שיחה:פיזיקה סטטיסטית

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 10 שנים מאת Matanyabot בנושא קישור שבור 2

מכניקה סטטיסטית --> פיזיקה סטטיסטית[עריכת קוד מקור]

אני מציע להעביר ערך זה (והקטגוריה הרלוונטית) לפיזיקה סטטיסטית. נראה לי ששם זה מתאים יותר כיוון שהוא "מקיף יותר" - הפיזיקה הסטטיסטית מטפלת במערכות רבות שאינן מכניות (לדוגמא מערכת מגנטיות). שני השמות נמצאים בשימוש נרחב, אך נאמנים עלי אנשי החברה האמריקאית לפיזיקה (APS) המוציאים לאור של סדרת כתבי העת Physical Review (ככל הנראה הנחשבים ביותר בתחום הפיזיקה הכללית) הגורסים Statistical Physics (ראו כאן). ‏עדיאל19:00, 23 ביולי 2008 (IDT)תגובה

ובהזדמנות זו אולי מישהו ישפץ את הערך? אין פה במקרה מתרגלים לסטטיסטית? ‏עדיאל19:07, 23 ביולי 2008 (IDT)תגובה

אני בעד. יוסאריאןשיחה 15:46, 24 ביולי 2008 (IDT)תגובה
גם אני בעד. בברכה, MathKnight הגותי 19:39, 24 ביולי 2008 (IDT)תגובה
כפי שהערך נראה כרגע הוא עוסק במכניקה סטטיסטית ולכן זהו השם הראוי לו. אם וכאשר הוא יורחב ויהיה מקיף יותר יהיה מקום לשנות את שמו. Easy n - שיחה 00:31, 25 ביולי 2008 (IDT)תגובה
נכון שהערך כרגע לא משהו, אך עניין השם הוא עקרוני ואינו קשור להיקף הערך. אינני מבין מדוע לחכות עד שיורחב ורק אז לשנות את שמו. חוץ מזה אני רוצה לשנות גם את הקטגוריה שמכילה ערכים כמו מודל איזינג ומשוואת מסטר שמתאימים יותר ל"פיזיקה סטטיסטית, מאשר ל"מכניקה סטטיסטית". ‏עדיאל08:59, 25 ביולי 2008 (IDT)תגובה
שם הקטגוריה שגוי ללא ספק וצריך להיות קטגוריה:פיזיקה סטטיסטית. הערך לא כולל שום איזכור לפיזיקה סטטיסטית מחוץ למכניקה סטטיסטית. יתכן שיש מקום לערך נפרד, כללי יותר, על פיזיקה סטטיסטית, שיפנה לערך זה כערך מורחב. Easy n - שיחה 11:12, 25 ביולי 2008 (IDT)תגובה
הפורמליזם שהערך נוגע בו אפילו כמצבו העגום הנוכחי בקצה המזלג (פונקציית חלוקה, אנרגיה חופשית, אנטרופיה) משמש במערכות מכניות ולא מכניות כאחד, לכן גם אני בעד פיזיקה. גיאגיאגיא - שיחה 11:07, 27 ביולי 2008 (IDT)תגובה
לאור הרוב התומך בהעברה ביצעתי אותה. ‏עדיאל09:38, 28 ביולי 2008 (IDT)תגובה

ספר בעברית[עריכת קוד מקור]

אין מקומו של הספר בפסקת המקורות, פשוט משום שלא השתמשתי בו לכתיבת הערך. שמעון - השאירו הודעה 22:46, 4 במאי 2009 (IDT)תגובה

אפשר להעביר אותו "לקריאה נוספת". עוזי ו. - שיחה 23:40, 4 במאי 2009 (IDT)תגובה
אתה רוצה להגיד לי שקראת את כל הספרים האחרים? זה מרשים.
בכל מקרה, קראתי את הערך, אשליך עליך מספר עגבניות (שרי, אין לך מה לפחד יותר מדי) כשיהיה לי זמן לארגן אותן. ‏עדיאל07:29, 5 במאי 2009 (IDT)תגובה
לא קראתי את כולם מא' ועד ת', אלא עיינתי בפרקים (או בדפים) הרלוונטיים, שהם לרוב חלק זעיר מכל ספר וספר (למשל, מבוא היסטורי בשניים מהספרים המצויינים, או הפרק על בולצמן מספר הביוגרפיות). עם זאת, אם מישהו ישאל "מאיפה שמעת על בולצמן?" אוכל להגיד לו "יש שם ספר על פיזיקאים דגולים. עיין בו." אם ישאל אותי "ולמה השתמשת בספר ההוא בעברית?" אוכל לכל היותר למלמל לו שקר כלשהו. קריצה אני מחכה לעגבניות שלך ושמח שאלו רק עגבניות שרי. שמעון - השאירו הודעה 08:01, 5 במאי 2009 (IDT)תגובה

הערות[עריכת קוד מקור]

קודם כל אעיר שהערך שופר בצורה מרשימה, כל הכבוד. מספר דברים שהפריעו לי:

הערה מרכזית: לאחר קריאת הערך אני מרגיש שיש כאן יותר מדי מלל והתפלספות על עקרונות יסוד ופחות מדי "תחלס" - באיזה בעיות עוסקת הפיזיקה הסטטיסטית? איך היא פותרת אותן? לדעתי דוגמא (גז אידאלי, מערכת ספינים או משהו פשוט) תהיה במקום. כמו כן דגש רב ניתן למספר "עקרונות יסוד" בעוד עקרונות ומושגים חשובים אחרים מוזכרים רק בקצרה או כלל לא. לדוגמא הנחת האקסטנסיביות (ניתן ל"חבר" מערכות ואין בעיה עם השפה) או התפלגות מקסוול-בולצמן.

הערות יותר נקודתיות:

  • פרק ההסטוריה - כיצד נקבע מה נכלל בו? נראה שחלק מ"ההתחלה" בכלל מדבר על תרמודינמיקה, והוא נגמר בסביבות 1930. האם לא היו התפתחויות בתחום מאז?
  • פרק "התורה הארגודית" - כתוב בגישה מתמטית מדי לטעמי. נראה לי שאף פיזיקאי שמכבד את עצמו לא יטען ש"התורה הארגודית" עומדת בבסיס הפיזיקה הסטטיסטית אלא "ההנחה הארגודית". הנחה זו אולי הובילה לפיתוח תורות מתמטיות בשם התורה הארגודית, אך אלו חורגות מתחום הפיזיקה (לפחות כפי שאני רואה אותה).
  • למיטב ידיעתי השימוש במונח "אמבט חום" מוגבל למאגר גדול איתו המערכת מחליפה אנרגיה אבל לא חלקיקים. המימוח ביחס להעברת חלקיקים הוא אמבט או מאגר חלקיקים.

עדיאל13:36, 11 במאי 2009 (IDT)תגובה

תודה רבה על הקריאה וההערות. אפעל לשיפורו על הערך בקרוב, בעיקר לגבי ההערות ה"כבדות", כשאתפנה לכך. בכל אופן, אומר כמה מילים בנוגע להערותיך.
בנוגע להערות הכלליות:
  • דוגמה "תכלס" – במקור תכננתי לכתוב פרק על הגז האידיאלי כדוגמה, אך בסוף החלטתי שזה יהיה מיותר. אם לדעתך כדאי לכתוב, אכתוב אותו.
  • מושגים חשובים – על הנחת האקסטנסיביות, ספציפית, רציתי לכתוב אך לבסוף החלטתי לוותר במחשבה שמדובר בעניין ספציפי מדי. אזכיר אותה. האם יש מושגים חשובים נוספים שחשוב לדעתך להזכיר? התפלגות מקסוול-בולצמן מוזגרת בהקשר ההיסטורי שלי ונראה לי שאפשר במקרה הזה להסתפק בכך.
בנוגע לנקודתיות:
  • ההיסטוריה: היה חשוב לי להבהיר לקורא מהו הרקע שמתוכו צמח התחום, כדי לא "להפיל" עליו אחר כך את חוקי התרמודינמיקה בתור "כה אמרו רבותינו". כאנלוגיה, ערך טוב על פיזיקת הקוונטים יזכיר גם את מודל בוהר ואת הנחותיו של פלאנק על גוף שחור בפרק ההיסטוריה. בהתחשב ביחס בין החלק הזה לשאר החלק ההיסוטורי. לגבי סיום כרונולוגי – לא מצאתי במקורות בהם עיינתי איזכורים לפיתוחים "גדולים" משמעותיים מאז, אולי משום שלא היו כאלה (נראה לי סביר להניח שהפזיקה הסטטיסטית, בגדול, היא תורה "גמורה" שכיום מתמקדים בה בבעיות ספציפיות ולא בעניינים מהותיים בקנה המידה ההיסטורי).
  • ארגודיות - יטופל.
  • מאגר – אותי לימדו שכל מאגר חום יכול להיות גם מאגר חלקיקים או לחץ, משום שטבעו לא משנה כל עוד הוא גדול כך שאז נוח להניח שמדובר פשוט בחלקיקים חמים. כדי לא לבלבל – יתוקן.
שוב תודה,
שמעון
הטיפול ברוב ההערות הסתיים, פרט לנקודה ההיסטורית, שעוד תבדק (אם כי אני מנחש, כאמור, שהתורה סיימה את התגבשותה המהותית כבר ולכן אין עוד חומר רב להוסיף, אם בכלל). לגבי התפלגות מקסוול-בולמן – נראה לי שאזכוריה ההיסטוריים מספיקים ושהזכרתה מעבר לכך היא מיותרת. אם יש הקשר בו אתה חושב שניתן להרחיב עליה, אנא הצבע עליו. שמעון - השאירו הודעה 09:48, 5 ביוני 2009 (IDT)תגובה

הערות[עריכת קוד מקור]

מכיוון שהנושא קרוב מאוד לליבי יש לי הערות רבות על הערך. לצערי אני לא בטוח שבתקופה הקרובה יהיה לי זמן לעבוד על הערך וליישם את ההערות בעצמי.

בפיסקת הפתיחה צריך לציין שהפיזיקה הסטטיסטית זכתה להצלחה עצומה בתאור מגוון אדיר של תופעות ולתת דוגמאות: התנהגות של גזים, מעברי פאזה, מגנטיות של חומרים, מוליכות ועל מולכיות וכו'. יש ציטוטים של פיזיקאים מהשורה הראשונה, אני לא זוכר בדיוק מי, שאומרים שהפיזיקה הסטטיסטית היא הענף שישרוד את הזמן הרב ביותר, היא תשאר גם אחרי שתורת היחסות והקוונטים יוחלפו בתאוריות מתקדמות יותר.

פיסקת ההיסטוריה, מה שכתוב בה הוא מצוין, ובכל זאת יש הרבה דברים שחסרים בה- מודל אייסינג ותאור הפרמגנטיות, שימושים של פיזיקה סטטיסטית בביולוגיה וכו'..

הפרקים 'עקרונות פיזיקליים' ו'גישה מתמטית' לא ברורים. לא ברור למה מכל הנושאים שיש לדבר עליהם נבחרו תתי הפרקים שמופיעים ולא ברורה הלוגיקה על פיה הערך בנוי. אני הייתי עושה את זה בצורה שונה לגמרי. הייתי פותח בפרק על 'תורת הצברים' - שהוא לדעתי הרעיון החשוב ביותר שעומד מאחורי הפיזיקה הסטטיסטית. לאחר מכן הייתי מפרט על הצברים השונים, ועל כיצד מגדירים את הגדלים הפיזיקליים מתוך הצברים השונים. את זה אני יכול לעשות אם הכותבים האחרים ירשו לי ויתנו לי יד חופשית.

לאחר מכן הפרק 'דוגמה ליישום' צריך להקרא משהוא כמו- ניתוח גז אידאלי, והוא צריך להיות אחד מסדרה של פרקים: קרינת גוף שחור, מודל אייסינג, וכו'...

בקיצור עוד רבה הדרך... טוקיוני 17:51, 26 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה

תודה רבה על ההערות. אטפל בפסקת הפתיחה בקרוב. אשמח אם תוכל לפרט את ה"וכו'" שלך בנוגע לפסקת ההיסטוריה קצת יותר כדי שאוכל להרחיב בנושא, כי אני בעצמי בניתי אותה לפי מקורות שהחליטו לציין רק את מה שמופיע בערך. לגבי "עקרונות פיזיקליים" ו"גישה מתמטית": הסדר והנושאים שהצגתי נוצרו תוך כדי כתיבה. אם הבנתי נכון, עיקר הבעיה שאתה רואה הוא בהצגת הדברים וארגונם. אם אתה חושב שתוכל לשפר זאת, אתה מוזמן בהחלט לטפל בנושא. לגבי פרק היישום, הדעה שלי היא שהערך צריך לרבות בקישורים פנימיים לכל הערכים הרלוונטים ולא לנסות "לתקצר" את כל הידע בתחום כדי לא "להתפזר" יותר מדי, לכן העדפתי לתת רק דוגמה אחת כדי להמחיש על קצה המזלג מהו הרעיון העיקרי ולתת לקורא שמתעניין אזכורים פה ושם (למשל, בפרק ההיסטוריה) לערכים רלוונטיים שנוגעים לנושא, כמו גוף שחור. בסופו של דבר, הערך בא להציג את ה"רעיון" של פיזיקה סטטיסטית וערכים ספציפיים יותר יש (או צריכים להיות) בשפע. שמעון - השאירו הודעה 09:53, 1 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
לגבי הכו' של פיסקת ההיסטוריה הדברים הראשונים שעולים לי לראש שבולטים בחסרונם הם ההיסטוריה של התפלגות פרמי דיראק והתפלגות בוזה איינשטיין. בכלל האם בוזונים ופרמיונים מוזכרים בערך? לשני המושגים יש היסטוריה מרתקת - התפלגות בוזה איינשטיין מתחילה בעוד אחד מארבעת המאמרים משנת הפלאות של איינשטיין, שלא רק שנותר רקע טוב יותר להבנת קרינת גוף שחור אלא גם חוזה את תופעת 'התעבות בוזה איינשטיין', תופעה שהצליחו רק עשרות שנים אחרי-כן לגלות ניסיונית - בגז אטומים באמצעות קירור על ידי לייזרים, וכן הצליחו להבין שתופעת על-נוזלים (superfluidity) היא בעצם התעבות בוזה-איינשטיין. בקיצור, שמעון, עוד רבה הדרך....
לגבי העקרונות הפיזיקלייים, אני מבין שאתה נותן לי יד חופשית? טוקיוני 10:02, 1 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
אתה יכול להתחיל להתפרע. שמעון - השאירו הודעה 11:04, 1 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
סלח לי שמעון - התחלתי לעבוד על זה ונגמר לי הכוח - ומכיוון שבימים אלו ממש אני באריזות לקראת יציאה לפוסט דוק בדנמרק לא נראה לי שאני אמשיך. ההסברים שלי יצאו יותר מדי מתמטיים ללא מספיק אינטואיציה, אבל כדי לשפר את המצב צריך עבודה הרבה יותר רצינית. בכל מקרה אני משאיר לך לראות איך לשלב את הדברים שכתבתי עם מה שכבר יש, ואני משאיר לך לכתוב את הפרק 'התפלגויות סטטיסטיות' שבלעדיו הערך ממש לא יכול להתקיים. טוקיוני 18:07, 1 באוקטובר 2009 (IST)תגובה

צברים[עריכת קוד מקור]

תחת הצבר הגראנד קנוני, אני חושב שפקטור גיבס לא מנוסח נכון. ירוןשיחה 18:18, 1 באוקטובר 2009 (IST)תגובה

פילוסופיה[עריכת קוד מקור]

רצוי להציג הפניות ביבליוגרפיות לסעיף זה בפרט. רצוני - שיחה 06:09, 7 בפברואר 2012 (IST)תגובה


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 02:11, 16 במאי 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 16:36, 25 בספטמבר 2013 (IDT)תגובה