שיחה:נאום רבשקה
הוספת נושאמעבר מלשון עבר ללשון הווה[עריכת קוד מקור]
עברתי על הערך והגהתי אותו קצת. הערך יפה ומסודר, אבל הפריע לי שבאמצע הפרק "הנאום" ישנו מעבר מדיבור בלשון עבר ללשון הווה:
תחילה, הביעו תרתן, רב-סריס ורבשקה רצון לשוחח עם מלך יהודה חזקיהו, אך יצאו אליהם אליקים בן חלקיהו (האחראי על בית המלך), שבנה הסופר (שר החוץ של ממלכת יהודה) ויואח בן אסף ("מזכיר הממלכה"). על פי ביאורו של הרב עדין אבן ישראל, הסיבה לכך היא שבשנים אלו היה מקובל כי מלך אינו יוצא לקראת שר של מלך אחר.
רבשקה מתחיל את נאומו בקריאה אל חזקיהו מפי סנחריב, אותו הוא מכנה "המלך הגדול... הוא טוען כי...
הפסקה הראשונה שציטטתי מדברת בלשון עבר (הביעו, יצאו) והפסקה השניה מדברת בלשון הווה (מתחיל, מכנה, טוען). נראה לי שצריך שתהיה לשון אחידה בכל הפרק העוסק בנאום. מתייג את כותב הערך העיתונאי המנטר ואת בעלי הידע בניסוח. עמד • שיחה • כ' בניסן ה'תשפ"א • 12:24, 2 באפריל 2021 (IDT)
- עמד, תודה רבה על ההערה ועל התיקונים. תיקנתי מה שנשאר. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 12:50, 2 באפריל 2021 (IDT)
- ישר כח! עמד • שיחה • כ' בניסן ה'תשפ"א • 16:24, 2 באפריל 2021 (IDT)
אחרית דבר[עריכת קוד מקור]
ערך מענין מאוד. חסרה לי פסקה שמתארת מה קרא אחר כך. איך נגמר משא זה של סנחיריב. אני יודע שיהודה לא הוגלתה, אבל לא יודע פרטים. האם חיזקיה שילם כופר לסנחריב למשל?
בנוסף, מענין לדעת, מה ידועה על האירועה ממקורות הסטוריים חוץ תנכיים?
תודה רבה, רמי (Aizenr) - שיחה 08:36, 5 ביולי 2021 (IDT)
- Aizenr, בפסקה "אזכורים במקרא" כתוב בקצרה ובדרך אגב כיצד נגמר הסיפור ומה גרם לסנחריב לחזור לארצו מבלי לפגוע בירושלים, ובצורה מפורטת אתה יכול לקרוא על כך בערך מסע סנחריב בארץ ישראל#המצור על ירושלים. מסכים שצריך לזה פסקה נפרדת, אם היה לי כח הייתי עושה את זה. עמד • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשפ"א • 15:25, 5 ביולי 2021 (IDT)