שיחה:סבירות

ערך זה צוטט בפסק דינו של בית משפט השלום ברחובות בתיק תאמ (רח') 28785-01-16‏ סקיילקס קורפוריישן בע"מ נ' מהא עסלי, שניתן על ידי כבוד השופט/ת אייל דוד ביום 11 בנובמבר 2017

הורדתי משפט מתוך הערך, כי לא הבנתי אותו:

"כאשר נדרשת פעולה בסבירות היא לקיחת כל האפשרויות והערכים המתנגשים בניהם ולאזן בניהם."

עשו בו כרצונכם. טלפון 23:34, 14 דצמבר 2005 (UTC)

הקטע הבא אינו מבוים והוא מועתק מהערך, לשם הוסף ע"י משתמש אלמוני לפני למעלה מחודש. כל המעוניין להשיבו לערך מתבקש לשכתבו בהתאם. ליאור 18:06, 26 במרץ 2007 (IST) :

סבירות מהי? היא מושג מתמטי, שבאינטרפרטציה היישומית המקובלת שלו ובתנאי אי-ודאות, מכמת את הסבירות להתרחשות מאורע כלשהו. מדידת ההסתברות של מאורע מסוים נעשית בסקאלה שבין 0-1. מאורע שלא אפשרי הוא 0 או 0% ומאורע שאפשרי הוא 1 או 100%. ישנם 3 סוגים של סבריות : יש סבירות של אמונה יש סבירות מדעית ויש הגיון עכשיו לפי האמונה יש 100% לקיום האל הקדוש ברוך הוא ולפי ההגיון 0% לפי מדע יש סבירות לפעמים 80% 70% אך לא 100%. עכשיו הדעה הרווחת היא התפתחות מהפצץ הגדול המפץ הגדול מהאנטי חומר מנוקדת זמן סינגולרית (התחלתית) ואין לדעת מה היה לפניו עם תשאל פיזקאי מה היה לפני המפצץ הגדול או כל מדען שמכבד את עצמו יגיד לך שלא היה כלום על אין בכך הגיון ופה המדע נעצר כי זה רק תאוריה תאוריית ההתפתחות המקרית. יש גם את תאוריית ההתפתחות התובענית שהיא מאמינה בכוח יוצר בראשית שברא עולם ב -6 ימים ולא יודעים עליו כלום ופה האמונה נעצרת ומשאירה מקום להגיון ופה הסבירות מתחרפנת. לדוגמה : מה הסבירות שיבוא עכשיו גמל סורי ויוצא עליך סכין יפנית ויגיד אין סבירות ?. יש סבירות מפני שתמיד יש סבירות גם עם זאת סבירות של כ-0.00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000001% מפני שלפני האמונה עם הקדוש ברוך רוצה הכול יכול לקרות וזהי אינה דרך טבע לפי ההגיון זוהי סבירות אפסית וגם לפי המדע אך נשארה לנו האמונה לפי האמונה יש סבירות לכל דבר וגם יש סבירות של כ 100% לדברים מסוימים כגון קיום האל הקדוש ברוך הוא. יש סבירות לקיום של אלוקים פרסונלי (אישי) והיא 0% מפני שאנו מאמינים בקדוש ברוך אחד ויחיד של עם ישראל ולא באלוקים עשה זאת בעצמך,יש גם טיעון אנטולוגי (שמוכיח את קיומו של האל בכך שאומר שעם אנו איננו יכולים לחשוב על דבר יותר גדול מהאל אז אין יותר ממנו לדוגמה אם אנו יודעים שלשולה לב ולדוגמה כל הלבבות בם בצבע אדום אז לשולם יש לב אדום אותו דבר באלוקים אלוקים הוא קליל המעלה וקיום היא אחת מהמעלות מכאן שיש אלוקים). שאלה נוספת מה הסבירות שאתה/את לא קורא/קוראת או מישהו מקריא לך את זה עכשיו יש סבירות אך היא כמעט אפסית לפי המדע יש סבירות של 0% כנ"ל להגיון לפי האמונה יש אפילו 100%.

חוסר חשיבות

יש להמיר את הדף הזה בדף פירושונים ליפנה אל המושגים הסתברות, נורמה ואולי עוד איזה מושג. כל השאר פשוט מלל מיותר. לא פלא שכבר חמש שנים לא מצליחים לנסח את הדף הזה בצורה נורמתיבית. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 20:27, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

מדובר במשמעויות אחדות שיש זיקה הדוקה ביניהן, ולכן ראויות לערך העוסק בהן, ולא די בדף פירושונים. דוד שי - שיחה 08:10, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

אם תצליח לתת לערך ניסוח בהיר, סביר שתשכנע אותי. בינתיים, הערך לא משכנע ולי זה לא נראה שאפשר לשפר אותו. בהצלחה!. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 09:14, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

מה קשור הסתברות? התוכן האינציקלופדי היחיד בפוטנציה שאני רואה הוא "סבירות משפטית", כי זה באמת מושג במשפטים אם אני זוכר נכון. השאר לויקימילון. ‏Setreset • שיחה 08:06, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

אלא שערך כזה כבר קיים פה: האדם הסביר. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 19:38, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

דף פירושונים נשמע מתאים, והוא יכול לעסוק בזיקה שבין המושגים. "האדם הסביר" הוא הפירוש המשפטי שזכרתי. האם ניתן להציג מקור לשימושים האחרים, לדוגמה "סבירות החלטות כאקטיביזם שיפוטי"? ‏Setreset • שיחה 20:05, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

"סבירות נמוכה"

האמנם הערכת "סבירות נמוכה" של אמ"ן הייתה כושלת? "בטח, הרי למחרת פרצה מלחמה". לא כל כך בטוח. אתה עומד לזרוק זוג קוביות, ושואל: מה הסבירות שיצא 6:6 ? אני אומר: סבירות נמוכה, פחות מ-3%. אתה זורק את הקובייה ויוצא 6:6. "ההערכה שלך הייתה כושלת", אתה צוהל. כאן אין ספק שההערכה שלי לא הייתה כושלת. א-פריורי הייתה זו סבירות נמוכה, אך שונה מ-0, ולכן המאורע עלול להתרחש, גם כאשר הסבירות נמוכה. בעניין מלחמת יום הכיפורים, כולנו חכמים לאחר מעשה (א-פוסטריורי), אך האם גם לפי הנתונים שהיו בפני אמ"ן בעת שהוציא את ההערכה, הייתה זו הערכה כושלת? הרושם הוא שכן, אבל את זה צריך להוכיח. דוד שי - שיחה 09:10, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

הערך הזה לא צריך להיות דיון פסאודו-מדעי בהסתברות, ולא דיון על פרוץ מלחמת יום כיפור. הוא צריך להסתמך על מידע מהימן ורלוונטי. אפילו המשפט הראשון ("סבירות היא הערכה גסה של הסיכוי או הנאותות להתרחשות של אירוע") דורש מקור. לדעתי לקחו בלבול בשפה היומיומית בין סבירות להסתברות, וניפחו אותו לחצי ערך. ‏Setreset • שיחה 09:32, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

הערך הזה היה ערך לשכתוב מזה כמה וכמה שנים. מבחינתי, אם לא מוצאים לו מקורות עוד השבוע, אפשר להפוך אותו לדף שדן רק בסבירות משפטית, לדף פירושונים או סתם למחוק. אם אתם מתעקשים על שכתוב, אעזור לכם ככל יכולתי, אבל מצב הערך הנוכחי הוא פחות או יותר כל יכולתי בתחום הזה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 11:21, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

הערכת אמ"ן הייתה כושלת משום שראש אמ"ן ביטל את דבר המומחים הכפופים לו והשמיע לממונים עליו מה שנעים להם לשמוע. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 11:22, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

מדידת סבירות

האם כל המושג "סבירות של 80%" הוא אינטואיטיבי בלבד? ניתן כאן דוגמא מה הסבירות שאני לא קיים? "0% כי זו סתירה מבחינה לוגית", ומה הסבירות שהמחשב שאני כותב בו לא קיים? "לא ניתן לשער אבל ודאי שואף ל-0%" מה הסבירות שהבסיס העשרוני נקבע כדי שתצא התוצאה הזו 12 לחלק 3 שווה 4, 56 לחלק 7 שווה 8? . "בערך 0.1%" האם כך הוא משחיתים נמאסתם - שיחה 13:25, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

פירסומת?

"תורת הסבירות במשפט היא שם ספרו של יובל אוזני המחזיק שני כרכים – ספר שראה אור בחודש אפריל שנת 2012 בהוצאת 'בורסי'. המחבר נטל על עצמו את המשימה הסבוכה לבחון מושג זה – בחינה מושגית ורעיונית – וכן לדון בהרחבה על אודות יישומיו, שימושיו והשלכותיו השונים והרבים בתחום תורת המעשה ובמסגרת המשפט. ריבוי השימוש במושג זה במשפט ומופעיו הרבים בחקיקה, בפסיקה ובספרות המשפטית, לנוכח עמימותו, מעוררת תהיות רבות, אך המחבר מראה כי לפחות בתחום המשפט הפרטי והפלילי השימוש במושג זה הוא בגדר הכרח לא יגונה. בתוך כך דן המחבר בסיבות הרבות להידרשות המשפטית למושג זה, וכך אף למושג "האדם הסביר", וכן הוא דן בהרחבה בהיבטים מושגיים, קונספטואליים ופילוסופיים אחרים, הסמוכים לאלה. בכרך הראשון דן המחבר במושג הסבירות במשפט ובתורת המעשה, דיון מושגי ורעיוני. הוא מציין תפיסות פילוסופיות ומשפטיות של המושג, ומראה כי מושג זה סובל מאפס תוכן. כמו כן כרך זה כולל דיון נרחב ב"סבירות הפרטית". את הכרך השני הוא מקדיש עד תומו ל"סבירות המינהלית", המהווה היום נורמת-על בתחום המשפט הציבורי, ועילת התקיפה המרכזית כנגד אקטים מינהליים לסוגיהם, כדי כך שהיא דחקה לקרן זווית את עילות התקיפה הקלאסיות שרווחו עד ליסודה." זה צריך להיות בערך? יש לכתוב את מסקנותיו ולציין אותו כמקור (אם הוא בכלל מוסמך) משחיתים נמאסתם - שיחה 13:17, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

מחקתי את הפרק הזה, אבל השארתי הפניה לספר בפרק "לקריאה נוספת". דוד שי - שיחה 15:59, 14 בספטמבר 2017 (IDT)