שיחה:מספר עגול
הוספת נושאעל שם הערך[עריכת קוד מקור]
בתנ"ך של תורת המספרים, פרק 22.12, כותבים הארדי ורייט על "round numbers" (ולא smooth numbers). בהערה שתשים בהקשר הנכון את הסיפור הידוע על רמנוג'ן ו-1729, הם מציינים שמספרים עגולים הם נדירים למדי, כפי שיבחין כל מי שיעשה לעצמו הרגל לפרק מספרים שהוא נתקל בהם באקראי, כמו מספרי מוניות או רכבות.
למספר שכל הגורמים הראשוניים שלו קטנים מקבוע b קוראים "b-smooth"; את המושג הזה אפשר לתרגם למספר חלק. אסור לשכוח: (1) היתה תורת מספרים הרבה לפני שמישהו התחיל ליישם אותה להצפנה; (2) עדיין יש. עוזי ו. - שיחה 16:53, 30 במרץ 2009 (IDT)
- אני בעד לכתוב גם וגם, אף שמספק חלק הוא תמיד "b-חלק" ביחס ל-b כלשהו, אני לא מכיר משמעות לחלק סתם. המושגים כמובן קשורים, אבל מכיוון שמספר עגול, כפי שהגדרת כאן, איננו מושג מדוייק, לא פלא שיש חפיפה ביניהם. Harel • שיחה 17:04, 30 במרץ 2009 (IDT)
- עוזי, יש לך מקורות לשתי הטענות האלה (קיום של תורת המספרים מחוץ לעולם ההצפנה)? תומר א. - שיחה 14:07, 31 במרץ 2009 (IDT)
- בMathematics Subject Classification, גרסת 2000, תחום ההצפנה תופס ארבעה תת-סעיפים, ביניהם 11T71 בפרק 11 (תורת המספרים). עוזי ו. - שיחה 22:51, 31 במרץ 2009 (IDT)
- המשפט האחרון של פרמה הוא משפט נודע בתורת המספרים, שהוכח רק לפני 15 שנה, ואין לו כל קשר להצפנה. השערת גולדבך היא דוגמה נוספת. נס קרה לנו, וגודפרי הרולד הארדי הלך לעולמו לפני יותר משישים שנה, משום שלוּ חי עמנו, בוודאי היה מתפוצץ מזעם למקרא שאלתו של תומר א.. דוד שי - שיחה 16:33, 3 באפריל 2009 (IDT)
- כתבתי את השאלה בצחוק. כאשר עוזי ענה לי עוד חשבתי שהתשובה גם היא בצחוק, למראה תגובתו של דוד שי אני מבין שאל לי יותר לצחוק לעולם באינטרנט או להגדיר באופן פורמלי מערכת כתב המבהירה שהכותב בה חמד לצון. תומר א. - שיחה 17:30, 3 באפריל 2009 (IDT)
- כבר הגדירו: :-)
דוד שי - שיחה 18:32, 3 באפריל 2009 (IDT)
- כבר הגדירו: :-)
- כתבתי את השאלה בצחוק. כאשר עוזי ענה לי עוד חשבתי שהתשובה גם היא בצחוק, למראה תגובתו של דוד שי אני מבין שאל לי יותר לצחוק לעולם באינטרנט או להגדיר באופן פורמלי מערכת כתב המבהירה שהכותב בה חמד לצון. תומר א. - שיחה 17:30, 3 באפריל 2009 (IDT)
- המשפט האחרון של פרמה הוא משפט נודע בתורת המספרים, שהוכח רק לפני 15 שנה, ואין לו כל קשר להצפנה. השערת גולדבך היא דוגמה נוספת. נס קרה לנו, וגודפרי הרולד הארדי הלך לעולמו לפני יותר משישים שנה, משום שלוּ חי עמנו, בוודאי היה מתפוצץ מזעם למקרא שאלתו של תומר א.. דוד שי - שיחה 16:33, 3 באפריל 2009 (IDT)
- בMathematics Subject Classification, גרסת 2000, תחום ההצפנה תופס ארבעה תת-סעיפים, ביניהם 11T71 בפרק 11 (תורת המספרים). עוזי ו. - שיחה 22:51, 31 במרץ 2009 (IDT)
- עוזי, יש לך מקורות לשתי הטענות האלה (קיום של תורת המספרים מחוץ לעולם ההצפנה)? תומר א. - שיחה 14:07, 31 במרץ 2009 (IDT)
פיצול הערך[עריכת קוד מקור]
הערך עוסק בשני מושגים נפרדים: מספר עגול כמשמעותו בתורת המספרים ומספר עגול כמשמעותו בשפת היומיום. כל אחד משני המושגים נדון כעת בסעיף נפרד בערך, אך לדעתי ראוי להפריד לשני ערכים נפרדים. ניתן ליצור זיקה ביניהם באמצעות הבהרה שמספר עגול בשפת היומיום אינו מספר עגול במשמעות של תורת המספרים (וזו כמובן סיבה נוספת לפיצול הערך). דוד שי - שיחה 16:28, 3 באפריל 2009 (IDT)
- האם 511900 נחשב עגול בשפת היומיום? ו- 521000? לפי אחת הגרסאות בערך (שאני חושב שהיא מופרזת), כל מספר המסתיים באפס נחשב בשפת היומיום למספר עגול. העניין הוא שבשתי השפות אין הגדרה מדוייקת למושג, ודווקא משום כך יש יתרון מסויים בכך ששתי הגישות מוצגות יחד. עוזי ו. - שיחה 17:42, 3 באפריל 2009 (IDT)
- עוזי, אתה כבר רחוק מרחק רב מבית הספר אבל שם מלמדים שהפונקציה "לעגל" מקבלת מספר כלשהו והופכת אותו למספר המתחלק ב10 (לא במילים האלה). מכיוון שלימודי בית הספר הם המכנה המשותף לשיחות בין הדיוטות אני חושב שאפשר להגיד שמספר עגול הוא כזה המתחלק ב10. תומר א. - שיחה 17:48, 3 באפריל 2009 (IDT)
- יש מספרים עגולים ויש יותר עגולים, ויש עוד יותר עגולים. יש להבהיר זאת בערך. יעקב - שיחה 20:10, 4 באפריל 2009 (IDT)
- עוזי, אתה כבר רחוק מרחק רב מבית הספר אבל שם מלמדים שהפונקציה "לעגל" מקבלת מספר כלשהו והופכת אותו למספר המתחלק ב10 (לא במילים האלה). מכיוון שלימודי בית הספר הם המכנה המשותף לשיחות בין הדיוטות אני חושב שאפשר להגיד שמספר עגול הוא כזה המתחלק ב10. תומר א. - שיחה 17:48, 3 באפריל 2009 (IDT)