שיחה:משה הכהן מלוניל

העברה לטיוטה

בערך כתובה עובדה אחת בלבד: שהוא כתב ספר השגות על הרמב"ם. זה מתאים ל"הידעת", לא לערך בוויקיפדיה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 14:14, 2 במאי 2022 (IDT)

קצרמר לגיטימי. 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:3570:5DE0 14:56, 2 במאי 2022 (IDT)

התו השמיני הרחבתי. 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:358F:9AEC 15:10, 2 במאי 2022 (IDT)

משתמש:התו השמיני 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:358F:9AEC 15:10, 2 במאי 2022 (IDT)

ההרחבה לא שינתה את העובדה שבערך עדיין לא כתוב כלום על נשוא הערך. זה ערך על הספר שהוא כתב, וזה כבר עניין אחר. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 15:14, 2 במאי 2022 (IDT)

זה נהוג בערכי יהדות. מטרונום בעלי הידע ביהדות 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:358F:9AEC 15:16, 2 במאי 2022 (IDT)

ראה לדוגמא אשר קרשקש. 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:358F:9AEC 15:19, 2 במאי 2022 (IDT)

זה לא נהוג בערכי יהדות, או בכל נושא אחר, לכתוב ערך המדבר על נושא אחר מהכותרת. לדוגמא, תראה את הערך על עקיבא איגר המפורט, לא כמו הדוגמאות שלך. אם תרצה, תוכל לכתוב ערך על הספר, אבל כרגע כמות המידע לא מספיקה. Zozoar - השיחה שלי - התרומות שלי - הצטרפו למיזם המחוזות 15:20, 2 במאי 2022 (IDT)

ברור שכשידוע על חייו אפשר לפרט, כאן לא ידוע כמעט על חייו. ראה את הפסקה שהוספתי. 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:358F:9AEC 15:22, 2 במאי 2022 (IDT)

ההיגד שהערך מכיל עובדה אחת איננו נכון. (לא אימתתי את המידע כולו, אבל זה נושא אחר). לפי התוכן הכתוב בערך ישנו בו מידע בעל משמעות על דמות מימי הביניים מחכמי לוניל, רבותיו-תלמידיו-חיבוריו-זמנו-מקומו,העוסקים בזיהוי חיבורו, הערך במצבו הולם להופעה במרחב הערכים. ובעל חשיבות בדומה לערכים על שאר חכמי פרובנס בני התקופה. מי-נהר - שיחה 15:24, 2 במאי 2022 (IDT)

אני לא רואה שמץ הצדקה להעברת הערך לטיוטה. העברה לטיוטה נחוצה כשהערך פגום (מכיל מידע שגוי, כתוב בשפה עילגת וכדומה). הערך שלפנינו אינו פגום, ומכיל מידע שאינו קיים במקום אחר באינטרנט הגלוי לגוגל. כיוון שכך הערך מכיל את התועלת המרבית שביכולתנו לתת לקורא בשלב זה. הרחבתו תשמח מאוד, אבל גם במצבו הנוכחי הוא מועיל במרחב הערכים.

אם הערך קצר מדי לטעמכם (גם לטעמי) אגיד שבאנציקלופדיה העברית משה הכהן מלוניל כלל אינו מוזכר, כך שיחסית אליה זהו ערך ארוך למדי. היעדר המידע מהאנציקלופדיה העברית מגביר כמובן את חשיבות הערך שלפנינו. דוד שי - שיחה 15:27, 2 במאי 2022 (IDT)

דוד שי ניסח זאת בצורה הטובה ביותר. Biegel - שיחה 21:24, 2 במאי 2022 (IDT)

מסכים עם דוד שי Yyy774 - שיחה 10:02, 3 במאי 2022 (IDT)

מסכים עם דוד שי --- אני - מה? - ב' באייר ה'תשפ"ב 17:11, 3 במאי 2022 (IDT)

כל מי שלמד אפילו שנה בישיבה גבוהה, מכיר את השם הזה. לא להעביר לטיוטא. אפי ב. 17:18, 3 במאי 2022 (IDT)

ערך שכתבתי על דמות זו - לשימושכם

בתזמון מדהים כתבתי היום ערך על דמות זו, משום שלפני כמה ימים ראיתי שאין עליו ערך. באתי כעת להכניסו לויקיפדיה, והנה אני רואה שיש ערך טרי... מצרף את מה שכתבתי, ועשו עם זה מה שתרצו.

רבי משה הכהן מלוניל היה מחכמי פרובנס במאה ה- 12, נפטר ד'תתקנט (1199). כתב הערות על ספרי הרמב"ם, בדומה להשגותיו של הראב"ד, והן מכונות "הגהות הרמ"ך".

בכתב היד של ההגהות מצויות הגהות על ששה ספרים בלבד מתוך ארבעה עשר ספרי "היד החזקה" לרמב"ם. לא ידוע בבירור האם הרמ"ך כתב הגהות גם על שאר הספרים. החיד"א (שם הגדולים, ערך: רבינו משה הכהן) מציין "שראיתי בכתב יד השגות הרמ"ך למאות ולאלפים על הרמב"ם", אולי גם הגהות שאינן בידינו כיום.

לפי הנכתב בספר יוחסין הגהות הרמ"ך הגיעו לידי הרמב"ם עצמו והוא השיב עליהן. החיד"א (שם הגדולים, ערך: רבינו משה הכהן) משער שהשאלות הידועות שהופנו אל הרמב"ם על ידי "חכמי לוניל" היו לאמיתו של דבר שאלותיו של הרמ"ך.

ההגהות מצוטטות לרוב במגיד משנה ובכסף משנה, והוזכרו גם ברשב"א ובריטב"א וראשונים נוספים. ההגהות נדפסו לראשונה בשלמותן בשנת ה'תש"ל (1970) כספר בפני עצמו, ולאחר מכן נדפסו על גליון הרמב"ם במהדורת פרנקל.

בהגהותיו מזכיר הרמ"ך מספר פעמים את חידושיו על התלמוד ("חדושין שלי", "קונטרס שלי"), אולם הללו לא הגיעו לידינו.

הרמ"ך החשיב מאוד את מנהגי ישראל בכלל ומנהג מקומו בפרט, ומספר פעמים העיר על הרמב"ם רק על סמך המנהגתבנית:הערהדוגמאות בהלכות ברכות פרק יא הלכה טז;. אחת מהגהותיו המפורסמות היא על הלכת הרמב"ם (איסורי ביאה כ יג) שאדם הטוען שהוא כהן אינו נאמן על כך, ואין להעלותו לתורה ככהן על פי דברי עצמו עד שיביא עד התומך בדבריו. הלכה זו מבוססת על התלמוד, ואילו הרמ"ך משיג עליה: "תמה, דמנהגנו להאמינו לקרוא בתורה ראשון", והוא מסביר את הטעם לשינוי מההלכה התלמודית. במגיד משנה שם כתב שזהו מנהג טעות שאין לסמוך עליו, אולם הרמ"א (אבן העזר סימן ג סעיף א) פסק כדעת הרמ"ך, וכך נהוג היום בכל עדות ישראל.

לקריאה נוספת

הגהות הרמ"ך ירושלים תש"ל, עמ' רא-רח.