שיחה:מאיר בן שמעון המעילי

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שם הספר הוא מלחמת מצוה עם ו' אחד, ולא עם שני ווים כמו שנהוג כעת. כשמזכירים שם הספר יש להקפיד להזכירו כראוי. יחל - שיחה 21:59, 7 בנובמבר 2017 (IST)תגובה

אכן כן, אבל להילחם בבוט זה מאבק אבוד. yechiel - שיחה 02:12, 8 בנובמבר 2017 (IST)תגובה

"מלחמת מצוה שם" - אינני מוצא זכר למלחמתו בקבלה[עריכת קוד מקור]

נא ראו מאמרי על יהודי אמיץ זה, ועל גלגולי האנטישמיות כתוצאה מסילוף דבריו בידי חוקר יהודי...
אך לעניין מלחמתו בקבלה, נראה ששוב דבריו סולפו.
במקור הראשון לא רשום היכן במלחמת מצוה.
אינני מוצא כל אזכור של נושא הקבלה אצלו. כל הספר הוא פולמוס עם מלומד נוצרי עלום שם על הנצרות. אין כל זכר לספר ההשלמה ולמחברו, לספר הבהיר, או למילה ספרות או ספירות?!

הספר מסביר כיצד הנוצרים עיוותו את הכתובים וחיברו אדם אנושי - ישו הנוצרי - עם האל שלהם, בדיוק כפי שעשו עובדי האלילים לפניהם. נראה לי שיש כאן סילוף של משפט שנאמר בעמוד שמ"א. אין לי את הספר של גרשם לפני, אך אני מפקפק אם באמת רשם את הדברים כך, או שהדברים הוצאו מהקשרם. בעמוד הנ"ל כתוב: זהו חלק שנון ומושחז ועם לא מעט הומור חד נגד הפרשנות הנוצרית ההזויה והמסולפת לדברי ישעיה, לגבי המלים בישעיהו "אליך יתפללו" בלשון נקבה כהוכחה לכך שהגויים יתפללו אל אדם ילוד אישה שהוא בעצם האל. הנה הנבואה במקור, בו העבדים הבריונים ממצרים וכוש יודו בקיומו הבלעדי של ה' - אלהי ישראל, והכחשת קיום האלילים:

כֹּה אָמַר ה':
יְגִיעַ מִצְרַיִם, וּסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים, אַנְשֵׁי מִדָּה - עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ - וְלָךְ יִהְיוּ!
אַחֲרַיִךְ - יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים, יַעֲבֹרוּ - וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲוּוּ!
אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ:
"אַךְ בָּךְ אֵל, וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים! "
"אָכֵן, אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ! "
"בּוֹשׁוּ וְגַם נִכְלְמוּ כֻּלָּם! יַחְדָּו הָלְכוּ בַכְּלִמָּה חָרָשֵׁי צִירִים! "
"יִשְׂרָאֵל - נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים! "
"לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד. "
על הסילוף הנוצרי עונה מאיר "המעילי" ומביא את דברי חנה "אל הנער הזה התפללתי"... ומסביר, תוך משחק במלים מושיע ויושיע:
כי הבקשה והתחינה לאדם מותרת כמו ההשתחוואה, אך לא לשם קבלת אלהות.
ורצה לומר כי לישראל יתחננו, ויבקשו להיטיב להם וללמדם דרך ה'.
ויודו לה' כי אין עוד מלבדו, ויאמרו אליו אתה הוא אל מסתתר - שאין מי שיראה אותך,
ואתה הוא אלהי ישראל מושיע - לא איש, שהוא נראה לכל אדם, שאין בידו להושיע!

אודה למי שיאיר את עינינו בעניין זה או יוכל להציג את המקור, אצל גרשום שלום. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"א באדר ב' ה'תשע"ט • 08:53, 28 במרץ 2019 (IST)תגובה

ספר מלחמת מצוה נגד הקבלה[עריכת קוד מקור]

בספר הגרמני על מקור הקבלה והתחלותיה מביא שולם לשון המלחמת מצוה בגרמנית „gegen die, die Lästerliches von Gott reden und von den Gelehrten, die in den Wegen der unverfälschten Tora wandeln und Gott fürchten, während jene in ihren eigenen Augen weise sind und Dinge aus ihrem eigenen Sinn erdichten und sich häretischen Meinungen zuneigen und 37sich einbilden, sie könnten Beweise für ihre Meinungen aus dem Wort­laut von Haggadoth bringen, die sie auf Grund ihrer irrigen Annahmen erklären" ומספר שזה מתוך איגרת משולחת לרבים שכללה המעילי בספרו, ובהערה הוא מציין Der Wortlaut des Originals ist von mir im Sepher Bialik, Tel Aviv 1934, S.146 mitgeteilt worden. Über diese Polemik des Meir ben Simon vgl. H. Gross, in M.G.W.J., Bd.30(1881), S.554-569. לשון המקור אמורה להיות בספר ביאליק שי"ל בתל אביב 1934 עמ' 146. על הפולמוס כבר כתב גרוס ב-MGWJ כרך 30 (1881 - ולא כמו שנמצא בטעות בהערתו של שולם). במה שמובא בהיברובוקס ממהדורת שיטת הקדמונים ממלחמת מצוה לא מצאתי את העניין, אבל הרי כבר מבט חטוף על מספרי העמודים בשני הקבצים יגלה לקורא שאין זה ספר שלם כצורתו שיצא בה לחנויות, ואפשר שההשמטה איננה מעשה בלוי אלא זהירות של אנשי היברובוקס. מי שיש לו גישה לשיטת הקדמונים ולספר ביאליק יראה במקור ויעתיק משם הנה, אכן זו מלחמת מצוה!

כתב היד של מלחמת מצוה[עריכת קוד מקור]

לפי גרוס בתחילת מאמרו (MGWJ1881 עמ' 295) קיים כתב יד אחד בן 308 דפים: de Rossi N 155 תצלומו יש לחפש במרתף החקירות של בית הספרים הלאומי. גרוס מודיע שכתב היד נדון ע"י נויבאואר בכתב עת צרפתי Archives des missions scientifiques III Serie I עמוד 557 תחת הכותרת Les rabbins francais עמוד 558 עוד ודיע גרוס שבספר היסטורי Les juifs du Languedoc של Saige יש עיסוק בספר מעמוד 8 ולהלן. כוונת המאמר של גרוס אינה אלא לתת כמה השלמות לאמור בהנ"ל על פי לקט מועתק שמסר לו שנים לפני כן ברלינר. לפי גרוס מתחלק הספר לחמישה חלקים: א) ויכוח עם ההגמון של נרבון והגנה על היהודים נגד גזרות ב) הגנה על דת היהודים נגד הנצרות ג) ביאור לפסוקים השייכים לעניין המשיח ד) ביאור אגדות חז"ל אחדות ה) פירוש שמע ישראל ושלוש עשרה מידות מה שנמצא ממהדורת בלוי בהיברובוקס הוא חלק ה) ועוד חלק אחד גדול הימנו כנראה ב).

גרוס הדפיס מה שברלינר העתיק לו[עריכת קוד מקור]

בעמוד 299 במאמר של גרוס MGWJ1881 הוא מביא באות f 228b ואכתוב הנה דברי האגדות אשר כתבתי זה כמה לסתור הדוברים על ר' ועל החכמים ההולכים בדרכי התורה התמימה מסתבר שהוא כתב איגרות, לא אגדות. אחר כך דילג ברלינר שהעתיק לגרוס שכתב על זה מאמר ב-MGWJ1881 כמה עמודים והמשיך: 231b והנה כתבנו כל זה לפניכם רבותינו שבכל עיר ועיר לגלות לכם כל הדברים האלה כי יראנו מפני החתימות אשר הטעו חותמים אליהם וגם שהוגד לנו שזייפו בהחתימות מחכמי הארץ הזאת שלא חתמו בהם. ובל יטעו רבים מאנשי הארץ אחריהם ויתפארו בדברי כזבים לאמר בארצות בני תורה וחכמה מצאנו און ועצמה פן יאמרו ידינו רמה חלילה לנטות אחרי דברי המינות האל לא תהא כזאת בישראל ושמענו כי כתב אליהם ספר קראו שמו בהיר שהזכרנוהו למעלה ובו לא ראו אור וכבר הגיע אות[ו] ספר לפנינו ומצאנו בו שתלו אותו בר' נחוניא הקנה ולשון הספר ההוא וכל ענינם מוכיחים כי היה מאיש שלא היה יודע שפת עבר אמרי שפר ויש בו דברי מינות וכפירה בהרבה מקומות וגם שמענו בו חבר עוד עליהם פירוש שיר השירים וספר יצירה והיכלות ונכתבו שם דברים בדרך מינות ופירוש קהלת ושאר ספרים דרשו וחקרו היטב ואם הם בקרבכם בערו אותם מן הארץ ולא יהיה לכם לפוקה יחטטו אחריהם כי כן כתבנו כל זה בהסכמת אדונינו הרב הגדול נר ישראל מורינו ר' משולם בן הרב הגדול ר' משה