שיחה:מאיר צבי פרוש
הוספת נושאספרות חרדית ארופאית[עריכת קוד מקור]
לא מדובר בתרגום מיידיש לעברית אלא בעיקר מגרמנית, שבה נכתבו סיפורי להמן. ונקודה נוספת: חוץ מאשר ציון שפת התרגום, יש עניין בהגדרה "ספרות חרדית ארופאית", שזו קטגוריה מאוד ברורה ומוגדרת של סופרים ארופאים חרדים בני המחצית השנייה של המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20, שכתבו בעיקר בגרמנית ובאידיש. היה זה עיקר הספרות החרדית בעת החדשה, וכאשר ביקשו לייצר ספרות בשפה העברית לדור הצעיר בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל, לא הייתה ברירה אלא לעסוק בתרגומם של אותם "סופרים ארופאים חרדים". זה מה שעשו מאיר צבי פרוש, משה שנפלד, ישראל שפיגל ואחרים. רק בשלב השני קם דור של סופרים עצמאיים שהחל בכתיבה ספרותית מקורית בשפה העברית. כיום, כל המושג הזה של תרגום בספרות החרדית פשוט לא קיים, מכמה סיבות: א. משום שכאמור נוצרה ספרות חרדית מקורית בעברית בשפע ואין צורך לייבא ספרות מבחוץ. ב. בעצם, כבר אין מה לתרגם, כי הכל תורגם בעבר. ג. גם אם פה ושם יש ספרים מהתקופה ההיא שטרם תורגמו, עבר זמנם והם כבר לא רלוונטיים לקורא החרדי בן זמננו. ד. בציבור הכללי הלא-דתי המושג 'מתרגם' קיים, כי הקורא הישראלי מתעניין גם בספרות יפה מספרות העולם, אך הציבור החרדי מתנזר ממנה. אמנם, גם בציבור החרדי יוצאים ספרים בעברית שתורגמו מאנגלית, אולם אין זו ספרות יפה אלא ביוגרפיות או ספרי יהדות וכדו', והמתרגמים פועלים מטעם הוצאות הספרים (בעיקר פלדהיים), אך לא מדובר ב'מתרגמים' במושגים של פעם, אלא באנשים אלמוניים שעושים מלאכתם בנאמנות אבל לא בחזית אלא מאחורי הקלעים. גרש - שיחה 23:27, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
- הביטוי 'ספרות חרדית ארופאית' אינו מוכר בעברית (מנוע חיפוש אינו מכיר אפילו מופע אחד שלו), וכדי שלא לבלבל את הקורא יש לציין במפורש שמדובר רק ביידיש ובגרמנית, במיקום הביטוי הכללי שכולל גם פולנית / רוסית / איטלקית וצרפתית. לגבי הנושא עצמו שהוא חשוב ללא ספק, רוב החומר צריך להיות בערך ספרות דתית וספרות חרדית, שיכלול סקירה על תולדות הספרות הדתית־חרדית שאינה תורנית, מימי הרב להמן ועד ספרות המתח החרדית כיום מצד אחד, והפרוזה הדתית וסיפורי הצבא במגזר הדתי לאומי מהצד השני. על פיתוחה של ספרות דתית כתגובה נגד לתנועת ההשכלה וספריה, על היחס התורני לספרי 'חול' דתיים, ועוד. בתוכו חשוב האזכור על חוסר הספרות החרדית בעברית בשנותיה הראשונות של המדינה, שהובילה לתרגום ספרות יידיש / גרמנית, זאת מול הספרות הדתית, שנכתבה באופן טבעי בעברית (דוגמא בולטת: שרי המאה של הרב מימון). נת- ה- - שיחה 23:39, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
- גם אם הביטוי לא מוכר, מובן לכול מה כוונתו. רק כך ניתן להגדיר את כל אותה קבוצה של סופרי אירופה החרדים - להמן, נפתלי אהרמן, בר סוקולוב, זליג שכנוביץ ואחרים, שכתבו מעין ספרות יפה יהודית-דתית, לא כתכלית בפני עצמה, אלא כתשובת-נגד לספרות ההשכלה, כדי שהקורא היהודי המסורתי לא ייאלץ לרעות בשדות זרים. גרש - שיחה 00:49, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
- זה לא קריטי מדי, אבל אותי הביטוי מבלבל, והייתי מעדיך לקרוא לילד בשמו: 'ספרות יפה (ופעמים רבות 'חצי־תורנית') דתית ביידיש וגרמנית'. נת- ה- - שיחה 12:17, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
- גם אם הביטוי לא מוכר, מובן לכול מה כוונתו. רק כך ניתן להגדיר את כל אותה קבוצה של סופרי אירופה החרדים - להמן, נפתלי אהרמן, בר סוקולוב, זליג שכנוביץ ואחרים, שכתבו מעין ספרות יפה יהודית-דתית, לא כתכלית בפני עצמה, אלא כתשובת-נגד לספרות ההשכלה, כדי שהקורא היהודי המסורתי לא ייאלץ לרעות בשדות זרים. גרש - שיחה 00:49, 19 באוגוסט 2010 (IDT)