אהבתי בעיקר את הסקת המסקנות המהירה של הכותבת לגבי מניעיי ולגבי עדתי. GHA - שיחה 14:10, 6 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

לא מצליח לשנות את הנוסח, ברח לי מכעס כי זה חוזר על עצמו שמנטר לא מסכים וכל התשובה שלו מסתכמת בלא מסכים והטקסט נמחק Shahar.shemer - שיחה 14:07, 6 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

אני רושם מנייד כנראה בגלל זה לא ניתן לערוך את התגובה Shahar.shemer - שיחה 14:10, 6 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

אתם פוגעים באמינות של וויקי עם הלשלוט במה נכון או לא נכון על פי דעת המנטר בלבד ולא לפי מידע מבוסס Shahar.shemer - שיחה 14:14, 6 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

מה זה אומר בעבר היה ככינוי גנאי כנגד מזרחיות? , מי בעבר עשה שימוש כזה כנגד מזרחיות?, אשכנזים?, או מזרחים?, היום גם כנגד אשכנזיות?, מה זה אומר?, שבעבר הוא לא היה כזה?, הטקסט חסר הגיון ומשמעות Shahar.shemer - שיחה 14:19, 6 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

מה זה אשכנזיות, אירופה מורכבת לא רק מיוצאי אשכנז, הטקס בדף הזה מאוד מגמטי ומטעה Shahar.shemer - שיחה 14:30, 6 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

משתמש:GHA בקשר לחשד לגבי מוצא או למסקנות של מגמתיות זה נובע מהטקסט שרשמת בדף שלך, למה שתמחוק שכוונת המושג הוא מתירנות מינית ופרובוקטיבי שזה לגמרי כוונת המושג במקור,אתה יכל להבין את זה אפילו משיר הפרחה אם אתה לא מאמין לפירוש שנתתי, החשד למגמתיות עולה כי רשמת בדף שלך אתאסט, אתאיזם שמעודד את אותה מתירנות וטקסט שמסביר את כוונת המושג בצורה הזאת לא נוח לאדם אתאיסט Shahar.shemer - שיחה 14:39, 6 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

אם זה המצב, כנראה שאני צריך לבחון מחדש את כל השקפתי האתאיסטית, כי אני בתמימותי חשבתי שאתאיזם פירושו אי אמונה באל או אלים, והנה אני מגלה דברים חדשים ומרעננים! תודה על המידע החדש. הייתי מציע לך להכניס אותו לערך על אתאיזם, אם הייתי חושב שהמידע הזה נכון באיזו שהיא דרך. GHA - שיחה 08:21, 7 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

חוסר אמונה באל מעודד מתירנות כי מסורתיות ואמונה מגבילים אותה, זה פשוט מאוד החיבור הזה Shahar.shemer - שיחה 14:17, 8 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

החיבור הזה נקרא טיעון בינארי. שים לב לאיזה ערך הוא שייך ומה זה אומר על החיבור הזה... בהצלחה בהמשך.
אגב, נהוג להזיח תגובות בדפי שיחה באמצעות נקודותיים לפני התשובה, כשלכל תגובה שנוספת, מצטרפים עוד זוג נקודתיים. קל יותר לקרוא ולהבין כך. GHA - שיחה 11:19, 9 בדצמבר 2021 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ינואר 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בפרחה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:33, 13 בינואר 2023 (IST)תגובה