שיחה:משה הכהן אבן ג'יקטילה
הוספת נושאשיר היין המצוטט[עריכת קוד מקור]
מהטקסט בשיר המצוטט נראה ברור מאוד שהשיר רומז לעניינים של קבלה, ולייחס אותם לשירי חשק (שירי יין בכללם), נראה תמוה. ידוע שהביטוי שירי חשק הוא שלילי בהקשר ההלכתי. מישהו רוצה להרחיב? Dafuki - שיחה 19:47, 30 ביוני 2014 (IDT)
- זה שיר יין, לא שיר חשק. הוא משבח את היין תוך שימוש במושגים קבליים. מה רע בזה? Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:56, 1 ביולי 2014 (IDT)
- שירי יין במקורות היהודיים מתכוונים לשירים של אנשים שיכורים, לא שירים שרומזים לקבלה - כלומר יחס שלילי. מה גם שמתוכן השיר הנ"ל, נראה שהוא לא מדבר כלל על יין, רק על עניינים ידועים. יין = סוד בגימטריה. ששים ועשרה = מספרים עם משמעות קבלים (לא זוכר בדיוק מה זה 60, אבל 10 זה הספירות) Dafuki - שיחה 21:34, 21 ביולי 2014 (IDT)
יש גם שפחות העריכו[עריכת קוד מקור]
כותב האברבנל בפירושו על זכריה פרק י פסוק ח
אבל הראב"ע בעקשותו כתב יהודה ויוסף הם הבאים מאשור אל בית שני, וכן פירש ורבו כמו רבו הנשארים בגלות בארץ נכריה ומאשור אקבצם שהלכו שם מפחד היונים והורד גאון אשור שלא ימשלו בישראל מפחד החשמונאים. ראה גם ראה החכם הזה בכמה מהמרמות בא ובדרך חושך וצלמות בפירוש הכתובים האלה כדי להכחיש אמתת הגאולה העתידה, ומאין לו שבאו מאשור לבית שני מבני יוסף כי זה לא נזכר בשום ספור בעולם ואילו היה הדבר כן היה יוסף בן גוריון מתעדן בספורו: ואם יפרשו על אותם בני אפרים שנשארו במלכות יהודה ולא הלכו לאשור הנה אלה כולם יכנו הכתוב בשם יהודה כי מאותו מלכות נעשו ואיך בבית שני יעשה חלוק בעבורם מיהודה ומיוסף, כל שכן שהכתוב אומר ומאשור אקבצם יורה שמשם יבואו בקבוץ גליות ועליהם בפרט לרבויים אמר והיה כגבור אפרים, ואמר בפירוש והורד גאון אשור ומתי ירדה, אלא שכלל דבריו בזה הוא חסרון אמונה לא חסרון ידיעה בפשט הכתוב האמתי והוא נתפתה לדברי רבי משה אותו הכהן און שהיה סובר שכל הנבואות נתקיימו בבית שני ונמשך לדבריו פתוהו ויפת אלון סויסה - שיחה 15:46, 22 ביוני 2022 (IDT)