שיחה:מושגי יסוד בקבלה

מה אמור

מה אמור להביע משפט כמו "האלוהות הנאצלת בהתגלמותה"? Avibliz 23:00, 24 פבר' 2004 (UTC) ומה עם האתאיסטים שבינינו? האם זה ערך אוביקטיבי? או שרק מהערכים המתארים מדע אתם מבקשים התנצלויות והסתייגויות?

נמאס לי להתנצח, אבל אני מקווה שלא תנסה לתקוע את האתיאזם המיסיונרי שלך גם בערך הזה, כי כבר עייפתי. לא משנה 23:09, 24 פבר' 2004 (UTC)

מי שמסיונר זה אתה. האתאיזם, המייצג היחיד של האמת, נמצא תמיד בעמדת התגוננות נגד הפונדמנטליסטים שבגלל שליטתם הבלתי מעורערת על מערכת החינוך הם לצערי הרוב. אבל זה לא אומר שהם צודקים. מספיק לזהם את ויקיפדיה בערכים מתלקקים לדת. Avibliz 23:10, 24 פבר' 2004 (UTC)

אבי הגזמת בשינוי בדף הראשון כאן...

דוד, ומי שכתב את הערך לא הגזים במונחים כמו האלוהות הנאצלת בהתגלמותה? Avibliz 07:01, 25 פבר' 2004 (UTC)

אלון כתב את התגובה הבאה במזנון. בזכות הרלבנטיות שלה אני מביא אותה כאן. אני מסכים עם כל מלה בה. הערך נכתב מתוך נקודת מבט מסוימת, וכל קורא מסוגל להבין זאת גם בלא שנצעק לו זאת בכל הכוח. כדאי להיות מעט יותר רגועים. דוד שי 07:11, 25 פבר' 2004 (UTC)

די, אבי ידידי. תן לכתוב בשקט. אין שום דבר רע בלכתוב את מה שהקבלה טוענת בערך קבלה. זה לא ישכנע אף אחד שזה נכון, וזה מלכתחילה לא נועד להיות מדעי. (ואגב, אין לי מושג מה אומרת הקבלה, ובוודאי שהערך "קבלה" לא שיכנע אותי מאמיתותו).

ערך זה הוא חקר הקבלה. חקר הקבלה מבקש מאליו התייחסות לניסוחים המקוריים של הקבלה. לא ניתן לחקור את הקבלה (כתופעה אנתרופולוגית), בלי להציג את הפילוסופיה הקבלית כמו שהיא. קיימים לא מעט חוקרי דת, והם עושים בדיוק את אותו דבר, בל לחשוש שמחקריהם "ישכנעו" מישהו.

ואגב, מדוע אתה מתייחס לכל דת כאילו הייתה גיבוב של אמונות תפלות? דת היא קודם כל רעיון פילוסופי-מוסרי. הדתי המעמיק לרוב יסכים איתך בכל הנוגע לביקורת האמונות התפלות שאתה מציג. מי שמשתמש בקבלה, בקבוקים מבורכים וכו' הם לרוב אנשים שלא הבינו את דרכם של הוגי היהדות האמיתיים (רמב"ם וכדומה)

אלון 06:49, 25 פבר' 2004 (UTC)

הטענה שקבלה לא נועדה להיות מדע היא רוויזיוניזם. בחלק מהאיורים של אילן הספירות (עץ חיים) עשרת הספירות של המודל הגיאוצנטרי הן ממש אילן הספירות שבספירת יסוד של עולם עשייה. במילים מפורשות: כשאנשים מסתכלים על הירח בזמן שהם מברכים את ברכת הלבנה, הם אשכרה רואים אובייקט נעוץ כמו מסמר בדלת בכדור הבדולח שהוא ספירת מלכות שבספירת יסוד של עולם עשייה. כוונת המאייר הייתה שהיא ממשית כמו הזכוכית בחלון הקרוב אליכם. זאת בדיוק המשמעות של השתלשלות - אין נתק בין העולם הפיזי לעולמות המתוארים בספרי קבלה, אלא הספירות נהיות יותר ויותר חומריות, עד שבסוף סדר ההשתלשלות הן חומר. אחת הסיבות שחרדים נלחמים להוציא את לימודי החול מבתי הספר שלהם היא שהתלמידים לא יקלטו שיש שגיאה מדעית גסה בספרי קבלה שנחשבים לנכסי צאן ברזל. ודאי שהם לא מוכנים לומר שיש שגיאה בכתבי האר"י והנה ההסבר הנכון לאור התפיסה המדעית הנוכחית. אם יש שגיאה גסה כל כך במה שאמור להיות גילוי אלהי, איזה שגיאות עשויות להיות בספרי הלכה. אתם יודעים, זאת שלא בשמיים היא.

כולם מבקשים לכתוב בשקט אך מונעים זאת ממני. אתם חושבים על עצמכם כקוראים ובגלל שאתם קוראים אינטלגנטיים אתם סבורים שכולם כך, אבל לצערי אין הדבר כך. חישבו על ילדים בכיתה ד-ו' שנכנסים, רואים הגדרה לאדם הקדמון "האלוהות הנאצלת בהתגלמותה" והם יכולים להעתיק זאת מילה במילה לעבודה שהם עושים על ההומו אביליס...... Avibliz 07:15, 25 פבר' 2004 (UTC)

הערה

אין לי כוונה להתנצח. רק רציתי להעיר. ייתכן שאחד הדברים שהפריעו לך היה השימוש במילה "נאצלת", לגבי האלוהות, כי פירשת אותה במובן של הוד, הדר, אצילות.
למעשה, הכוונה היא, כפי שמובן מההקשר של הערך, ל"האצלה" במובן הפילוסופי. לפי זה, כוונת המילה "נאצלת" היא "נובעת, מסתעפת, יוצאת לפועל". לא משנה 07:46, 25 פבר' 2004 (UTC)

---

אבי נמאס לי מהעריצות המדעית המטופשת שלך. בגלל אנשים כמוך שסותמים את הפה תחת מעטה פסידומדעי, פורחת הריאקציה של הניו-איג', ששוללת מהמדע את סמכותו. אם לא תפסיק עם זה, אעבור בכל ערך ואכתוב מה גישת היהדות לכך. ואמין לי שיש ליהדות הרבה מה לומר על כל נושא. יש גבול לכל שטות. במקום שתכתוב על ערכים מדעים באמת ותתאר את יופיו של המדע, שאני גם מעריץ אותו, אתה עושה כאן מלחמת דת של המדע, ולעיתים רבות מתוך בורות. כמו במקרא או בתלמוד שאין לך מושג ירוק בהם. ובכלל, אנציקלופדיה באה לסקור את העולם ולא לומר מה טוב ומה רע, זהו יותר תפקידה של הדת. ולכן, אנחנו סוקרים את המושגים הקבליים בלשון של הקבלה. אין אתה רוצה שנתאר את המושגים הקבליים, בנוסחאות מתמטיות. או שפשוט אתה רוצה לעצום את עיניך ולומר אין קבלה. ולהזכירך הקבלה נחקרת באוניברסיטה, כחלק ממדעי היהדות. אפי ב.

נסיון נואש להגיע להסדר. אז למה שלא תיתן לי לכתוב ערך על הקבלה בהקשר הכללי של מוצאה מהגות ימי הביניים לא במושגים קבליים, ושיהיה אליה קישור מהערכים העוסקים בקבלה. ירצו יקראו, לא ירצו, לא יקראו? Avibliz 12:29, 25 פבר' 2004 (UTC) וחוץ מזה, אתם מתערבים ברוטלית בערכים שלי ולא נותנים לי אפילו לקבול על משהו בערכים שלכם בלי לשנותם?

---

אם מישהו מנקב חור בסירה, הוא לא יכול לטעון שהוא חורר רק את "הצד שלו". לכן ערכים מהסוג שאתה רוצה לכתוב, גם אם הם יהיו נפרדים, ידרדרו את ויקיפדיה כולה.

לקבול אתה יכול תמיד, ואפילו הסברתי בפירוט את משמעות המשפט "האלוהות הנאצלת בהתגלמותה המושלמת". לגבי "אדם קדמון", אם תרצה תפתח אנציקלופדיה עברית ותראה שבערך אדם קדמון מופיע הפירוש הקבלי. לא משנה 12:45, 25 פבר' 2004 (UTC)

תשובה

טיעון מנקבי הסירה הוא טיעון מצוין. הוא משמש את החרדים להסביר מדוע על כולנו לחזור בתשובה. האם לזה התכוונת?

לא רק שאני לא מדרדר, אני מציל את הילדים התמימים שייכנסו לעשות עבודה על האדם הקדמון...... אני לא מבין, למה זה מפריע לך? זה מקובל על דוד ועל רבים אחרים, מדוע אתה ונפתלי נלחמים בי מלחמת חורמה במקום לתת לי להשקיע את המשאבים בהרחבת האנציקלופדיה במקום לכתוב בדפי השיחה הללו, ובעבודה שלי כמו גם בעוד דברים קטנים.... Avibliz 12:50, 25 פבר' 2004 (UTC)

טוב, בסדר. אני לא אגע בערכים שלך (אם כי אקווה שאחרים יעשו זאת), אתה לא תגע בשלי, ובא לציון גואל. לא משנה

תודה. עכשיו גם צריך שנפתלי וIORESH יבינו שגם העמדה שלי לגיטימית. לא אמרתי לא לגעת לחלוטין, התמורה הקטנה היא קישור הדדי. תודה Avibliz 12:55, 25 פבר' 2004 (UTC)

מדוע _NOTOC_?

משום מה בערך זה בוטל תוכן העניינים, ובמקומו יש תוכן עניינים ידני. יש לכך סיבה מיוחדת? בינתיים אני אשים בהערה את החלק הזה ואאפשר מחדש את תוכן העניינים. Eranb 11:10, 23 אוג' 2004 (UTC)

כמה ההערות משמעותיות

במקטע "עולמות אבי"ע" כתב מאן דהו, שעל פי ספר נפש החיים כל עולם עליון הינו הנשמה והמחיה של העולם שמתחתיו. ציטוט זה כאילו הוא חידוש של "נפש החיים" דבילי לחלוטין, כי היסוד הזה שכל עולם מחיה את זה שמתחתיו, הוא כלל יסוד בכל תורת הקבלה, וכתוב אלפי פעמים ב"כתבי האר"י" עצמם, וכן אצל מקובלים ראשוניים יותר.

בערך "כתר" כתב הכותב -יש שאמרו שאם ל"כתר" יש תפקיד מאציל, הרי שאין למנותה בכלל עשר הספירות, שהרי היא מעליהן. אם כך, צריך להוסיף ספירה נוספת, "דעת". "זאת שיטתה הקבלית של חב"ד".- שני דברים יש לי מה לומר על דבריו, קודם כל הספירות כתר-דעת מוזכרים גם בזוהר וגם ב"כתבי האר"י" ולפעמים רבי חיים ויטל השתמש עם כתר ולפעמים עם דעת, יש שניסו לתת כללים לזה מתי ולמה הם מחליפים תפקידים לפעמים. בקשר ל"חב"ד" החסידות-תנועה אמנם נקראת חכמה בינה דעת, אבל אין לה כל שיטה בקבלה, ודאי שלא התעסקו בזה האם דעת היא ספירה או כתר. הכותב הסיק זאת כנראה מהשם הרשמי של התנועה, ואין לזה שורש.

הערך "עצמות וכלים" יש לשנות את הכותרת. היות והמחלוקת שהכותב הביא לא קשור כלל וכלל לענין של עצמות וכלים שלפי הקבלה היא קיימת בכל ספירה (דברים בסיסיים בכתבי האר"י).

כל הקטע של הערך "התורה" ראויה להימחק! היא איננה קשורה לתורת הקבלה כלל.

הערך "אדם קדמון" ראוי לסקירה נרחבת יותר, כל "האילן הקדוש" מבוססת עליו.

הערך "תורת השמיטות" הוא מושג תלוש, ולא לקוח מעולמה של הקבלה!

הסירטוט, והגילגול גם לא קשורים ל"חכמת הקבלה" אם יהיה לי זמן, אני ינסה לתקנם ברוח הדברים שכתבתי עורךספרים 12:11, 2 מאי 2005 (UTC)

תשובות שש"ז 13:22, 2 מאי 2005 (UTC)

• הקטע מנפש החיים הושמט

• לגבי חב"ד:נלקח את זה מ"מבוא לקבלה" של פרופ' משה חלמיש:

"...אצל האר"י גם כן נאמר בדרך כלל שכתר הוא ממוצע בין המאציל והנאצלים ונוספה דעת. בעיקר רווח הדבר במשנת חב"ד של רבי שניאור זלמן מלאדי כפי ששמה מעיד עליה" (עמ' 123)

• הנושא של התורה מובא בהרחבה רבה מאוד באנציקלופדיה העברית בערך קבלה. הסרטוט מוזכר שם בקיצור. אם "תורת השמיטות" לא לקוחה מעולמה של הקבלה, איני יודע מהיכן היא לקוחה. גם היא מוזכרת באנצ' העברית בהרחבה בערך. הגלגול בכלל לא נמצא בערך, אלא כהפניה.

• עצמות וכלים - מהי לפי דעתך שאלת עצמות וכלים ? ראה את הקישור הזה לרמ"ק שדן בשאלה בצורה בהירה [1]

הציטוט של נפש החיים על עולמות אבי"ע, לא היה בכדי לומר שנפש החיים חידש חידוש זה, אלא כמראה מקום בלבד. לומר על דבר זה כי הוא דבילי, נראה מיותר לחלוטין. לחב"ד יש שיטה בקבלה, כך לפחות ניתח הלל צייטלין במאמר שלו על הקבלה. --אפי ב. 13:30, 2 מאי 2005 (UTC)

• בקשר לשיטת חב"ד, ישנם הרבה סוגים של פרשנות לקבלה, כמו חסידות (חב"ד ביניהם) רמח"ל, אשלג, וכדומה. אין מקום לומר שחב"ד סבורה שדעת היא חלק מהספירות בשונה מהמקובל אצל המקובלים, לדעתי הפרופסר הנכבד התרשם מהשם של התנועה, או ממשהו אחר, שאל לכל חבדניק ותשמע שאין שיטה מיוחדת של חב"ד לגבי ספירת הדעת, ואני אומר זאת מתוך התעסקות ארוכה במאמרים החבדיים.
• אינני יודע למה הכניסו את הנושא של תורה באנקלצופדיה.
• "תורת השמיטות" איננה תורה קבלית! היא בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה, לא,א. ומסכת סנהדרין צז,א. המחלוקת מובאת גם שם.
• "עצמות וכלים" היא לא שאלה, אלא עורק ראשי בכל תורת הקבלה. הנה ציטוט -

ספר עץ חיים - שער ב ענף ג

והכל כדמיון אדם התחתון שיש בו גוף ונשמה כך אדם העליון כלול מי"ס שהם *עצמות* *וכלים*. והנה ענין בחי' העצמות הזה הם בחי' אורות פנימיים המאירים תוך הכלים כדמיון הנשמה אשר תוך הגוף של האדם ומאירה בו כמ"ש נר ה' נשמת אדם וזכור כלל זה כי בכל מקום שתמצא בחבורינו זה לשון אורות הכוונה על הנשמה הפנימית שבו ולא על הכלים עצמן ואל תשכח ענין זה כי לא נוכל להזכירו בכל פעם: נראה לי שהדברים מדברים בעד עצמם.

• • לאפי: דבר בסיסי כזה שהוא מהאלף בית של קבלה, לא נהוג לצטטם בשם פרשנים.

עורךספרים 14:25, 2 מאי 2005 (UTC)

את משנת חב"ד איני מכיר בכלל, אבל פרופ' חלמיש נאמן עליי. מחלוקת עצמות או כלים קדמה לקבלת האר"י ולספר "עץ החיים", כמו שתראה אם תסתכל בקישור שנתתי לך לרמ"ק. סביב המימרות התלמודיות הקצרות על העולם שיתקיים ששת אלפים שנה התפתחה תורה קבלית ענפה, כמו שניתן לראות מהמעט שבערך. בתמצית, בשאלה מה להכליל הולך הערך בעקבות האנצי' העברית, אם כי הרבה דברים שמצויים בערך המקיף באנצי' העברית אינם פה. שש"ז 14:47, 2 מאי 2005 (UTC)

בקשר לפסקה "תורה", אני מסכים עם עורך ספרים. רוב הערך הוא תפיסה של המדרשים, טעון שכתוב. בקשר לפסקה "עצמות וכלים", אתה נקרא לשפר אותו כפי הבנתך. עכשו הבחנתי שחסר כאן המושג "אור פנימי ואור מקיף". --אפי ב. 15:49, 2 מאי 2005 (UTC)

אני חושב שאנו חוזרים כמעט על אותם טיעונים שוב ושוב. אבל אני ינסה להסביר את עצמי. למילים "עצמות וכלים" יש פירוש --מילוני-- קבלי, והוא שעצמות זה עצם האור האינסופי, וכלים הוא הכלי-מגביל או עצם ההגבלה של האור. המילים "עצמות וכלים" נשנים אין ספור פעמים בכל ספרי הקבלה, לא רק בכתבי האר"י, בכל מיני שאלות דומות בשלל נושאים. כך שלדעתי הוא מהווה הגדרה כוללנית מדאי בשביל להלביש אותו על המחלוקת הזאת. (הקטע הוא שבכתבי הרמ"ק נכתב ויכוח זה בשער הנקרא "שער עצמות וכלים", ואין לזה משמעות כמו שאין משמעות לשם שער אחר שיקרא שער זעיר אנפין שבתוכו יהיה ויכוח פרטני האם "זעיר" מקבל את "הג"ר" שלו מ"אימא" או מ"אבא", ויבוא מישהו לקרוא לויכוח בשם "ויכוח זעיר אנפין".

דבר שנכתב באנצי' העברית קשה להתעלם ממנו כלא היה, אבל אני לא בטוח שזו אמת מידה טובה לאמת דברים. השיטה הטובה ביותר לברר דברים, הוא לשאול את האנשים אותם אנו חוקרים, שאלה חבדית לחבדניקים, רפואה לרופאים, שאלה קבלית לעוסקים בקבלה, חסידית לחסידים, חסידות לעוסקים בחסידות. אני חושב שזה היתרון של ויקיפדיה שנמצאים אנשים מסוגים שונים שכל אחד יכול לתרום מכלי ראשון את מה שהוא יודעעורךספרים 09:25, 3 מאי 2005 (UTC)

ולאפי, לדעתי הערך שנכתב עד אתה הוא די מספק, אור מקיף ופנימי וכאלה פרטים הם דברים שאם תרצה תוכל להכניס אבל הם ממש לא נחוצים, רק מה שלא טוב זה טעויות, או שמאירים פינה צדדית כמשהוא מרכזי, את ערך עצמות וכלים הייתי קורא בשם זה "הספירות הם עצמות או כלים" ואין יותר מה לערוך, חוץ מלהסביר מה פשר המונח הזה "עצמות וכלים".

בין כתר לדעת

למרות שעד היום נמנעתי "להתערב" בערך זה, בעקבות השיחה האחרונה אני מרגיש שאני חייב.

ספר היצירה כותב וז"ל: "עשר ספירות בלימה,(בלימה דהיינו מצמצמות) עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשר." מכאן שגם תפקיד הספירה העשירית (בין אם זו כתר ובין אם זו דעת) תפקידה היא בצמצום ההארה האלוהית ,אך כמובן שתפקידה להאציל על הספירות הבאות אחריה. ובנוסף מדגיש הכותב כי "עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשר" דהיינו שאף שמצינו 11 ספירות אין הן משמשות בערבוביה(בסוד הכתוב:"אין שני מלכים משמשים בכתר אחד"). אלא כל אחת משמשת בתורה דהיינו כתר בזמן "הארת פנים" ודעת בזמן "הסתר פנים" (ופירוש אחר באחרית הימים). עד כאן רזא דיחודא בברכה Shayakir 17:47, 2 מאי 2005 (UTC)

מישהו הבין למה התכוונתי או שעשיתי בשכל עד היום שלא התערבתי בערך? בברכה Shayakir 21:32, 2 מאי 2005 (UTC)

לא הצלחתי להבין מילה, מה שמצדיק את הפיכתך למקובל הבית. כשאני חושב על זה, מים קדושים הם דרך שלא נוסתה עדיין להילחם בקצרמרים שש"ז 21:39, 2 מאי 2005 (UTC)

תודה על המינוי, אבל לא צריך לעשות הצבעה בפרלמנט קודם לכן? ולעניין דברי למעלה, לא הובן ההקשר של הדברים או תוכן הדברים(סתם מסקרנות) בברכה Shayakir 21:51, 2 מאי 2005 (UTC)

גם וגם. שש"ז 21:54, 2 מאי 2005 (UTC)

אז מים קדושים אמרת? Shayakir 21:57, 2 מאי 2005 (UTC)

לא כתבת של מי הפרשנות הזו על ספר היצירה. שוטטתי קצת בפרשנים האחרים וראיתי שהם הולכים לכיוונים אחרים. אפשר להוסיף משפט ברוח הדברים, "על פי האמור בספר היצירה, תמיד יהיו בדיוק עשר ספירות, כאשר אחת הפרשנויות שכתר ודעת מתחלפות ביניהן, כאשר כל אחת משמשת בתורה, בסוד הכתוב, אין שני מלכים משמשים בכתר אחד", דהיינו כתר בזמן "הארת פנים" ודעת בזמן "הסתר פנים"". אם כי אני מניח שזהו רק אחד ההסברים ובוודאי יש עוד. --אפי ב. 22:01, 2 מאי 2005 (UTC)

זהו פירושם של בעל המשנת חסידים והגר"א בפירושו לספר היצירה, באיזה פירושים אתה נתקלת? ולעניין הניסוח הראוי צריך לדון עוד קצת(אולי מחר) בעניין כדי שלא תצא תקלה תחת ידינו בברכה Shayakir 22:24, 2 מאי 2005 (UTC)

בדקתי בפירושים של רמ"ק, רמב"ן, ר"י דמן עכו ור"י סגי נהור. יתכן שצריך לצמצמם כמידת האפשר, מפני שמדובר במושגי יסוד. --אפי ב. 06:59, 3 מאי 2005 (UTC)

הניסוח שהצעת הוא ראוי מלבד הפירוט של מתי משמשות כתר ודעת משום שכאן אנו נכנסים למחלוקות בין שיטות שונות בברכה Shayakir 11:32, 4 מאי 2005 (UTC)

גם אני חשבתי כך במחשבה שניה. --אפי ב. 11:54, 4 מאי 2005 (UTC)

תמונת הספרות

לא ניתן למצוא תמונה אחרת של עץ הספירות?

זה העתק נוצרי עם שגיאות ההעתקה (ימוד? כצח?) רבות. אבל מה שיותר מפריע הוא הכנסת השילוש הקדוש בין כתר, חכמה ובינה.

הערה בנוגע ל"רוחניות באדם"

כותב המאמר כניראה לא ממש הבין כמה דברים בנושא לכל אדם ואדם בעולם יש רוח נשמה ונפש והוא מחלק אותם לאנשים מסוימים שזה שטויות לכל אדם יש אותם בין אם הוא שומר מיצוות או משהוא כזה ניראה שהוא כתב בלא ידע בנושא שזה חמור ביותר!. ועוד משהוא בקשר להודעה האחרונה הוא צודק אין קשר בין השילוש הקדוש (שהוא המצאה של הנוצרים כמו כל דתם) לבין הספירות סתם המצאה של כמה נוצרים מיואשים שניסו לימצוא איזה שהוא רמז לדתם השיקרית. שמישהוא יערוך את המאמר הזה.

תגובת הכותב: אם כוונתך מה שכתבתי על הערב רב - דייק בבקשה - עשיתי חילוק בין ישראל לבין ערב רב - לא בין שומרי תורה ומצוות לכאלו שכביכול אינם. לגבי אדם - אתם קרויים אדם ואין האומות קרויים אדם אלא אנוש. יש עוד עניין והוא כי נפש קדושה יכולה להיות אצל גוי שלא יבוא להתגייר לדוגמא נפש ר' עקיבא ע"ה שהיתה אצל סיסרא ויעל הוציאה הניצוץ הקדוש הזה. בהחלט פגשתי גויים עם הרבה טוב - וקשים עלי דברי חז"ל - אבל כך כתוב - ואם זו הקבלה - נקבל. ראה בבקשה - עץ חיים, שער קליפת נוגה, דף ק"מ עמוד א'. דבר נוסף - יש חילוק בין הרוחניות הפוטנציאלית של האדם - מה שנשאר למעלה בעולמות עליונים - ומה שמתלבש באדם בפועל בעולם הזה - ובזה עוד כמה חילוקים - האם כאור פנימי או כאור מקיף. ובאור פנימי יש גם מצבים של גדלות וקטנות. ובשבת קודש באה נשמה יתרה - אותה נשמה שיש לאדם אבל רק למעלה בימות החול בד"כ באה לעולם הזה בשבת. ויש השתנות שבאה כתוצאה מעבודה רוחנית - מעשה התחתונים - והיא בוודאי קשורה לתורה ומצוות. יש עוד עניין של שלימות הנשמה - אם נפגעה חלילה עפים ניצוצות או יורדים או נחטפים לקליפה - ולפעמים חלילה צריך פדיון.

בכל אופן תודה על ההערה- כי מתוכה באתי להבהיר עוד כמה נקודות חשובות.

בקשה קטנה: במטותא, השתדלו לפסק את דבריכם כדי שיהיו ברורים לכולם. שימו לב גם ששורה חדשה בתבנית העריכה לא נשמרת ככה בדף - כדי ליצור פסקה חדשה, יש להשאיר שורת רווח. חוץ מזה, רצוי מאוד לחתום על כל תגובה. דבר נוסף: ראיתי את המושגים "אור פנימי" ו"אור מקיף" מופיעים כמה פעמים בעמוד הזה - האם מישהו יכול לקחת על עצמו כתיבת פרק בעניין? ‏InbalabnI‏ 16:38, 21 בינואר 2011 (IST)

הספירות

ראשית, יש ליצור עליהן ערך נפרד. שנית, הספירות הן מושג יסוד רק בזרם מסוים של הקבלה; זרמים קדומים אחרים לא הכירו בהן. ביקורת נגד "המקובלים הספיריים" נמצאת אצל הריב"ש (שו"ת קנ"ז), שמצטט את המתנגדים כמשווים את המקובלים הללו לנוצרים: "הללו משלשים והללו מעשׂירים". שלישית, נראה לי שהמחקר רואה במונח 'ספירות' השתלשלות של המונח 'ספֵירות' היווני, ובדומה לפירוש הרמב"ם ואחרים שבכל "גלגל" (ספירה) נמצא מלאך, או שכל. רביעית, הפרשנות לספירות היא מאוד לא אחידה, ויש בה מחלוקות רבות. היה ויכוח ארוך בשאלה האם הן "עצמוּת" או "כלים" או "עצמות מלובשת בכלים" (כהכרעתו של רמ"ק). חמישית, לספירות יש כינויים ורמזים שונים בספרות הקבלה, וכדאי להביא אותם. ובאופן כללי, הערך כאן כתוב לא לפי המחקר, אלא לפי הקבלה המודרנית, שהיא פרשנות מסוימת של קבלת האר"י. כדאי שמישהו ש"מבין" יותר בדברים יערוך אותם היטב. הלל • שיחה • תיבת נאצות 10:07, 16 בפברואר 2007 (IST)

אני רק יודע שספירות זה מלשון אבן ספיר (סוג של אבן טובה) וזה בא לבטא הארה רוחנית. לענ"ד ועד כמה שאני מכיר העולמות הן א"ק ואבי"ע (חמש סה"כ) ולא אינסוף-צמצום-נקודים-אב"יע. במקומות רבים מובא עניין חמשת העולמות ולא שמעתי אף פעם שיש שבע. היהודי שיחה הה"ה ספריה 07:56, 4 במאי 2007 (IDT)

הצהרה

לצערי אחרי שקראתי כמה ערכים שנכתבו פה כגון עולמות אבי"ע ונרנח"י ואחרי שטרחתי לתקן את הערך עצמות וכלים כפי שבאמת מסבירה הקבלה. עלי להכריז קבל עם ועדה שלצערי הרב רוב מה שנכתב פה הן בערכים והן בשיחה רובם דברי בורות שטות ודברים שאין להם קשר וחיבור להבנה הצרופה האמיתית והעמוקה של תורת הקבלה. מדובר בחבורה של אנשים שתורתם קרעים קרעים שלא למדו בספרי קבלה לא המוקדמים ולא המאוחרים ורק הסתכלו זעיר פה זעיר שם באי אלו שערים בלי שום הבנה ועיון.

אתה מוזמן לתקן, להרחיב ולערוך את הערכים. זוהי אנציקלופדיה שיתופית, כל אחד תורם במשהו אחר. אליסף • שיחה • 21:56, 15 במרץ 2010 (IST)

הערה

התרשים בסעיף 5 - הספירות - אינו תואם את רשימת הספירות כי מופיעה בו ספירת גדולה במקום שצרכה להופיע ספירת חסד הרמס - שיחה 20:40, 12 באפריל 2013 (IDT)

החלפתי באחר. Dalila - שיחה 21:50, 13 באפריל 2013 (IDT)

ביחס להאצלה

הרוחניות זה דבר מבלבל, שאין לנו כלים להבינו כרגע, ומה שאנו קוראים בספר ממה שכתבו בעלי השגה/הארה רוחנית אנו לא ממש מבינים אותם. לכן אין טעם לריב כאן אלא רק לנסות להבהיר כמה שניתן לנו את המושגים.

לענ"ד חייבים להתחיל דיון במושג מהגדרה. נתחיל מהגדרה מאת בעל הסולם מאציל: (תלמוד עשר הספירות חלק א): כל סיבה נקראת "מאציל" אל המדרגה המסובבת ממנה. והשם מאציל כולל את המשכת האור וגם הכלי המקבל לאור.

הקבלה היהודית מדברת רק על האדם ומה שהוא יכול להשיג במודעות לגבי העולם. לגבי מהו העולם מחוץ להשגת האדם אין שום מילה. וכל מה שנדמה לנו שמדברים על עולמות ועניינים שמחוץ למודעות והשגת האדם הכוונה להסביר את ההשפעות על האדם - אבל כיצד הדברים פועלים בלי קשר לאדם לא מוסבר בקבלה היהודית.

הדבר הכי כללי זו מחשבת הבריאה להיטיב לנבראים, זו בעצם מודעות עליונה שמרגישה שכל המציאות בכל הזמנים והאפשרויות נובעת ממקור אחד יחיד ומיוחד. ואותה האחדות מכונה מחשבת הבריאה.

מחשבה זו איננה מחשבה אנושית כמו שלנו (מה שמסתובב לנו בראש) אלא זהו כוח המחייה ומפעיל המציאות וגורם לה להתגלות לנו כפי שהיא מתגלה.

מנקודת אחדות זו יוצאות מדריגות מודעות או הרגשת המציאות חלקיות, שמצד אחד אינן כוללות כל האפשרויות כמו שיש במדריגה העליונה ממנה אלא הן התגשמות של חלק מהאפשרויות (תת קבוצה? - לא בדיוק אלא רמת פעילות יורדת) האצלה היא כמו בחירה של העליון להוציא לפועל אפשרות מסויימת ממה שיש בו...

דוגמא: מספרים שהמן שאכלו בני ישראל במדבר, היה כל אחד טועם בו מה שהיה אוהב. אחד אוהב חריף אז המן היה חריף לו והשני אוהב מתוק הרי היה מרגיש מתיקות. אז מהו הטעם האמיתי של המן -- אין המן מושפט מטעם והוא מקבל את הטעם הסופי כשבא לידי המקבל אותו.

לפי היהדות ההאצלה כן כוללת העולם החומרי. אך ההבדל הוא שבעולם החומרי נעלמת הרגשת המאציל, מה שכן נשאר ברמות הגבוהות יותר של ההאצלה.

המילה עולם כוונתה מידת העלמה (ולא מקום) - כי נעלמת הרגשת העליון. ובעולם התחתון שלנו אין שום מאציל - אף אחד לא מרגיש שכל מה שיש לו זה מגיע ממישהו מסויים... אלא כל אחד מרגיש רק הנאת עצמו מבלי להשיג מאיפה זה בא...

לגבי המושג האצלה - לדעתי יש להדגיש העניין של עליון הכולל כל האפשרויות, התחתון אפשרות מסויימת, ביהדות גם העולם החומרי נאצל רק מה שחסר זו הרגשת המאציל שנעלמת לנו..

עכשיו השיטה של ההאצלה (כיצד להגביל מציאות מסויימת מכלל האפשרויות) היא באמצעות כלי ואור: העליון מייצר רצון חלקי שהוא הכלי של הנאצל והאור שממלא אותו זו הרגשת המציאות החלקית (ביחס לעליון) של הנאצל. ממש לא יודע איך להסביר זאת, את המנגנון הכללי הזה של האצלת נאצלים. ועוד אם תחשבו שהמאציל מאבד מעצמו חלק שהופך לנאצל - הרי כותבים לנו שזה לא ככה אלא המאציל נשאר שלם וממנו הנאצל מופעל "כמדליק נר מנר" ולא כחותך חתיכה מהמאציל. או אולי לאמר שהעליון מרגיש כל מה שקורה בתחתון אבל לא להפך

יצא לי בלגן קצת :-)

טוב אז נסגור עם ההגדרה: כל סיבה נקראת "מאציל" אל המדרגה המסובבת ממנה. כלומר העליון הכולל כל האפשרויות הוא סיבה שתצא אפשרות אל הפועל שהיא הנאצל והשם מאציל כולל את המשכת האור וגם הכלי המקבל לאור. כלומר העליון מכין למדריגה התחתונה גם תפישת מציאות חלקית ושונה וגם מספק לה את הרגשת המציאות

אם זה מעניין אפשר לנסות לדון יותר - רצוי להתבסס על מקורות כי אחרת טוחנים מים...

הערה: הגאון שהוריד את הקישור ששמתי למילון מונחי קבלה - עושה טעות מרה כי שם יש המון הגדרות מצויינות בדיוק למה שעוסקים כאן. לא מצאתי ברשת שום דבר שמתקרב לאיכות ולעשירות שיש שם .. בבקשה להחזיר

http://ashlagbaroch.org/kab4u1/mod/glossary/view.php

הוספתי

לעשות סדר במושגים

חכמת הקבלה היא מדע תיקון האדם והעולם

אפשר לסכם את כל עניין חכמת הקבלה שמלמדים אותנו ב תהליך התיקון. יש רק מטרה אחת שהיא להביא האדם וכל הנבראים לפסגת השלמות ההרמוניה וההנאה ללא פגם כלשהו. בספרי הקבלה מתיחסים רק לאדם ולמה שהוא מרגיש ומשיג מהעולם סביבו. אין התיחסות בקבלה לדברים שהם לא קשורים לאופן כיצד האדם מרגיש עצמו והעולם סביב לו. והשלמות היא שהאדם ירגיש כל המציאות סביבו בשלמות ההרמוניה ללא כל פגם.

מבנה המערכת הרוחנית ומה שמקולקל בה

בכדי להבין מהו כל עניין התיקון, שצריך האדם לעשות, על מנת להגיע למטרת הבריאה, צריך להבין מהו מבנה המערכת הרוחנית, שממנה האדם מקבל התחושות והמציאות סביבו, מה מקולקל בה, וכיצד האדם יתקן הקילקול.

תיאור המערכת הרוחנית

המערכת הרוחנית מופשטת ממקום וזמן. היא משהו שקיים ופועל ביחד, בכל חלקיו, כדוגמת גוף חי אחד מורכב מחלקים שונים שכולם פועלים ונמצאים ביחד. היחס שקיים בין החלקים השונים הוא סיבה ומסובב, כלומר משהו שהוא סיבה שממנו נובע משהו אחר. ויש עוד יחס שנקרא השתוות הצורה שהוא מגדיר האם שני דברים רוחניים הם דומים או שונים או קרובים או רחוקים. דוגמא אם שני אנשים אוהבים בדיוק אותם הדברים ושונאים בדיוק אותם הדברים הרי הם קרובים. ואם אחד שונא כל מה שהשני אוהב הם רחוקים.

מה מתארים בסדר השתלשלות העולמות והספירות

בסדר זה מתארים את המבנה של המערכת האחת הפועלת ביחד כל הזמן ואין כאן המדובר בזמן או מקום, זהו תיאור של החלקים השונים מהמערכת הרוחנית שמייצרת לאדם את תפיסת המציאות שלו. הלשון שבה משתמשים היא סיבה ומסובב. הסיבה תמיד כללית וכוללת המון אפשרויות והמסובב הוא משהו חלקי אליה, מין אפשרות אחת שיצאה אל הפועל ממגוון האפשרויות שיש בסיבה שלה. וקוראים לזה עליון ותחתון או סיבה ומסובב. דוגמא: מספרים שבזמן שבני ישראל הלכו במדבר הם היו אוכלים את המן. והפלא שבו היה שכל אחד טעם בו את מה שהוא הכי אוהב. מי שאהב חריף טעם בו טעם חריף ומי שאהב מתוק טעם בדיוק באותו הדבר טעם מתוק. כלומר, המן בעצמו מופשט מכל טעם טעם שהוא ורק כשהוא בא לידי מקבל אז נקבע בו טעם מסויים. כך העליון כולל בתוכו כל האפשרויות והתחתון הוא אפשרות אחת שיצאה לפועל. סדר השתלשלות העולמות והספירות, כלומר המבנה שלהם הוא מין בחירה מסויימת שיצאה אל הפועל כיצד לסדר העולם. ומדוע בחר לעשות הטבע כך ולא אחרת - לזה אין תשובה .. פשוט ככה זה הטבע הרוחני וזהו. על נושא זה אין דיון בקבלה.

סדר השתלשלות העולמות / או מבנה העולמות והספירות

נתאר את המבנה הרוחני מהסיבה הכללית ביותר שכוללת הכול ועד לחלקים השונים שיוצאים ממנה, בסדרה של בחירות של אפשרויות מסויימות.

1) "עצמותו יתברך" זו הסיבה שכוללת כל מה שבמציאות, אך מעולם מעולם לא נכתבה עליו מילה אחת בקבלה בשום ספר שהוא, כי כל מה שלא נשיג לא נגדירהו בשם ואין לאדם שום תפיסה בו.

2) הדבר הראשון המתיחס לנבראים היא מחשבת הבריאה "להנות לנבראיו". זהו המעשה הראשון שנובע מעצמותו שיש לו יחס לנבראים.

3) עולם אינסוף תוצאה ממחשבת הבריאה ופירושו שמצד הבורא הכול בשלמות והנברא מקבל כל תענוג שחפץ בו ללא כל הגבלה. לכן נקרא זה אינסוף להורות שאין שום הגבלה וסוף ששם הבורא לנברא. וגם אומרים כי במציאות אינסוף האור (השפע שבא מהמאציל) כלול ברצון הנברא להנות ממנו באון שהוא (השפע) ושמו (הרצון לקבל השפע) הם אחד כלומר בהשתוות הצורה המלאה.

• ספירות: הרגשת הנברא היא ב 10 תכונות הנקראות ספירות: כתר, חכמה, בינה, תפארת(שמורכבת מ: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד), מלכות. בעיקרון כתר היא תכונת השפעה טהורה חכמה מה רוצים להשפיע בינה תגובת הנברא לקבלה שהיא דחיית הקבלה, תפארת זה קבלת תענוג הנדרש ודחיית הרוב וביניית הרגשת השתוקקות לקבל ומלכות קבלה לעצמו במלואה לתוך ההשתוקקות שנבנתה קודם. בעיקרון 9 ספירות ראשונות הן תכונות האור וההשפעה והמלכות היא הקבלה הטהורה לעצמו של כל התענוג.

4) פגם הבושה - למרות שהוא ושמו אחד ויש אחדות מחשבה בין מלכות לאור הממלא אותה -- יש בעיה אחת למלכות: היא מרגישה כי המאציל (הוא) אין בו תכונת הקבלה (שמו - הרצון לקבל הנאה ותענוג) והשינוי הזה נותן לנברא הרגשה של כיעור ופגם בלתי נסבל.

5) כל השתלשלות העולמות (ההעלמות) וכל הבלגן שבא בהמשך באים רק לדבר אחדוהוא לתקן פגם הבושה (קישוטים ליופי כי בעצם לא היה חסר כלום). הערה: תיקון פגם הבושה מתבצע באמצעות התנתקות מהמאציל עד לרמה שלא מרגישים אותו (העולם שלנו) ואז בונה הנברא את ההנאה שלו מזה שהוא משפיע למאציל וכך מתעלה בחזרה לגילוי ולהנאה המושלמים כמו באינסוף אבל ללא פגם הבושה. עכשיו מגיע סדר השתלשלות העולמות שכולו בניית ההסתרה מהבורא על מנת שתוכל המלכות לבנות צורת ההנאה שלה מחדש בצורה של השפעה למאציל.

6) צמצום ראשון (צמצום א') הרצון לקבל (מלכות) נפסל מלהיות כלי קבלה. ומכיוון שהנברא החליט לא לקבל הסתלק כל האור.

7) קו שיטת קבלת התענוג החדשה של הנברא: במקום לקבללתוך הרצון להנאה הטבעי משמשים במסך ואור חוזר - רק ככה הנברא מוכן לקבל תענוג (על ידי דחיית התענוג. ובשיטה זו התענוג המתקבל הוא קו דק ביחס למה שהורגש באינסוף ולכן זה נקרא קו דק.

8) עולם אדם קדמון - קבלה בשיטת קן אחד בעולם זה אין הסתרה מהבורא - עולם זה אין לאדם שורש בו ולכן הוא נחשב מחוץ לתחום בשבילנו

9) עולם ניקודים - חלק מעולם אדם קדמון שבו נעשה צמצום שני על מנת להתקרב לנברא.

10) צמצום ב' - בעולם ניקודים נעשה צמצום שני: תכונת בינה קיבלה לעצמה תכונת הקבלה של מלכות, שעליה יש צמצום ולכן גם מבינה הסתלק האור

10א) תחילת שימוש בשלושה קווים - עירוב של בינה עם מלכות

11) שבירת ניקודים (מות 8 המלכים שמלכו בארץ אדום - מבינה עד מלכות) - שבירה זו יצרה רצונות לקבל שהם בעצם חלקים מבינה שקיבלה את מלכות לתוכה וגם חלקי מלכות שקיבלו תכונת בינה לתוכם. (עד השבירה היה נתק בין ט' ספירות ראשונות למלכות)

12) תיקון עולם האצילות ועולמות בריאה יצירה ועשיה - זה בעצם סידור רצונות בינה השבורים והתקרבות למלכות המצומצמת. כאן השלימו את תיקון שלושת הקווים.

13) יצירת אדם הראשון - פרצוף ראשון שבנוי בתוך מלכות בעצמה. אלו רצונות המלכות שספגו לתוכם רצונות בינה בעקבות השבירה.

14) שבירת אדם הראשון - שבירה זו שוב מערבבת רצונות של השפעה בתוך המלכות

15) עוד שבירות נוספות - כל סיפורי בראשית שם בעצם עירבובים וספיגת רצונות הבינה בתוך המלכות

16) בניית עם ישראל זה בעצם עוד כינוס של רצונות הבינה הספוגים בתוך מלכות - וגם בזה יש שבירות.

• • • אנו בתחתית השבירות הכול מוכן לעלייה בחזרה.

17) כל אחד מישראל צריך לתקן בעצמו להפריד בין בינה ומלכות שבתוכו. ואז כל ישראל יצטרפו לעם אחד מאוחד (ברצונות הבינה - ואהבת לרעך כמוך). כל אחד מישראל חייב לחזור למדריגות הגילוי של העולמות בדיוק בסדר הפול להשתלשלות העולמות מלמעלה למטה. וגם כל ישראל וכל העולם בדרך כלל יעברו בדיוק שלבי ההשתלשלות בדרכם בחזרה לגילוי השלם.

18) ביאת המשיח ותיקון עם ישראל לפרצוף רוחני: כל עם ישראל במודעות רוחנית - כמו בימי בית ראשון

20) תיקון כל העולם לפרצוך רוחני מאוחד ברצונות הבינה (שיטת ישראל שולטת בעולם)

21) התעלות האנושות עד לגמר התיקון הכללי.

22) כל הנברא שוב מאוחד במודעות אחת ומקבל מהבורא כל מה שיש באינסוף עם הבושה מתוקנת

בשביל להבין המשוגים יש להבין מהי התוכנית הכללית וכיצד השלבים השונים מיועדים להוציאה אל הפועל ..

לא תוכנית נהדרת??

יש כאן מליון דיוקים ועניינים - וזו כל התורה אבל חייבים להסביר מהו רצף העניינים

סוף

__________________________________________________________

תוכן פנטסטי, אבל ויקיפדיה היא לא פורום. למה כל המידע הזה מופיע בעמוד השיחה ולא בתוך הערך? עמוד זה נועד אך ורק להלבנת אי-הבנות, הכרעת מחלוקות וויכוחים עקרוניים. גם אין חתימה, אז אין למי לפנות. האם מישהו יכול ליצוק את החומר הזה לערך בצירוף מקורות? ‏InbalabnI‏ 16:50, 21 בינואר 2011 (IST)

משוב מ-16 באוגוסט 2011

כדאי לעיין בשלושת שערי הפתיחה שכתובים בספר דעת תבונה של הבן איש חי שם הוא מסביר בשפה ברורה את כל השתלשלות העולמות ומתיחס לסוגיות מרכזיות שמופיעות בספר הזוהרטקסט מודגש הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.199.239.244 17:42, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה על המשוב. את/ה מוזמנ/ת להזכיר זאת בערך, בקצרה בשל כלליותו; ובהרחבה, בערכים בן איש חי (ספר) ויוסף חיים מבגדאד. בברכה, יעל י 18:19, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

בעיות בערך

אני מדגים מאחת הפסקאות הראשונות:

הגדרת חכמת הקבלה יהודה לייב הלוי אשלג הגדיר חכמת הקבלה: לא פחות ולא יותר אלא סדר של שרשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית' לנבראיו בעולם הזה". וכאן נוהגים כלל ופרט. "כלל" כלומר, כל האנושות המתחייבת בסופה, בהכרח ובחיוב מוחלט, לבא עד לידי ההתפתחות המופלגת הזאת. "פרט", היינו שאף מקודם שלימות כלל האנושות כולה, בכל דור ודור נוהג דבר זה גם בפרטים יחידי סגולה, כי אלה הם הפרטים הזוכים בכל דור ודור למדרגות מסוימות בענין גילוי אלקותו ית', והם המה הנביאים ואנשי השם, וכמו שאמרו ז"ל אין לך דור שאין בו כאברהם ויעקב.

מה הקורא אמור להבין? האם ביטוי (שחוזר על עצמו בערך) אלקותו ית' הוא אנציקלופדי? --Yoavd - שיחה 13:57, 16 באפריל 2012 (IDT)

אני לא מאמין שיכול להיות ערך טוב עם תוכן קבלי בוויקיפדיה. מה שפעם היה עניין ליחידים היום נתון בידי כל אחד והתוצאה לא מלבבת ולא אנציקלופדית. אם זה היה תלוי בי היו מסירים את כל הערכים מופיעים בקטגוריה:מושגים בקבלה. ‏ישרון • שיחה 23:54, 6 בנובמבר 2012 (IST)

זו סתם הרמת ידיים. לדעתי, כרגע, עד לסעיף שבירת הכלים הכתיבה נהירה מספיק ותאפשר לאדם מן הישוב להבין באופן בסיסי את המושגים הללו. Dalila - שיחה 12:14, 7 בנובמבר 2012 (IST)

זוהי לא הרמת ידיים. אין חשיבות למושגים בקבלה כעוד תנועה פוסט-מודרנית מיסטית, וכתורה המיועדת ליחידים היא גם לא מתאימה לאנציקלופדיה. ‏ישרון • שיחה 16:21, 7 בנובמבר 2012 (IST)

זוהי עמדתך, והיא לא עמדה ויקיפדית או אנציקלופדית, וגם יש בה התכחשות לעובדה שרבים בדורנו מוצאים עניין בקבלה, ואולי אף לכך שהיהדות מעולם לא קפאה על שמריה - אין זה מאופיה. גם איני רואה פה ניסיון להציג את הקבלה כתנועה פוסט מודרנית מיסטית, יש פה רק ניסיון לבהר מושגי יסוד מן הקבלה בלשון הנהירה לבני תקופתנו. חבל שאינך מוצא טעם בכך. יש הרואים בכך עיקר. Dalila - שיחה 20:55, 7 בנובמבר 2012 (IST)

כיום רבים מוצאים עניין מיסטי בכל מיני דברים, זה לא הופך אותם לאנציקלופדיים. אני מודע לכך שזוהי דעתי ושאין זה מקובל. ‏ישרון • שיחה 21:17, 7 בנובמבר 2012 (IST)

ערך מיותר, ברוב המקרים

מחקתי לא מעט קישורים לערך הזה (קישורים של "ראו גם"). לדעתי אם נדרשת הרחבה הרי זה בערך מסודר על הקבלה או על מושגים אחרים בתחום ולא בערך מבולבל וחסר מיקוד כזה. יש כבר קטגוריה של מושגים. Tzafrir - שיחה 15:09, 8 בנובמבר 2012 (IST)

הערך אולי דורש עבודה אך אינו מבולבל וחסר מיקוד. להפך, מרבית המושגים שהוא מכיל מציגים יחדיו פתיח יפה להשקפת העולם הקבלית - המבנים המרכזיים שהיא מתארת, הכוחות הפועלים בהם ומקום האדם בתוכם, והיכרות קלילה עם שפתה. אם תושלם העבודה עליו, יהווה הערך שער יפה למחשבת הקבלה. איני חושבת שכדאי לוותר עליו. אפשר לשקול להעביר את התוכן לערך הראשי קבלה ולהציגו כפרק בו. Dalila - שיחה 18:45, 8 בנובמבר 2012 (IST)

א. איזו גרסה של הקבלה, בדיוק?

ב. למה שהערך קבלה לא יסביר את המושגים הללו? Tzafrir - שיחה 20:31, 8 בנובמבר 2012 (IST)

בוקר טוב,

לגבי א' - הייתי בוחרת בקבלה לדורותיה. זו רק הצגה של מושגי יסוד מתוך עולם הקבלה. מה שכן בהתייחס לכל מושג ניתן להציג את מקורו, ולגעת מעט בהיסטוריה שלו, בסופו של דבר לא מדובר בערכים הראשיים. זה צריך להיות כעין מבוא, כאשר הערכים הראשיים המיוחדים לכל מושג מציגים מחקר מקיף של גלגוליו.

לגבי ב' - הוא אשר הצעתי. Dalila - שיחה 10:45, 9 בנובמבר 2012 (IST)

משוב מ-26 באוגוסט 2013

מתוך הידע שלי בקבלה (קראתי לא מעט ספרים...) התגלו לי שתי עובדות אשר אינן באות ליידי ביטוי בוויקיפדיה:

א. הכותבים מנסים להציג את הקבלה כתורה הרמונית ואחידה...וזאת בניגוד גמור לדברי המקובלים...לדוגמה: לפי תפיסת הרמ"ק קיימים ארבעה עולמות ואילו לפי תפיסת הארי קיימים חמישה עולמות...הוא הוסיף את המושג "אדם קדמון" אשר לא היה קיים בקרב המקובלים שקדמו לו. דוגמא נוספת-לפי תפיסת הרמ"ק האלוהות (אור אינסוף) "התפרצה" מתוך עצמיותה כדי ליצור את ארבעת (או חמשת) העולמות, ואילו לפי תפיסת האר"י קדם לכך תהליך הנקרא "צמצום" אשר בו האל התכנס אל תוך עצמו כדי לאפשר יצירת חלל.

ב. אף אחד מהכותבים בכל הערכים הקשורים לקבלה אינו טורח לציין כי התיאוריות הרוחניות של המקובלים מקושרות לעולם הגשמי לפי תפיסתם של הפילוסופים היוונים הקדמונים- אשר בטעות יסודה... אני מתכוון בדבריי בעיקר לתיאוריית "ארבעת היסודות" ולתיאוריית "שבעת כוכבי הלכת".

פשוט מצער מאוד שערכים אשר אמורים להיות ערכים מדעיים נראים לי לפעמים כערכים שנכתבו ע"י אנשי עמותת "ערכים"....

אני משוכנע מעבר לכל ספק כי ערכים רבים של וויקיפדיה העוסקים בנושאים דתיים נכתבו ע"י אנשים דתיים, או לפחות אנשים המאמינים בהשקפת עולמה של היהדות האורתודוקסית...

לפני מספר שבועות הזדמן לי לקרוא ערך של וויקיפדיה בנושא דתי כלשהו בחברת פרופסור לפיסיקה (עולה חדש יחסית) אשר מן הסתם לא אנקוב את שמו... הוא הראה לי מה כתוב בערך הזה בוויקיפדיה העברית, ומה כתוב בערכים דומים באנגלית... פשוט בושה...הערכים בעברית כל כך לא מדויקים, כל כך משוחדים.... העובדה שוויקיפדיה העברית מהווה כמעט שופר להחזרה בתשובה היא בושה לבני העם העברי... ראו ערך "קבלה" כיצד המחבר מקפיד לכתוב "אלוקים" ולא אלוהים...

ולנושא אחר...בערך "אברהם" אתם מציינים כי אברהם הצטווה ע"י יהוה להגר לארץ כנען בעודו בארץ הולדתו- אור כשדים....וזהו שקר גדול- סילוף של דברי המקרא...לפי המקרא תרח- אביו של אברהם הוא זה אשר יזם את היציאה מארץ אור כשדים לארץ כנען ללא שום קשר לאלוהים. המקרא ממשיך ומספר כי לאחר שתרח התיישב בחרן ומת שם ציווה יהוה את אברהם- "לך לך מארצך וממולדתך....". במקום שמחבר הערך יכתוב כי המלה "ממולדתך" אינה מתיישבת עם הדברים הכתובים קודם לכן (שהרי אברהם שהה כבר גר בחרן- שאינה ארץ מולדתו), כותב המחבר כי אברהם הצטווה להגר לארץ כנען עוד בהיותו בארץ מולדתו....המחבר טרח ליצור הרמוניזציה של הפסוקים כך שיתיישבו עם התפיסה הדתית האורתודוקסית...

הערכים הנ"ל (וקיימים רבים אחרים רבים שכאלו- לצערי...) אינם ערכים מדעיים ואף לא אנציקלופדיים....משהו (בהקשר לערכים הקשורים לדת) רקוב....מן יסוד...

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
 78.24.78.242 23:58, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

מורשת ותרבות ישראל

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Mazkirut_Pedagogit/Tarbutisraelmoreshet ממני פרדי  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
217.194.196.91 11:04, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

הטיה מגמתית

ערך מוטה מאוד וניכר שהוא בא לשרת את הפרשנות של בעל הסולם . בעל הסולם הוא אופציה פרשנית לתורת הקבלה של הזוהר ועל פי האר"י ובוודאי שאינו ממצה ואובייקטיבי . גם העירוב חסידות , בזוהר וכן מחקר עם דרשנות של בני ברוך ולייטמן מלמדת על הכלאה מוזרה ולא עניינית .  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.52.113 17:57, 27 בנובמבר 2013 (IST)

לגמרי, ערך די חסר ערך עם אפס התייחסות למחקר ההיסטורי והפילולוגי של הקבלה. אלו הם לכל היותר מושגי יסוד בקבלת האר"י לפי פרשנויות מסוימות מאוד, שאינן מדעיות בשום צורה. הערך הזה בוודאי לא מצדיק כותרת כללית כמו "מושגי יסוד בקבלה". מיקה אבני - שיחה 12:50, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

משוב מ-26 בדצמבר 2013

איך מסבירה תורת הקבלה את השימוש באותיות אשוריות -מאוחרות- כאשר בימיו של משה רבינו השתמשו בכתב עברי קדום פרוטו סיני כנעני הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.177.197.84 20:31, 26 בדצמבר 2013 (IST)

ההסבר שאני מכיר הוא שהכתב האשורי הוא הכתב הקדום יותר שנגנז ונוסד בחזרה בימי עזרא- "שכחום וחזרו וייסדום"- על פי הגמרא במסכת מגילה. אך ייתכן שישנם הסברים נוספים. שמואל - שיחה 10:52, 29 בדצמבר 2013 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (פברואר 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במושגי יסוד בקבלה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://ashlagbaroch.org/kab4u2/mod/glossary/view.php?id=14 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20150505035211/http://ashlagbaroch.org/kab4u2/mod/glossary/view.php?id=14 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:48, 14 בפברואר 2024 (IST)