שיחה:ספר התניא

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לא הבנתי כיצד יכול היה רבי יעקב יוסף מפולנאה להתנגד לס' התניא באם נפטר לפני שזה יצא לאור?


אההמ. כדאי למחוק את התוספות ההזויות מהיום על הרבי שליט"א זצ"ל מלך המשיח הנוכחי ולשחזר את הגירסה השפוייה האחרונה. גימפל תם 19:14, 27 מרץ 2004 (UTC)

זה פשוט לא נכון מה שכתוב ש"בספר זה מואדרת ומועלית על נס דמותו של הצדיק וחשיבותו בקהילה, כאשר למעשה על פי הספר כל הציבור הם במקרה הטוב בינוניים" אם קורא המאמר למד את הספר, ודאי היה יודע שלאחר בירור הוא אומר שבתכלס צדיק ובינוני זה אותו דבר, רק שלבינוני יש יצר הרע, ובתור דוגמא מביא את רבה(א?)שהיה גדול אמוראי בבל שהעיד על עצמו שהוא בינוני. הוא אומר שבינוני זה לא בינוני סטטיסטי, בין הרשע לצדיק, אלא מטבע לשון. בינוני צדיק מאוד כמעט כמו ואפילו יותר מהצדיק, וההבדל הוא פנימי בלבד, וחבל על הרושם הראשוני שזה יוצר.

למען הדיוק: התניא אינו נדפס כפי צורת הדפוס הראשונה שלו בסלוויטא 1797, אלא כפי שהודפס למעלה ממאה שנה אחר-כך בווילנא 1800.איש פשוט

אתה יכול לשנות אם אתה חושב שמשהו שגוי. טרול רפאים 16:22, 15 יולי 2005 (UTC)
שיניתי, ולא רק... איש פשוט.

בתגובה לספר כתב ר' חיים מוולוז'ין את ספרו "נפש החיים" - זאת מניין?! על פי המידע שברשותי, נפש החיים דווקא מיישר קו עם התניא בכמה סוגיות (דוגמת הפולמוס אודות ה"צמצום") בניגוד לדעת רבו, הגאון מוילנא. אדרבא, כפי שהוכיחו כמה מחקרים לאחרונה (ראה מאמרו של נחום גרינולד ב"היכל הבעש"ט גליון ז'") כי נפש החיים לא היה אלא מהדורה מצונזרת של ספר התניא, ששאבה ממנו יותר מאשר כל ספר פילוסופי-מחשבתי אחר. איש פשוט

"היכל הבעש"ט" אינו כתב עת מדעי, אלא חסידי שש"ז 07:57, 20 יולי 2005 (UTC)
ראשית, המאמר הנזכר הוא מאמר מדעי, עם השוואות מדהימות בין הספרים. שנית, גם אם הוא נערך ע"י חסידים, לא יוצא מכלל "מדעי", לפחות בתחומי ההיסוטריה החסידית. אם שמו של יהושע מונדשיין (ספרן ראשי בספריה הלאומית בירושלים) מראשי הכותבים שם - לא מביע מדעיות, מהו מדע.

נוסף לכך, "היכל הבעש"ט" נקרא על-ידי רבים, והוא כתב-עת מבוקר מאוד - מה שבהחלט הופך אותו לאמין.איש פשוט

לעניות דעתי, הערך קרוב ביותר למושלם מבחינת אינפורמציה, ומהבחינה הזו הוא לא צקוק לתוספת עריכה איש פשוט

לא קראתי את המאמר בקפידה, אך מקריאה רופפת עולה שחסרים הרבה קישורים פנימיים. גילגמש שיחה 05:30, 20 יולי 2005 (UTC)
עברתי כעת שוב על המאמר, הקפדתי לקשר ככל יכולתי, לעניות דעתי המאמר אינו דורש עריכה נוספת איש פשוט
יהושוע מונדשיין הוא חסיד חב"ד, והעלון "היכל הבעש"ט" איננו מתימר להיות מדעי, הוא מקושר לצא"ח - צעירי אגודת חב"ד David 02:00, 22 אוקטובר 2005 (UTC)

ומה עם מחקרו של בועז אפלבוים גוי של חבד??????

למה דרוש עריכה???[עריכת קוד מקור]

אני לא יודע מה קרה היום, או מי החליט להתחיל לחלק תבניות בתוך ערכים. הערך יפה ומסוגנן היטב. למה הוא טעון עריכה???בן נון

התבנית נמצאת שם קצת יותר מחודש. הערך במצב לא רע, למעט הפסקה השניה במבוא (שהיא קצת מפותלת), ורשימת הספרים על התניא שנראית קרעים-קרעים וכדאי לסגנן אותה. הפרק האחרון (תוכן) קצר מאד, אבל זו כבר בעיה מסוג אחר. אחרי נגיעה קלה בשתי הנקודות הראשונות, אפשר לדעתי להסיר את התבנית. עוזי ו. 18:21, 18 ינואר 2006 (UTC)
חסר בערך זה תיאור מפורט יותר של ספר התניא

א.שינוי ההשקפה ביחס לתקופה שקדמה לו ב.השוואות בין ההסתכלות של בעל התניא לשיטות אחרות שהתחדשו באותם זמנים ג.חידושים מרכזיים לאורך הספר 1.תיאור מדויק ומוגדר ליחס בין העשיה בפועל לנפשיות 2. הגדרות מדויקות לתארים צדיק בינוני ורשע 3. השקפה מקיפה למהות השמחה ביהדות 4. הגדרת היחס בין קיומו של העולם למציאותו של הבורא (מה שמכונה אחדות ה') 5. מטרת היהדות (דירה בתחתונים) ועוד כל אחד מהחידושים האלה צריך להיות מצוין ובהרחבה בערך זה 107.127.46.46 07:33, 2 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא. אם הינך מבין בעריכה אנציקלופדית (אפילו בסיסית), תוכל לערוך בעצמך בתוך הערך, תוך הוספת מקורות לדברים.
אם אתה מעדיף שלא לערוך בעצמך, תוכל לכתוב ולפרט הכול בדף השיחה (כאן), יחד עם מקורות, ואנו נכניס את הדברים (העומדים בכללים) אל תוך הערך.
בהצלחה! ידך-הגדושה - שיחה 08:18, 2 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

בקישור לצמח צדק, משהו מתפקשש לי ואני לא יודע איך לעשות את זה. אם מישהו ישנה זאת - תבוא עליו ברכה (וגם יסביר לי איך עושים את זה. תודה בן נון 19:09, 18 ינואר 2006 (UTC)

מה בדיוק אתה צריך? לא הבנתי. אחיה פ. 19:52, 18 ינואר 2006 (UTC)
לכתוב שם של מישהו, שהערך עליו בויקיפידיה מוגדר אחרת (למשל: לכתוב רבי מנחם מענדל שניאורסון, אבל הערך שלו בויקיפדיה הוא הצמח צדק). באופן שיופיע רק המילים "רבי מנחם מענדל שניאורסון", אבל הקישור יוביל ל"צמח צדק". למשל.

תודה רבהבן נון 19:54, 18 ינואר 2006 (UTC)

כך : [[הצמח צדק|ר' מנחם...וכו']]. דורית 19:56, 18 ינואר 2006 (UTC)
אבל מאיפה מצאתם את הסימן הזה |  ??? שוב תודה בן נון 20:00, 18 ינואר 2006 (UTC)

| יוצרים על ידי לחיצה על המקש שמעל הקונטרול הימני, החץ, יחד עם מקש ה\ Pacman 20:02, 18 ינואר 2006 (UTC)

ראה תמונה:

Pacman 20:03, 18 ינואר 2006 (UTC)

ברוב המקלדות הסימן מופיע כמין קו מרוסק, כזה: . עוזי ו. 20:07, 18 ינואר 2006 (UTC)

תודה|||||.... בן נון 20:15, 18 ינואר 2006 (UTC)

גם רגש וגם אמוציות?[עריכת קוד מקור]

אפשר להסביר את העניין הסתום הזה?24.80.49.112 04:09, 17 יוני 2006 (IDT)

המקור הוסר[עריכת קוד מקור]

מפני חשש להז"י. ברצוני להעיר שבכלל זה ככל הנראה רוב הספרים שבמאגר אותו הסרתי, המכונה "אוצר 770". התוכן ישולב בכל אופן בגוף הערך. התמים הנעלההערות התמימים • י"ט בשבט ה'תשע"א • 22:12, 24 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

דבר ראשון, לספר התניא אין זכויות יוצרים, לאחר כלות "חמש שנים מיום שהודפס לראשונה", כידוע לכל חסיד חב"ד מתחיל. לגבי שאר האתר, במקום לחשוש לשווא, ברר אצל מנהל האתר. למיטב ידיעתי יש לו את האישורים הדרושים מבעלי זכויות היוצרים. הבעיה האמיתית היא עם האתר "היברו-בוקס" וגם באמת שווה בירור יסודי. --חיים נהרשיחה • כ' בשבט ה'תשע"א 16:59, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אני כרגע באמצע בירור הענין. בכל אופן דבריך על ספר התניא יכולים להיות נכונים אולי לגבי הטקסט (שהוא כבר בן יותר מ-70 שנה. לא הבנתי איך נכנסים כאן החמש שנים שכתבת). אבל לצלם ספר של הוצאה לאור זו הז"י. התמים הנעלההערות התמימים • כ' בשבט ה'תשע"א • 17:26, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
במה זה "הוצאה" אם אין על זה ז"י? --חיים נהרשיחה • כ' בשבט ה'תשע"א 17:35, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
לא הבנתי. התמים הנעלההערות התמימים • כ' בשבט ה'תשע"א • 17:55, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
מה המשמעות של מה שכתבת "לצלם ספר של הוצאה לאור"? הרי מדובר בהוצאה לאור של ספר שמכמה סיבות אין עליו זכויות יוצרים (בנוסף לזמן שעבר) וכיוון שכך, מה או מי הקנו למוציא לאור את זכויות היוצרים? --חיים נהרשיחה • כ' בשבט ה'תשע"א 17:58, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
כאשר עוברים 70 שנה - אין זכויות יוצרים על תוכן היצירה, אך צילום הוצאה מסויימת שלו מהווה הפרת זכויות יוצרים. (לדוגמה: התלמוד בבלי, בודאי שצילום דפי גמרא בהוצאה מסויימת (לדוגמא: עוז והדר) מהווה הז"י), והוא הדין לגבי מהדורת התניא שבהוצאת קה"ת. התמים הנעלההערות התמימים • כ' בשבט ה'תשע"א • 18:58, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
דבריי לעיל הם תגובה לגופו של ענין, לגבי ספר התניא עצמו. אך בכל אופן, הקישור האמור מפנה לתוספת לספר התניא, שאף נכתבה ב-70 האחרונות. התמים הנעלההערות התמימים • כ' בשבט ה'תשע"א • 18:59, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אין לקה"ת שום בעלות על העימוד ופג תוקף זכויות היוצרים חמש שנים אחרי שנת תקנ"ו. הרבי מליובאוויטש, שהיה גם יו"ר קה"ת, התיר וביקש את הדפסת התניא בידי כל יחיד ובכל מקום. ההדמיה לעוז והדר מגוחכת. --חיים נהרשיחה • כ"א בשבט ה'תשע"א 17:14, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אם לא ידוע לך העימוד הנוכחי אינו משנת תקנ"ו (אגב, התניא לא ראה את אור הדפוס כלל בתקנ"ו), וזכויותיו שייכות לקה"ת. ובכל אופן אתה מתעלם בזדון מכך שבכל אופן לא מדובר כאן בקישור לגוף התניא. וכמו כן עליך חובת ההוכחה לנכונות הדברים שאתה שם בפיו של הרבי מליובאוויטש, כמו להחלטתך כי הוא ממונה על אישורים והיתרים מטעם קה"ת.
בכל אופן, ממערכת קה"ת נמסר לי היום כי אין לאתר האמור שום רשות לפרסם אף ספר שיצא על-ידם, וממילא יש להסיר את הקישורים הנוגעים לענין זה מרחבי ויקיפדיה. התמים הנעלההערות התמימים • כ"א בשבט ה'תשע"א • 18:45, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
העימוד הנוכחי הוא משנת תרצ"ז, לפני למעלה מ-70 שנה (התניא ראה את אור הדפוס בשנת תקנ"ו, אך גמר הדפוס היה בשנת תקנ"ז). על מצבע הדפסת התניא תוכל לקרוא להנאתך בערך 'הדפסת התניא' בחב"דפדיה. את היות הרבי יושב ראש 'קה"ת' תוכל לשזוף בערך על הרבי בחב"דפדיה (המידע אכן היה חסר שם והוספתיו מהמקורות. תודות). לי ידוע בוודאות שעניין זכויות היוצרים מסודר (לא יודע איזה קה"ת שאלת) ולכן תצטרך להוכיח את דבריך. ודאתינן להכי, כדאי לברר את דעת קה"ת בעניין ההיברו-בוקס. חיים נהרשיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"א 21:05, 27 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
קיבלתי הודעה על כך בכתב מהנהלת קה"ת הראשית בארה"ב. זו המציאות. לענין הדפסת פורמט התניא הנוכחי, אם לא איכפת לך כבר הסברתי לך לעיל באריכות שבחלוף שבעים שנה פוקעת הזכות על היצירה (וזו אכן פקעה שבעים שנה אחרי ההדפסה הראשונה בתקנ"ז - כנראה אינך יודע את ההיסטוריה לאשורה, ספר התניא לא החל לראות את הדפוס בתקנ"ו. רק ההסכמות ניתנו לו בשלהי אותה השנה); בכל אופן, על צילום הפורמט הנוכחי בודאי חלים כל זכויות היוצרים שנרכשו ע"י רבי שלום דובער שניאורסון בשנת תר"ע (ולא תרצ"ו) מדפוס האלמנה והאחים ראם בוילנה, זכויות שנשמרו בידי בנו רבי יוסף יצחק שייסד את הנהלת קה"ת (ואף מינה את חתנו, הלא הוא הרבי, להיות מנהלה), המחזיקה בזכויות אלו כמובן עד עצם היום הזה. התמיםהערות התמימים • כ"ד בשבט ה'תשע"א • 20:58, 29 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
את ההודעה בכתב מקה"ת תפנה לחיים מהיברו-בוקס. אוצר 770 פועל בארץ ותמשיך לברר אצל קה"ת בארץ. אין משמעות ב"החזקת זכויות היוצרים" כאשר זו לא קיימת. חיים נהרשיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"א 01:35, 30 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
זה לא משנה היכן הוא פועל, הוא יכול לפעול מצידי בירח. הספרים הסרוקים בו יצאו בהוצאת קה"ת בארצות הברית ולא בארץ, כך שאין לכך כל קשר להוצאת קה"ת בארץ, ולפי הודעת קה"ת האמורה הרי שיש להסיר את הקישורים לספרים באתר המפרים את זכויות היוצרים. לגבי היברובוקס - לא זה נושא הדיון כאן, ואם אתה רוצה לברר אם הם מפרים זכויות יוצרים, אתה מוזמן לברר זאת בעצמך. הרב שלום דובער לוין מסר לי בכל אופן ש"חיים" מהיברובוקס נמנה על סגל עובדי ספריית חב"ד וסרק את כל הספרים בספריה, כך שאני מניח שהדבר נעשה בתיאום עם קה"ת, אם כי כאמור: אתה מוזמן לברר, וזה לא קשור לעניינינו. לענין התניא - דומני שכתבתי דיי לעיל, ובכל אופן זה הרי לא נוגע לעניינינו מבחינה פרקטית. בברכה, התמיםהערות התמימים • כ"ה בשבט ה'תשע"א • 15:27, 30 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
אני חוזר: הספרים הסרוקים יצאו בקה"ת בארץ ולכן הודאת קה"ת בחו"ל אינה רלוונטית דיו, בפרט שאני יודע שיש להם אישור. לגבי התניא, דומני שמומלץ מאוד לבחור חב"די לדעת שהתניא נשלח לדפוס בשנת תקל"ו. זהו. --חיים נהרשיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"א 19:43, 30 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
ליקוטי שיחות יצא בארץ? אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון) יצא בארץ? מהיכן האומץ לשקר במילתא דעבידא לאגלויי??
לגבי דבריך על התניא, למותר לציין שהם לוקים בגילנות, ואם תמשיך בדרכך זו לא אהסס להתלונן עליך. כמו כן התניא לא עלה על מכבש הדפוס, לא בתקל"ו ולא בתקנ"ו, אלא בתקנ"ז. זו המציאות ואתה יכול לבררה אצל חוקרי חב"ד השונים שהוציאו ספרים על התניא, כמו יהושע מונדשיין ועוד.
בכל אופן, הדיון איתך נעשה לי לזרא, אני חושב שהבהרתי את עצמי מספיק בכל הַתַּמְלֶלֶת הזו ולא אוסיף בלי נדר להתדיין איתך בנושא זה. כל טוב! התמיםהערות התמימים • כ"ה בשבט ה'תשע"א • 20:27, 30 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
גילונותו של ספר התניא מופיע בדף השער של ההדפסה הראשונה (ראה כאן) - תקנ"ו. --חיים נהרשיחה • כ"ט בשבט ה'תשע"א 19:04, 2 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
ידוע, ידוע, הדברים ידועים. ובכל זאת ספר התניא לא הודפס בסלאוויטה במשך השבוע וחצי שנותרו מאז כתיבת ההסכמות ועד לראש השנה של תקנ"ז. יתכן שהסימן לשנת ההדפסה נקבע כך מפני שכך מופיע בהסכמות הרבנים. אני חוזר שוב, את דבריי עד עתה לא אמרתי מהשערה (אגב, אני מניח שקביעתך על תקנ"ו נבעה מהכתוב בחב"דפדיה, ואכן הכתוב שם לוקה בטעות זו). בכל אופן, אם תרצה מקורות, אשמח לתת. ראיתי את דבריך במייל, פשוט עוד לא הספקתי להשיב, אל דאגה. התמיםהערות התמימים • כ"ח בשבט ה'תשע"א • 20:16, 2 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
הקביעה מתבססת על הנתונים העובדתיים (ומי ערב לך שזה לא נשלח לדפוס באותו שבוע), שכל עוד לא הוכח אחרת, אין לנו אלא מה שכתוב במפורש ואשמח לקבל מקורות (לגבי המייל, ודאי ידוע לך שזה "א צווייטע דין" לגמרי ואכ"מ). --חיים נהרשיחה • כ"ט בשבט ה'תשע"א 22:43, 2 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
אוקיי, אז אתה בעצם מאשש את מה שאמרתי, שהקביעה הסתמכה על חוסר ידיעה. ראה ספר השיחות ה'תש״ד עמ' 92-93. התמיםהערות התמימים • כ"ט בשבט ה'תשע"א • 15:53, 3 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
אין ידיעה יותר גדולה ממה שכתוב על שער ספר התניא עצמו מההדפסה הראשונה (המושג 'חוסר ידיעה' הוא בסיס ראשונה לקניית חכמה ואכ"מ). עיינתי גם במקור ומצאתי שם תימוכין לדברי ובכל אופן שום ראיה לדבריך. --חיים נהרשיחה • ל' בשבט ה'תשע"א 18:37, 3 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
במקור שהבאתי (אינני יודע מה ראית) כתוב כך: ”בשנת תקנ"ו היה ספר התניא מוכן בכתב, ובשנת תקנ"ז יצא לאור בדפוס”. התמיםהערות התמימים • כ"ט בשבט ה'תשע"א • 19:44, 3 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
ואיך ראית שם שזה לא נשלח לדפוס בתקנ"ו? --חיים נהרשיחה • ב' באדר א' ה'תשע"א 16:32, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
לא ראיתי ואף לא טענתי שזה לא נשלח לדפוס. בודאי שלאחר חתימת ההסכמות ביום שלישי פ' תבוא באניפולי, לקחו אותם אל בית הדפוס בסלאויטא שאינה רחוקה משם כ"כ. אך ההדפסה עצמה נעשתה לפי דבריו בתקנ"ז ולא לפני כן. וכנראה כיון שההכנה לדפוס (שזה כולל אגב את עיקר המלאכה בזמנו, קרי: סידור אותיות העופרת וכו') נעשתה בתקנ"ו, לכן נכתב כן בדף השער. גם אם תטען שדברי הריי"ץ אינם מדוייקים (חלילה), אתה מוכרח להסכים שרוב העותקים של התניא (15 אלף!) נדפסו בתאריך שאינו מתאים לכתוב בדף השער, כך שדף השער אינו מהווה אסמכתא לעניינינו. כמו כן, יש לקחת בחשבון שבהוצאות ספרים נפוץ מאוד חוסר התאמה בין שנת ההדפסה בפועל לפתח-דבר ודפי השער, כפי שניתן למצוא לרוב אף במהדורות התניא (ואף בימינו כידוע).
לסיכום: ניתן לומר שהתניא נדפס בתקנ"ז בלבד, בצירוף כל הפרטים המוזכרים - א) חלוקת הריי"ץ בין השנים לענין הדפסתו של התניא. ב) ההסתברות שיודפס התניא במשך שבעה ימי עבודה בלבד שנותרו מעת נתינת ההסכמה עד ראש השנה של תקנ"ז, לעומת כמעט שלשת החודשים של תחלת תקנ"ז עד לסיום ההדפסה בכ' כסלו. ג) ההכרח ששנת ההדפסה שבשער אינה מדוייקת לגבי רוב ההדפסה שבודאי נעשתה אחר כך. בכל אופן, אולי לא הייתי צריך להיות כה נחרץ, כתבתי זאת כקביעה עובדתית, כיון שבזכרוני היו דברי הריי"ץ האמורים. התמיםהערות התמימים • ב' באדר א' ה'תשע"א • 16:51, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
אתם מתווכחים עכשיו על זכויות יוצרים או על שנת הוצאה לאור? אם על זכויות יוצרים - אין זכויות יוצרים על ספר התניא. אגב, גם לא על שו"ע הרב (תשאלו את עז והדר וד"ל). אם השאלה היא מה שנת ההוצאה - תסכימו איתי שדף השיחה הוא לא מקום למחקר אקדמי בתולדות הספר העברי. צריך לציין את שנת ההוצאה הראשונה לפי שער הספר, תאריך הצנזורה וכו'. אם התאריך לא סביר, ולא מצאתם מחקר מסודר הדן בשאלה, תציינו את הבעיות בתיארוך בהערת שוליים. אני כבר אמצא לכם 20 תירוצים ריאליים. ‏DGtal17:01, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
אכן השיחה כאן חרגה מהמסגרת הויקיפדית. לענין זכויות היוצרים, ברור שעל הטקסט אין זכויות יוצרים. אבל על סריקת מהדורה מסויימת (אם בעליה שומרים על זכויותיהם גם אחרי 70 שנה) גם אין זכויות יוצרים? התמיםהערות התמימים • ב' באדר א' ה'תשע"א • 18:16, 6 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
החוק מפקיע את זכויות היוצרים לאחר פרק זמן קבוע. אין אפשרות למחבר (בדרך כלל ליורשיו) לשמר זכויות לאחר פקיעתם. מה שכן, אם אתר פלוני סורק ספר, ייתכן ויש לו זכויות על הסריקה הספציפית. זה כמובן לא מונע מכל אדם אחר לסרוק בעצמו את הספר כמה שבא לו. ‏DGtal00:03, 7 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
אני מבין. אז אם כך, מה קורה במקרה כמו זה של התניא? הספר עצמו יצא לפני מאות שנים, כך שבודאי אין עליו זכויות יוצרים. אך הוצאות התניא הנוכחיות הן אמנם צילום של תניא מלפני למעלה מ-100 שנה, השאלה היא האם ישנה הגנת ז"י גם על "דפוס צילום"? אם כן, הרי שהסריקה עליה היה הדיון, כמו כל סריקה רגילה (הנעשית מתוך מהדורות בנות פחות מ-70 שנה) מפרה את הזכויות. וגם אם לא, הרי הדברים מתייחסים רק לגוף התניא ולא לתוספות, שנוספו כולן ב-60 שנה האחרונות. התמיםהערות התמימים • ג' באדר א' ה'תשע"א • 16:34, 7 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
התמים, אתה בעצמך מבין את מה שאתה כותב? אם כן, תסביר לי מה ההבדל לעניין זכויות יוצרים בין "טקסט", "צילום", "דפוס צילום" ו"סריקה"?חיים נהרשיחה • ד' באדר א' ה'תשע"א 19:58, 7 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
שאלתי שאלה, זכותי. (ראיתי הרבה ספרים של דפוס צילום שכותבים "כל הזכויות שמורות", עד היום חשבתי שהם דוברי אמת. אז רצוני לברר זאת). התמיםהערות התמימים • ג' באדר א' ה'תשע"א • 20:33, 7 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
כן, אבל ניסיתי כמה פעמים לעיל לענות לך על שאלתך, ללא הצלחה. מה שראית שכותבים כל הזכויות, כפשוט שזה פוטוגרפיה מהמקורי וודאי שאינם צריכים למחוק השורה בגלל שפגה זכויות היוצרים. --חיים נהרשיחה • ה' באדר א' ה'תשע"א 18:25, 8 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
אתה צוחק?? אני מדבר איתך על רוב הספרים שראיתי בחיי מסוג "מהדורת צילום", שהם "מהדורת צילום" של מהדורות מתקופות שלא שמעו בהם על המושג זכויות יוצרים, מה קרה לך? פתח את הגמרא הכי קרובה אליך שהודפסה בדפוס צילום ממהדורת וילנה של שנת תרפפפ"ח (כלומר, לא אלו של "עוז והדר" ודומיהם, שהם בהקלדה מחודשת), ותראה בעמוד השני הודעה על כך ש"זכויות הצילום של מהדורה זו או חלק ממנה הם בבעלותנו הבלעדית ואין רשות לאיש להשתמש בהן מבלעדנו" (זה למשל בהוצאת טל-מן הנפוצה. אבל זכור לי ניסוח דומה מכל המהדורות השונות שראיתי, אם של ווגשל או של אשכול וכדומה). ודיגיטל החליט להתעלם לו משאלתי, מה קורה? התמיםהערות התמימים • ד' באדר א' ה'תשע"א • 19:27, 8 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
ההבדל בין עוז והדר לצילום של ספר התניא ברור ומיותר להסביר אותו לבן ישיבה (??). חיים נהרשיחה • י' באדר א' ה'תשע"א 19:14, 13 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

אוף, אתה מוציא אותי מדעתי מרוב תיסכול! אולי תקרא מה אני כותב? התמיםהערות התמימים • ט' באדר א' ה'תשע"א • 20:33, 13 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

אוי, אני ממש מצטער. ולגבי הציטוט, אני מבין שאתה מפריד בין ההוצאה המחודשת של 'עוז והדר' לבין ספרי התניא ה"מחודשים", האכן? חיים נהרשיחה • י' באדר א' ה'תשע"א 20:39, 13 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]
אני מבדיל בין ההדרה חדשה על כל פרטיה, דוגמת עוז והדר - שברור שיש להם זכויות יוצרים על כך; לבין דפוס צילום, שעד עתה חשבתי שיש גם כן זכויות יוצרים, ויתכן שטעיתי, דוגמת דפוס צילום התניא. ועל כך שאלתי האם ההודעה בכל מהדורות הצילום (לא עוז והדר!) על זכויות היוצרים, היא רק נסיון להטעות את הציבור ובאמת אין לה כל תוקף (וזה בהחלט קביל בעיני, אבל אני צריך הוכחה חוקית של ממש שהמציאות היא אכן כך, וכל עוד אין הוכחה כזו - אתייחס לסריקה מדפוס צילום כאל הז"י). התמיםהערות התמימים • ט' באדר א' ה'תשע"א • 20:49, 13 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

שיעורים בספר התניא[עריכת קוד מקור]

א. ספר זה מוגה על-ידי הרבי, מה שנחשב בחב"ד לספרו של הרבי. ב. יש שם הרבה הערות שנרשמו על-ידי הרבי.

הרבה חומרים הוגהו על ידי הרבי ואינם נחשבים לספריו (עיתון כפ"ח, לדוגמא, ועוד). אולי אפשר לציין בסוגריים נכתב על ידי הרב ויינברג והוגה על ידי הרבי. --חיים נהרשיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ג 13:23, 24 בספטמבר 2012 (IST)[תגובה]
אפשר לציין בקצרה (אם זה נכון) שספרים נוספים (לא יותר משתי דוגמאות) הוגהו על ידי הרבי ולכן נחשבים בחב"ד כספריו. נרו יאירשיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"ג • 12:48, 30 בספטמבר 2012 (IST)[תגובה]
נרו יאיר, חיים נהר כתב שזה לא נחשב לספריו של הרבי למרות שהוא הגיה את הספר. ר'ובןשיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"ג 13:20, 30 בספטמבר 2012 (IST)[תגובה]
דוגמא נוספת, מובהקת יותר. הספר "ואני תפילתי" שכתבו הרב מינדל, זכה להגהה פרטנית של הרבי ובכל זאת אינה נחשבת כספר של הרבי. --חיים נהרשיחה • כ"א בתשרי ה'תשע"ג 22:16, 6 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

פרוש לספר התניא[עריכת קוד מקור]

({{[]}})הספר "מודעות יהודית" שכתב הרב נדב כהן - פרוש לספר התניא. בהוצאת חיש הפצת מעיינות 31.44.130.43 17:25, 5 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]

מדת כל אדם[עריכת קוד מקור]

בתוך הערך: "מציג המחבר את דמות ה"בינוני" כמדרגה שאליה אמורים רוב בני-האדם לחתור". אבל לשונו של המחבר בספר (פרק י"ד): מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחריה כל אדם ימשוך. אם הכוונה "רוב" למעט צדיקים, יש לנסח מעט שונה שלא ישתמע כאילו יש כאלו שאפילו לדרגת בינוני אינם יכולים להגיע. לויצש - שיחה 00:13, 21 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

משוב מ-2 באוגוסט 2017[עריכת קוד מקור]

אצל האשכנזים רווח השם הפרטי "שניאור". כאן ברצוני לציין ולהדגיש שהמילה "שניאור" פירושה אינו "שני אורות", אלא שיבוש של המילה הספרדית "סניור" כלומר "אדון". לכן מן הראוי להמיר את שמם של השני-האורות בשם עברי מקורי אחר. 79.180.109.192 08:48, 2 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]

זו טעות נפוצה. אכן בקהילות ספרד, גם כאשר כתוב "שניאור" זה נקרא בפועל לעיתים "סניור", וגם כאשר זה נקרא "שניאור", זה אכן שיבוש מ"סניור". לרוב, בקהילות אלו, "סניור" או "שניאור" הם שם משפחה ולא שם פרטי.
שונה הדבר לחלוטין בקהילות אשכנז: כאן, השם הוא תמיד "שניאור" ולא "סניור". השם הוא תמיד פרטי-אישי בלבד, ומקור השם אינו מצוי כלל במילה הספרדית "סניור" שלא היה מוכר כלל בקהילות אשכנז, אלא במילה "שני-אור"- שני אורות.
הדברים הברורים הללו באים לידי ביטוי ברור באגרת של הצמח צדק (נכדו ובן ביתו של רבי שניאור זלמן מלאדי) אודות ההוצאה לאור של הספר תורה אור: "ושם המחבר נאה לו שניאו"ר כמו "ואהבת" בגימטריה שני פעמים אור. ידך-הגדושה - שיחה 08:07, 2 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

איך עושים הערה נורמלית?[עריכת קוד מקור]

משתמש ישן - שיחה 21:33, 14 בינואר 2018 (IST)[תגובה]

ראה עזרה:הערות שוליים. בברכה Levi-va - שיחה 21:48, 14 בינואר 2018 (IST)[תגובה]

השם הרשמי של הספר, שנקבע על ידי מחברו ובו הוא נקרא בדף השער, הוא: "לקוטי אמרים". בהדפסה השנייה נקרא הספר בשם "תניא", ובשם זה הספר התפרסם, אך בכמעט כל ההוצאות הבאות – עד ימינו – נקרא הספר בדף השער הפנימי בשם הרשמי והמדוייק "לקוטי אמרים" ולא בכינוי "תניא". הגיוני ששם הערך יהיה השם המוכר יותר, אך לדעתי עליו להפתח בשם הרשמי ולא בכינוי הנפוץ, כמקובל בערכי אישים (לדוגמא: החתם סופר. שם הערך הוא הכינוי, אך פותח בשם הרשמי: רבי משה סופר). אבגד חולק על כך. איש הישראלי - שיחה 05:47, 15 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

עוד מעט גם תרצה להחליף את שם הערך. ונעים להכיר 'בעל הלקוטי אמרים רבי שניאור זלמן מלאדי' ברוכים הבאים לעולם מקביל אבגד - שיחה 05:58, 15 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
דעתך: הערך אמור להפתח בכינוי הנפוץ; דעתי: הערך אמור להפתח בשם הרשמי והמדוייק. איש הישראלי - שיחה 07:03, 15 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
נראה שזה מורכב יותר: היה נכון לעשות ספירה מדויקת בספרים הראשונים שיצאו לאור מתורת רבי שניאור זלמן מלאדי, כגון לקוטי תורה ותורה אור ולבדוק כמה פעמים מופיעה המילה "תניא", כמה פעמים המילה סש"ב (=ספר של בינונים) וכמה פעמים "לקוטי אמרים". ידך-הגדושה - שיחה 12:03, 15 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אם כל העולם קורא לזה תניא אז אנחנו בויקיפדיה קוראים לזה תניא. כפי המדיניות המקובלת אבגד - שיחה 16:44, 15 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
בוא נעשה סדר: אין ספק שהשם המפורסם הוא "תניא". אני לא מציע לשנות את שם הערך, מכיוון שמקובל בוויקיפדיה לכתוב את הכינוי המוכר ולא את השם המדוייק (דוגמאות: רש"י, רמב"ם, החתם סופר, רש"ר הירש, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים; אך יש יוצאים מן הכלל, כמנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) – ולא הצמח צדק, אברהם ישעיהו קרליץ – ולא החזון איש). כל הדוגמאות הן מערכי אישים, לעומת זאת, בערכי ספרים המצב שונה (משנה תורה – ולא רמב"ם (ספר), שני לוחות הברית (ספר) – ולא של"ה), אך לכאורה אין סברא להבדיל ביניהם. הצד השווה שבכל הערכים המוזכרים, גם אלו ששם הערך הוא הכינוי, שהערך פותח בשם המדוייק והרשמי. לא בכינוי. לכאורה, כך אמור להיות גם בערך זה. לכן, מסתבר שלא משנה כמה פעמים נזכר השם "תניא" או "לקוטי אמרים" בשאר ספרי האדמו"ר הזקן, כל זמן שהשם שהוא עצמו כתב בשער הספר הוא "לקוטי אמרים" ותו לא. בשאר המקומות יכול להיות שהוא גם כן השתמש בכינוי המקובל ולא בשם הרשמי שהוא עצמו קבע. איש הישראלי - שיחה 00:36, 16 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
לא לגמרי ברור ש"לקוטי אמרים" הוא כינוי של הרש"ז מלאדי לספרו. יותר מסתבר שזה תיאור של הספר. הכינוי "ספר של בינונים" שגם מופיע בספר זה שהדפיס הרש"ז מלאדי, נראה יותר כשם הרשמי והכינוי של הספר. המשמעות: המחבר ליקט מפה ומשם אמרים וחיבר ספר של בינונים. ידך-הגדושה - שיחה 01:20, 16 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
דף השער של הספר פותח במילים: "ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים". נראה שהכוונה ברורה: שם הספר הוא "לקוטי אמרים", ושם החלק הראשון הוא "ספר של בינונים". כך פותח גם החלק השני: "ספר לקוטי אמרים חלק שני הנקרא בשם חינוך קטן". בחלק מהמהדורות (ראה: "לוח התיקון"), גם החלק השלישי נפתח במילים: "ספר לקוטי אמרים חלק שלישי הנקרא בשם אגרת התשובה". ועל פי שלושה עדים יקום דבר: שם הספר הוא "לקוטי אמרים", ולכל אחד משלושת חלקיו (שני החלקים האחרונים הם הוספות של בני האדמו"ר הזקן) יש שם אחר. איש הישראלי - שיחה 01:32, 16 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
עדיין לא מצאתי כל הוכחה ששם הספר העיקרי הוא "ליקוטי אמרים". כאמור, יותר מסתבר שמדובר בעיקר בתיאור של הספר: ספר שמלקט אמרים, או ספר הכולל ליקוטים של אמרים. "הנקרא בשם" נכתב דווקא על הכינויים "ספר של בינונים" או "חינוך קטן" ויותר מסתבר שהם שמות הספרים. כך או כך, שני החלקים האחרונים של הספר הם בוודאי לא "ליקוטי אמרים" וכנראה שלכן, התקבל יותר השם "תניא". ידך-הגדושה - שיחה 09:53, 20 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
"ספר של בינונים" ו"חינוך קטן" הם שמות של חלקי הספר, לא של הספר, כמפורש בפתיחת החלקים: "חלק ראשון הנקרא בשם" "חלק שני הנקרא בשם". "חלק ראשון" ו"חלק שני" של מה? של "לקוטי אמרים", כמובן, המפורש גם כן בפתיחות אלו: "ספר לקוטי אמרים חלק כו'".
להבנתי, כשהמחבר כותב בשער ספרו את המילים "ספר לקוטי אמרים" – כוונתו שזהו שם הספר. כנראה שלך הבנה אחרת. לאחר מכן נוספו לספר "אגרת התשובה" (שאף היא חלק מלקוטי אמרים, כנ"ל), "אגרת הקדש" ו"קונטרס אחרון", אך כל אלו נכנסים תחת השם הכללי של הספר: "לקוטי אמרים", שנשאר השם הרשום על השער גם במהדורות הבאות. ודאי שלא חלקים נוספים אלו גרמו לכינוי "תניא", שהתקבל עוד לפני שהוכנסו ההוספות.
סוף דבר, הנני להציע פשרה, שהערך יפתח במילים "ספר לקוטי אמרים – תניא" כפי שרשום בשער הראשון במהדורות קה"ת, וכפי שכתב הרבי ב"פתח דבר" למהדורות תש"ז ותשי"ד. יתכן ונכון גם להחליף את שם הערך לשם זה. אשמח לשמוע את דעתכם על שתי הצעות אלו, איש הישראלי - שיחה 22:12, 20 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
מה שהכנסת לתוך הערך זה פשרה מספיק גדולה. אבגד - שיחה 17:08, 21 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
גם "ליקוטי אמרים" במקור, הוא שם של חלקים מהספר ולא של שני החלקים האחרונים שלו. אבל התקבל כך לקרוא לכל הספר גם בשם "ליקוטי אמרים" וגם בשם "ספר של בינונים". עוד הערה: אם המחבר בעצמו כותב "הנקרא בשם ספר של בינונים", למה שאנחנו נשנה ונכתוב "ומכונה גם". כך גם לגבי ההמשך: אם הספר נקרא במקורו גם "ספר של בינונים", למה להשמיט זאת? מאידך, נכונה ההרחבה שבמקור נקרא כך או כך אבל בחיי המחבר התקבל השם "תניא". לא רואה מקום לשנות את שם הערך או את הפתיח. אלו צריכים להיות נאמנים לשם המוכר בציבור. ידך-הגדושה - שיחה 01:28, 22 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
  1. "ליקוטי אמרים" הוא שם הספר ("ספר ליקוטי אמרים"). שני החלקים האחרים הם הוספות לספר זה, שלא משנים את שמו.
  2. המחבר כותב ש"חלק ראשון" נקרא "ספר של בינונים". קריאת כל הספר על שם החלק הראשון – הוא כינוי בלבד.
בתקווה שתסכים לשחזר את עריכתך האחרונה, לפחות את העריכה השנייה שלך, כביכול "שמו המקורי של הספר הוא ... ספר של בינונים", איש הישראלי - שיחה 01:42, 22 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אפשר להחזיר לגרסה היציבה ולהשמיט כליל את הקטע "שמו המקורי של הספר הוא.." או לשנות ולכתוב "שמות חלקי הספר המקוריים הם "ספר של בינונים" "חינוך קטן" "אגרת התשובה" ו"ליקוטי אמרים". ידך-הגדושה - שיחה 20:22, 22 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
או כל אפשרות סבירה אחרת. איני עומד דווקא על הניסוחים דלעיל, אלא על תוכן נכון. ידך-הגדושה - שיחה 20:39, 22 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
היות שנראה שלא מגיעים לעמק השווה. לבנתיים החזרתי לגרסה היציבא אבגד - שיחה 09:43, 23 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
מוסיף דבר מעניין: בלקוטי תורה של השבוע שעבר (בלק), בדף סח' עמוד א, מופיעים המילים הבאות: "וכמו שכתוב בספר של בינונים חלק ב'". נראה שאדמו"ר הזקן קרא לעיתים גם לחלק השני (וכנראה גם לשלישי) "ספר של בינונים", בגלל שגם התוכן של חלק זה מיועד בעיקר לעבודת הבינונים בתפילה ובהתבוננות בגדלות הבורא. ידך-הגדושה - שיחה 01:25, 14 ביולי 2022 (IDT)[תגובה]
ראו ברשימת רבי מנחם מנדל שניאורסון, "שם הספר ושם חלקיו", שנדפס ב"הוספות" לספר התניא. איש הישראלי - שיחה 02:15, 14 ביולי 2022 (IDT)[תגובה]

ר"א סטראשלא - אדמו"ר חב"ד?[עריכת קוד מקור]

למה ספרו של רבי אהרון מסטרשלה, נמצא תחת הכותרת "פרושי אדמור"י חב"ד"? יש לתקן זאת, הוא לא אחד מאדמור"י חב"ד. 2001:550:221E:88BE:BAF8:2111:2800:B7BC 21:04, 30 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]

בעקבות מחלקותו עם דובער שניאור הקים אהרון הורביץ חצר חסידית נפרדת שנודעה בתור "חב"ד - סטרשלה" (להבדיל מחב"ד - לובביץ') והוא היה האדמו"ר שלה. מקווה שעזרתי פיטר פן - שיחה 🍂 21:10, 30 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]

זיופים מכוונים על ידי המתנגדים? בבקשה להביא מקור[עריכת קוד מקור]

בתחילת הפיסקה 'מהדורות ותרגומים' נכתב בערך כך: "בשנת תקנ"ה (1795), הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זיופים מכוונים של התניא החליט רבי שניאור זלמן להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים."

בדקתי בחב"דפדיה ושם נאמר כך:

המתנגדים חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני הגאון מווילנה שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בעלי העניין, כלומר חסידי חב"ד, מכל מקום, מי שכתבו ערך זה שככל הנראה נמנים על מחנה זה, לא מסתפקים בטענת הזיופים המכוונים של המתנגדים אלא מוסיפים נימוק נוסף. עובדה זו גורמת לי לחשוד באמינות המידע על המתנגדים שזייפו את הספר בכוונה תחילה והלכו לגאון עם הכתבים המזוייפים. טוב יהיה אם טענה זו תגובה במקור. תודה. טל ומטר - שיחה 02:19, 15 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]

מדובר במסורת מקובלת בקרב חסידי חב"ד, אך שתי הסיבות נרמזות יפה בספר עצמו: "(1) מחמת התפשטות הקונטרסים ההם בקרב כל ישראל בהעתקות רבות מידי סופרים משונים (2) ומחמת ריבוי העתקות שונות – רבו הט"ס במאוד" (הסכמת ר' משולם זוסיל מאניפאלי), "אחר שנתפשטו הקונטריסים הנ"ל בקרב כל אנ"ש הנ"ל בהעתקות רבות מידי סופרים שונים ומשונים, הנה ע"י ריבוי ההעתקות שונות רבו כמו רבו הט"ס במאוד מאוד" (הקדמת המלקט). אני מקווה לחפש בספר הביבליוגרפי על התניא של יהושע מונדשיין, לבדוק אם הוא כתב על הנושא. אי"ש | שו"ת, כ"ד בשבט ה'תשפ"ג ; 02:30, 15 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]
איש הישראלי יקר, תודה על התשובה הזריזה. מבין שאתה מסכים איתי שאין ללמוד עובדות היסטוריות מרמזים מעין אלה.
ואגב, עליך נאמר, מי שלומד תורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום... טל ומטר - שיחה 07:16, 15 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]
חיפשתי קצת. לא מצאתי מקור מחקרי (או מחקרי-תורני) העוסק בנושא. לדעתי, ניתן להשאיר את המידע, כולל הבהרה שמדובר במסורת חב"דית. אי"ש | שו"ת, כ"ה בשבט ה'תשפ"ג ; 18:47, 15 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]
@טל ומטר, ערכתי את הפסקה. אשמח לשמוע את דעתך. אי"ש | שו"ת, כ"ה בשבט ה'תשפ"ג ; 18:59, 15 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]
@אי"ש יקר עתה זה נראה יותר טוב. אבל אם תרצה כדאי אולי ורצוי לקחת משם גם את ההמשך שבמהלך ההעתקות נופלות טעויות באופן טבעי. יישר כחך. טל ומטר - שיחה 19:25, 15 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]
פרט זה מופיע תחילה: "בעקבות טעויות שנוצרו בשל ההעתקות הרבות", ולא כחלק מהמסורת (כיוון שזה מפורש במקורות הקדומים), והמסורת החב"דית טוענת "שהיו גם זיופים מכוונים". אני חושב שדי בזה. אי"ש | שו"ת, כ"ה בשבט ה'תשפ"ג ; 19:33, 15 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]
@אי"ש. הצדק עמך. יישר כחך. טל ומטר - שיחה 19:35, 15 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]

בעיה בקישורי ארכיון בערך (אוגוסט 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:35, 16 באוגוסט 2023 (IDT)[תגובה]