שיחה:מרכז מוסאוא - לזכויות האזרחים הערביים בישראל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני שנה מאת מגבל בנושא קטגוריה: זכויות אדם

הבהרת חשיבות[עריכת קוד מקור]

הפרט היחודי העיקרי בערך הוא הדף על שינוי ההמנון וכו' שחיבר ש"זכה בעיקר לתגובות שליליות" אין שום הצדקה לערך. בית השלוםשיחה • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 15:50, 24 ביוני 2009 (IDT)תגובה

לפי הערך כרגע הם השתתפו בדיון בכנסת, הוציאו הודעות לעיתונות ונייר עמדה. האם זה מספיק? נרו יאירשיחה • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 17:42, 24 ביוני 2009 (IDT)תגובה
ארגון בעל נוכחות בציבור הערבי (לא רק בחיפה). גוף המרכז כמה מהוגי הדעות הערבים בישראל ומה שיש להם להגיד משפיע וישפיע על המדיה ואופיה. אשר44 - שיחה 19:16, 26 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
למשל - דיון מיוחד התקיים ביום שני 6.7.09 בכנסת בנושא

תקציב המדינה לשנים 2009 – 2010 וחלקם של האזרחים הערבים. הדיון התקיים ביוזמת ח"כ אחמד טיבי, בשיתוף עם מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים והוועד הארצי לרשויות המקומיות הערביות. אשר44 - שיחה 19:22, 26 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

כיצד אתה מגדיר "בעל נוכחות"? לגבי ההשתפתות בדיון בוועדה בכנסת - מאות אם לא אלפי גורמים שונים עושים זאת בשנה. האם זה מספיק עבורנו? נרו יאירשיחה • ט' בכסלו ה'תש"ע • 22:28, 26 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
ארגון ותיק וידוע. 4700 תוצאות בגוגל. ‏Ori‏ • PTT00:23, 27 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
זה אכן ארגון ותיק ומוכר בתחומו, ובניגוד לכל מיני ארגונים קיקיוניים הוא מוזכר פעמים רבות בתקשורת בהקשרים שאינם זניחים. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:24, 27 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
חשיבות הובהרה על ידי שלושה משתמשים אחרים מהכותב. ‏Ori‏ • PTT00:27, 27 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

שם הערך[עריכת קוד מקור]

השם שונה לאחרונה לגירסה שגויה ללא ספק. אני עדיין מתלבט אם צריך לתקן ל"מרכז מוסאוא" - כך כנראה כותב הארגון את שמו בעברית; או "מרכז מוסאווא" - כך ככל הנראה התעתיק הראוי. נרו יאירשיחה • י' באדר ה'תש"ע • 18:16, 24 בפברואר 2010 (IST)תגובה

אם כבר סוטים מהשם הרשמי (כן, השם הנוכחי בכל מקרה שגוי), אז צריך להוסיף ה"א בסוף - כך במקור בערבית. אני גם לא יכול לבדוק את השם הרשמי כי הקישור לא עובד אצלי. Kulystabשיחהלורד קיצ'נר רוצה אתכם. התגייסו למיזם המלחמה הגדולה! • י"א באדר ה'תש"ע • 01:18, 25 בפברואר 2010 (IST)תגובה
גם אני חושב כך. אבל מה לגבי ו' אחת או שתיים? נרו יאירשיחה • י"א באדר ה'תש"ע • 01:45, 25 בפברואר 2010 (IST)תגובה
לא רואה סיבה לסטות מהשם הרשמי מוסאוא. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 09:22, 25 בפברואר 2010 (IST)תגובה
זה לא בדיוק "שם רשמי" אלא האופן שבו הם מתעתקים את שמם כאשר הם כותבים אותו באותיות עבריות. נרו יאירשיחה • י"א באדר ה'תש"ע • 11:10, 25 בפברואר 2010 (IST)תגובה
על פי הערבית, השם צריך להיות "מרכז מוסאואה". האתר אכן לא עולה, אבל זו לא בעיה, כי אפשר לקרוא בגוגל את העותק השמור של כל דף (cache). אם השם שבו הם משתמשים בעברית הוא "מוסאוא", אפשר לשמור על השם הזה, וגם ליצור הפניה מ"מוסאואה" (מרכז מוסאואה). אלדדשיחה 11:26, 25 בפברואר 2010 (IST)תגובה
אפשר גם לאיית את השם "מוסאווא" - כהפניה, וגם ב-ה': "מוסאוואה". אלדדשיחה 11:27, 25 בפברואר 2010 (IST)תגובה
הפניות אפשריות כמובן. אבל אתה בטוח שהשם הראשי של הערך צריך להיות כמו שהם מתעתקים אותו ולא כמו התעתיק הרגיל? נרו יאירשיחה • י"א באדר ה'תש"ע • 14:17, 25 בפברואר 2010 (IST)תגובה
כך מקובל אצלנו מקדמת דנא: כאשר יש שם רשמי, כלומר, השם שבו משתמשים הגוף, הארגון, האוניברסיטה, העיר וכו' - אנחנו משתמשים בשם זה. אילו הארגון היה קיים, נניח, רק בערבית או באנגלית, יכולנו לכתוב בעברית איך שרצינו, ואז עדיף היה על פי המקור בערבית, אולי בהגמשה מסוימת, בתוספת ו'. אבל אם הם כבר כותבים את שמם בעברית בצורה מסוימת, עדיף שנאמץ את הכתיב שבו הם עצמם בחרו. אלדדשיחה 16:10, 25 בפברואר 2010 (IST)תגובה

ביטול עריכה[עריכת קוד מקור]

בעריכה זו ביטלתי שתי עריכות של משתמש:האנציקלופדיסט, מכיוון שבשני ערכים אחרים הנוגעים למסמכי חזון של הציבור הערבי כבר ערך עריכות שגויות והצהיר בדף השיחה שלא מעניין אותו מה כתוב במסמך עצמו, אלא מה "הכוונה האמיתית" מאחוריו. לפיכך, אני לא מתכוון לעבור על המסמך, הכולל 80 עמודים באנגלית (הגרסא המצורפת בערך) ולמצוא שלא היה זכר לדברים. אתן למי שרוצה להוסיף אותם לעבור על המסמך ולהצביע על המקום בו נכתבו. יוסאריאןשיחה 13:45, 16 בינואר 2011 (IST)תגובה


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 17:23, 4 במאי 2013 (IDT)תגובה

גם ב 15-מרץ-2015 הוא שבור. לא ניסיתי לחפש באינטרנט. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) ב 15 במרץ 2015תגובה

קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 17:41, 15 במאי 2013 (IDT)תגובה

קטגוריה: זכויות אדם[עריכת קוד מקור]

לכאורה צריך להסיר את הארגון מהקטגוריה, כיוון שהוא מגדיר את עצמו כפועל "המרכז פועל לקדם זכויות פוליטיות, חברתיות, כלכליות ותרבותיות של האזרחים הערבים פלסטינים בישראל". כלומר, זכויות אדם, אבל רק האדם הפלסטיני. הארגון לא פועל למען זכויות עצורים יהודיים, או יהודים עולי אתיופיה שמופלים וסובלים משיטור יתר, או דרוזים, או נשים. אם כן, אפשר להוסיף אותו לקטגוריית "ארגוני זכויות הפלסטינים", במקום הקטגוריה הנוכחית. מגבל - שיחה 08:56, 9 בנובמבר 2022 (IST)תגובה

נגד זהו ללא ספק ארגון זכויות אדם, המתמקד בתחום מסוים. לא כל ארגון זכויות אדם עוסק בכל התחומים האפשריים של זכויות האדם. דוד שי - שיחה 09:13, 9 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
מסכים לדבריו של מגבל, בהתאם למסקנות שיעלו מהדיון אודות אורית סטרוק. יאיר דבשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ג • 16:45, 10 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
הערבים הם קבוצת המיעוט המופלית. La Nave Partirà - שיחה17:58, 10 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
פלפול נפלא. כיון שערבים הם מיעוט - מי שעוסק בזכויותיהם הוא ארגון זכויות אדם, ומי שעוסק בזכויות יהודים אינו ארגון זכויות אדם... איזה עיוות. יושב אוהלשיחה • י"ט בחשוון ה'תשפ"ג 18:46, 12 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
אני מאמין שפעיל זכויות אדם יכול להיות גם נגד זכויות יהודים. לפי הגדרת האו"ם הם כנראה לא פעילי זכויות האדם, אבל אני לא מקבל את הגדרת האו"ם. Yyy774 - שיחה 20:21, 12 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
לא פלפול. הזכויות של מיעוטים באופן כללי נמצאות בסכנה. לכן יש הצדקה להגדירארגון שעוסק בשמירה על זכויות מיעוטים כארגון זכויות אדם. ובהחלט, ארגונים שעוסקים בהגנה על זכויות יהודים במדינות בהן הם מיעוט ראויים להגדרה הזו. למשל הליגה נגד השמצה. emanשיחה 22:45, 12 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
נראה שהוכרזה פה מלחמה על קטגוריית זכויות האדם, כנראה כדי להגן על ההגדרה של אשת העליונות היהודית אורחת סטרוק כאשת זכויות אדם. כדי להסביר את המצב, אנסה למצוא דוגמה מרוחקת שלא דומה בכלל: אם למשל תחליט בחורה גרמנית אינדונזית להקים ארגון שישמור על זכותם של גרמנים אינדונזים לירות בדודי שמש של יהודים, הארגון הזה לא ייחשב כארגון זכויות אדם. עד כאן מובן ומוסכם? בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 06:10, 13 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
לפי הספירה שלי המתנחלים הם מיעוט במדינה הזו. איתמראשפר הטענות שלך חשובות, כי הן עוזרות לכל מי שלא הבין עד כמה ההצבעה ההיא מוטית לגבש את דעתו. אגב, לדעתי הביטוי 'אשת העליונות היהודית אורית סטרוק' זו עילה לחסימה, מציע שתמחק לפני שתוגש תלונה למפעילים. מגבל - שיחה 09:11, 13 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
למילה מיעוט בהקשר שאנחנו מדברים יש משמעות. מה שכתבת זה ביזוי הדיון, וחבלה בו, בטענות שווא. emanשיחה 11:28, 13 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
לא, מה שחברך לטיעון איתמר כתב זה ביזוי הדיון, וחבל שהוא מרשה לעצמו לדבר כך. אם לא יתנצל אפנה למפעילים, נדמה שחרצובות לשונו הרחיקו לכת הפעם.
לגוף הדיון - אורית סטרוק ראתה שמתנחלים סובלים מאלימות משטרתית ופגיעה קשה בזכויותיהם ונחלצה לעזרתם. זו ההגדרה הטהורה והפשוטה ביותר ל'פעילת זכויות אדם', פועלת למען זכויות של מיעוט שסובל מאלימות הממסד. ההשוואה המרומזת לנאציזם היא זיהום של הדיון. מגבל - שיחה 11:35, 13 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
הביטוי "עליונות יהודית" רואי ומתאים לעמדות של ח"כ סטרוק ומפלגתה. אף אחד לא רמז פה למה שאתה טוען שרמזו. ואם כבר הטענות שלך לרמיזה כזו מצד איתמר, הן חורגות מכללי ההתנהגות כלפי חברי קהילה, ומוטב שתמחק אותן. emanשיחה 11:40, 13 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
למה שאמחק? הוא השווה את פעילותה של סטרוק לפעילות של בחורה גרמנית שרוצה להקים ארגון שישמור על זכותם של גרמנים לירות בדודי שמש של יהודים! אני מניח שהבחירה בגרמנים הייתה מקרית. בושה גדולה שבמקום לגנות אתה מגן עליו. מגבל - שיחה 11:50, 13 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
יש לך את זה ביותר דחוק? emanשיחה 12:56, 13 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
יש לך את זה בפחות מזהה תהליכים? מגבל - שיחה 13:04, 13 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
eman מכל הלאומים עולם הוא בחר בלאום מסויים עם היסטוריה בעייתית. אם אתה לא רואה את ההיקש שאיתמרשפר עשה, הבעיה היא אצלך. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:01, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
ארגון שעוסק בזכויות יהודים במקום שבו יהודים הם מיעוט נרדף, מקופח או מופלה לרעה יוגדר כארגון זכויות אדם, אבל זה לא המקרה של המתנחלים. לעומת זאת, הערבים אזרחי מדינת ישראל מופלים לרעה ועל כן הארגון שפועל למען שוויון הזכויות והמעמד שלהם הוא ארגון זכויות אדם. Kershatz - שיחה 17:46, 13 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
הכתבה הזו לא קשורה לעניין, סטרוק לא נלחמה על זכויות המתיישבים האמיצים ביו"ש לתקציבים או בנייה נרחבת (לא במסגרת הארגון) אלא בהפליה לרעה מצד המשטרה ובתי המשפט. בברכה -עורך לו- - שיחה 09:09, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
@Kershatz, אני תוהה אם קראת את ה"מחקר" שאחרי הכתבה. אם משווים פריפריה לערים תמיד הערים יקבלו פחות לתושב בעקבות ציפוף האוכלוסיה ויתרון הגודל. אם תבדקי כמות ילדי בית הספר ביישובי יו"ש גבוהה מהממוצע הארצי ולכן ודאי גם תקציב החינוך גדל (כמחצית מההפרש). מדובר באוכלוסייה צעירה ולכן יש לבנות עבורה מוסדות ציבור כדי לספק את הבסיס שיש לכל אזרח.
מאחל לכולנו שבניית ערים גדולות ביו"ש יורידו את הפער הממוצע לתושב ואת מחיר הדיור בישראל כולה.
תושבי יו"ש מופלים לרעה שכן על ראשם שלטון צבאי של המנהל האזרחי והליכי תכנון ובניה ארוכים ומתארכים בלי סוף (כבר חודשיים אני מחפש ועוד לא סיימתי להבין את מסלול המכשולים בדרך לבנייה ביו"ש). Yyy774 - שיחה 09:59, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
כמה עיוורים אפשר להיות?
אתם חיים בשטח כבוש, שבו יש שלטון צבאי בשביל לשלוט על מיליוני פלסיטנים בלי לספםח את השטח, ובשביל שתוכלו לחיות שם כאילו זה באמת חלק ממדינת ישראל יש שלל מעקפים חוקיים (כמו החוק להארכת התקנות שבגללו נפלה הממשלה הקודמת), ואתם מתלוניים שאתם מקופחים?! emanשיחה 10:32, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
כתוב "התקציב הממוצע לתושב ביהודה ושומרון גבוה ב–500 שקל יותר בשנה בהשוואה לתושב הנגב (3,431 שקל בשנה בממוצע), וב–900 שקל יותר מאשר ההשקעה הממוצעת של המדינה בתושבי הצפון (3,031 שקל בממוצע) וגבוה ב–1,400 שקל מההשקעה בתושבי הדרום (לא כולל הנגב)". אה, הנגב והצפון אינם פריפריה? ובלי קשר לכמות הילדים "ההעברה ממשרד החינוך לכל תלמיד ממזרח לגדר ההפרדה גבוהה מאוד ביחס לשאר אזורי המדינה ועומדת על 12,899 ₪. סכום זה גבוה משמעותית מהממוצע הארצי שעמד על 6,540 ₪ וגם מאזורי הנגב והגליל בהם עמדה ההשקעה הממשלתית לתלמיד על 7,788 ו - 6,761 ₪ לשנה, בהתאמה." ועל אף שיש יותר ילדים "מספר התלמידים הממוצע לכל מוסד חינוכי ביו"ש נמוך ב-37% ומספר התלמידים הממוצע לעובד הוראה ביו"ש נמוך ב-10.7% , מהממוצע הארצי ללא יו"ש." וגם "במסגרת בחינת מערכת החינוך הבלתי פורמלי, נמצא כי מספר הילדים הנמוך ביותר לכל צהרון (כלומר הזמינות הגבוהה ביותר של צהרונים) נרשם ביהודה ושומרון עם 301.2 ילדים בגילאי 3-9 לכל צהרון פעיל, מספר הנמוך ב- 32.9% מהממוצע הארצי ללא יו"ש. לשם השוואה, במחוז דרום מספר זה עמד על 425.4 ובמחוז חיפה והצפון על 593.5 . כמו כן, נמצא כי שיעור הצהרונים המקבלים תמיכה ממשלתית מכלל הצהרונים (91.1%) וכן שיעור הילדים המקבלים תמיכה ממשלתית מכלל הילדים בגילאי 3-9 (7.9%) הוא הגבוה ביותר ביהודה ושומרון בהשוואה לשאר המחוזות בישראל.". (הנתונים כאן). ה"אפליה" שאתה מתלונן עליה היא תוצאה של מגורים באיזור שאינו בריבונות מדינת ישראל. Kershatz - שיחה 11:10, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
Kershatz האם רק ארגונים שפועלים מול ממסד לטובן מיעוט הוא ארגון פעיל זכויות אדם? כי מהערך זכיות אדם לא ברור שזה זכות ששמורה למיעוטין. למה כל ציבור, גם אם הוא לא מיעוט, שחושב שהממסד פוגע בו, לא יכול להקים ארגון שיטפל באותה הבעיה ויחשב לארגון זכויות אדם?
eman האם צריך להיות לגמרי מקופחים או שאם מקופחים במשהו אחד ולא מקופחים באחר אז גם אפשר להקים ארגון זכויות אדם שיסייע בתחומי הקיפוח? כי לכאורה תושב ערבי ישראלי שמקבל קצבאות מהמדינה הוא גם לא מקופח בתחום הזה למרות שהוא יכול להיות מקופח בתחומים אחרים.
משתמש:מגבל פתיחת דיון הזה מנוגדת לויקיפדיה:אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה.
כל הצדדים כאן מדברים מתוך עמדה אישית ברורה והם מנסים לכופף את ההגדרות לעמדה שלהם. תהנו בדיוני הסרק שלכם, אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:20, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
יונה, אם אכן תתקבל החלטה שלא לקרוא לסטרוק פעילת זכויות אדם, הרי שיגזר כלל משמעותי בנוגע למושג פעילי זכויות אדם, ויהיה צורך להחיל אותו גם לגבי הערך הזה. לכן, לא מדובר בניסיון לעורר מהומה, אלא בהבהרה שהדיון שם נוגע לערכים רבים, ופתיחה מוקדמת של הדיונים שיתעוררו בעקבות החלטה כזאת. מגבל - שיחה 11:42, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
ממליץ לך לקרוא שוב את ויקיפדיה:אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה בדגש על הדוגמה הראשונה והפתרון שכתוב שם. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:52, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
יש הבדל קטן בין "העמדה האישית" של צד אחד בדיון (למשל קרן, עמנואל ואנוכי) ובין "הדעה האישית" של הצד השני (למשל מגבל ו-yyy) - הדעה של הראשונים מבוססת על הגדרות אקדמיות של המונח "פעילי זכויות אדם", אשר התקבלו על ידי כמה וכמה גופים בינלאומיים שעוסקים בנושא, בעוד הדעה של האחרונים מבוססת על התחכמויות מילוליות ונפנופי ידיים. במי מהצדדים תתמוך הקהילה? לצערי, נראה שהזמן האחרון התחכמויות ונפנופי ידיים מביאים יותר תמיכה בהצבעות מהגדרות אקדמיות וקבלה ע"י גופים בינלאומיים. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 11:49, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
במקום נפנוף בהגדרה אקדמית שאתה לא מביא, למה שלא תגיב למה שכתבתי (במבוסס על הפתיח של הערך זכויות אדם) ובפרט (1) האם זו הגדרה ששמורה רק למיעוטין? (2) האם הקיפוח צריך להיות כללי או שאם יש קיפוח בתחום מסויים אז זה גם בסדר לבקש את הזכויות הרלוונטיות? אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 12:19, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
לא. זכויות אדם לא שייכות רק למיעוטים, ואף אחד לא טען ככה.
העיניין הוא שזכויות האדם של מיעוטים נמצאות פעמים רבות בסכנה מוגברת. ולכן חלק ניכר מהפעילות של ארגוני זכויות האדם זה להגן עליהן. emanשיחה 12:34, 14 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
המונח זכויות אדם מדבר על כך שלכל בני האדם זכויות שוות. פעיל זכויות אדם מאמין בכך אבל פועל בד"כ לטובת קבוצה אחת שקרובה לליבו. לפי אורית סטרוק יש קבוצות באוכלוסיה (ערבים, להטבים...) שלא מגיע להם זכויות שוות ולכן היא אינה פעילת זכויות אדם.
אם מישהו יביא ציטוטים של מרכז_מוסאוא שהם לא מסכימים עם זכויות שוות לכולם יהיה מקום לבטל את ההגדרה שלהם כפעילי זכויות אדם. אמא של - שיחה 00:04, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
האם ארגון זכויות אדם פלסטיני ששולל מיהודים את הזכות להתגורר ביו"ש (לא משנה אם זה מוצדק או לא) הוא ארגון זכויות אדם? פעילי זכויות אדם שוללים בהכרח זכויות אחרות אלא שהם עדיין נקראים פעילי זכויות אדם כיוון שהצדק איתם והזכות שבה הם תומכים היא החזקה יותר בסיטואציה. לסטרוק, לדוגמא, אין שום בעיה עם זכויות הערבים בירדן או סעודיה ואין שום בעיה עם זכויות להטבים בגרמניה או שוודיה, רק שהיא טוענת (שוב, לא משנה אם בצדק או לא) שבמדינת ישראל הזכויות האלו מתנגשות עם זכויות אחרות בהן היא הכריעה אחרת ממה שחלק חושבים. בברכה -עורך לו- - שיחה 15:32, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
"הזכות להתגורר ביו"ש" אינה חלק מזכויות האדם. Kershatz - שיחה 17:02, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
זכות הקניין וזכות התנועה, בברכה -עורך לו- - שיחה 17:07, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
יפה, אז אתה גם מסכים ש"הזכות להתגורר ביו"ש" אינה חלק מזכויות האדם. חופש התנועה אף פעם אינו בלתי מוגבל ואי אפשר לטעון זכות קניין על מה שאינו שלך. Kershatz - שיחה 23:23, 15 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
את באמת רוצה להתחיל את הויכוח המעוך הזה? לא שלי? חופש התנועה לא מוגבל? על מה את מדברת? בברכה -עורך לו- - שיחה 00:13, 16 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
אבל זה בדיוק העניין לכולם זכות שווה לה-כ-ל ובכל נושא. היא יכולה לחשוב אחרת ולכן היא אינה פעילת זכויות אדם. אמא של - שיחה 15:16, 16 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
היא מאמינה שהאדמה הזאת שייכת לה. סכסוך על קרקעות, שקשור למחלוקות היסטוריות משפטיות, ולא רק לאמונות דתיות כפי שהייתם רוצים להאמין. לא מאמינה בשלילת זכויות לפלסטינים.
כל זה מלבד העובדה ששום דבר מזה לא רלוונטי, כי היא לא עוסקת בהגנה על זכות המתנחלים לפלוש לאדמות פלסטיניות היסטוריות, אלא בהגנה על זכויותיהם/ן לא להאנס או לעבור התעללות בתאי מעצר. מגבל - שיחה 18:01, 16 בנובמבר 2022 (IST)תגובה