שיחה:נישואי תערובת ביהדות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ביטלתי עריכות של Khturyk שקובעות שהאיסור על נישואי תערובת בתורה רלוונטי רק לנישואים עם עובדי עבודה זרה, בניגוד לפרשנות ההלכתית, ושמזכירה תקדימים של נישואי גיבורי התנ"ך עם בנות נכר תוך התעלמות מההסתייגויות שבמקרא מנישואים אלו. הגישה שלפני ימי בית שני נישואי תערובת היו נורמה מקובלת, כבר מיוצגת בפרק "במקרא" בהרחבה בדברי חוקרי המקרא חנן בירנבוים ויאירה אמית, ואין צורך לערבב הסברים אישיים לגבי מה פשט המקרא. בברכה, גנדלף - 00:48, 27/12/18

עריכה שגויה[עריכת קוד מקור]

בהתייחס לעריכה הזאת:[1]

  1. אם כבר מציגים את לשון התורה במקום את הפרשנות ההלכתית המקובלת, התורה לא אוסרת נישואים עם "כנענים" אלא עם "יושב הארץ".
  2. נישואים לממזר, או של כהן וגרושה למשל, אסורים הלכתית אבל אפשריים. לעומת זאת נישואים בין יהודי וגויה או בין יהודיה וגוי (כמו גם נישואים חד-מיניים למשל) כלל אינם אפשריים. למחוק את זה ולכתוב רק שהם "כלל אינם אסורים" זה שיבוש.
  3. 'מסגרת יחסים אישותית', שמוזכרת בערך כשיטת הרמב"ם, היא איסור תורה ולא איסור שנוסף במהלך השנים.

לכן אני משחזר חלקית את העריכה. בברכה, גנדלף - 01:04, 25/02/19

” אינם נחשבים עשיית הרע בעיני ה', וכן גם הופעות של גורמים ממוצא זר בתוך ישראל, כמו: צֶלֶק העמני (ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ז), אוריה החתי (שם, לט), ועוד. ” על הנישואים של אוריה החתי עם בת שבע נחשבו רע. בפרשנויות השונות כמו של אלשיך על שמואל מזכרוני, נאמר כי דוד נענש בשל שאפשר לאוריה החתי אחת מבנות ישראל, ועל כן, בחר ה' לתת לו את מי שנועד לו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]