שיחה:עובדיה מברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא עולה לארץ ישראל בה'רמ"ח אך נולד בה'רע"ב?? יש כאן סתירה. חגי אדלר 20:03, 25 במרץ 2007 (IST)

אין לי מושג, צריך לבקש הסבר מכותבי הערך. הוספתי כעת כמה הפניות מודרניות לספריו ומאמרים עליו. אחרי הכל אנחנו חיים בעידן האקדמיה, ואי אפשר לבנות רשימות ספרים רק מהוצאות בבני ברק ובשכונות מסויימות בצפון ירושלים, או אפילו בברוקלין.Alosha38 20:28, 25 במרץ 2007 (IST)

תאריך הלידה תוקן. דוד שי 20:47, 25 במרץ 2007 (IST)

אריאל טואף שיש לו כאן קישורית, זה לא הטואף ההוא

יש מי שיודע אם אריאל טואף, המקושר בתחתית הערך כאן, הוא לא אותו הטואף שמואשם בהצדקת הטענה האנטישמית על שתיית דם ילדים נוצרים בפסח? ולמה אני שואל? נו, הרי הפסח כבר מאחורי כתלנו, וצריך אולי להזהיר את ילדי הנוצרים, בארץ ובתפוצות. או, לחילופין, למחוק את ערכי הטואף הזה מהויקיפדיה.Alosha38 20:36, 25 במרץ 2007 (IST)

זה אותו אחד. על פי הערך הוא המומחה ליהדות איטליה. אפנה לכאן את המומחה שלנו - דני ונטורה. חגי אדלר 20:39, 25 במרץ 2007 (IST)

תודה חגי, מצויין, ושיהיה מהר, אולי ינצלו כמה ילדים נוצרים חפים מפשע. או לחילופין, יוקאו ויוקעו ערכיו של הטואף הזה מהויקי העברית.Alosha38 20:42, 25 במרץ 2007 (IST)

דני נלחם בו מלחמת חורמה, אבל הערך נשאר. מה לעשות, גם גרועים ממנו קיבלו ערך. חגי אדלר 20:43, 25 במרץ 2007 (IST)

אל נא באפך, Alosha38. יש תועלת במאמר. דוד שי 20:46, 25 במרץ 2007 (IST)

דוד, ראה מה שאלתי שם על "כיסוח" שלך. חגי אדלר 20:48, 25 במרץ 2007 (IST)

בחיי שלזה יקרא - נקיון ערב הפסח. התחלנו בתהיות על תאריכים בחייו של הברטנורא, והגענו, אני מקווה שעוד לא סיימנו, באחד החוקרים המסכנים ביותר. שמעתי שהוכרח לגנוז את ספרו, להתנצל, ומי יודע מה עוד.Alosha38 20:50, 25 במרץ 2007 (IST)

אני מאחל לכולכם - אני חוזר לכ-ו-ל-כ-ם - שלא תהיה לכם אף גלישה בחיים עד 120. ומכל מקום אם גלשתם כבר, וזה עלול לקרות לכל אחד החיים, שלא ירשמו את זה, אפילו ברמז בדף הערך של האבא. אריאל טואף הוא חוקר רציני. במפורש זה לא נכון שדני נלחם בו מלחמת חורמה. אני פשוט נוהג להתעלם משגיאות של אנשים - כל עוד שלא מרגיז במיוחד - וזה עדין קורה לי יותר מדי. נוכחתי לדעת שרוב האנשים לפעמים טועים ואין מקום לשמחה לאיד. לילה טוב. חג שמח וכשר. דני ‏Daniel Ventura‏ 22:11, 25 במרץ 2007 (IST)

לא מדוייק, העולם רעש וגעש עליו. הנה כאן *[1], וכאן *[2], ויש עוד המון.Alosha38 05:29, 26 במרץ 2007 (IST)

נכון ואולי בצדק. אם כי נדמה לי שהייתה פה הזדמנות פז לעלות על המוקד, אדם חסר ישע. וכי מה התועלת בהשחרת שמו: הנזק נגרם וספק אם חוקר אחר היה עושה כמוהו. כמובן, חוץ מאלה המביאים מפעם לפעם הוכחות לרצח שבויי מלחמה מצרים או ערבי לוד וטנטורה. נדמה לי שעל עלילות אלה, עדין לא צלבו חוקר אחד. הייתה הטעות. את הנעשה אין להשיב. ונביט קדימה בתקוה שזו תהיה המעידה האחרונה של מדען !!! וולחושש כי אולי ינצלו כמה ילדים נוצרים חפים מפשע - אנא חפש נושאים אחרים להומור. חג שמח וכשר. ‏Daniel Ventura‏ 05:56, 26 במרץ 2007 (IST)

כל הכבוד לסנגוריה המלבבת שאתה מלמד עליו. אבל שוב לא דייקת: את תדי כץ, המתחזה להיסטוריון, מקיבוץ מגל, שנפל ברשתו של אילן פפה מחיפה, צלבו ועוד איך! התואר נשלל ממנו, והוא גם שילם הרבה כסף לעמותת אלכסנדרוני, לאחר שהפסיד במשפט אזרחי כנגדם. וכל עבודתו הושמה ללעג ולקלס. רן אדליסט הוא בסך הכל עיתונאי בגימלאות, ומנקה ביבים ידוע. אבל אלה ואחרים הם נמושות מול חוקר בעל מוניטין מבר אילן, שנופל בפח, שמקים כנגדו את כל יהדות איטליה!Alosha38 06:23, 26 במרץ 2007 (IST)

להלן תגובתי ואני מקוה כי נוכל לסיים את הפרשה, אלה אם תרצה להמשיך:

ראשית, איני מלמד עליו סנגוריה. המעשה שעשה הוא חמור לכל הדעות.
שנית, יחד עם זאת, נדמה לי שיש גבול לרצון לחסל קריירה של אדם בשל טעות אחת ותהיה זו חמורה ככל שיהיה, לפחות כל עוד לא מעלים חוקרים על המוקד.
שלישית, בוודאי אין לזקוף זאת לחובת אביו בן 91, שיש לו זכויות רבות.
רביעית, הוא טעה. הודה.ועכשיו קדימה לנושא הבא !
חג שמח. ‏Daniel Ventura‏ 06:43, 26 במרץ 2007 (IST)

תודה וחג שמח וכשר, העונג להתפלמס איתך היה כולו שלי.Alosha38 07:01, 26 במרץ 2007 (IST)

אגב מה הבעיה כאן בתהיות על תאריכים בחייו של הברטנורא,. אני ממוכן לבדוק.‏Daniel Ventura‏ 22:11, 25 במרץ 2007 (IST)

"התאריך הקובע" למתן קידומת רב

מה "התאריך הקובע" למתן קידומת רב. רב אשי כן, רש"י כן, רבי עובדיה מברטנורא לא? חגי אדלר 20:51, 25 במרץ 2007 (IST)

ראה את השיחה הראשונה בארכיון הראשון שלי... בברכה, ינבושד.

קישור ממוקד יותר: ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 5. אמנם גם שם לא נגבע תאריך, אבל מסתבר שהום נמצא בין הסבוראים לגאונים. רש"י נקרא כך בגלל שכך רגילים לקרותו, בראשי תבות, ולר שייך להשמיט את ה-ר' (ש"י?!). בברכה, ינבושד.

כן הגעתי לשם... קראתי אבל אין קביעה מלבד "רבנים עתיקים" כמאמר גילגמש. מה זה? הוחלט אי פעם? אני מכיר רק את המונח רבי עובדיה מברטנורא. 600 שנה זה מספיק "עתיק" או לא? 1,000 שנה? בין הסבוראים לגאונים זו חלוקה טובה אך האם זה הוחלט? ואם לא, למה לא בין גאונים לראשונים, שנראה לי יותר טוב. חגי אדלר 21:04, 25 במרץ 2007 (IST)

לא שידוע לי, אמרתי זאת מסברא. תשאל את דוד שי (תפנה אותו לדיון כאן). יש גם "רבנים עתיקים" שכיוון שמוזכר שם או תואר אינם נזכרים עם "רבי", כמו: ר' שמעון בן יוחאי, ר' יוסי הגלילי; ודלא כרבי עקיבא, רב סימונא ודומיהם. בברכה, ינבושד.

הוא נראה בערך זה לאחרונה... נקווה שיגיב. חגי אדלר 21:16, 25 במרץ 2007 (IST)

הקריטריון שלי איננו "רבנים עתיקים", אלא אורך השם: רב שיש לו רק שם פרטי, למשל "עקיבא", יופיע בשם רבי עקיבא. ברגע שהשם ארוך יותר, למשל עובדיה מברטנורא או עקביא בן מהללאל, די בו, ואין צורך בקידומת רבי. ההתנגדות שלי לקידומת היא כללית, ואת "רבי" אני שולל כשם שאני שולל "ד"ר", "פרופ'" ו"אלוף (מיל.)". לפנים משורת הדין, במקרה שהשם מאוד קצר (מילה אחת), "רבי" מאריכו. במקרה או שלא במקרה, שני הקריטריונים מתלכדים, משום שבעיקר "רבנים עתיקים" מתאפיינים בשם פרטי בלבד. דוד שי 21:33, 25 במרץ 2007 (IST)

וכבר אמרו חכמים: גדול מרבי, שמו.Alosha38 05:23, 26 במרץ 2007 (IST)

"גדול מרבן - שמו" ואגב, אם ממש היינו מתעקשים, ניתן היה לקרוא לערך על רבי עקיבא בשם עקיבא בן יוסף. דניאל צבי 19:13, 26 במרץ 2007 (IST)

תודה על התיקון, ועל "התנאות המסייעת". פסוקי חז'ל חשוב שיובאו כצורתם, אבל גם חשוב שיידרשו לשונית בחופשיות. ובלטינית - ליצנציה פואטיקה - ההרשאה (לייסנס, רשיון, כפי שקראו לכך בימי שלוט הבריטים בארץ), שהשירה מקנה להתרחקות מהמציאות מצד אחד, אך גם ליצירתיות לשונית מצד שני.Alosha38 05:23, 27 במרץ 2007 (IST)

בתור אחד שמתעסק עם היסטוריה יותר מאשר פרוזה, יש לי דעות קצת שונות בעניין, אך אכן, אין כאן נזק גדול. דניאל צבי 17:16, 27 במרץ 2007 (IST)

עיר הולדתו של ר' עובדיה מברטנורא ?

בערך "יהדות איטליה" מצויין כי עיר הולדתו של ר' עובדיה מברטנורא היא כביכול ליבורנו מה המקור לנתון זה? האם לא נתון שגוי?

תאריך פטירתו

הוספתי את שנת פטירתו ה' ר"צ ע"פ הספרים: סדר הדורות ושלשלת הקבלה. למיטב ידיעתי מציינית את התאריך ג' בסיון אבל איני יודע מקור לכך.

לגבי ג' סיון, מדובר בתאריך חסר מקור שהומצא בידי בעלי עניין על מנת לקיים הילולא על הקבר (אני כותב מידיעה ומהיכרות אישית עם הממציא) יעקב135 17:24, 28 במאי 2007 (IDT)

מה?! מי הממציא? למה דווקא תאריך זה? יש לתעד עובדה זו לפני שהתאריך יתקבל כעובדה. שילוני 14:00, 29 במאי 2007 (IDT)

שינוי כותרת ערך

לדעתי זה ממש לא בסדר שכותבים "עובדיה מברטנורא" מה, הוא חבר שלכם??: צריך לכתוב "רבנו עובדיה מברטנורא" או "ר' עובדיה מברטנורא"!!! קצת כבוד!!! וכך גם אצל רבנים אחרים!

לא נהוג לתת בוויקיפדיה תארים בשם הערך - לא ר', לא ח"כ, לא עו"ד, לא ד"ר ולא פרופ'. איתי • הקלפיות פתוחות-בואו להצביע 15:12, 7 באוגוסט 2008 (IDT)

תאריך פטירתו

כפי הנראה התאריך המומצא-המוצע ג ' ב ס י ו ן נבחר עקב היותו אחרי ההילולות הנודעות,של רשב"י בל"ג בעומר (חי באייר), של ר' שלומ'קע זוויהלער ושל המסילת ישרים (בכו בו) ושל שמואל הנביא (בכח-כט בו)ואולי גם כי בו ביום נסתיימו השיפוצים באתר הקבר שנחשף (עכ"פ התפרסם) לאחרונה. מלבד זאת אין באמת כל מקור לכך. אם אכן ניתן לבוא בדברים עם "הממציא" שהוזכר, אל תמנעו טוב מבעליו ופרסמו את מניעיו. בשיחה עם עורך הלוח המונומנטלי "דבר בעתו", הרה"ג ר' מרדכי גנוט , אמר לי כי לא הביא כלל תאריך מחודש זה בספרו המהימן (במדור "דברי הימים" ליום זה, ג בסיון). בברכה, שאלתיאל תחכמוני, גבעת שמואל.

הממציא הוא דוד בארי יו"ר עמותת אלע"ד.שמואל - שיחה 12:29, 1 ביוני 2014 (IDT)

פרוש ר עובדיה על מגילת רות

ר עובדיה כתב גם פרוש על מגילת רות על הכריכה מוזכר גם שהיה מקובל אלוקי וכך גם רואים מפרושו

בתחתית עמוד זה כתוב שהיה אחיינו של מפרש המשנה. מר יואף - שיחה 12:26, 3 ביוני 2014 (IDT)

פירושו לעולם הבא

לפי דעתי ולאור הפירוש המקובל של הציבור לערך "עולם הבא", יש להוסיף בעריכה את קביעתו על המשנה (מסכת סנהדרין פרק י' משנה א') "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" ואני מצטט - "ועולם הבא האמור כאן הוא העולם הבא אחר תחיית המתים, שעתידים לחיות ולעמוד בגופם ובנפשם חיים נצחיים ...". לשיקולכם. כאשי - שיחה 11:22, 19 באוקטובר 2010 (IST)

עבודה נוספת.

בס"ד

זהו זה חברים, סיימתי לעת עתה, ולו כדי להצילו מבזיון..

יש עוד מה לעשות בערך: להלן מראי מקומות ספורים.

• אוצר ישראל בערכו
• קאסוטו בהצופה מארץ הגר.
• בונפיל לחיי היהודים על פי אגרותיו של הברטנורא
• אליאב שוחטמן - לביאורו של הברטנורה על המשנה חלק א'.
• אליאב שוחטמן - לביאורו של הברטנורה על המשנה חלק ב'.
• אלימלך הורביץ - הליכות היהודים במאה הט"ו על פי אגרות רבי עובדיה מברטנורא.
• "מאיטליה לירושלים - ע. הרטום וא. דוד. על אגרותיו ומסעותיו של רבינו עובדיה מברטנורא

וכמובן עוד המון חומר בכתובים, ובפרט אגרותיו המופיעות בוואריציות השונות.

בהצלחה, אני נעלמתי מפה שוב לתקופה ארוכה. מסיבות זהות. היו ברוכים. יהודה מלאכי • ויקיהדות • י"ב בחשוון ה'תשע"א • 22:26, 19 באוקטובר 2010 (IST)

משוב מ-12 בדצמבר 2012

המאמר של שוחטמן ר אליאב מקור 16 מעניין ומשכנע  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.121.172 21:27, 12 בדצמבר 2012 (IST)

תמונות מביקור בעיר בשנת 2012

• תמונות מביקור בעיר - 2012

• סיור בעיר

Daniel Ventura - שיחה 08:19, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

תמונות של הקבר בתקופה בה היה מוזנח

התמונות שמצורפות לערך הן מהתקופה בה הקבר היה מוזנח ואף מזוהם תדיר במכוון על ידי תשובי המקום. ראוי להעלות תמונה עדכנית מכובדת. מאחר ורבים פוקדים את המקום הן הן בביקורם את הקבר או בביקורם בנקבת השילוח לכן ודאי יימצאו מי שיכולים להעביר צילום מכובד של הקבר. מתייג את משתמש:דניאל צבי ו-משתמש:מרכז מידע הר הזיתים, בברכה מי-נהר - שיחה 12:44, 28 במאי 2017 (IDT)

על פסקנותו של הרע"ב

בתיאור הביוגרפי שבתחילת הערך כתוב שהרע"ב היה פוסק, האם יש למישהו מקור לזה? חוץ ממאמרו המעניין של א. שוחטמן (פעמים תשמ"ט) לא מצאתי שום מקור מבוסס לדבר. שוחטמן עצמו מאריך שם להוכיח כי הרע"ב היה גם פוסק ולא רק פרשן, אך נראה שהוא אינו מתכוון ל'פוסק' במשמעות הכרעת ההלכה, אלא לכך שדרכו להביא בסוף כל משנה את פסק ההלכה (דבר, שבמקרה זה ודאי שאין לראות בו אפילו שמץ של פסקנות, מכיון שכמעט כל פסקיו שם הם העתקה מפסקי הרמב"ם בפיה"מ. לדוגמא, במסכת שבת המכילה 24 פרקים, הרע"ב פוסק במחלוקת יותר ממאה פעם, ומתוכם, רק בשלוש מקרים פסקיו שונים מפסקי הרמב"ם בפיה"מ. דבר נוסף: גם כאשר הרמב"ם חזר בו במשנה תורה ממה שכתב בפיה"מ, הרע"ב העתיק את מ"ש הרמב"ם באותה משנה שם.) האם על מפעל שכזה יש לכנותו פוסק, ועוד בתיאורו הראשון ברשימה?