שיחה:מנזר מר סבא

--Sir kiss 11:31, 28 אפריל 2006 (IDT)איפה יש איזכור (למעט הקישור החיצוני...) בספרות המקצועית שמראה איזשהו קשר בין העובדה שסבאס הכיר את יוסטיניאנוס הראשון לבין זה שהאחרון היה "שונא ישראל"?

אינני יודע, אך גם אם אין איזכור, הקישור החיצוני מספיק בשביל לכתוב ש"אולי" יש קשר. אריה א 14:00, 28 אפריל 2006 (IDT)

הערך שלפנינו מספר לנו שיוסטיניאנוס הראשון, היה "שונא ישראל", אך אין לכך רמז בערך יוסטיניאנוס הראשון. אם יש ממש בקביעה זו, שמקורה ביעקב מדן, ראוי להרחיב על כך. באשר ל"אולי" - אנציקלופדיה איננה מקום לספקולציות, ובוודאי לו לספקולציות קלושות. אפשר לנסח זאת: "הרב יעקב מדן סובר כי אולי ..." או לסלק ספקולציה זו. דוד שי 15:18, 28 אפריל 2006 (IDT)

הקישור החיצוני ממש אינו מספיק (הוא אולי מספיק לקביעת עובדה שהרב יעקב מדן שונא יוסטיניאנוסים ונזירים, אך לא יותר מזה). לספקולציות אין מקום בערך. יתרה מזאת, המקור אותו מצאת כל כך מוטה ומפוקפק, שאני חושב שעדיף להסיר גם את שאר ה"נתונים" עד אשר יימצא מקור קצת יותר מוסמך (ומדריך טיולים אינו מקור מוסמך לצורך העניין). עמית 11:55, 30 אפריל 2006 (IDT)

הערך גם מדבר על התופעה ה"מדאיגה" של נזירים במדבר... אולי כותב הקישור קצת מעביר אג'נדה ? אפשר לטעון על אותו משקל שיתכן וקרבתו של הקיסר ליהודים הפכה אותו ל"שונא ישראל" בשום עבודת מחקר על סבאס (...ולא סבא) אין איזכור ליחס שלו ליהודים.

עוד יש לציין כי מבנהו המרשים של המנזר של פרי בניה של המאה ה-19, לאחר תרומות רבות של הכנסיה הרוסית, ואותם עבדים נפדו על ידי סבאס ושמשו כשומרים ועובדים במנזר שלו... לאחר שזה נבנה.

לזכותנו ייאמר, שהאמירות השיפוטיות הללו מופיעות בקישור החיצוני ולא אצלנו בערך. אנחנו עדיין מתיימרים להיות נייטרליים :-) עמית 11:55, 30 אפריל 2006 (IDT)

אבקש את עזרתכם/ן! מכיוון שזו עריכה ראשונה שלי אשמח לקבל תיקונים כך שהערך יהפוך יותר "ויקיפדי"...

ביצעתי עריכה בהרחבה שלך, עם חלוקה לפיסקאות וקישורים פנימיים. אנא, חתום על הודעותיך בדפי שיחה באמצעות ~~~~. מגיסטר 10:26, 2 מאי 2006 (IDT)

למען הסר ספק

א. גם לדעותיו של הרב מדן יש משמעות
ב. בקישור חיצוני, היינו במאמר שכותב אדם מעצמו, מותר וכדאי שתהא עמדה מסויימת. אכן, בערך עצמו העמדה האידיאולוגית הוסרה.
ג. לגבי יוסטיניאנוס - לפי האנצ' העברית בתקופתו "ההגבלות והגזרות... קיבלו צורה של חוקים מגובשים" והיא ממשיכה להביא שורה ארוכה של חוקים אנטי יהודיים שהוא חידש את תחולתם או אף קבע אותם לראשונה. אם זה אינו שונא יהודים אז מה כן? (ראה אנצ' עברית, ביזנטיון עמ' 413-414)
ד. מישהו יכול להראות לי אילו הטיות יש במאמרו של הרב מדן? לא דעות, זה יש וצריך שיהיו לכל אחד, אלא הטיות. אריה א 05:20, 3 מאי 2006 (IDT)

לגבי ג, אחזור על דברי לעיל: אם יוסטיניאנוס הראשון, היה "שונא ישראל", ראוי להרחיב בכך בערך יוסטיניאנוס הראשון. דוד שי 08:02, 3 מאי 2006 (IDT)

אכן כך. אבל לא די בידיעה שהוא היה "שונא ישראל" צריך מישהו שמבין טוב בפרטים אריה א 12:53, 3 מאי 2006 (IDT)

"שונא ישראל" ...ו"שונא הנצרות"?

איפה נתחיל? ראשית, הקישור אמור לתת מידע על המנזר מר סבא ועל הנזיר סבאס עצמו וקשר בין פרשנות על יחס קיסר ביזנטי כזה או אחר ליהודים לבין סבאס הוא קלוש,ולא מוכח בשום מקור כלשהו.

קצת עובדות: סבאס פגש בקיסר יוסטיניאנוס הראשון כאשר נשלח, יחד עם נציגים נוספים מהכמורה בארץ כדי לנסות להפחית מעול המיסים שגזר הקיסר על הכנסיה. הקיסר יוסטיניאנוס הראשון החליט שאת המיסים מאדמות ללא בעלים הוא יגבה מהעשירים ביותר בארץ, בחישוב כולל יצא שהכנסיה היתה הגוף העשיר ביותר...והקיסר הטיל עליה מס מטורף.סבאס בביקורו הפחית את המס- לכן כן ניתן להגיד שהיתה לסבאס השפעה רבה על הקיסר. זה שהקיסר יוסטיניאנוס הראשון לא היה טוב ליהודים לא אומר שהיה טוב לשאר...וגם הכנסיה לא ליקקה דבש בכמה ארועים הקשורים אליו.

ולדובדבן...את הגזרות על היהודים הטיל הקיסר יוסטיניאנוס הראשון הרבה לפני שפגש את סבאס.

...ונחזור לקישור: "אוטימיוס וסבא ...היו גם מקורביהם ויועציהם של שני קיסרי ביזנטיון שונאי ישראל וגוזרי הגזירות הקשים מכולם." סבאס לא היה מקורב ויועץ של אף אחד מהם. חצי מהחיים שלו הוא אכל שרשים חצי ערום במערת התבודדות ובשאר הזמן ניהל מנזר עם מאות נזירים. הוא ביקר פעמיים (בהפרש של 20 שנה...)בבירת הקיסרות, בשתי הפעמים הגיע כנציג הכנסיה, וללא קשר לגזרות על היהודים.

עוד בקישור " נזירים אלו... היו נאמנים מאד לשלטון הרומאי והביזנטי ואף שימשו כסוכניו בקרב האוכלוסיה המדברית, שהצבאות הסדירים התקשו להגיע אליה". הנזירים האלו היו נאמנים בתור מזון לאריות בתקופה הרומאית... ולגבי ה"קושי" של צבאות סדירים מרומא וביזנטיון להגיע למדבר יעידו הרודיון, הורקניה, ומצדה... עוד בקישור " כדי לבנות את המנזר שיחרר יוסטיניאנוס חמש מאות אסירים שנידונו למוות, ומסרם כעבדים לסבא. עם כח עבודה זול כזה, שחייו אינם שווים פרוטה שחוקה, אכן ניתן לבנות מבנים מרשימים שהסכנה בבנייתם רבה." סבאס פדה בכסף רב (כמו שהיה נהוג באותה תקופה) אסירים שגזר עליהם יוסטיניאנוס מיתה, הם הובאו למנזר ושם שמשו כשומרים ועבדו בעבודות שונות. כל זאת אחרי שרוב מבני המנזר במתכונתו הקודמת היו בנויים. במאה ה12 (מאות שנים אחרי מות סבאס, יוסטיניאנוס , והאסירים )נבנתה חומה מאסיבית שמתוכה חלק קטן שרד, והמבנה " מיזוג של אדריכלות טובה עם זילזול מוחלט בחייהם של הפועלים, דוגמת מדרשי חז"ל על מגדל בבל-אכן יכול להביא לתוצאות המרשימות כל עין אסטתית ולב קשוח ואטום." הוא ברובו תוצאה של שיפוץ שנערך במאה ה19 (כבר אמרתי שסבאס, יוסטיניאנוס , והאסירים כבר לא בחיים?)Sir kiss 15:26, 4 מאי 2006 (IDT).

תודה למגיסטר. יש לציין כי הקידומת "מר" אינה במשמעות אדון (=מר וגברת סמית') אלא שם למנזר, בדומה למנזר אליאס בירושלים, שנקרא גם מר אליאס המנזר על שם סבאס נקרא מר סבא.Sir kiss 16:53, 4 מאי 2006 (IDT).

תודה על שהארת את עינינו. אריה, עדיין לדעתך יש מקום לקישור לדעתו של הרב המכובד? עמית 21:57, 4 מאי 2006 (IDT)

"מר", אם כבר מצאת לנכון לציין זאת, אינו אדון ואף אינו מנזר, כי אם תואר המצטרף לשם, ומשמעותו מקבילה לסיינט, היינו קדוש. כלומר, אליאס הקדוש, סבא הקדוש. למעשה, צריכים היינו לומר "מנזר מר סבא", שכן מר סבא הוא הדמות שעל שמה נקרא המנזר. מגיסטר 22:14, 4 מאי 2006 (IDT)

קטגוריה חדשה - נזירים ?

לאור ריבוי של נזירים שצצים חדשות לבקרים אני רואה צורך בקטגוריה כזו. הם לא כמרים, והם לא סתם חכמי דת נוצריים, ולא כולם קדושים, למרות שחלקם נקראים St. הם לא מופיעים ברשימת הקדושים של הכנסיות למיניהן, ולא ברשימות אחרות. בוויקי האנגלית יש קטגוריה כזו עם כמה נזירים כאלו, אבל אף אחד לא מהרשימה שעליה חשבתי - נזירי מדבר יהודה, שהיא אולי תת-קטגוריה תחת נזירים. ואם לא נראה לכם - אז תגידו לי לאיזו קטגוריה שייכים הללו:

חריטון, גרסימוס, סבאס - הנזיר ולא המנזר (לדעתי יש להפריד ולהרחיב), קירילוס מסקיתופוליס, אבסתמיוס, קיריאקוס, תיאוקטיסטוס, ועוד.

haggibar 23:38, 6 יוני 2006 (IDT)

נראה לי רעיון מוצלח ביותר.

מה גם שהרחבות על נזירות מדבר יהודה (המנזרים, אורח חייהם ועוד) גם ככה יווספו בשבועות הקרובים ויצירת הקטגוריות תסייע, כרגע בגלל דלות הערכים שעוסקים במנזרים (...אני אישית מתנצל -כל הבית שלי על ספריו בארגזים!)יוצא שהמנזרים שיכולים (לאחר שיורחבו) לעמוד בפני עצמם, נמצאים תחת ערכי הנזירים עצמם.--Sir kiss 09:47, 7 יוני 2006 (IDT)

תיקונים במר-סבא

הועבר משיחת משתמש:ST: שתי שאלות:

• הבאתי ציטוט מתוך ספר של מרק טווין, התרגום בספר כותב יחף ולא יחפים, בערך תיקנו לי לצורת הרבים. האם יותר נכון לצטט בצורה מדויקת או לכתוב בצורה נכונה?
• תסתכלי על הערך, יש איזה רווח עצום באמצע, למה זה?--Sir kiss 12:19, 23 יולי 2006 (IDT)

לגבי הציטוט: שומרים על המקור (תרגום במקרה זה אולי קצת יותר אפור)

לגבי הרווח - אצלי אין, זה עניין של הגדרות הדפדפן שלך, אבל כנראה קורה בגלל סידור התמונות. איך זה עכשיו? אסתר 13:00, 23 יולי 2006 (IDT)

בהיותי המתקן שהוזכר לעיל, אני מרשה לעצמי להתערב בשיחה. סוגית נאמנות הציטוט מורכבת למדי, במיוחד כשמדובר בשגיאה דקדוקית ברורה. הקורא התמים אינו יכול לדעת, אם השגיאה היא שגיאה במקור, בכתב היד האנגלי או שגיאה בתהליך הפקת הספר האנגלי או שגיאה בתרגום לעברית או שגיאה בתהליך הפקת הספר העברי או שגיאה בהבאת הטקסט לוויקיפדיה. לדעתי אפשר להשאיר שגיאה דקדוקית, רק אם יש לה תפקיד, למשל כדי להדגיש את השפה הקלוקלת של המצוטט, אם אין לה תפקיד ולא ניתן לברר עם הסופר, אם הוא הועיד לה תפקיד, צריך לתקן. בברכה. ליש 13:03, 23 יולי 2006 (IDT)

אתה יכול להתערב גם בלי להיות המתקן המקורי :) (ובאמת עדיף להתדיין בדף שיחת הערך). דווקא נתקלתי בדיונים קודמים בהם הוסכם שציטוט שומר גם על שגיאות במקור וזה גם הגיוני בעיני. מי אנחנו שנשפוט ונתקן את המצוטטים? ואם אנחנו טועים ומכניסים שיבושים לפיהם? ואם אז היה מקובל אחרת? (הרי לפי השפה המקובלת היום היינו "מתקנים" את כל הציטוטים מהתנ"ך) ובכל מקרה במקרה זה אני די בטוחה שזה אפילו לא טעות לשונית והצורה "הולכים יחף" היא נדירה אך לא שגויה (כמו הולכים בטל?) אסתר 13:26, 23 יולי 2006 (IDT)

התנגשות עריכה:זה בדיוק מה שרציתי לדעת. תודה על המידע ותודה על התיקונים!--Sir kiss 13:16, 23 יולי 2006 (IDT)

מאות נזירים?

הכותב מציין שהייתה תקופה שבה המנזר אכלס מאות נזירים. ככל הידוע לי, על פי אב המנזר היום המנזר מעולם לא איכלס יותר מ100 - 200 אנשים באותו הזמן. אולי הכוונה היא לנזירים ששהו במאות המערות שיש בסביבה, שבעבר היו שייכים למר סבא עצמו.

המערות היוו את תאי הלאורות לנזירים, ואכן היו מאות נזירים. לפני מותו של סבאס התקבצו במקום כמה אלפים.הרחבה אפשר למצוא בספרות המצוינת בקריאה נוספת. ----‏sir kiss • שיחה 19:49, 11 באפריל 2007 (IDT)

קישור לטיפיקון

אולי עדיף להוסיף את המידע על כתיבת הטיפיקון בערך עצמו ולא לקשר אותו "ללא קשר"?--‏sir kiss • שיחה 09:44, 4 בנובמבר 2007 (IST)

ברור שכן! טוקיוני 16:19, 4 בנובמבר 2007 (IST)

טופל. ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:46, 5 בנובמבר 2007 (IST)

תודה על ההוספה, אני אנבור בספרים ואחפש עוד חומר בנושא הטיפיקון, לבורותי חשבתי שהוא "סתם" המשיך את מערך החוקים של אבטימיוס וחריטון...שוב,תודה!--‏sir kiss • שיחה 16:04, 6 בנובמבר 2007 (IST)

ערך יפה מאד

האם יש בסיס לטענה שהמנזר שופץ במאה ה-9 כתוצאה מהסכם בין הארון אל ראשיד וקרל הגדול? זה נשמע קצת אגדתי. כמו כן, איך מסתדר התיאור של המנזר המושקע בימי הצלבנים עם העובדה שישבו בו 40 נזירים בלבד?

פרק ההבדלים בין טריסטרם וטוויין והציטטות מספריהם אולי קצת נרחב, לטעמי. הציטוטים מטוויין לא מוסיפים הרבה ואפשר לתת את הדברים שלא בציטוט ישיר. דב ט. 15:16, 5 בנובמבר 2007 (IST)

תודה על ההערות, אני בפרוש "משוחד" מדי וצריך עיניים מבחוץ שיתנו לי דעה אוביקטיבית.

את הטענה למחווה שעשה הארון אל ראשיד עבור קרל הגדול מצאתי ב"מדריך ישראל" (לצערי, החדש) בערך שעוסק במר סבא (בכרך על מדבר יהודה).

לגבי הציטוטים, אני חושב שזה הבדל של טעם, וציטוט ישיר מצליח להעביר דברים שסיכום לא. אבל, כבר ציינתי שאני משוחד, אתה מוזמן לנסח מחדש ונשווה בין הגרסאות. הרי המטרה הסופית (איכות הערך) היא החשובה ולא טעמי האישי.

עוד לגבי תולדות המנזר, למעשה כל הידע שמצאתי על התקופה בין התקופה הביזנטית למאה ה19 הוא שברי אינפורמציה שדליתי ממאמרים ומספרים שונים. אך עדיין לא הצלחתי למצוא מקור שמפרט באופן רציף והגיוני את תולדות המנזר מאז ועד ל"פלישה הרוסית". (בטח שמת לב שהוא נהרס יותר פעמים ממה שהוא נבנה..., כי פשוט לא מצאתי את ההתיחסויות לבנייה מחדש  :-) )

תודות, --‏sir kiss • שיחה 16:04, 6 בנובמבר 2007 (IST)

מנזר

יישר כוח לסיר קיס על שנה וחצי של עבודה, שהניבו ערך יפה ומעניין. אני רוצה לחזור כאן לנושא שהעליתי במאי 2006 - שם הערך צריך להיקרא מנזר מר סבא. "מר סבא" = "הקדוש סבאס", היינו זה שם האדם שעל שמו נקרא המנזר (ואם יהיה ערך על סבאס, הרי שמר סבא יהיה דף פירושונים שישאל אם הכוונה לסבאס או למנזר מר סבא). באופן דומה אנו קוראים לערכים מנזר סנטה קתרינה, קתדרלת נוטרדאם, כנסיית סנטה אנה, מנזר סן סימון ולא סנטה קתרינה, נוטרדאם, סנטה אנה וסן סימון. מגיסטר • שיחה 11:26, 13 בנובמבר 2007 (IST)

תודה על ההעברה ועל ההערות! אני קצת מסויג מהפרדת סבאס מהמנזר. חייו, מפעליו, פעולותיו סובבות סביב המנזר: גם שנשלח לקיסרי ביזנטיון, הוא נשלח בתור הנזיר ההוא מהמנזר שחי במדבר על עלים ולא "מתעסק בפוליטיקה". גם שבנה מנזרים אחרים זה היה בגלל שהתעצבן על הנזירים במנזר שלו...

וכך זה ממשיך...--‏sir kiss • שיחה 11:53, 13 בנובמבר 2007 (IST)

קיס, חובה לכתוב ערך על הקדוש. זה דיי בסיסי. ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:14, 13 בנובמבר 2007 (IST)

מקבל בהכנעה ומתחיל לעבוד...--‏sir kiss • שיחה 19:35, 13 בנובמבר 2007 (IST)

סיום עבודה ראשונית על סבאס. כרגיל, תוך שנתיים יהיה ערך יפה יותר... :-)--‏sir kiss • שיחה 16:32, 18 בנובמבר 2007 (IST)

הערה מרשימת ההמתנה של המומלצים

ערך שווה וכחול, אבל חובה לפי דעתי לכתוב ערך על סבאס. ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:04, 12 בנובמבר 2007 (IST)

המאה ה-20

חסרה לי בהיסטוריה של המנזר התייחסות כלשהי למאה ה-20. ההיסטוריה קופצת ישירות מהמאה ה-19 לשנת 2006. גם בהנחה שלא קרה במנזר הרבה במאה זו, ושמצבו היום דומה מאוד למצבו במאה ה-19, הרי שאין להתעלם מהעובדה שבמהלך המאה עבר המנזר משלטון עות'מאני לבריטי, ומשם לירדני, ואח"כ לישראלי, ולבסוף לפלסטיני, וכל זאת מבלי להזכיר שינויים מפליגים רבים נוספים שעברו על העולם והארץ. אם בכל אלה לא היה כדי להשפיע ולשנות משהו במנזר, בצוויונו ובאורחות חייו - הרי שזו בפני עצמה נקודה חשובה ומעניינת הראויה לציון. מגיסטר • שיחה 10:33, 21 בנובמבר 2007 (IST)

תודה על התיקונים וההערות, אני אגש לעבודה...--‏sir kiss • שיחה 10:53, 21 בנובמבר 2007 (IST)

--‏sir kiss • שיחה 08:55, 25 בנובמבר 2007 (IST)==שאלות/הערות== "הוא (סבאס) שהה בקוינוביון ובלאורה". איזה?
"בשנות חייו האחרונות של סבאס איכלס המנזר מאות נזירים. לפני מותו של סבאס בשנת 532 פקדו את המנזר אלפי נזירים."; "לפי מקורות מוסלמים, הגיע מניין הנזירים באותה עת ל-300". מקורות?
"למרות רשמיות גרסת הכנסייה, אין לחוקרים ספק כי היא מופרכת" Which חוקרים ואיפה זה נכתב?
‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:42, 23 בנובמבר 2007 (IST)

תודה על ההתענינות והשאלות

• בקוינוביון ובלאורה של תיאוקטיסטוס, בנחל אוג.
• לגבי גופת סבאס :בספר נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזנטית יוסף פטריך הוצאת בן צבי עמודים 231-230
• מאות נזירים בתקופת סבאס ראה הן את נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזנטית ואת חיי סבאס של קיריליוס.

שאר התשובות בהמשך, אני קרוע מעייפות--‏sir kiss • שיחה 02:36, 23 בנובמבר 2007 (IST)

לפי מקורות מוסלמים... נלקח מפיסקה שמצאתי באחד מהמאמרים ב"קתדרה" וגם שם לא ציינו את המקורות.

קרדום ולא קתדרה,(והכנסתי הערת שוליים, איך למדתי יפה?)

לפני כשבוע פניתי לפרופסור יוסף פטריך והוא הפנה אותי למאמר שמתאר את תולדות המנזר לאחר התקופה הביזנטית באופן מסודר, אני מניח שלאחר שאשיג את המאמר אוכל להרחיב את ההיסטוריה של המנזר.--‏sir kiss • שיחה 08:12, 25 בנובמבר 2007 (IST)

הייתי ממליץ להכניס את המידע שכבר יש לך לערך כבר עתה, וזה כולל הערות שוליים שיכללו את המידע שלעיל. ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 08:20, 25 בנובמבר 2007 (IST)

לא לגמרי הבנתי, את המידע על הקוינוביון והלאורה יש בערך על סבאס עצמו (כי זה נוגע אליו ולא למנזר...) שאר המידע מצוי הערך ומקור המידע הוא בחומר לקריאה הנוספת.--‏sir kiss • שיחה 08:29, 25 בנובמבר 2007 (IST)

אם תציין את המקורות בהערות שוליים עם הפנייה לעמודים זה יוסיף לאמינות ולשימושיות של הערך. ולגבי הקוינוביון והלאוורה אני בסה"כ מציע להוסיף את השם של המוסדות אם הוא ידוע. ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 08:34, 25 בנובמבר 2007 (IST)

תוכל לעזור לי?,(להדגים באופן מעשי איך זה נעשה? את ציון העמודים שמתארים את מסעות הגופה של סבאס, איפה ואיך להכניס את זה)--‏sir kiss • שיחה 08:43, 25 בנובמבר 2007 (IST)

עשיתי את זה כרגע. הערת שוליים מכניסים על ידי לחיצה על האייקון השני משמאל מעל חלון העריכה, זה שמצוייר עליו [1]. בחלון העריכה ידלק לך סקריפט שחלקו צבוע ובו יש לרשום את מראה המקום. ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 08:49, 25 בנובמבר 2007 (IST)

כמובן שאתה לוחץ על האייקון כאשר אתה עומד בחלון העריכה במקום שאתה רוצה שהוא יופיע... אני זז מכאן. אם יהיו לך שאלות, אז יותר מאוחר או שתפנה לכל אחד כאן והוא יעזור לך. ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 08:51, 25 בנובמבר 2007 (IST)

תודה רבה על העזרה, ההארות וההערות. אני מאמין שאוכל בשבועות הקרובים להוסיף עוד מידע חדש (וסחטיקה על הר אתוס!).--‏sir kiss • שיחה 08:55, 25 בנובמבר 2007 (IST)

תודה. אם אתה חושב שאתה יכול להוסיף על הערך, כדאי להזדרז ולעשות את זה בתוך תקופת ההצבעה עליו כמומלץ. לא חושב שאני צריך להרחיב... יום טוב. ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:06, 25 בנובמבר 2007 (IST)

אני מניח שאני אקבל את המאמר (משתמש:דניאל צבי מארגן לי אותו...)תוך שבוע-שבועיים, ואני בספק רב אם אספיק להוסיף את המידע תוך תקופת ההצבעה. אשמח שהערך יהיה מומלץ כי כך יש סיכוי שיותר אנשים ייחשפו אליו אבל למען האמת, זה לא כל כך מטריד אותי.

ראיתי שאלו המתנגדים מבקשים פרוט על האדריכלות של המבנה, בשעה שרובה היא תוצאה של שיפוץ שנערך ב-1840 ואין הרבה בין הצורה שהוא נראה עכשיו למאות השנים שלפני או תורם להבנה של אורח חיים בלאורה בתקופה הביזנטית. הערתו של מגיסטר על המאה ה-20 העלתה נקודה חשובה שאני רוצה לדעת גם כן, אני מקווה שאחרי שיגיע המאמר אוכל לפרט על כך.--‏sir kiss • שיחה 09:24, 25 בנובמבר 2007 (IST)

sir kiss, אם תשפר את הנקודות שעלו בהצבעה, זה יהיה נהדר, גם אם זה ייעשה לאחר סיומה. יש נושאים שגם אם אין הרבה מה להרחיב בהם, רצוי להזכיר אותם על מנת לתת תחושת שלמות לערך, ולספק התייחסות לכל ההיבטים. בהצלחה, א&ג מלמד כץ • שיחה 11:43, 26 בנובמבר 2007 (IST)

תודה.ללא קשר להצבעה- מבחינתי הערך הוא תמיד תחת תבנית עבודה, אין ספר שעשוי להיות בתחום שאני לא מחפש ישר באינדקס האם יש עוד פרור מידע על המקום...

מתוך הנקודות שהועלו חשובה מאוד הנקודה על התפחותו, וזיקתו לתנועת הנזירות בתקופה הביזנטית של המנזר. (דווקא על זה לא חסר לי חומר, יש לי 400 עמודים שמפרטים כל מערה וכל נזיר והבעיה היא לצמצם...). בעיני נושא הארכיטקטורה יחסית שולי כי המבנים שאנו רואים בו חדשים מאוד, ואין בהם חשיבות עצומה.

אני אמור להשיג עוד חומר על ההיסטוריה של המנזר (ועל פרשת זיוף שזעזעה את העולם הנוצרי וקשורה בו!!!)

הערך עוד יורחב בהמשך, אני יותר משקיע בלכתוב את המאסטר מאשר בערך כך שאני לא שש לרוץ ולהספיק. אם אתם מעדיפים להסיר אותו מההמלצה אני לא אקח את זה קשה...מחמיאה לי ההצעה ואני שמח על הביקורת שקיבלתי והיא תאפשר לי לשפר אותו (בזמנו העלתי אותו לביקורת עמיתים והיה שומם למדי...)--‏sir kiss • שיחה 12:08, 26 בנובמבר 2007 (IST)

אין צורך להסיר מההצבעה - רבים אמרו שגם במצבו הנוכחי הוא מצוין. אם הוא יצלח את ההצבעה, ניתן יהיה לדחות קצת את העלאתו לעמוד הראשי. א&ג מלמד כץ • שיחה 12:17, 26 בנובמבר 2007 (IST)

העובדה שהערך עלה להצבעה שימחה אותי משתי סיבות: הראשונה כאמור, היא שאקבל משוב רחב מהקהילה והשניה היא שיותר אנשים יחשפו למקום שמופלא שנמצא קרוב (גאוגרפית) אבל רחוק מאיתנו שנות אור...--‏sir kiss • שיחה 12:23, 26 בנובמבר 2007 (IST)

הערה לשונית, מקווה שלא התפרצתי לדלת פתוחה...

התואר "מר" - אדון - כנראה השתלשל מהארמית. מרא, מרי וכיו'ב. המפליא הוא, שכנסיית המארונים בכפר ג'יש - גוש חלב, בגליל העליון, מתקראת "מר בוטרוס", כלומר אדוננו פטרוס (הקדוש). ובכך לא כללתי דעה יוצאת דופן שקראתי באיזה מקום, שכל העדה המארונית, מקור שמה הוא "הכפופה לאדון". אם יש מומחה בקהל קוראי השיחה הזו, אדרבא, שיעמיד על הנכון. Alosha38 18:56, 20 בדצמבר 2007 (IST)

ספרייה

במר-סבא הייתה אחת הספריות העשירות והמרתקות באזור. מישהוא יכול לכתוב בנושא? טוקיוני 15:46, 29 ביולי 2008 (IDT)

מישהו? ...אני אכתוב בנושא לאחר המבחן (לא, עוד לא קבעו לי תאריך).--‏sir kiss • שיחה 15:49, 29 ביולי 2008 (IDT)

אמרתי מישהוא, אבל התכוונתי למאסטר. טוקיוני 15:56, 29 ביולי 2008 (IDT)

גופות וגולגלות

ביקרתי היום במנזר, בהחלט חוויה מרשימה. תחילה הנזיר שהדריך אותנו לקח אותנו לכנסיה הראשונה שהוקמה שם,(סאבס ראה שם קרן אור שמימית) שלבסוף סאבס נקבר בה (צילום שלה מופיע בערך). בהיכל יש וטרינה מלאה בגולגלות, שע"פ המדריך שייכות לנזירים שנשחטו ע"י הפרסים בשנת 614. שלושה מהגולגלות מפיצות ריח טוב ע"פ דבריו. אין איזכור של מידע זה בערך (לא מצאתי מקום להכניס אותו, זה צריך לבוא תחת תיאור של מבני המנזר שלא קיים כלל). אח"כ נכנסנו לאולם הראשי. שם מצד ימין מוצגת גופתו של סאבס בארון זכוכית. הגופה לא הייתה שלד, אלא היה בה בשר (לא עיינתי יותר מדי). הנזיר סיפר לנו שהגופה לא נרקבה כלל, בגלל קדושתו של האיש, אלא רק חסרה לה עין אחת בגלל מקרה כלשהו שאירע בים המלח (לא הצלחתי להבין עד הסוף, האנגלית לא היתה משובחת). הוא אמר שזה נפוץ בקרב חברי הכנסיה, ושכאשר הם מתים הם מונחים באולם כלשהו שאותו הוא הראה לנו (מתחת לרחבה בין הכנסיה הישנה לכנסיה הראשית), ושם הם שוכבים בלי להירקב. באולם לפני הכנסיה הראשית ישנם ציורי קיר מודרניים מרשימים של סיפורים מהתנ"ך. בחזית של הכנסיה הראשית ישנו עיטור מתכת גדול של החיה-דרקון מחזון יוחנן (אני לא יודע אם זו תופעה נפוצה, אותי זה הפתיע שבמרכז הכנסיה יש פסל של הדמות הרעה. הנזיר אמר שבשביל להבין זאת צריך שנים של הכנה והארה שמימית). מהכנסיה יצאנו למרפסת הצופה על נחל קדרון הזורם במי ביוב. הנזיר סיפר לנו על מעין שפרץ למטה באופן ניסי בימי סאבס, ומספק בדיוק 20 ליטר מים ליום. הנזיר טוען שזו כל אספקת המים של הכנסיה. ממול הוא הראה לנו את המערה שבה שהה סאבס לפני שנבנה המנזר. המערה מצוינת בראשי התיבות של שמו ביוונית. צורטק - שיחה 23:03, 10 בפברואר 2011 (IST)

הצעת הסרה מהמומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

בערך מומלץ זה יש רק שתי הערות שוליים. אי אפשר להשאיר ערך מומלץ במצב זה. גילגמש • שיחה 11:31, 17 בינואר 2016 (IST)

מהו השטח הנכון (שטחי חלוקה הסכמי אוסשבו נמצא המנזר

ציינתם שהמנזר בשטח B כיצד זה שסימון שבילים מוביל אליו, כדאי שתבדקו היטב את המפות הסכמי אוסלו ! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.172.44.178 16:57, 12 בינואר 2018 (IST)

קישורים חיצוניים

ממתי ויקיפדיה משווקת בלוגים של מטיילים? נראה לי קצת תמוהה שזה הקישור ההחיצוני הראשון שמוצג בערך. לא מדובר בעבודת דוקטורט על המנזר אלא על עוד סקירה מני סקירות רבות אחרות של מטיילים ברשת.חושב שיש מקום להסיר קישור זה.

מי הם הנזירים הגרים במנזר כיום?

מאין הגיעו? באיזו שפה מתנהל המנזר? באיזו שפה מוקראים סיפורי הקדושים בזמן ארוחת הערב? ‫89.139.153.41‬ 15:24, 22 במרץ 2024 (IST)