שיחה:מרגרט מיד

משוב מ-23 באוקטובר 2011

אפשר לקשר את תפיסתה של מיד לתפיסתו הפסיכולוגית של אלברט בנדורה. בנדורה סבר שגיל ההתבגרות הוא המצאה חברתית של תרבות המערב, ואף מיד סברה שבשבט הסמואה אין גיל התבגרות. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
192.115.90.138 11:27, 23 באוקטובר 2011 (IST)

רכילות שוביניסטית שאיננה ראויה

"מערכת היחסים בין השתיים הייתה ככל הנראה בעלת אופי מיני" - מה פירוש הפרשנות הזאת? האם גם בערך העוסק בגבר הייתה מתפרסמת פרשנות חטטנית וצהובה כזאת? אם כבר חייבים ללכת רכיל - מדוע לא לכתוב "מערכת יחסים זוגית"?  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
89.139.35.240 12:07, 16 בדצמבר 2014 (IST)

עשיית צדק עם עבודתה של מרגרט מיד

הקשר בין מיד לבנדיקט היה בעל אופי אינטימי לא רק מיני. מחקרים חוזרים בקרב אותה קבוצה בסמואה איששו את המחקר של מיד. דרק פרימן פרסם בשנת 1983 ספר שיצא תגר על עבודתה של מרגרט מיד בסמואה. לדבריו, מצא פרימן שהחברה בסמואה נוקשה מאד, מדגישה את הריבוד המעמדי, עוסקת בדיכוי נרחב של חבריה, ואף מגיעה לביטויי אלימות תכופה הכוללת אונס. פרימן תאר חברה בה עונשים קשים מוטלים על ילדים, יחסי מין לפני הנישואין נשפטים בחומרה, והבתולין מוערכים כחיוניים לאישה. את אנשי סמואה איבחן כתחרותיים ואגרסיביים, וכמי שמחלות הנפש בקרבם שכיחות. ממצאים אלו הפריכו את כל טענותיה של מרגרט מיד בדבר חופש מיני, העדר תחרותיות ואגרסיביות, והעדר רגשות שנאה עזים. כתוצאה ממאפייני החברה הנינוחה, סברה מיד, ההסתגלות הנפשית של חבריה קלה וחוסכת מהם מחלות נפש. ספרו של פרימן פורסם לאחר מותה של מרגרט מיד בצורה מכוונת. הוא “חיכה” שהיא תמות, כדי שלא תוכל לענות לביקורת שלו. אילו סבר שמיד טועה ומטעה את הקהילה המדעית ואת הציבור, היה עליו לצאת בקריאה זו מקדם יותר, והרי את ביקורתו זו, החל לכתוב ארבעים שנה קודם לכן. נראה שפרסום עבודתו נועד ליצור פרובוקציה שמטרתה לתקוף את האנתרופולוגיה האמריקאית. )אחסוך מכם ויכוח נרחב זה(. פרימן החל את עבודתו בסמואה ארבע עשרה שנה אחרי שמיד עזבה, וניהל את מחקרו באזור דרום החוף של אופולו Upolu, אזור בעל היסטוריה קולוניאלית שונה משל החברה שחקרה מיד. פרימן זכה לתואר של צ’יף בחברה אותה חקר, והאינפורמנטים שלו היו נכבדי החברה. הם חשפו בפניו את הדעות הרשמיות של החברה, אשר הושפעו מדעות נוצריות של התנזרות מינית לפני הנישואין. נכבדים אלו ידעו על פרסום עבודתה של מיד, אשר הסתמכה על ראיונות עם נשים צעירות, ולא ראו בעין יפה את הרושם שנוצר בעיני הפוריטנים במערב על אורח חייהם האקזוטי של אנשי סמואה. מרגרט מיד הושפעה ללא ספק מפרופ’ פרנץ בואז ששלח אותה לעבודת המחקר שלה, ומרות בנדיקט, שהייתה גם היא תלמידתו של בואז וחברתה הטובה של מיד. בואז דחה זרם מחשבתי מרכזי ששרר בקהילה המדעית בדבר דטרמיניזם ביולוגי שהציגו היוג’ניקס. אלו טענו לעליונות הגזע הנורדי, לתורשה גנטית המובילה לשיפור הגזע, ולהשפעה ביולוגית טוטאלית על התנהגות האדם. להשלכותיה של תורה זו בחברה פלורליסטית כארה"ב, הייתה חשיבות מכרעת לראיית התרבויות שהגיעו לארה"ב, כשונות ולא כנחותות. עבודתה של מיד עזרה לתמוך בטענה של בואז, לפיה השפעת התרבות אינה קטנה מהשפעת הביולוגיה, ואין צורך להזכיר את השפעת התיאוריות של עליונות הגזע על גרמניה הנאצית. השפעת היוג'ניקס כבר התבטאה במדיניות שלטונות ההגירה בארה"ב, אשר העדיפו מתן אשרות כניסה למהגרים ממערב אירופה, על פני מהגרים מהמזרח הרחוק. בעבודתו של פרימן פרצות רבות לא פחות, מן הבעיות המתודולוגיות והתיאורטיות של מיד, וראוי לציין שגם הוא ייצג את הגישה התיאורטית של קרל פופר איתה יצא לשדה המחקר )לפיה, קידום המדע נעשה על סמך הפרכה של השערות קודמות על מנת ליצור ויכוח(. פרימן הפר את אמינותו המדעית בשגיאה גדולה, אשר הפכה אותו ללעג בעיני הקהילה המדעית. הוא הציג ממצאים של “סקר מפורט” שלטענתו ערך ביחס לבתוליות הנשים הצעירות של הכפר, אשר נולדו בין השנים 1945-1955. אין הוא מציין כיצד ערך את הסקר, איך בדק את בתוליותן )ואולי היה מוכן להעיד, שלא לאוזני אשתו, שאחרי שהוא בדק אותן הן כבר לא היו!(, ודיויד שניידר מוסיף ומזכיר את הקושי העצום שבעריכת סקר בנושא אינטימי כל כך, בכל חברה שהיא. חשיבות עבודתה של מיד הייתה במסרים שהיא העבירה. היא הייתה אישה מוכשרת ופורייה, אשר המשיכה לכתוב, לנסוע, להרצות, ולהשפיע עד גיל מבוגר. דמותה הייתה אהובה בחברה, וראו בה כמי שיש בה כוח שאמאני לחלוף על פני זמנים, תקופות ותרבויות. בעזרת קיסמה ומסריה הצליחה להשפיע על הציבור הרחב, והפכה את האנתרופולוגיה למקצוע פופולארי ומרכזי. דמותה של מרגרט מיד נבנתה על ידי הענות לצרכים של החברה המערבית. היא ענתה למצוקתם של בני הנוער, שחוו את משבר גיל ההתבגרות המלווה באיסורים ובהתלבטויות. היא העבירה מסר מרגיע לנוער כמו גם להורים, שהמשבר נובע מהבדל תרבותי. במסר זה ביקשה לפתוח את החינוך למתן אפשרויות בחירה; דרך חינוך שילמד איך לחשוב, ולא מה לחשוב. היא אפשרה את פתיחת התרבות המערבית לחשיבה מקיפה, המאפשרת קבלת דגמים חלופיים למוסר המערבי, לחוקיו ולנורמות המובילות שלו. מיד חיפשה תשובות לשאלות חשובות, באמצעות מחקר משווה של תרבויות. מחקריה בנושא היחס למין חופשי- בסמואה, לגמישות בתפקידי מין- בניו גיניאה, ולחינוך המפנים את ביטויי הרגש- בבאלי, העלו תשובות אשר היוו בסיס לתאוריות חדשות. על נסיונותיו של פרימן להפריך את ממצאיה של מיד, מביא רפפורט עדויות מחוקרים רבים שמצאו ממצאים דומים לאלו של מיד. לא ארחיב כאן, ואציין רק את עבודתו של הפסיכיאטר והאנתרופולוג רוברט לוי, אשר חקר איי פולינזיה אחרים. הוא מצא בהם שלוה, חיים שאינם אגרסיביים ואלימים, ונוהגים של מין חופשי. הולמס מעיד שהוא מצוטט בספרו של פרימן עשרים ושש פעמים, בהקשר לביקורתו על עבודתה של מיד. אולם העובדה שהוא מצא ממצאים דומים לשל מיד לא נזכרת. עבודה אנתרופולוגית טובה חושפת סתירות הקיימות בחברה, תוך ניסיון להסבירן, ולמעשה עבודתה של מיד, אשר חשפה סתירות פנימיות בתרבות הסמואית, עושה את עבודתה אמינה יותר משל פרימן; הוא הציג חברה בעלת פן אחד נוקשה. ספרו של פרימן למעשה לא איים על המיתוס שנוצר סביב מחקריה של מיד, כיון שהמיתוס קיבל לגיטימציה בחברה האמריקאית, וכבר שינה את המציאות. מחקרה היה אמנם זקוק להרחבה ולקפדנות מדעית נוספת, אולם עבודתה הייתה מלאה רגישות, חזון וראיה פנימית מובחנת. היא חשפה את עבודתה והעמידה אותה לבחינה מדעית וציבורית, ולהבדיל מפרימן, עשתה מרגרט מיד עבודה מדעית טובה, כיון שלא קבעה חוקים ואף לא דגלה בדטרמיניזם כלשהו. לפני שאנו באים לתקוף את עבודותיהם של אנתרופולוגים כעבודות ספרותיות ולאו דוקא מדעיות, כדאי לזכור שה"אמת המדעית" נוצרת בתוך תרבות המעצבת את חשיבתנו, ולפיכך מוטה רובה ככולה בשאלות שהיא שואלת; בבחירת אמצעי המחקר; ובתשובות שהיא מפיקה. ביבליוגרפיה Freeman Derek, Margaret Mead and Samoa: The Making and Unmaking of an Anthropological Myth, Cambridge Mass. ,Harvard University Press, 1983. Rappaport A. Roy, “Desecrating the Holy Woman: Derek Freeman’s Attack on Margaret Mead”, The American Scholar,Vol.55, 1986.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.64.135.169 14:17, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

דיווח שאורכב ב-24 בספטמבר 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

בלי לפסוק לגבי אמיתות הביקורות, אין כיום ספק בקרב אנתרופולוגים שמחקרי מיד היו מוטים, ספק אם הבינה לאשורה את שפת המקום, וככל הנראה הושפעה מהעדפתה האישית לחיי מין חופשיים במחקר[6].

1. ההפניה לא תקינה. 2. הפסקה מנוסחת בצורה מרושלת ולא מדעית.

Freeman argued that Mead had misunderstood Samoan culture when she argued that Samoan culture did not place many restrictions on youths' sexual explorations. Freeman argued instead that Samoan culture prized female chastity and virginity and that Mead had been misled by her female Samoan informants. כך הויקי האנגלית ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הניסוח בוויקיפדיה העברית אכן אינו אנציקלופדי והמקור שבור. בוויקי האנגלית הביאו את הביקורת בשם החוקר שכתב אותה. המשפט הוסר. פוליתיאורי - שיחה 22:24, 19 בספטמבר 2021 (IDT)