שיחה:פליקס מנדלסון

אם למישהו יש כח לערוך, תרגמתי פחות-או-יותר את כל הערך מהויקיפדיה באנגלית, מלבד רשימת היצירות שלו:

פליקס מנדלסון – תולדות חייו ויצירותיו פליקס מנדלסון, או בשמו המלא Jakob Ludwig Felix Mendelssohn Bartholdy, נולד בשלישי לפברואר 1809 לבנקאי גרמני בשם אברהם מנדלסון בהמבורג ולאשתו לאה סלומון, ונקרא בברית המילה פליקס מנדלסון. אביו של אברהם היה משה מנדלסון, הפילוסוף היהודי המפורסם שעל אף היותו צאצא לר' משה איסרליש שהוא אחד מעמודי התווך של היהדות האשכנזית, המיר את דתו לנצרות, ועל כן אברהם ולאה, הוריו של פליקס, לא חנכו את ילדיהם כל חינוך דתי, ובשנת 1816 אף הטבילו אותם לנצרות, והוסיפו לפליקס את השמות ג'ייקוב לודוויג, ובשנת 1822 הוטבלו אף שניהם לנצרות ושינו את שם משפחתם לברתולדי, בעקבות אחיה של אמו, שהתנצר וקרא עצמו יעקב סלומון ברתולדי. למרות שאביו של משה עשה כן משום שסבר שכשם שכריסטוף לא יכול להיות שם של יהודי, כך מנדלסון לא יכול להיות שם של נוצרי, ג'ייקוב לודוויג משה הצעיר המשיך לשמור את שם המשפחה מנדלסון וקרא לעצמו בשני שמות המשפחה – מנדלסון ברתולדי. ב-1811 עברה לברלין משפחת מנדלסון, שמנתה כבר 6 נפשות: אברהם ושרה ההורים,פליקס, אחיו פאול, והאחיות רבקה ופאני. משפחתו הייתה מקורבת מאד לאצולה האינטלקטואלית האירופאית והוא זכה להתחכך בה רבו בצעירותו בביתם שבברלין, ואחותו אף התחתנה עם מתמטיקאי בלגי נודע. אחותו פאני קיבלה חינוך מוזיקלי והפכה לפסנתרנית מוכשרת ומלחינה טובה, אך אברהם ופליקס חשו כי לא נאה שאשה תפָתח קריירה במוזיקה, ועל כן היא הותירה את כשרון ההלחנה שלה בגדר תחביב בלבד, ואף שישה משיריה התפרסמו תחת שמו של פליקס. פליקס הוגדר כבר בילדותו כילד פלא, בעל כשרון ברישום ובציור בצבעי מים ושמן, בפילוסופיה, בקליטת שפות – אנגלית, גרמנית, אינטלקית ולטינית, ובשל היותו כשרוני כל כך העניקה לו אמו כבר מגיל שש שיעורי פסנתר, בגיל שבע שלחה אותו לפריס ללמוד נגינה אצל Marie Bigot וב-1817, בגיל 8, הוא שב לברלין ללמוד אצל Carl Friedrich Zelter. זלטר, כמו גם דודתו של משה, שרה לוי, היו מעריצים של יוהן סבסטיאן באך, ושרה לוי, שהפכה לנגנית פסנתר מוכשרת בעת שלמדה אצל בניו של באך, אספה רבות מיצירותיו ותרמה אותם לאקדמיה למוזיקה של ברלין – ה-Berlin singakademie. פליקס מנדלסון למד היטב את סגנונות הבארוק והקלאסי המוקדם (עד תקופתו) והושפע רבות מיצירותיו של באך. בגיל 20 הוא אף ארגן וניצח על ביצוע יצירות של באך בBerlin singakademie. פליקס השתתף בעצמו בקונצרט כבר בגיל 9, כשניגן בכנסייה בדואט של קרן יער, ולאחר מכן החל להעלות יצירות שהלחין אל מול האצולה האינטקלטואלית של ברלין, בעזרת תזמורות קטנות ששכרו הוריו העשירים לנגן בביתם. בין גילאי 12-14 הלחין פליקס שתים עשרה סימפוניות לכלי מיתר בהשראת באך, בטהובן ומוצארט, ובגיל 13 כתב פליקס קוורטט לפסנתר. בגיל 15 החל פליקס ללמוד פסנתר אצל Ignaz Moscheles שהיה אחד הוירטואוזים ומלחיני הפסנתר הגדולים של ברלין בתקופתו, ומושלז, שלא יכול היה להוסיף לו רבות, הפך לידידו הקרוב. הידע שרחש בפסנתר בגיל 15 אצל מושלז הביא אותו לכתוב סונטה לפסנתר וקלרנית וסימפוניה לתזמורת שלמה, ובעקבות הצלחתו המסחררת בתחומי ההלחנה והנגינה, השווה אותו Johann Wolfgang von Goethe למוצארט. בגיל 16 הלחין פליקס אוקטט לכלי מיתר ובגיל 18 העלה מנדלסון אופרה ראשונה, Die Hochzeit des Camacho, שמאחר והיא הייתה כשלון, הייתה זו האופרה היחידה שהשלים בחייו, אף כי מנדלסון הותיר אחריו אופרות רבות הכתובות באופן חלקי בלבד. כישרונו המוזיקלי של מנדלסון הוביל אותו לגאווה והתנשאות: אף שפליקס התנהג כלפי שאר יוצרי תקופתו בחברות קרירה, בכתביו הוא הביע בוז כלפיהם. מנדלסון ערך טיול ברחבי אירופה סביב היותו בין 18-19 וביקר בבריטניה עשר פעמים בין גיל 20 לגיל 40, התערה שם במוזיקאים האנגלים והסקוטים, התחבב על הזוג המלכותי – המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט - ואף ניצח בפניהם על יצירה שכתב בסקוטלנד – הסמפוניה הסקוטית – עם התזמורת הפילהרמונית של לונדון. בעת שהותו בבריטניה ניצח לראשונה על סמפוניה, היה הסולן של קונצ'רטו לפסנתר מס' 4 של בטהובן ועזר להוציא לאור יצירות של באך ושל הנדל. פליקס, על אף היותו נוצרי ונצר למשפחה מתבוללת הקשורה לאריסטוקרטיה הגרמנית, נתקל כל חייו בגילויי אנטישמיות, וכך גם פליקס עצמו, לאחר שבגיל 20 ניצח על יצירה של באך, צוטט כמתפעל על שיהודי יכול לבצע יפה כל כך יצירה של נוצרי. בנוסף, יש המשערים שלאחר מותו של זלטר, ב-1833, לא זכה פליקס במשרת המנצח על הBerlin singakademie משום מוצאו היהודי. במקום זאת עבר פליקס לדיסלדורף, שם עבד כמנהל המוזיקלי ובאביב אותה שנה הרים את הפסטיבל המוזיקלי של הריין התחתון, שאותו פתח ביצירתו של ג'ורג' פרידריך הנדל "ישראל במצרים" שהביא עמו מאחד מביקוריו בלונדון. בהמשך אותה שנה, כחלק מעבודתו, הרים פליקס את האופרה דון ג'ובאני של מוצארט. על אף היצירות הנפלאות שזכה להרים כחלק מעבודתו, העבודה שעממה אותו בסוף 1834 התפטר פליקס מעבודתו כמנהל המוזיקלי של דיסלדורף. פליקס החליט לעבור ללייפציג, שם שגשג מבחינה מוזיקלית: הוא כתב יצירות, ניגן וניצח באירועים הציבוריים והפרטיים החשובים, בכנסיית סנט תומאס, על תזמורת העיר ובבית האופרה של לייפציג. בתקופה פורייה זו פליקס קיבל יצירות משלל מלחינים ידועים ופחות ידועים, בתחינה כי יעלה אותם מול הקהל של לייפציג וכך יזכו לפרסום, ובתקופה זו פליקס השקיע בהעלאת ופרסום יצירות של שוברט, אך מנגד, אפילו ואגנר זכה ממנו לזלזול ופליקס איבד את הסימפוניה ששלח. ב-1840 ב1843 הזמין פליקס ללייפציג כמה מטובי המוזיקאים של גרמניה והקים יחד איתם את הקונסרבטוריון של העיר. ב-28 במרץ 1837 נישא פליקס ל- Cécile Jeanrenaud, ביתו של כומר פרוטסטנטי צרפתי ובשנים הבאות נולדו להם חמישה ילדים: קארל, מארי, פאול, לילי ופליקס, אך בנם פליקס חלה בחצבת ולאחר מכן בריאותו התערערה והוא מת בגיל צעיר. קארל הפך לפרופסור להיסטוריה, פאול הפך לכימאי מוכשר ולילי התחתנה עם פרופסור למשפטים. אשתו של פליקס, ססיל, מתה ב-25 בספטמבר 1853. על אף היותו נשוי, בשנת 1844 התאהב פליקס בזמרת הסופרן השוודית Jenny Lind, התחיל לכתוב לה אופרה שלא סוימה עד יום מותו, ואף הציע לה לברוח יחד לאמריקה. לאחר מותו היא הציבה לוח זכרון במקום הולדתו של פליקס בהמבורג וייסדה את קרן המלגות על שם מנדלסון באקדמיה המלכותית למוזיקה של לונדון המעניקה מלגה למלחין מצטיין מידי שנתיים. לאחר שאחותו מתה ב-14 במאי 1847 נכנס פליקס לדיכאון, שיחד עם העבודה הקשה מדי והלחצים הרבים שהעמיס על עצמו בשנותיו האחרונות, הובילו אותו לסדרת אירועים מוחיים שהביאו למותו ב-4 בנובמבר 1847 בלייפציג. פליקס נקבר בבית הקברות הנוצרי של שכונת קרויצברג בברלין. נראה כי אחותו פאני, סבו משה, ושני אחיו מתו אף הם משבצים. כאן המקום לציין כי לאחר מותו, חברו היותו של פליקס יהודי ורצונו של ואגנר ומעריציו לנקום על כבודו של ואגנר שנרמס בידי פליקס, בידיה של האנטישמיות שפרחה בגרמניה של המאה ה-19, והיו ניסיונות להשמיצו שהגיעו בימי השלטון הנאצי לאיסור מוחלט להשמיע ולפרסם את יצירותיו, ואת היצירות המפורסמות שלו שכן התירו להשמיע, פרסמו ללא שם היוצר. לעומת זאת, באנגליה מנדלסון המשיך להיות מוערך מאד ואהוב אישית על משפחת המלוכה, ולכן אין תימה כי המלכה ויקטוריה הציבה פסל של מנדלסון בארמון הקריסטלים שבהייד פארק בלונדון, והחל מחתונת ביתה של המלכה ויקטוריה עם יורש העצר הפרוסי, נהוג לנגן את יצירתו של מנדלסון "מארש חתונה" בחתונות המשפחה המלכותית. יצירותיו של מנדלסון ממוספרות על פי סדר פרסומן.

מצבו הרפואי של פליקס ב-1830, בהיותו בן 21 בלבד, חווה פליקס מה שנראה כאירוע מוחי: הוא החל להתלהב בטירוף ולאחר מכן הוא החל לדבר באופן לא ברור ובאנגלית, והוא חזר לעצמו לאחר שישן 12 שעות ברצף. בסוף שנת 1847 חווה פליקס סדרת אירועים מוחיים שהביאו למותו ב-4 בנובמבר 1847 בלייפציג. נראה כי אחותו פאני, סבו משה, ושני אחיו מתו אף הם משבצים.

בהצלחה! עמית

המבורג שבגרמניה

חווה היקרה,

אני חושב שלדעת הכותב המקורי, לא היה מקום להזכיר "המבורג שבגרמניה" משום שבעת לידתו של פליקס, היא הייתה עיר עצמאית, ולא חלק מגרמניה. כדאי לשקול להחזיר לניסוח המקורי. Jab-jab - שיחה 10:33, 28 באוגוסט 2009 (IDT)

איך הניסוח הנוכחי? קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:35, 28 באוגוסט 2009 (IDT)

מרנין :) Jab-jab - שיחה 10:40, 28 באוגוסט 2009 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.felixmendelssohn.com/Default.htm
  • In פליקס מנדלסון-ברתולדי on 2011-11-23 03:07:18, 404 Not Found
  • In פליקס מנדלסון-ברתולדי on 2011-11-28 01:09:40, 404 Not Found
  • In פליקס מנדלסון-ברתולדי on 2013-05-05 09:15:12, 404 Not Found
  • In פליקס מנדלסון-ברתולדי on 2013-05-15 23:48:45, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 02:49, 16 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.mendelssohn-stiftung.de/ims/
  • In פליקס מנדלסון-ברתולדי on 2011-11-23 03:07:16, 404 Not Found
  • In פליקס מנדלסון-ברתולדי on 2011-11-28 01:09:39, 404 Not Found
  • In פליקס מנדלסון-ברתולדי on 2013-05-05 09:15:14, 404 Not Found
  • In פליקס מנדלסון-ברתולדי on 2013-05-15 23:48:53, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 02:49, 16 במאי 2013 (IDT)

פרט חשוב החסר בערך

פליקס מנדלסון נפטר בגיל צעיר מאד, חבל שאין התייחסות לסיבת מותו. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
31.154.169.225 19:05, 1 בינואר 2016 (IST)

הסיבה עשויה להיות, שלא ממש ידועה סיבת מותו. יש האומרים תשישות. אבל זה לא דבר שאפשר לציין כאמת מוחלטת. Jab-jab - שיחה 11:26, 29 ביוני 2020 (IDT)

הוספתי סיבות למותו על פי "אנציקלופדיה למוסיקה" הערת שוליים 1 אורי 51 - שיחה 10:35, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

דיון:שינוי שם

לדעתי כדאי לשנות את שם הערך לפליקס מנדלסון בלבד משלוש סיבות: 1. כדי להקל על מציאת הערך. חוששני שרוב הציבור אינו מכיר את התוספת ברתולדי לשמו, שם שהוא הוסיף כשהתנצר. 2. המקף בין מנדלסון וברתולדי אף הוא מקשה למצוא את הערך במנועי החיפוש. 3. ראיתי שכך נהגו גם בויקיפדיה באנגלית. מה דעתכם? אורי 51 - שיחה 10:12, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

אני בעד. ‏Saifunny‏ • שיחה 18:20, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

מתייגת גם את שלומית קדם, Gidip, saifunny, Shaun The Sheep, Chaimkapusta, יודוקוליס, Jab-jab, BAswim, TalyaNe, קפקא, אייל מוגילבסקי, Shimon.tre, Brindalgue, תאופילוסבעלי הידע במוזיקה קלאסית ‏Saifunny‏ • שיחה 18:20, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד. הפער בהיכרות עם שם המשפחה השני מספיק משמעותי בשביל להצדיק את זה. //יובל טליה - מי אני - מה עשיתי - בואו נדבר// 18:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד BAswim - שיחה 19:47, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד, כל עוד השם ברתולדי מופיע בפתיח. (אגב, לא פליקס מנדלסון הוסיף את השם הנוצרי אלא אביו, אברהם מנדלסון.שלומית קדם - שיחה 23:48, 15 באוקטובר 2021 (IDT)