שיחה:סנהדרין

תיקונים שונים

כתוב לערך במקום בערך בפיסקה הראשונה.

1. המילה Synhedrion ביוונית, משמעותה פשוט "מועצה" ולא "מועצת זקנים".
2. הציטוט מהמקרא היה ארוך מדי, והוא נכתב עם ניקוד, שלא מוצג היטב בדפדפנים. קיצרתי בשני מקומות (באמצעות הסימן ...), וכתבתי את הפסוקים מחדש בכתיב מלא, עם אזהרה מתאימה במראה המקום.
3. במקום אחד היה כתוב שמספר חברי הסנהדרין היה 70. הנחתי שמדובר בטעות ותיקנתי ל-71.
4. היותו של מרדכי היהודי חבר בסנהדרין (של זמנו) אינה עובדה, אלא מסורת.

Dror_K 21:26, 29 אפר' 2005 (UTC)

לגבי 3. - למעשה יש מחלוקת בגמרא אם הסנהדרין היו בני 70 או 71 חברים. הלל 20:46, 2 נובמבר 2005 (UTC)

המשך דף השיחה היה קשור לחידוש הסנהדרין והועבר לשיחה:חידוש הסנהדרין כרם יהושע 17:33, 23 נובמבר 2005 (UTC)

פרופ' הלל ויס: על הסנהדרין החדשה היה מאמר מקיף בעיתון הארץ מאת נדב שרגאי תחת הכותרת: "עכשו שיש סנהדרין מי צריך בג"ץ". המאמר התפרסם ב3.11.05 כמו כן היתה כתבה מקיפה בJerusalem Report לפיכך לא רק ערוץ שבע ומקור ראשון מתייחסים לסנהדרין והעיקר הסנהדרין אינו חס ושלום שלי. להקמתו היו שותפים אישים רבים ובאופן בו זמני. אני מבקש להזכיר את הרב צבי עידאן שהיה הנשיא הזמני הראשון, מחבר הספר עשות משפט שאילולא הוא לא היה קם הסנהדרין. וכן הרבנים דב שטיין, מזכיר הסנהדרין, הרב ישי באב"ד, פרופ' מרדכי כסלו, הרב נחמן כהנא ועוד ועוד.

כנראה שבאמת הגיעו ימות המשיח, אם הלל וייס רואה בעיתון "הארץ" גושפנקא. סנהדרין, אגב, היא לשון נקבה (כמו מילים רבות שבאו מיוונית דרך לשון חז"ל). Dror_K 22:20, 27 נובמבר 2005 (UTC)

70 ?!

ציטוט: "(ויש גורסים: שבעים דיינים)". מי זה ה"יש גורסים"? מישהו יכול להסביר? אם לא - אני מציע למחוק את זה.

"ר"י (רבי יהודה) אומר סנהדרין של שבעים ומשה עמהן מן המניין..." (בבלי, סנהדרין, ג, ה). כלומר, אם אני מבין נכון, רבי יהודה טען שדי בשבעים דיינים בסנהדרין כיוון שאין צורך למנות מחליף למשה רבנו. Dror_K 13:54, 10 פברואר 2006 (UTC)

לא מהסיבה הזו, אלא מפני שמשה הוא חלק מהשבעים. הלל 14:13, 10 פברואר 2006 (UTC)

אני לא מכיר אף דעה כזו שישבו 70, למה אף אחד לא מוחק את זה? אריקל 06:14, 10 מרץ 2006 (UTC)

אריקל, הבאתי לך את הציטוט הרלוונטי על מגש של כסף. הבעיה היא שאני בבורותי לא יודע איך לפרש אותו. האם ר' יהודה סבר ש-71 דיינים כללו את משה רבנו, ועל כן בדורו די ב-70 דיינים כנגד שבעים הזקנים, או שהוא סבר שבדורו יש למנות 71 דיינים כנגד 70 זקנים וגם כנגד משה רבנו. אני חושש הידיעות שלי בתלמוד ובפרשנות לתלמוד אינן מספיקות כדי להחליט מהו הפירוש הסביר יותר לדבריו. Dror_K 08:17, 10 מרץ 2006 (UTC)

אכן קיימת דעה שבסנהדרין גדולה ישבו שבעים איש בלבד, וזוהי דעתו של ר' יהודה: "ומנין לגדולה שהיא של שבעים ואחת? שנאמר "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" ומשה על גביהן [בנוסף ל70 הזקנים]- הרי זה שבעים ואחת. רבי יהודה אומר: שבעים"(סנהדרין פרק א' משנה ו'). ר' יהודה גורס כך משום שדרש את הפסוק "ונשאו אתך" שנאמר בהקשר זה לכך שלא ישב משה בסנהדרין, ולכן נשארים רק שבעים. מקווה שכעת הכל נהיר. gal_m 08:50, 10 מרץ 2006 (UTC)

הוספות שונות

חייבים להוסיף על: 1. חברי הסנהדרין (כיצד נבחרו, תכונות אופי, צורך) 2. מי שימש בסנהדרין (כגון התקופה שכמעט כולם היו צדוקים) 3. חידוש הסנהדרין (דעת הרמב"ם, הנסיונות לסמיכה מחודשת) 4. ראש הסנהדרין (נשיא, ראש הישיבה) 5. ההקשר למושג כנסת גדולה (להזכיר לפחות את דעת ר. מרגליות..) אריקל 06:17, 10 מרץ 2006 (UTC)

מדובר במסכת שלמה בתלמוד שוודאי נכתבו לה תלי תלין של פירושים. בתור מי שלמד תלמוד רק על קצה המזלג, אני קורא לכל מי שהידע שלו רחב יותר להוסיף מידע לערך. הנקודות המעניינות שהעלת הן כיצד התבטאה המחלוקת בין הפרושים לצדוקים במינוי הסנהדרין, מי היו ראשי הסנהדרין, אבל כל הדברים האלה יכולים להיכתב רק על-ידי מי שבקיא בנושא. כל שהוא צריך לעשות הוא ללחוץ על "עריכה" ולהוסיף. לגבי חידוש הסנהדרין, יש ערך מיוחד העוסק בנושא. Dror_K 08:21, 10 מרץ 2006 (UTC)

הבנתי. יש לי מקורות על הדברים (ביחס לחברי הסנהדרין, ראש הסנהדרין וכנסת גדולה), זה פשוט דורש זמן ועריכה.. בתקווה שמישהו יוסיף את זה ואני אוסיף את החידושים שלי... ושמחתי לדעת שיש ערך על חידוש הסנהדרין, אולי אני אצטרף (לסנהדרין..) אריקל 08:47, 10 מרץ 2006 (UTC)

צריך לארגן את כל החומר אחרת. הסעיף "חברי הסנהדרין" נובע מהתקן ההלכתי ולא ממקור הסטורי (לשון אחרת: הרצוי ולא בהכרח המצוי), וצריך לקצר ולתמצת אותו.

צריך גם להגדיר את המושג התנ"כי "זקנים", האם מובנו שיפוט הלכתי או מדיני, ומה יחסו לכהנים, שבתנ"ך יש להם מעמד גם כחכמי הלכה (בהקשר זה מומלץ לעיין בהקדמת הראי"ה קוק לספרו "עין איה"). השם "סנהדרין" כמובן שימש רק בבית המקדש השני, אבל סמכויותיה ותפקידיה קשורים למסורת על תפקיד זה ממתן תורה ועד אז.

טיפול רציני בערך דורש ידע במסכת סנהדרין וגם עיון במקורות שצויינו בסוף הערך.עזר - שיחה 17:02, 17 בדצמבר 2009 (IST)

"מצוות בית שיהיו בו כהנים ולוויים"

הערך הנ"ל אוחד לערך הנוכחי. להלן התורמים לפי סדר חשיבות התרומה לערך, פחות או יותר: משתמש:פרץ הכהן, משתמש:Nachy, משתמש:טישיו, 108.6.72.123. Nachy • שיחה 22:28, 7 באפריל 2012 (IDT)

שיחה "מצוות בית דין שיהיו בו כהנים ולוויים"

להלן תוכן דף השיחה של הערך הנ"ל, שאוחד לכאן:

לעניות דעתי אין סיבה שיהיה על נושא זה ערך עצמאי, ויש לשלב אותו בערך סנהדרין. אם לא תהיה התנגדות אשמח לעשות זאת. Nachy • שיחה 17:26, 1 באפריל 2012 (IDT)

מכיוון שבמניין המצוות מצווה זו מנויה כמצווה עצמאית, ולאור כמות החומר, נראה שמוטב שיהיה ערך עצמאי. טישיו - שיחה 20:43, 1 באפריל 2012 (IDT)

תוכל להפנות למקור שם זה נמנה? Nachy • שיחה 20:52, 1 באפריל 2012 (IDT)

ייתכן שטעיתי (לשון הרמב"ם הטעה אותי "ומצווה"). עם זאת, די בסיבה השנייה, לכאורה. טישיו - שיחה 21:12, 1 באפריל 2012 (IDT)

כמות החומר יכולה בקלות להצטמצם לפסקה. Nachy • שיחה 00:49, 2 באפריל 2012 (IDT)

אם תוכל לשכתב את הערך ולאחד, לא אתנגד. טישיו - שיחה 01:30, 2 באפריל 2012 (IDT)

הרמב"ם קובע שקיים עניין שבסנהדרין ישתתפו כהנים ולוויים, ובזה מסתכם כל עניין הערך. כל ההרחבות על עגלה ערופה, עד שקר וסוגי הדינים השונים שנקבעים בירושלים, לא קשור בכלל לדין הכוהנים, אלא לדין הכללי של סנהדרין הגדולה שבירושלים. Nachy • שיחה 01:43, 2 באפריל 2012 (IDT)

המלבי"ם ראוי לציטוט גם אם הרמב"ם חולק. טישיו - שיחה 07:23, 2 באפריל 2012 (IDT)

שלומכם ירבה; למה מוכרח שהרמב"ם חולק על המלבי"ם? וגם הרמב"ם כותב "מצוה". בכל אופן מעניין כי גירסת הספרי הוא "מצוה" וכן מצטטים מעריכי המדרש הגדול והמדרש תנאים וכן נושאי כלים של הרמב"ם כמקור לדבריהם. מן הראוי אולי גם להביא דעתו של האברבנאל שאומר כעובדה ש"רוב" שופטי הסנהדרין היו כהנים ולויים (ואי אפשר לומר שהיה משוחד כי היה מבני שבט יהודה (-: ). לסכם הייתי אומר שבלי עייון בלשונות שאר מוני המצוות איני רואה סיבה לאיחוד. חג כשר ושמח--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• י"א בניסן ה'תשע"ב • 01:40, 3 באפריל 2012 (IDT)

פרץ, נשמה, אני מוכרח לכתוב לך: אני לא יודע אם הסגנון שאתה כותב מתאים לוויקיפדיה. אתה מאוד חזק בענייני הלכות כהונה, אבל פה זו לא אנציקלופדיה הלכתית שצריך לכתוב ערך על כל הלכה והלכה. במבט רחב יותר צריך להבין שזה נושא מאוד ספציפי שהוא פרט מסוים בתוך המכלול של הלכות כהונה. לא מדובר בהלכה מאוד בולטת, ובספרות הפוסקים היא מוזכרת רק ברמב"ם, וזה רק "עניין" ולא חובה. שאר הספרות שהבאת היא של דרושים ושל פירושים נחמדים - לא הלכה.

עצה ידידותית: אני חושב שהאנציקלופדיה ההלכתית ויקישיבה הרבה יותר תתאים לסגנון הערכים שאתה רוצה לכתוב, ואני ממליץ לך לעבור לכתוב שם. זהו קישור לאתר. Nachy • שיחה 01:46, 3 באפריל 2012 (IDT)

הסרת קטע

ציטוט של פרשנות מגדל עוז: "והמדרגה השלישית שאין למעלה ממנה כשהיא משולשת בשלשה יודעין לדבר ולהורות כיבנה" אין משמעות כפי המובא כאן בערך וגם אין טעם לומר שהוא מפרש את מאמר מדרש התנאים. ―לא הוזן פרמטר עבור המשתמש/ת או האנונימי אשר שכח לחתום, או שהוזן פרמטר אנונימי לא מזוההמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוא בהחלט כן מפרש כך.

שים לב להצעתי: לאחד את הערך הנוכחי עם הערך כהן. Nachy • שיחה 01:39, 3 באפריל 2012 (IDT)

הסבר להסרת החלונית והכנסת תוכנה לפתיח

ראשית, הציטוט שהופיע בחלונית היה של הרד"צ הופמן ולא של פילון האלכסנדרוני. שנית, המעיין שם בעמ' שכג יראה שמדובר בטענה מהותית אודות מבנה הסנהדרין, הגורסת כי הכהן היה הסמכות העליונה אליה פנו בשאלות קשות, כדי שישאל באורים ותומים. לפיכך הכנסתי את הטענה לפתיח. Nachy • שיחה 00:21, 5 באפריל 2012 (IDT)

― סוף העברה

מדוע לא נזכרים המקורות לכתוב בסעיף "ייסודה ומיקומה"?

הדברים האמורים בסעיף הזה שנויים במחלוקת ואינם חד משמעיים. ראוי לפחות לציין את המקור עליו מתבסס הכותב כאן...