שיחה:כלכלת ישראל

הסבר על פצלי שמן יהיה נחמד מאחר ולא ידוע לרוב האנשים מה זה

היסטוריה כלכלית

לדעתי יש צורך לכתוב ערך מקיף על ההיסטוריה הכלכלית של ירשאל מאז קום המדינה בהתאם לתקופות השגשוג ותקופות המשבר השונות שעברו עליה ובסוף לציין "הכלכלה היום" ולתת את הנתונים הסטטיסטיים שיש במאמר עכשיו.

Ramiy 20:24, 25 נוב' 2004 (UTC)

זה ערך די עלוב. אולי שמישהו יקח את זה לידיים. אני אישית הוספתי את אתר הבורסה כפי שאני עושה בכל אתרי כלכלת מדינות, אבל לא עומד לשכתב את הערך.

Dudutal 11:42, 13 אוגוסט 2005 (UTC)

נתניהו דגל בשוק חופשי יותר מאשר קפיטליזם, זאת טעות נפוצה. הקפיטליזם כמו הסוציאליזם ה"קלאסים" פסו מהעולם היום זה או כלכלה של שוק חופשי או מדיניות רווחה

עקרונית ערך יפה. יש מקום לשיפור ולא לקטילה. ‏Daniel Ventura‏ 18:16, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

אתה מגיב כאן לטענות שהועלו לפני השיכתוב וההרחבה שעבר הערך בדצמבר 2005, בידי ובידי צביקה. לשעתן, היו הטענות נכונות והערך נשא תבנית שיכתוב מוצדקת (ראה כאן את הגרסה דאז). כאמור, הערך זכה מאז לטיפול יסודי ביותר. מגיסטר • שיחה 22:16, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

הנמלים

בפסקת הפתיחה כתוב שהנמלים עדיין מונופולים ממשלתיים. האם זה עדיין נכון? מה ההגדרה כיום של הנמלים בישראל? דווקא עכשיו אני יודע שהם מתחרים זה בזה (חיפה ואשדוד בעיקר) - מה הגדרתם מבחינת משפטית? אסף 19:48, 28 אפריל 2006 (IDT)

חובות של מדינת ישראל

יש למדינה חובות???? חשבתי שקופת הממשלה מלאה וכבר כיסינו את כל החובות הפנימיים והחיצוניים

אולי כדאי שתקרא עוד כמה ערכים בכלכלה. ‏odedee • שיחה 08:55, 9 ביולי 2007 (IDT)

כשליש מהתקציב השנתי של ישראל מושקע בתשלום ריבית על חובות ישנים. ועוד יש אנשים שרוצים להגדיל את הגירעון...

העליה מברה"מ וכלכלת ישראל

אמנם הטענה לפיה העליה מברה"מ נתנה לישראל בעיטה כלכלית כלפי מעלה, היא מאוד נפוצה-אבל כמי שמתעניין מאוד בכלכלה בצד המקצועי שלה (אני לא כלכלן אבל הנושא ממש ממש לא זר לי) ובסוציולוגיה של החברה הישראלית (כנ"ל), אני יודע שאין שום מחקר, ממש ובאמת שום מחקר-שמאשר את הטענות האלו. כן קיים מחקר שיצא מטעם אונ' חיפה-ואני יכול להתאמץ ולהשיג את מראה המקום שלו, שעורך סקירה כלכלית מפורטת, ארוכה ושיטתית ומלמד על כך שקליטת העליה מברה"מ, החל משנות ה90, עלתה עד כה הרבה יותר מאשר הועילה במונחים כלכליים- מה גם שרובה הגדול של העליה הרוסית לא שייך לעשירונים העליונים או לשכבות המבוססות שהן ישראליות לחלוטין ברובן המכריע. כך שעד שלא תביאו ציטוט שמאשר הטענה כאילו העליה מברה"מ קידמה את הכלכלה הישראלית-ממש עשתה מהפיכה לפי המשתמע, תוך שנים מעטות כל כך ולפני שנקלטו כאן מהבחינה התרבותית אפילו, היא לכל הפחות לא נכונה (ואגב, ההגירה ממדינות אלו פעפעה למדינות רבות וכמעט תמיד כאוכלוסיית מצוקה ברמה זו או אחרת)ויש להסיר אותה לחלוטין (אני הסרתי רק את החצי היותר מגמתי) .--Gilisa 17:58, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

הבאתי כמקור את מאמרה של ד"ר קרנית פלוג עלייה וצמיחה?. דוד שי 20:28, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

דוד, נתת למקור פרשנות רחבה הרבה מעבר למה שהוא עצמו אומר-הפרופסורית הנכבדה סוקרת, ברובו המכריע של המאמר (זאת בעצם הרצאה לזכרו של מישהו ולא ממש מאמר ובטח שלא מקור אקדמי-אבל שיהיה), דווקא את אי ההשתלבות של רוב המהגרים בעלי המקצוע בתחומים שבהם היה להם משלח יד, היא גם מדברת על הגדילה בגרעון, במיוחד באמצע שנות התשעים (שעליהם מתבסס הסעיף) כתוצאה מעלות קליטת העליה שעולה בהרבה על ההכנסות ממנה. אתה כתבת שהעליה נתנה למשק "דחיפה חזקה קדימה", עכשיו-חשבון פשוט, גם אם הקליטה אכן הגדילה את התוצר, הרי שהיא העלתה את ההוצאה הממשלתית באופן משמעותי הרבה יותר-כך, שדחיפה קדימה אין כאן, היא גם מדברת על תרומה מצרפית שלילית-אם איני טועה, ובכל אופן-הפריון לנפש-שהוא המדד החשוב ביותר בהקשר זה לא עלה בכלל, אלא ירד. תרומת ההגירה הרוסית לפריון לנפש היא עדיין שלילית, אמנם לא כמו המהגרים מאתיופיה שאחוזי האבטלה בניהם גבוהים מאוד ושיעור המועסקים בעבודות עתירות ייצור ויצוא מקרבם הוא נמוך מאוד, אבל שלילי. הייתי מתייחס לסיום דבריה שהם "חצי הכוס המלאה", כלשונה (ואם כך, שאר המאמר-כלומר 90% ממנו-הם כוס ריקה), כאל דברי ניחום במידת מה-אכן, הגירה עם אחוזי השכלה גבוהים מאוד ובעלת משקל דמוגרפי גדול מאוד צפוי שמשקלם בענפי ההכשרה הגבוהה יהיה גדול-אבל הוא לא גדול מהממוצע הישראלי, כך ששוב-דחיפה גדולה קדימה אין כאן-זה פרשני מדי, יש מחקרים מבוססים ומפורטים מאוד שמראים שלמעשה ההגירה האטה את הצמיחה ע"י העלאת את המיסוי, הגדלת הסקטור הציבורי וכ"ו (כולל כאלו של בנק ישראל בעצם)-אין טעם להיגרר למלחמות עריכה כאן, אני חושב שהניסוח שאני הותרתי הוא הנכון ביותר והאובייקטיבי ביותר.--Gilisa 12:46, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

• הגישה להסתכל בהוצאות הקליטה ובגרעון המיידי הנוצר בעקבותיה היא גישה לא כלכלית וצרת אופקים (בדיוק כמו שמסתכלים על גידול בהוצאות חינוך או השקעות במשק מבלי להביא בחשבון את התוצאות ארוכות הטווח). לעומת הוצאות הקליטה יש להביא בחשבון את ההון האנושי שהגיע. כך קיבלנו כוח אדם אקדמי וידע צבור, מבלי שהצטרכנו להשקיע בחינוכו ובהכשרתו.
• אין ספק שהעליה מחבר העמים תרמה רבות לכלכלת ישראל וגם לבטחונה. נא להשוות את שיעור העולים מעלייה זו בכל התעשיות המתקדמות ובאקדמיה לעומת השיעור המקביל (בוותק דומה בארץ) אצל עליות אחרות. נא לבדוק גם את שיעור התרומה לצה"ל (גם זה גורם בעל ממדים כלכליים).
• יש לציין כי מדידת הפריון של שכירים מבוססת על שכרם. אילו היה שוק עבודה חופשי ותחרותי - זה היה מדד יעיל. אולם, השכר בארץ אינו מתאים למודל של שוק חופשי. העובדים הוותיקים של חברת החשמל, הנמלים, מקורות נהנים משכר הגבוה בעשרות אחוזים (אם לא יותר) מהשכר שהיה נקבע במודל תחרותי. גם עובדי הבנקים הוותיקים נהנים משכר גבוה ואף אצל עובדים וותיקים רבים בסקטור הפרטי והציבורי, המוגנים על ידי הסכמי עבודה, השכר אינו מהווה מדד טוב לפריון העבודה. לעומת זאת, עולים מתקבלים לעבודה בשכר נמוך יחסית, והם תורמים לפריון (בממוצע) יותר מאשר עובדים וותיקים באותו שכר (ולעתים גם יותר מעובדים בעלי שכר גבוה יותר).
• אין לי ספק שאם נשתמש בכלים נכונים ונשווה את היחס בין שכרם של עולי חבר המדינות לכלל האוכלוסיה לאותו יחס אצל אנשי עליות אחרות (באותו וותק בארץ) נמצא שתרומתם למשק גבוהה בהרבה מזו של אנשי עליות המוניות אחרות.--Act 14:36, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

הטענות שלך לא מבוססות ולטעמי גם לא אובייקטיביות. נכון שבישראל אין מודל מושלם של שוק תחרותי-אבל השאלה היא מהו הנפח של סקטורים כמו אלו של חברת החשמל בשוק הכללי. גם אם ננטרל את המגזר הציבורי המדושן עדיין נמצא שכללית הפריון של העולים נמוך יותר-אין הבדל בשכר בין עולה שמתקבל לעבודה X לבין ישראלי ותיק שמתקבל לעבודה X. אתה פשוט מעלה כאן טענות לא נכונות-העליה מחבר העמים, יחד עם ההגירה האתיופית-היא ההגירה הכי לא כלכלית שהייתה לישראל והיא תפסה אותה באמצע תהליכי צמיחה-עדות המזרח, שבחלקן הגיעו ללא השכלה מודרנית, תרמו מאוד לכלכלה הישראלית שנזקקה אז לידיים עובדות ולעבודות ייצור בסיסיות (הגישה שלך היא לא מתייחסת למימד הזמן ולדרישות השוק-והיא, לכן-מאוד לא כלכלית)-מאוחר יותר השתלבו עדות אלו בכל תחומי השוק החופשי-גם במגזר ההיי טק לא נפקד מקומם. העליות מארצות המערב-שהן מטבען קטנות יותר, כולל אלו (היחסית גדולות) של יהודי צרפת בשנים האחרונות (אפילו בשנתיים האחרונות) תרמו הרבה יותר לשוק בכל מובן: בהכנסת מטבע זר-מדובר באנשים שהגיעו מבוססים ולא נשענו על שירותי הרווחה, מבחינת יזמות ומבחינת השכלה- קל מאוד למצוא מרצים יהודים שהיגרו מהמערב בעשורים האחרונים-בכמות הרבה יותר גדולה מאחוזם באוכלוסייה (אחוז אנשי האקדמיה מחבר העמים לא עולה לדעתי על אחוזם באוכלוסייה, ובפקולטות רבות נמוך ממנו-עיקר ההשתלבות היא בתחומים הריאליים-שהם חשובים, אבל עדיין, ולמרות שלא עשיתי מחקר, אני מכיר לא מעט פקולטות להנדסה שיש בהם 4-5 מרצים מחבר העמים, זה נראה הרבה אבל שמדברים על 30-40 אנשי סגל בכיר במחלקה, זה יוצא די זהה לאחוז באוכלוסיה), קל למצוא אותם בכל המקצועות החופשיים של מעמד הביניים ומעלה, לא פחות. בהקשר של יהודי צרפת- כמות ההון שהם הכניסו למדינה, בטווח המיידי, היא כל כך גבוהה באופן יחסי ומוחלט-שהיא תרמה במידה רבה לעלייתם של מחירי הנדל"ן בארץ בכלל ובערים מסוימות, כגון נתניה ורעננה, בפרט-בנוסף, בניגוד לסטיגמות-רבים מהם באים הנה כבעלי מקצוע בעלי שם (רופאים, אנשי אקדמיה וכ"ו)-אני מכיר סקירה שנכתבת בימים אלו ממש על הנושא ורבים מהם יזמים ממש-כך שתרומתם גדולה לאין שיעור מזו של ההגירה ממזרח אירופה. ברור שכאשר מדברים על כלכלה צריך להסתכל לטווח רחוק, אלא מה? זה בדיוק מה שאני עושה-אחוזי הפשיעה בקרב ההגירה מחבר העמים, וגם בזו האתיופית, גבוהים מאוד. אחוזי מרוויחי שכר המינימום גם הם גבוהים מאוד, והאחוז שמשתלב בשוק החופשי ותורם לכלכלה הישראלית באופן מובהק-הוא נמוך, לידיעתך-מגזר ההיי טק הישראלי מונה 180,000 נפשות-אחוז העולים מחבר העמים המועסקים בו תואם למספרם באוכלוסיה בחריגות קטנות כלפי מעלה או כלפי מטה (תלוי על איזה שנה אתה מסתכל-אין גרף של עליה לינארית או ירידה ליניארית-זה גרף נדנד כזה) ככה שמדובר בכמות קטנה-העניין הוא שיש שכבה גדולה מתחת לעולים שכן משתלבים במקצועות חופשיים (רפואה, פיננסים, היי טק וכ"ו) שנמצאת בתחתית סקלת הפריון-וזו מכבידה על המשק ותמשיך להכביד עליו עוד זמן רב. מסכים לחלוטין שהעליה הזאת תרמה לביטחון-אבל מצד שני יש את האפקטים השליליים שלה (פשיעה, נטל על מוסדות רווחה, אי השתלבות חברתית וכ"ו)-אל תשכח שמדובר בעליה ממדינת עולם שלישי, אמנם לא סומליה (יש המגדירים מדינות אלו-מדינות עולם רביעי)-אבל עולם שלישי. נתון מעניין נוסף הוא שמקרב בעלי התארים שהגיעו מחבר העמים תארים רבים מדי אינם מוכרים כאן-כלומר, מדובר בהשכלה גבוהה על הנייר, אך אין לה ערך מקצועי או תעסוקתי אמיתי-לראיה אתה יכול למצוא את אחוזי פסילת הרופאים במבחני הרישוי של משרד הבריאות, שבתחילה עמדו על 66%-אם כי מאז השתפרו ללא היכר, בסיוע המדינה עצמה, עדיין-כמות גבוהה מדי של רופאים מחבר העמים מועסקים ב"תחתית" הסולם הרפואי, כלומר-בקופות חולים וכ"ו, ופחות בדרגים הבכירים כגון נוירוכירורגים וכ"ו-תופעה שרופאים רבים כאן מכירים, היא חוסר ההכרה של רופאים רבים שהיגרו מחבר העמים עם תרופות וטיפולים מודרניים מכיוון שאלו לא היו זמינים מאוד במדינות חבר העמים, כך שרבים מהם עברו השבחה(שארכה זמן רב ועלתה ממון רב) שהתאימה אותם לשוק הישראלי-וכאן אני מסכים שיש תרומה, אם כי נדרשת השקעת מדינה כדי שהיא תמצא את עצמה בדיוק כפי שנדרשת השקעת מדינה כדי שהמגזר האתיופי יוכל לתפקד ללא תלות בשירותי הרווחה. תארים אחרים כלל אינם מוכרים כאן-בעיה כזאת ניכרת במקצועות הטכניים שברבים מהמוסדות במדינות כמו רוסיה ואוקראינה לא היו ברמה הנדרשת והמקובלת במערב ובישראל ובמקצועות הכלכלה. כללית-ישנה שכבה שתרומתה רבה, אך השכבה שהיא גורם להאטה כלכלית עבה ומשמעותית הרבה יותר, שנשענת על שירותי המדינה ובמובן זה השקעת הכסף באוכלסיה הותיקה היה תורם הרבה יותר-כלומר, המדינה נדרשת-למשל, לחלק את תקציב החינוך-שלא גדל באותו הקצב שבו קלטנו הגירה, אלא בקצב נמוך בהרבה, בין יותר תלמידים-ובכך נגרמת האטה כללית וכ"ו. לסיום, אתה מדבר על השערות "בעתיד העליה הזאת תוכיח שהיא הכי טובה שהייתה" (אגב, העליה היהודית מארגנטינה, שהינה מדינת עולם שלישי, תרמה לכלכלת ישראל הרבה יותר, למשל, אם כי היא קטנה בהרבה)-אלו ספקולציות, ולא בספקולציות עסקינן.--Gilisa 16:39, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

• לדעתי, רוב הטענות שלך בלתי מבוססות וספקולטיביות (ובחלקן התפרצות לדלת פתוחה בדברים שאיני חולק עליהם).
• אין ספק שתרומת העליות מארצות הרווחה היא גדולה יחסית למספר העולים, אולם, אני דן בעליות המוניות והתרומה הכלכלית המצרפית של העלייה מחבר המדינות למדינת ישראל היא גדולה יותר.
• העובדה שעולים רבים לא השתלבו ברמות השכר הגבוהות אינה קשורה רק לתרומתם אלא במידה רבה למנגנונים המגינים על זכויות הוותיקים (כן, גם באקדמיה ובמוסדות הרפואה).
• כמובן, המנגנונים המגינים על הוותיקים פוגעים גם בילידי הארץ הצעירים המתקבלים לעבודה כ"דור ב'" עם זכויות מופחתות, אולם, כאשר עושים ממוצע - אצל העולים משקל "דור ב'" הוא כ-100% ואילו אצל הוותיקים הוא נמוך הרבה יותר.
• שכר היתר המשולם לקבוצות רחבות באוכלוסיה הוותיקה הוא גבוה מאד והוא מהווה "רנטה" ולא תרומה לתוצר. הדבר קיים לא רק בשכבות "מיוחסות" אלא גם בקבוצות בעלות שכר נמוך מדי, כמו, למשל, מורים. מורה וותיק מקבל שכר גבוה בהרבה ממורה חדש (גם אם תרומתם זהה) וברור שהשכר אינו מהווה מדד ראוי למדוד את תרומתם היחסית של מורים לתוצר.
• אכן, העולים (בעיקר המבוגרים שבהם) נהנים מזכויות סוציאליות הממומנות על ידי המדינה. אולם, נא לא לשכוח את ההעדפות שמקבלים הוותיקים בתגמולים כלכליים על זכויות עבר כמו פנסיה, שהציבור (כל העולים החדשים ורק חלק מן הוותיקים, בעיקר הצעירים שבהם) נושא בגרעונות אקטואריים של עשרות רבות של מיליארדים שצברו. העולים החדשים אינם נהנים מפנסיות גבוהות מסובסדות המשולמות לוותיקים (בקרנות פנסיה וותיקות בפנסיה תקציבית וגם בפנסיות וזכויות לחברי כנסת ושרים וותיקים).

--Act 17:30, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

• הטענות שלי מבוססות מאוד, חבל שאתה חושב אחרת, וחבל להתווכח על זה-אם זה יהיה מש הכרחי אני אולי אטרח להוסיף מחקרים שלא קיימים ברשת-או פשוט אביא מראי מקום.

• התרומה המצרפית קשורה במידה רבה לגודל העליה, וכמובן שגם ליכולות שלה-בצד יכולות גבוהות ישנם אחוזים גבוהים מאוד של אוכלוסיית מצוקה, אתה מתכחש לכך, ואלו מהווים תרומה שלילית. שכר היתר שניתן לותיקים הוא אך ורק בתחומי עיסוק מסויימים ובתחומי תעשייה מסויימים שגם אם תנטרל אותם, וגם אם תבחן שכבת גיל אחרי שכבת גיל-תמצא שהאוכלוסייה הצברית והותיקה תורמת יותר.

• מצטער לאכזב אותך. בגרמניה, קנדה ובארה"ב-היכן שקיימת הגירה גדולה ממזרח אירופה-נחשבת ההגירה להגירת מצוקה והם מהווים נטל כלכלי, אם כי קטן הרבה יותר-בשל הגודל העצום של הכלכלות עצמן, על האוכלוסייה-בגרמניה למשל, שם ניסו להחיות את קהילת יהודי ברלין ע"י הזרמת עשרות אלפי מהגרים מחבר העמים (חלק גדול מהם לא יהודים שזייפו מסמכים), נאלצת המדינה להתמודד עם אחוזים גבוהים מאוד של הונאת הביטוח הלאומי וכ"ו, לצד זה ישנו גם אחוז קטן שהוא מצליח ואינו מועסק בעבודות דחק. קנדה למשל, הודיעה, לא זוכר מתי-אבל מה שהבנתי-לאחרונה, כי תארים ממדינות חבר העמים יזכו לניקוד נמוך יותר ובמקרים מסויימים לא יקבלו ניקוד-כשהעניין נוגע להגירה.

• כמה אחוזים מאוכלוסיית ישראל מקבלים פנסייה תקציבית? כמה אחוזים הם ח"כים ושרים?, הטיעונים שלך נשענים על השוליים ולא על לב הכלכלה, אגב, בכנסת עד כמה שאני יודע למהגרים מברה"מ יש ייצוג לא קטן בכלל. ולגבי הפנסיות- ישראלים מקבלים פנסיות שהם צברו בעצמם ולא קצבאות מהביטוח הלאומי או פנסיות מסובסדות-אגב, הפנסיה היא חלק מהשכר שמשולם לכל עובד ונכנסת לנתוני הפריון....איזה עדיפות בדיוק הם מקבלים בפנסיה? אתה יודע שהגרעונות האקטואריים הם דווקא פרי של דפיקת הפועל הישראלי הממוצע, שעד זמן לא רב אולץ לשים את כל כספו בקופת "מבטחים" ההסתדרותית ולא ניתנה לו האפשרות לבחור קרן פנסיה פרטית, כתוצאה מכך הוא מקבל פחות ממה שהפריש, בכל אופן הגרעונות האלו, שנוצרו ע"י ההסתדרות ולא ע"י הפועלים, מסובסדים ע"י המדינה ואכן הדבר מכביד על הכלכלה, הרבה הרבה פחות מההגירה, ועדיין-איך זה קשור לפריון?...מה שאמרת לגבי הפנסיות הוא ממש לא בכיוון.--Gilisa 17:43, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

• הערת ביניים. הנושא הזה סבוך גם ככה, בלי להכניס אליו אמוציות. לדומגה אוכלוסיית המהגרים היהודים נבדלת מההגירה הכללית של רוסים למערב, (בהשכלה לדוגמה). וכך גם מדינות היעד שונות במבנה מאשר ישראל.
• הצעה לדיון יותר בונה - יש הרבה מאוד נתונים שחסרים בערך הזה - מגמות ארוכות טווח של ייצוא, יבוא, תקציב , תוצר, רמות אינפלציה וכו'. חלק מהנתונים לפחות מופיעים בסקירה של הלמ"ס. תתכבדו ותיזמו גרפים יפים של הנתונים האלה, ואחר כך יהיה יותר קל להתווכח. גם ככה הערך הזה דל ובעייתי מאוד בעשרות אם לא מאות נקודות (לדוגמה אי התייחסות למצב הסביבתי של המדינה, אי התייחסות לנושא התחבורה, אי התייחסות למגמות ארוכות הטווח של שוויון, השכלה, ועוד ועוד). תביאו קודם נתונים, אחר כך תתווכחו על הפרשנות.

האזרח דרור 17:59, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

מסכים, ואגב-אם נתייחס רק לחלק היהודי בהגירה מחבר העמים-סביר להניח שטענותיו של ACT נכונות בעיקרן, אם כי לא כולן-שכן ההגירה היהודית שונה בהרבה מאוד מאפיינים.--Gilisa 18:24, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

לא אכנס לוויכוח הגדול שהתפתח כאן, ורק אגיב לשתי הערות של Gilisa ביחס למאמרה של ד"ר קרנית פלוג.

• Gilisa כותב "זאת בעצם הרצאה לזכרו של מישהו ולא ממש מאמר ובטח שלא מקור אקדמי". המאמר משקף הרצאה שניתנה ביום עיון לכבוד פרישתו של פרופ' גור עופר. אין זו הרצאה לזכרו (שיזכה לאריכות ימים), והיא כלל אינה עוסקת בו. זו הרצאה אקדמית, שניתנה ביום עיון אקדמי. העובדה שיום העיון נערך לכבודו של פרופ' עופר (מתנה מקובלת באקדמיה, ראו ספר יובל) אינה מורידה במאומה מערך ההרצאות באותו יום עיון. ד"ר פלוג היא מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, שחקר כלכלת ישראל הוא תחום עיסוקה העיקרי. זו אינה מחלקת מחקר אוניברסיטאית, אך מחקריה בתחום כלכלת ישראל חשובים ביותר.
• ד"ר פלוג מציינת: "גל העלייה הביא לגאות בביקושים המקומיים עד אמצע שנות ה-90, והדבר התבטא בשיעורי צמיחה גבוהים ביותר". בעיני זה אישוש מובהק לקביעה "דחפו את הכלכלה קדימה".
• לא ממש כתבתי "דחפו את הכלכלה קדימה", אלא רק החזרתי משפט שהושמט בנימוק של היעדר מקור, לאחר שסיפקתי מקור.
• אני מסכים שנחוץ ביסוס מעמיק לקביעות, וכן שמאמרה של ד"ר פלוג מכיל מידע רב, ולא רק כזה העוסק במשפט שאותו באתי לאשש. הבאתי אותו רק למטרה הנקודתית של מתן מקור, ולא העמקתי יותר מכך. דוד שי 22:08, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

דוד היקר, בוא נסכים שפרופ' פלוג אינה חד משמעית-לכל הפחות והיא מזכירה גם את הצד השלילי, כלכלית, של ההגירה-היא אינה קובעת איזה צד חזק יותר-אלא מייחלת לכך שתרומת העליה תהיה חיובית-לכן המקור הזה, ששוב-למרות שניתן ביום עיון (וזה לא העניין הגדול), אינו מספק כל לקביעות לכאן או לכאן. שנית, העליה בביקושים היא טבעית-אלא שהיא סובסדה ע"י הממשלה: כלומר-הקניות של המגזר המגר היו מכספי סיוע רבים מאוד שהועברו לו ע"י הממשלה ומפטור מוחלט ממיסי קניה שמקבלת כל משפחת עולים (אם איני טועה). צעדים כאלו מונעים את הורדת שיעור המס, יוצרים עומס של משכנתאות מסובסדות ומשכנתאות בכלל, ומפחיתים את הנזילות של גופים כלכליים גדולים, ולכן מעכבים צמיחה, בנוסף העלאתו של שיעור מס הקניה וכ"ו-עבור הציבור שאינו פטור ממיסים, לא בדיוק עזרה להילחם באינפלציה או לצמצם אותו ובכך הורידה באופן ישיר את כוח הקניה ותרמה להפחתת הפריון להורדת התל"ג-ולכן, כאן מדובר בתרומה מצרפית שלילית מובהקת. תתייחס גם לפטור ממס רכישה על רכב וכ"ו-ותקבל מצב שבו הייבוא מעודד באופן בלתי פרופורציונלי לייצוא ובכך יש תרומה להחלשות השקל מול מטבעות זרים מרכזיים ושוב, בכלכלה קטנה ותלותית כמו זו של ישראל-תרומה לאינפלציה והחלשת כוח הקניה, שוב. דווקא בעליות מוקדמות יותר שנוטים לזלזל בהם-כמו עליית יהודי המזרח, היו עליות מועילות הרבה יותר מהבחינה הכלכלית-קודם כל, בשל העובדה שהמעורבות הממשלתית הייתה נמוכה יותר ולא ניתנו הטבות מרחיקות לכת. שנית, באווירת הגזענות העדתית ששררה בראשית ימיה של המדינה הייתה התנגדות להבאת המזרחיים ארצה אך מה שהכריע היה לא רק שיקול דמוגרפי ושיקולים לא כלכליים אחרים, כמו במקרה של ההגירה מברה"מ, אלא, ובעיקר-הצורך המיידי של השוק בעבודות כפיים להקמתה של המדינה...בנוסף, לא מיהרו לאשר את עלייתם של יהודים מזרחיים מבוגרים שהיו מחוץ לדרישות שוק התעסוקה, כך שלמרות הדחף האמוציונלי שיש ללא מעט אנשים להכתיר את ההגירה מברה"מ כגולת הכותרת -זה רחוק מהמציאות--Gilisa 07:59, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

דיון מקצועי בנושא זה גדול עלי, ולכן לא אכנס לדיון מעמיק בו. מנקודת המבט האישית שלי, שהיא כמובן מוגבלת, התרומה של העלייה מברית המועצות לכלכלת ישראל, בדמות כוח אדם מקצועי נדיר באיכותו, גדולה ביותר, ומי שידע לנצל הזדמנות זו, פשוט אסף זהב שהתגלגל ברחובות. אני מקווה שיש מחקרים כלכליים שיאשרו את תחושתי זו. דוד שי 10:19, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

ויש אנשים שגם מתייחסים לעליה של עדות המזרח כאל איסוף אשפה שהתגלגלה ברחובות-בשני המקרים מדובר בתחושות, לשמחתי-אני מכיר את העובדות טוב ויצא לי להשכיל בנושא מגדולים וטובים, סמוך עלי בהקשר זה, כך שאני יודע שמעבר לתחושות הדבר לא נכון. כוח האדם המקצועי שהגיע מברה"מ ברובו בעל איכות נמוכה מזו של כוח האדם המקביל שכבר היה בישראל וגם ברמה נמוכה מזו שבמערב-בעיקר שהדברים נוגעים לרפואה ולתחום בפיננסי, בתחום ההנדסה-אכן בהרבה מקרים נמצאו אוצרות בלומים-אבל זה לא שלא היה לנו זהב מהסוג הזה קודם ולא שניתן להכליל מהדובדבן שבקצפת לגבי שאר הגלידה.טוב, הויכוח הזה לא מתקדם, אני חושב שאני אציע כמה צעדים מועילים בסעיף נוסף.--Gilisa 10:23, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

• בכלכלה אין בדרך כלל הוכחות חד-משמעיות להיפתוזות שונות אלא בדיקה של סבירות ולעתים ניתנות "הוכחות" סטטיסטיות שאינן מוכיחות את מה שמתיימרים להוכיח באמצעותן. לפיכך גם אם תיענה בקשתו המוצדקת של דוד שי, תמיד יבואו אנשים ויערערו על הקביעות "המקצועיות".
• אין ספק שהעלייה מחבר המדינות תרמה רבות לכלכלת ישראל. אין אפשרות להפריד בין התרומה הכלכלית ובין תרומה בטחונית הקשורות קשר הדוק.
• גם העליות ההמוניות הקודמות תרמו כלכלית למדינה (אם כי היו הסתייגויות לגביהן). עם זאת, נראה שהתרומה הכלכלית של העלייה מרוסיה היא גדולה יחסית, למרות שקיים קושי בהשוואת נתונים מתקופות שונות.
• אלמלא כל העליות ההמוניות מאז קום המדינה ספק רב אם מדינת ישראל הייתה שורדת (וזה בלשון המעטה). כלומר, תרומת העליות לבטחון המדינה וכתוצאה מזה גם לכלכלתה אינה יכולה להיות מוטלת בספק.
• לפיכך הקביעה שהעלייה מרוסיה מהווה יותר נטל כלכלי מאשר יתרון כלכלי היא מופרכת מיסודה, גם אם אין אפשרות להוכיח זאת בניסוי מדעי בו בודקים את ההתפתחות לאחר העלייה לעומת ההתפתחות שהיתה צפויה ללא העלייה. --Act 10:28, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

אני לא מסכים, אני שוב לא מבין מאיפה אתה שואב נתונים על תרומה כלכלית ולמה אתה חושב שישראל לא הייתה שורדת-או נמצאת במצב חמור בהרבה, ללא העליה. את כספי קליטת העליה היו יכולים להפנות למשל-לרכש צבאי מסיבי שהיה מאזן את כמות מצבת כוח האדם הקטנה יותר, אם כי בעניין הביטחוני יש תרומה-אבל כזאת יש גם לעליה מאתיופיה שנחשבת ללא כדאית מבחינה כלכלית. בקיצור נמרץ-אין טעם בהמשך הויכוח, בהקשר לטענותיך-אני חושב שקצת הגזמת.--Gilisa 11:04, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

נ.ב

למרות שאני חושב שאין טעם בהמשך הויכוח רציתי לציין שאסור להתייחס לעליה מברה"מ לשעבר באופן הומוגני-ההגירה הלא יהודית (ולכן, הגירה) שונה באופן קיצוני מהעליה היהודית-שהיא משכילה יותר, משתלבת יותר ותורמת יותר. חלוקה כזאת יכולה להצטייר כגזענית ולכן אין לה מקום. מעבר לכך, התרומה הכלכלית של העולים היהודים מחבר העמים גדולה במידה לא משמעותית מאוד מזו של חלק מהעליות וקטנה מזו של אחרות. ניתן לראות שעם הזמן, עם זאת, הפערים בין העליות קטנים-כך אחוז בוגרי האוניברסיטאות בכל התחומים הולך ומתקרב לשוויון בין מזרחיים ואשכנזים ועולים חדשים, כך גם ההכנסה הממוצעת וכ"ו, אבל זהו תהליך שעולה כסף. בהקשר להגירה הלא יהודית-היא בעייתית הרבה הרבה יותר, וזה כבר נושא שלא כדאי לדון בו.--Gilisa 11:15, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

• העלייה ממדינות חבר העמים תרמה להעלאת רמת ההשכלה יותר מעליות גדולות רבות אחרות.
• ברור שיש עליות קטנות מארצות רווחה שתרמו גם הן לרמת ההשכלה ולהון האנושי בישראל, אבל בגלל הקפן הקטן יחסית - השפעתן המצרפית קטנה הרבה יותר (למרות רמת ההשכלה הגבוהה של אנשיהן).
• אין לדעתי ספק שאילולא העלייה מאז קום המדינה ועד עתה - לא הייתה מדינת ישראל שורדת (למרות שאין אפשרות לערוך ניסוי ולבדוק מה היה קורה אילו).
• אין לי גם ספק כי הגישה, כאילו יכלו לנתב את הכספים שהוקדשו לקליטת העלייה לרכש צבאי כדי להבטיח את שרידות המדינה, היא גישה צרה ומוטעית מיסודה, מאחר ואילולא העלייה והאג'נדה הציונית - לא הייתה המדינה מצליחה לגייס כספי תרומות, סיוע מארצות הברית וכספי שילומים מגרמניה כפי שגייסה.--Act 12:48, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

ויקיפדיה אינה אתר של מפלגה זו או אחרת

מחקתי מסעיף כלכלת ישראל בשנות ה90 את הטענה לפיה עליית נתניהו לשלטון, רצח רבין וההתפכחות מאופריית השלום הביאו למיתון. כל שלושת הטענות-אחת אחת, הן פוליטיות ולא מבוססות. רצח רבין אולי גרם לנפילות זמניות בבורסות הישראליות, אבל לא יצר משבר כלכלי ארוך טווח. נתניהו לא נחשב לדגל אדום בעיני משקיעים ורבים יאמרו את ההפך, והטענה שהייתה התפכחות מהסכמי השלום-שאני יכול להסכים איתה, היא עדיין טענה פוליטית. שטוענים טענות פוליטיות כאלו צריך לבסס אותם באופן קיצוני לפחות כמותן: כלומר, לא טור של עיתונאי באיזה עיתון וגם לא ציטוט של כלכלן זה או אחר-אלא אסופת מחקרים אקדמיים רציניים שניתן להסכים על איכותם ללא בעיות מיוחדות.--Gilisa 12:53, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

נדרש פה עבודה יסודית הרבה יותר. כל הטענה שהשלום הוא זה שהביא לצמיחה בראשית שנות התשעים נמצאת במחלוקת קשה. ראוי להבהיר קודם כל מה קרה (היתה צמיחה וצמיחה גדולה מאוד בגרעון) ואחר כך להציג את הפרשנויות בשם אומרם. יעקב 13:12, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

למשל, הטענה שההשקעות הזרות הגיעו לפה בעקבות השלום, נראית על פניה חסרת שחר, אם נעיין בעובדות [1], על פיהן ההשקעות החלו בסוף שנות השמונים ומתגברות והולכות מאז. יעקב 13:26, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

הנתונים הסטטיסטיים הם כאן: [2]. ההשקעות בהחלט גדלות עם השנים, למעט משבר ההיי טק, אבל אני לא רואה כל קשר לאוסלו. יעקב 14:06, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

לפי הלמ"ס:

"כמו כן, נחתמו בשנים 1994-1993 הסכם אוסלו והסכם השלום עם ירדן, שהביאו לפתיחת

שווקים חדשים והזרמת השקעות מחו"ל לארץ. התפתחויות אלה הביאו לגידול מהיר של 6% בממוצע לשנה בתוצר המקומי הגולמי, ובמיוחד בתוצר של המגזר העסקי, שעלה ב-8%-7% לשנה. הגידול בתוצר לנפש הסתכם ב-2% בממוצע לשנה - גידול גבוה בהשוואה לגידול במדינות אחרות, ובתום התקופה היה התוצר לנפש בארץ דומה בגודלו לתוצר במדינות מפותחות כמו אירלנד, בריטניה ופינלנד, וגבוה מהתוצר לנפש בניו-זילנד, בספרד, בפורטוגל וביוון."

אם מישהו חושב אחרת - שיתכבד ויביא מקורות, רצוי של חברת ניתוח אובייקטיבית ו\או של כלכלנים שאינם מהארץ ושאינם קשורים לחוגי ימין בארץ או בארצות הברית. האזרח דרור 18:16, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

וכלכלנים שמאלניים זה יותר טוב ויותר אובייקטיבי? ממש לא-נשק הכלכלה תמרץ אנשי שמאל רבים להראות את הכדאיות שבתהליך השלום. עובדתית, אני מניח שיהיה קשה יותר למצוא כלכלנים בלי אג'נדה שכתבו בנושא הזה-מכיוון שזהו נושא טעון והנוגעים בדבר בוודאי פעלו למענו או כנגדו. כימני אני מניח שהייתה חשיבות כלכלית לתהליך השלום במשיכת משקיעים זרים-אם כי אני לא יודע אם ההשקעות בייצור הישראלי, כלומר בענפי התעשייה, הוא תוצאה ישירה של תהליך השלום-עובדתית, גם כיום שאין שום תהליך שלום-ההשקעות האלו מתגברות מכיוון שהן הוכיחו את הכדאיות הכלכלית שלהם-וזה הדבר היחיד שמשנה למשקיעים, בדרך כלל. אני חושב שתהליך השלום היה רעיון רע מראש ועלה לנו ביותר מדי הרוגים, ואני מניח שהצמיחה הייתה מתאפשרת גם בלעדיו-אך אולי מאוחר יותר-שוב, אני לא בטוח לחלוטין בעניין זה, ולכן כרגע אני מקבל את האזכור של תהליך השלום כגורם חיובי בצמיחה הכלכלית בשנות ה90. אם הקישורים שהביא יעקב, שאותם לא קראתי-נכתבו ע"י כלכלנים ימניים, או שמאלניים-זה לא משנה, מה שמשנה זה אם הניתוחים שבהם הם מקצועיים (אפשר לבקש דעת מומחים בעניין) ומקיפים (שוב, תמיד יכול להיות מחקר מקיף יותר וראוי יותר לציטוט).--Gilisa 19:15, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

נ.ב הלמ"ס טובה בנתונים סטטיסטיים לא בהכרח בפרשנות להם, הייתי מציע שמראש תביא ניתוח כולל ומקיף ולא נתונים מגוף שהוא אמנם ממשלתי, אבל זאת בעצם חלק מהבעייתיות שלו.--Gilisa 19:34, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

סטטיסטיקה של העבר אינה מוכיחה קשר סיבתי. מלבד זאת, לעתים פעולה שמביאה הקלה בטווח קצר יכולה לגרום קטסטרופה בטווח ארוך קצת יותר. למשל, הקפיצה ממגדל גבוה יכולה לגרום הקלה (זמנית ביותר) לאנשים הקופצים, המרגישים רוח קרירה.--Act 20:49, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

• חוץ מהשמאל הישראלי והימין הישראלי יש גם עוד איזה 6 מיליאירד איש שם בחוץ, חלקם אפילו לא פלסטינים או ערבים או מוסלמים או נוצרים אוונגליטסים. אותם מעניין הסכסוך כאן כשלג דאשתקד ולכן הניתוח שלהם יכול להיות יותר מעניין.
• באופן כללי כאשר אזור מלחמה הופך לרגוע יותר הוא מושך יותר השקעות. אני לא יודע אם יש מחקר על זה. ומצד שני אני די בטוח שאין מחקר שמראה שפירמות רוצות בדרך כלל להרוויח כמה שיותר כסף - זה מוסמכה כללית והגיון פשוט. בגלל זה גם מתיחות צבאית יכולה ומורידה דירוגי אשראי של מדינות - מה שאומר פחות השקעות (אבל גם על זה אני לא חושב שמישהו עשה מחקר)
• מעבר לזה אין שום דרך להוכיח סיבתיות בכלכלה לשום דבר. לך תוכיח שהצמיחה בשנית 1997 לא היתה קשורה למדיטציה טרנסדנטלית? אפשר להגיד על קשר סטטיסטי כללי בין שני גורמים (עליה בתוצר בדרך כלל מורידה אבטלה), אבל אין שום דרך להראות שהיה קשר אמיתי בין שניהם בהתחרשות קונקרטית (עליה בתוצר בשנת 1997 היא סיבה מצויינת להקטנת אבטלה, אבל אולי זה גם בגלל שמאות אלפי מעסיקים מרגישים צורך לראות יותר עובדים במפעלים שלהם).
• הדבר היחיד שמשנה למשקיע הוא הרווח. אבל רווח מושפע מסיכון. עובדתית אפשר לדבר על כך שאנשים מחברות זרות נמענו מלהגיע לישראל בזמן הפיגועים לדוגמה, וזה מקשה על פירמות זרות לנהל פה עסקים. שיווק גם מושפע הרבה מתדמית, ולהודות שיש לך מפעלים בישראל זה לא תמיד נוח פוליטית, ולכן גם עלול לפגוע בעסקים (ראה מקרה הנסיונות לחרם אירופי על מוצרים מישראל). נקודה נוספת היא שלהשקעות זרות, ייצוא ויבוא יש אפקט של מעבר פאזה (או השקעה ראשונית בלשון הכלכלנים) - בהתחלה קשה ומשקיעים אנרגיה רבה, אחר כך הדברים זורמים, וגם ללא הרבה השקעה יש תוצאות טובות - כלומר השלב של כניסת משקיעים זרים לישראל הוא הקריטי ואחר כך המשך והגדלת השקעות הוא יותר קל.
• באופן כללי בניתוחים כלכליים שמבצעים בנקים, חברות דרוג אשראי, אנסליטים של חברות וכו' יש תמיד התייחסות למצב ביטחוני כך שאין סיבה שישראל תהיה יוצא מהכלל. ומצד שני, תדמית היא דבר חשוב מאוד בצד השיווקי (של מוצרים וגם של מניות או של בקשות להשקעה) - כשיש לך תדמית של מצורע יהיה לך יותר קשה למכור ולמשוך השקעות.

האזרח דרור 08:38, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

• רציתי לענות לך-אבל כבר ענית לעצמך באותם מילים-סקירות אנליסטים, המלצות קניה וכ"ו-מתייחסות למצב הביטחוני וגם למצב הבינלאומי, כך שניתן לבחון אובייקטיבית את התייחסותם לתהליך השלום בשנים אלו. ניתן גם לסקור את הסיבות שהביאו חברות גדולות להשקיע במשק הישראלי לפי דברי הבכירים בהן. אינטל, למשל, פתחה את מרכז הפיתוח החיצוני הראשון שלה בישראל-ככה שזה לא שהיא נמנעה מישראל המון זמן עד לתחילת תהליך השלום, הסיבות העיקריות היו הטבות מרחיקות לכת, בשווי מיליארדים (פטור ממס לעשר שנים או משהו כזה) שניתנו לחברה+סיוע כלכלי ישיר (אם אני זוכר נכון), ואמונה אמיתית-ובעלת בסיס עובדתי רב, ביכולות החריגות של המהנדס הישראלי (הפקולטה להנדסת חשמל ואלק' בטכניון, למשל, מדורגת במקום הראשון בעולם יחד עם זו של MIT, למרות שההשקעה הכלכלית בסטודנט ממוצע בMIT גבוהה פי 15. חברות שלא תורמות מאוד למשק הישראלי-כמו מקדונלדס וכ"ו (נותנות שירותים) נכנסו הנה בשל התרופפות החרם הערבי-כנ"ל טויטה וכ"ו, מסכים לגמרי שמצב ביטחוני הוא חשוב למשקיעים, אבל השאלה היא מה בתוך המצב הביטחוני חשוב להם-כלכלת ישראל הגיבה בהתחזקות כאשר היה נדמה שמלחמת לבנון השניה משחקת לטובתה בהיבט הביטחוני, תופעה ידועה היא התחזקות כלכלית לאחר מלחמה גדולה שמלווה בניצחון (אלא אם עם הנזק הפיזי ובמחיר אנושי הוא גבוה באופן קיצוני) מתוך תחושה של יציבות ואי סכנה קיומית. כך שמצב ביטחוני אינו מוגדר, במידה רבה, רק ע"י הסכמי שלום ודווקא חתימתם של הסכמי השלום יצרה צפיות שבתורן יצרו תלות, שלא הייתה קיימת קודם-ועכשיו התרופפה, בין התקדמות מדינית, לכאורה, לבין התקדמות כלכלית.--Gilisa 09:40, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

הצעה לשכתוב הערך

הערך לוקה בכמה וכמה בעיות קשות:

א. סובייקטיביות יתר.

ב.כתוב בסטנדרט נמוך יחסית.

ג. חסרים ציטוטים.

ד. כלליות יתר: למשל, בהקשר להגירה מרוסיה המוזכרת כגורם משפיע בשנות ה90, ההגירה מרוסיה היא אירוע כלכלי רחב מדי מכדי שיוזכר בתוך סעיף, בדרך אגב, ולא כסעיף בפני עצמו+תוספת של ניתוחים מעמיקים שאינם מבוססים על פרשנות קוראים, בשל האמוציות שהנושא מעורר הייתי מציע להסתמך על כמה מקורות-של בעד ונגד, ולערוך תוך כדי הסכמה. ניתוח דומה צריך להיעשות להסכמי השלום, לתעשיית ההיי טק, להשפעות של שווקי העולם וכ"ו.

אני חושב שצריך להתחיל הכל מחדש ברגע שיתאפשר הבסיס לכך, מישהו מעוניין לפתוח ארגז חול בנושא?--Gilisa 10:28, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

דוחה מכל וכל. ראשית, ואני מתנצל למפרע על הערה זו, סטנדרט הכתיבה של הערותיך הארכניות בדף שיחה זה רחוק מלהעמיד אותך כאותוריטה בענייני סטנדרט כתיבה. שנית, אני מתרשם שדווקא הערותיך שלך לערך נראות כלוקות בכל מה שאתה מנסה לתלות בו - סובייקטיביות, טענות הנגועות באג'נדה פוליטית, אמוציות, העדר עומק ופרספקטיבה, התרשמויות אישיות על גבול המחקר המקורי, ועוד. שלישית, ערך זה הוא סקירה כללית בפרספקטיבה של 60 שנה. הוא מסכם מידע המופיע ברובו בערכים המורחבים ואחרים אליהם הוא מפנה, לגבי כל תקופה ותקופה. לא כולם קיימים, אך דווקא הערך העלייה מחבר העמים בשנות התשעים קיים גם קיים, ואפילו יש בו פרק "כלכלה". שם, ובעיקר בדף השיחה של הערך, יהיה המקום להרחיב בטענותיך (המאוד שנויות במחלוקת) לגבי התרומה השלילית של עלייה זו לכלכלת ישראל, לשיטתך - כוונתי להיקשיך בנוגע להפחתת הפיריון, הורדת התל"ג, החלשות השקל, הכבדת נטל המס, הגברת האינפלציה ועוד. לצרכי איזכור הנושא בערך זה, כל שאני מקבל מדבריך הוא שהניסוח בנוגע ל"דחיפת הכלכלה קדימה" הוא סופרלטיב מופרז ושנוי במחלוקת, דבר שכבר הובא על תיקונו. מגיסטר • שיחה 11:45, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

לאחר תשובתך בדף השיחה שלך, השוב-עוד יותר לא עניינית ועוד יותר לא תרבותית, אני מצפה להתנצלות בדף זה.--Gilisa 13:24, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

לפחות 90% ממה שכתבת נוגע לגופו של איש ולא לגופו של עניין, התגובה שלך מתנשאת,אישית ונגועה בסובייקטיביות ובאמוציות בפני עצמה-והייתי בהחלט מגדיר אותה כלא תרבותית. אני לא מתרשם שהתגובה שלך מעידה על סטנדרט כתיבה גבוה משלי. התנצלותך למפרע אינה מתקבלת-שיטת כתבי המחילה מראש פסה מן העולם כבר בימיו של מרטין לותר (כן כן) מעבר לכך גם לטענותיך אין גיבוי, ולכן איני מתכוון לתת כל משקל ענייני שהוא לתגובה שלך-הייתי מצפה שתמחוק אותה, ותכתוב אותה מחדש- ההתנצלות שלך לא עוזרת לי והאמת שגם לא מעניינת אותי-העובדה שאתה משתמש ותיק ופעיל ממני לא נותנת לך סמכות לדרוס אחרים, לשלול את הלגיטימיות שלהם ולנסות להשפיל אותם ולהציג אותם כחסרי הבנה וידע (שאינו קשור לתפיסה הסובייקטיבית שלי בנושא-אף אחד מאלו שהגיבו כאן הוא לא נייטראלי, השאלה היא למי יש עובדות אובייקטיביות, ואני, אגב, מקפיד מאוד על עריכה אובייקטיבית בתוך המאמרים עצמם)-מה שהוא רחוק מהמציאות, או להעליב בכוונה ("תגובות ארכניות", מה לעשות שלא כולם כותבים בסגנון שלך, תתרגל).--Gilisa 12:12, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

"צריך להתחיל הכל מחדש" - זו קביעה קיצונית ביותר, שצריך סיבות מצוינות לומר אותה, ואי אפשר להצביע על סיבות כאלה בערך זה. דוד שי 12:45, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

אפשר דוד, המשמעות הכלכלית של העליה גדולה מדי מכדי שלא תוכל בתוך הערך עצמו שהוא בכל מקרה קצר מדי ולא מקיף לטעמי-מה שאני מציע בתור התחלה, זה רק להציע גרסאות חלופיות שיוכנסו למאמר, או במקומו, במידה ותהיה עליהן הסכמה סבירה.--Gilisa 13:16, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

אני כלל לא מבין מדוע צריך להגיע למצב שמתווכחים בערך כזה. כל שצריך לעשות זה לכתוב אותו מנקודת מבט נייטרלית, כלומר לא לכתוב "העליה מברית המועצות תרמה לכלכלת ישראל" אלא לכתוב "על פי החוקר X Y Z העליה לברית המועצות הביאה ל A B C, על פי חוקר אחר העליה גרמה לדבר אחר..." בצירוף מקורות מתאימים כמובן. לירן (שיחה,תרומות) 12:59, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

זאת, בעצם הטענה שלי....--Gilisa 13:15, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

• נראה לי שאין מקום לפגיעות אישיות (אם כי לעתים גם אני איני נקי מהן). עם זאת, ראוי להשתדל להתנסח בקיצור ולא בפיסקאות ארוכות שקשה לעקוב אחריהן.
• הבעיה בתחום הכלכלה שגם המסקנות של החוקרים יכולות להחשב סובייקטיביות, מאחר ואין כמעט אפשרות לערוך ניסוי מבוקר כמו במדעים אחרים (ויש גם אנשים המוצגים כחוקרים שלדעת אחרים אינם ראויים לתואר זה)--Act 14:22, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

העניין הוא שחוץ מעליה מארצות שכלכלתן מפותחת מזו של ישראל, בד"כ קליטתה עולה כסף רב-ואני לא חושב שיש על זה ויכוח, אין אף עליה ממדינה עם כלכלה חלשה, שכבר בשנים הראשונות מכסה את עצמה.--Gilisa 14:26, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

• בכלכלה עוסקים בערך נוכחי. השקעה של מיליון דולר שתכניס מיליארד דולר "רק" בעוד עשר שנים עדיפה לאין שיעור על השקעה של מיליון דולר שתכסה את עצמה תוך שנה ותבטיח רק רווח זעום (או אפילו רווח נאה של 20%).--Act 14:38, 12 בספטמבר 2007 (IDT)
• אין גם ילד שההשקעה בחינוכו מכסה את עצמה כבר בשנים הראשונות, אולם זוהי השקעה כלכלית כדאית ביותר.--Act 14:42, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

הערה כללית לאחר קריאה של הערך: המבנה שלו טוב (מבחינת הנושאים והחלוקה לפרקים) והוא כתוב היטב. ייתכן שיש נקודות ספצפיות שאותן יש לשפר ועליהן יש לדון. Gilisa, אולי כדאי שתרשום כאן בעיות ספציפיות, על מנת שניתן יהיה לדון עליהן באופן פרטני. א&ג מלמד כץ • שיחה 14:44, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

לאחר דין ודברים עם מגיסטר, שרואה בדעתי דיעה קיצונית, אני חש צורך להבהיר את עצמי: התנגדותי לטענה לפיה העליה דחפה את כלכלת ישראל קדימה (הערה שגם מגיסטר מתנגד לה), נובעת משתי סיבות: 1.) אני חש שיש נימה גזענית בטענות מפורשות או מרומזות לפיהן עליה זו עלתה על אחרות מבחינת התועלת שלה, מה גם שעובדתית-ניתן לבחון ולהפריך את הטענה הזאת. 2.) הרושם הוא שחלק מהמשתמשים כבולים במיתוס העתיק לפיו מאחורי מסך הברזל מסתתרת אימפריה טכנולוגית-מה שהוא לא נכון. בנוסף, חשוב לזכור שהגירות ענק, לא סלקטיביות-הן אף פעם לא משתלמות כלכלית באופן מיידי, ועל הצלחתן או אי הצלחתן-למדים לאורך שנים. בשנות ה90 העליה רק החלה ובוודאי שלא היו לה תרומות משמעותיות לקידום כלכלת ישראל-לכן אני מציע להוריד כל אזכור לעליה, לטוב או לרע, בהקשר לערך זה-הדיון על ההשלכות הכלכליות של העליה, כמו שהציע מגיסטר, יכול להיערך בערך שדן בעליה באופן נפרד. עוד, אני חושב שיש חוסר התייחסות למדדים בשנות ה90-אם אני זוכר נכון התרחשו שתי נפילות משמעותיות מאוד בבורסה-בתחילת שנות ה90 ובשלהי שנות ה90, ניתן גם לדבר על הפערים הכלכליים בשנות ה90 ועל התפלגות העושר בשנים אלו (מדד ג'יני), ועל הגורמים שהאיצו או האיטו תהליכים כאלו.--Gilisa 21:08, 15 בספטמבר 2007 (IDT)

טוב, זה [3] הציטוט הראשון בשורה ארוכה, ארוכה מאוד- המסקנות של המאמר הנ"ל, שאליהם אני מתייחס בהקשר של שנות ה90-הוא שבאופן מיידי השפיעה ההגירה מחבר העמים לרעה על השכר הממוצע במשק ותרמה באופן מובהק להורדתו, מסקנה נוספת היא שלמרות העובדה ש60% מהעולים היו בעלי תואר ראשון, לעומת 30 עד 40% מהישראלים באותה עת-עדיין לא ניכרה עליה בהיצע התעסוקתי בתחומים שדרשו הכשרה אקדמית בשל היוקרה הנמוכה שלה זכו מרבית התארים מברה"מ, וכל זאת למרות העובדה שבין 1990 ל1997 חלה עליה של 15% בהיצע האזרחים בגיל העבודה בשל ההגירה- אני מקווה שעכשיו אולי תתחילו להבין שאני לא מקשקש סתם.--Gilisa 21:53, 15 בספטמבר 2007 (IDT)

כל ההערות שלך מעידות על חוסר הבנה בתיאוריה כלכלית בסיסית. כדאיות כלכלית אינה נמדדת בהחזר ההשקעה תוך תקופה כלשהי אלא בערך הנוכחי של התזרים שהיא יוצרת. אין חוקר רציני שהגיע למסקנה שהעליות (במצטבר, כולל ה"גרועות" יותר) לא תרמו תרומה חיובית מובהקת ואפילו מכרעת לכלכלתה (ואף לעצם קיומה) של ישראל.--Act 05:38, 27 בספטמבר 2007 (IST)

שינוי בחלק: שנות 90

שימו לב לשינויים הקלים שערכתי בחלק זה, בנוגע לקליטת העליה-ההסתמכות היא על המקור הזה[4]--Gilisa 07:29, 16 בספטמבר 2007 (IST)

שחזרתי את השינוי שלך לגרסתו היציבה של הערך. אנא אל תחזור עליו ללא קבלת הסכמה, אחרת יהיה צורך לנעול את הערך משינויים. המאמר שמצאת אכן מציין ירידת שכר בישראל בתקופת העלייה, אך אינו יודע להציג קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. באופן כללי המאמר הזה אינו זהיר דיו להבדיל בין מתאם לבין סיבתיות. ‏odedee • שיחה 08:16, 16 בספטמבר 2007 (IST)

עודדי, מעטים הם המאמרים בכלכלה שיכולים לדבר על קשר ישיר, בד"כ אלו הם הפחות טובים. ההסבר הפרסמוני ביותר הוא הקובע. הסקירה הזאת גם קובעת שהתארים מחבר העמים זוכים ליוקרה נמוכה-וזה מתבסס על נתונים אובייקטיביים ולא על מתאם.--Gilisa 08:38, 16 בספטמבר 2007 (IST)

נושא הערך הזה הוא כלכלת ישראל, ולא יוקרתם של תארים מחבר העמים. כדי שתבין שהמאמר שמצאת אינו סמכות שאין בלתה, אני מציע לעיין למשל בפרסום הזה (PDF) שזכה לפי ארבעה יותר ציטוטים, וקובע שהעלייה דווקא לא גרמה לירידת השכר אצל ישראלים ותיקים. ‏odedee • שיחה 08:44, 16 בספטמבר 2007 (IST)

אף אחד לא טען שמדובר בסמכות שאין בילתה, אין לי זמן כרגע לסקור את המאמר-כמו שאמרתי, טענת המאמר שהבאתי היא בקונצנזוס ואני יכול להכויח את זה (אולי בגלל שהשני לא כל כך בקונצנזוס וכנראה גם התפרסם בכתב עט אחר, הוא זכה ליותר ציטוטים-מה שלא מאוד משמעותי בסדרי הגודל שאנחנו מדברים עליהם בכל אופן). ליוקרתם של התארים מחבר העמים יש משמעות עבור הטיעון לפיו ההשכלה סייעה להם להיספג במהירות בשוק ולדחוף אותו קדימה.--Gilisa 08:54, 16 בספטמבר 2007 (IST) מעיון ראשוני עולה כי המאמר (מ1997 אגב, אתה התלוננת על שהמקור שלי משנת 2000..), טוען כי לא הייתה שלילית על שוק התעסוקה-אבל גם לא חיובית וכי תיתכן השפעה שלילית אם כי ממצא זה אינו מובהק סטטיסטית מספיק, סקירת המאמר -ומאמרים נוספים, תבוא בהמשך.

• ההשכלה מסייעת בין אם התארים יוקרתיים ובין אם לאו.
• לפי התיאוריה הכלכלית, אין ספק שהזרמה כה גדולה של כוח אדם מורידה זמנית את השכר הממוצע של העובדים הוותיקים ומגדילה במידה רבה את התשואה להון (גם כן זמנית).
• אני מסכים עם עודד שהרחבה כה גדולה בנקודה ספציפית אין מקומה בערך כללי על כלכלת ישראל. ניתן לפרט בערך העלייה מחבר העמים בשנות התשעים.

--Act 09:17, 16 בספטמבר 2007 (IST)

יפה אמרת-לפחות עכשיו אתה מודה שלכל הפחות, בשנות ה90-התרומה הייתה שלילית. השכלה גבוהה ברמה נמוכה רק יוצרת אבטלה ותחושת מרמור ויוצרת אבטלה סמויה וגלויה.לגבי הרחבה-חברים, אתם טועים מרה, אני בעד מחיקת כל אזכור של העליה בערך זה, והצעתי לשינויים בעניין הייתה כברירת מחדל--Gilisa 09:42, 16 בספטמבר 2007 (IST) נ.ב אם כבר, אז פורמט כזה[5] היה יותר יותר מתאים--Gilisa 10:07, 16 בספטמבר 2007 (IST)

לא מודה. מי אמר שזו השכלה גבוהה ברמה נמוכה? מי שופט בדבר הרמה? יש עולים ברמה נמוכה יותר ויש עולים שהביאו טכנולוגיות שלא היו קיימות בארץ (ולעתים לא זכו בהכרה מצד מומחים המזלזלים בידע שאין להם). הגישה שלך בדבר התרומה בשנות התשעים חסרת כל בסיס כלכלי. בשל:

• תרומה כלכלית אינה נמדדת בתוצאות מיידיות אלא בהשפעות לטווח ארוך. אדם שסבל מחום וקפץ מראש מגדל גבוה - חש הקלה בשל הרוח בעת הנפילה, אולם לבסוף התוצאה הייתה שלילית. לעומת זאת, אדם שעובר ניתוח סובל בטווח הקצר, אולם התוצאה יכולה להיות חיובית ביותר לטווח ארוך יותר.
• כל הניתוחים הכלכליים בהם מדובר מסתמכים על השערות ועל מיתאמים סטטיסטיים, שאינם מביאים (ואינם יכולים להביא) הוכחות לגבי הקשר הסיבתי ולגבי השפעת גורמים אחרים. מבלי לזלזל בתיאוריות כלכליות, יש לשפוט אותן בכלים רבים והניתוחים הסטטיסטיים באים רק לאושש או להראות סבירות (וזאת ללא תוקף מדעי) לגבי השערות (ולעתים גם ספקולציות) כלכליות. --Act 11:12, 16 בספטמבר 2007 (IST)

טוב תשמע, זה באמת מיותר-מדדו את הנושא גם בכלים ישירים, כגון השתלבות בשוק העבודה. אגב, דע לך שלכל מטבע שני צדדים: אם באמת אי אפשר לפרש תרומה שנמדדה בכלים סטטיסטיים אז גם אי אפשר לומר שלעליה הייתה תרומה חיובית. אישית, ותוך התבססות על מחקרים בנושא-אני שחלק מהעליה תרמה, וחלק לא מבוטל תרם תרומה שלילית. בכל אופן-כאשר מדובר על שנות ה90 לטענה כי העליה דחפה את הכלכלה קדימה אין שום ביסוס.--Gilisa 11:27, 16 בספטמבר 2007 (IST)

הטענה מבוססת ביותר ונתמכת על ידי כלכלנים מהדרגה הראשונה. אין ספק שהעלייה (גם אם נכלול עליות פחות "כדאיות") תרמה בס"ה תרומה מכרעת לכלכלתה של ישראל, שככל הנראה לא הייתה זוכה לשרוד בלעדיה (ואם כן - אולי כחלק משועבד של מדינה ערבית ואולי כיישות ציונית שהושלכה לים).--Act 05:25, 27 בספטמבר 2007 (IST)

מחיקת ההערה בסוגריים

מכיוון שכל שינוי, גם מתבקש, נתקל כאן באיומי נעילה של הערך וכ"ו-אין לי ברירה אלא לציית לחוקים המוזרים, לדעתי, של הויקיפדיה הישראלית ולהעלות את העניין לדיון כאן:

א. אני מעוניין למחוק כל אזכור לעליה היהודית מחבר העמים בשנות ה90, הנושא הזה מורכב מדי מכדי שיוזכר בכמה שורות ובערך הזה ובוודאי שאינו תורם לאובייקטיביות וכ"ו.

ב. באופן מיידי, אני מעוניין למחוק את ההערה בסוגריים שטוענת כי התרומות שהגיעו עבור העליה מחבר העמים לא היו מגיעים הנה בלעדיה. יש כאן רמיזה מפורשת לכך שהעליה הזאת דחפה את הכלכלה בשנות ה90, וזה לא נכון בהקשר זה מכמה סיבות: התרומות לא פעם הגיעו גם עבור העליה מאתיופיה. שנית, התורמים ברובם המכריע היו יהודים (אולי גם נוצרים אוונגליסטים) שהיו מוצאים לתרום לפרוייקטים ישראליים אחרים אם לא עבור זה. שלישית, לא תמיד התורמים ידעו עבור מה הם תורמים והמדינה השתמשה בכספם כעולה על רוחה. רביעית, הטבות מס הרכישה שניתנו לעולים תרמו הרבה יותר להוצאת מטבע זר מהמדינה.

אם לא אקבל תגובות לעניין ביום-יומיים הקרובים, אמחק את ההערה בסוגריים, שלא הופכת את הערך לטוב יותר.--Gilisa 10:55, 17 בספטמבר 2007 (IST)

אני מתנגד למחיקה הזאת. הטיעונים שלך לא משכנעים מספיק כדי להוריד מידע זה מהערך. גילגמש • שיחה 10:56, 17 בספטמבר 2007 (IST)

גם אני מתנגד. גלי עלייה גדולים היו חלק מכריע בהתפתחויות הכלכליות של ישראל לאורך השנים. עדיף להתמקד בנקודות ספציפיות שניתן לשפר בעקבות נתונים מחקריים המופיעים בספרות. אריה מלמד כץ • שיחה 11:04, 17 בספטמבר 2007 (IST)

גם אני מתנגד, ואני משער שכך גם הקודמים שהשיבו לטיעונים דומים שכתבת בדיונים הקודמים פה בדף, בשבוע האחרון. ‏odedee • שיחה 11:11, 17 בספטמבר 2007 (IST)

תשמעו, אני חושב שיותר משהדיון הזה מעיד עלי הוא מעיד על ההתייחסות הלא עניינית כאן (מישהו מוכן להסביר לי למה אני טועה והעליה כן תרמה לכלכלה, לכל הפחות בשנות ה90?). בכל אופן, תתייחסו בבקשה לסעיף ב, לא ציפיתי שתאשרו את הכל.--Gilisa 11:22, 17 בספטמבר 2007 (IST)

צריך להבין מהי כדאיות כלכלית. זו אינה נמדדת בכלים שאתה מביא.--Act 05:43, 27 בספטמבר 2007 (IST)

Act יקירי, אני חושב שאם מישהו מבין שנינו לא מבין במהי כדאיות כלכלית-זה לא אני. אני אשאל אותך שאלה פשוטה, אם אכן כל עליה תורמת מבחינה כלכלית, למה מדינות שהמדיניות הכלכלית שלהם היא ארוכת טווח מאוד, ושאינן מתאפיינות בסגירות כלפי מיעוטים, סוגרות את השערים שלהם שהדבר נוגע להגירה, כלומר-לא באמת סוגרות, אלא מפעילות אמצעי סינון (למשל, באוסטרליה וארה"ב קיימת שיטת ניקוד להגירה המבוססת על ניסיון בתעסוקה, ההון שאדם מביא עימו, רמת השכלה, הכרת שפה וכ"ו)?. דיברת גבוהה על התרומה לתזרים- אם המשק הישראל היה משק משוכלל באמת, כלומר-כזה שיותר ממגזרים כלכליים בודדים קובעים בו את הכיוון, זה היה אולי נכון-למשל, אם תעשיית גידול הקפה ופולי הסויה של ישראל (אין) הייתה באמת עצומה, כמו תעשיית הבקר של ארה"ב, היית יכול לשלב בה כל עליה שהיא ואכן לכל עליה הייתה תרומה כלכלית-כי המשק היה רעב לעובדים בכל תחום- אבל המציאות מלמדת אותנו שאפילו במשק שיכול להתקיים ללא יצוא ברמת התיאוריה, כמו המשק האמריקני, זה לא ממש עובד ככה וחייבים להכיל מגבלות על כל עליה אם רוצים לשמור על יעילות המשק. יעקב שיינין אינו המומחה מספר אחת להגירה בארץ או בעולם, אני מצדי הבאתי מספר מקורות אקדמיים שהראו כי העליה מחבר העמים ממש לא תרמה לכלכלת ישראל ובטח שלא בשנות התשעים (הלא על כך מדובר) וישנו ספר קאנוני שאומר את אותו הדבר. אבל, ואני חייב להגיד את זה, בויקיפדיה הישראלית-ולא רק בה, אבל בעיקר בה, מקצועיות זה דבר אחד ומציאות זה דבר אחר-אתם פשוט לא יכולים לטעון שהמאמר לא מוטה.--Gilisa 18:58, 21 באוקטובר 2007 (IST)

הצעה לתוספת

שוב, מבחינתי הרבה יותר פשוט לעשות את העריכה בערך עצמו, אבל עודד מאיים לנעול את הערך אם אני אעשה כן-כך שלתלונות על הסעיפים הרבים בדף השיחה אל תבואו אלי. בלי להתייחס לזה, השאלה שלי הפעם היא אם ניתן להוסיף לעניין העליה בשנות ה90 את העובדה שהטבות המס לעולים תרמו להוצאת מטבע זר רב מהמדינה, או שגם זאת, כמובן, בדיה?--Gilisa 11:28, 17 בספטמבר 2007 (IST)

אני מתרשם שהדיון כאן בנושא כבר מזמן חרג משמעותית מגבולות הפרופורציה הראויה לאפיזודה זו בתולדות כלכלת ישראל. כנ"ל לגבי הריבוי הבלתי-סביר בעליל של עריכות בפסקה קצרה זו בערך, שכבר עמוסה בפרטי פרטים שהם הרבה מעבר לרזולוציה של סקירה היסטורית כללית שכזו, ותוצאתה משפטים ארוכים ומסורבלים שאומרים הרבה ואינם אומרים דבר. אם זה ימשיך כך, באמת שלא תהייה ברירה אלא לשחזר את הערך לגרסתו היציבה שלפני כל הדיון הזה ולנעול אותו לעריכה. מגיסטר • שיחה 13:51, 18 בספטמבר 2007 (IST)

זוהי אינה עוד אפיזודה כמו שגלי העליה ההמונית לאחר הקמת המדינה אינן אפיזודות. העלייה היא גורם בסיסי החשוב לעצם קיומה של המדינה ולכלכלתה. נראה לי שהיה ראוי לייחד פרק לנושא העליה בערך "כלכלת ישראל". --Act 05:48, 27 בספטמבר 2007 (IST)

ישנו פרק כזה, והוא נמצא ב-העלייה מחבר העמים בשנות התשעים#כלכלה. מסיבה שאיננה לחלוטין ברורה לי, מעדיפים הצדדים המתדיינים כאן להתעלם ממנו, להימנע מלערכו או להרחיבו, ותחת זאת להפוך את הערך כלכלת ישראל לפולמוס סביב תרומתה החיובית או השלילית של עליית חבר העמים בשנות ה-90 לכלכלת המדינה. ובכן, בהקשר של ערך רחב זה הנושא הוא אכן אפיזודה, אחת מרבות, ואין לראות במונח "אפיזודה" משום הפחתה מכבודה של העלייה, אלא הסבר לכך שמדובר בחוליה אחד מתוך שרשרת של עשרות תהליכים שהשפיעו על כלכלת המדינה לאורך 60 שנות קיומה (בצד מלחמות, מגמות כלכליות עולמיות, עליות והגירות אחרות, התפתחויות טכנולוגיות, יחסי חוץ ועוד). כל שאני אומר הוא שהמשקל היחסי שניתן לעלייה זו בדיון כאן, וכתוצאה גם בערך, מופרז ביותר ודיספרופורציוני ליתר חלקי הערך.
לגופו של דיון, אני נוטה יותר להסכים עם עמדת Act הרואה בעלייה ברכה כלכלית בטווח הארוך (במיוחד נוכח העובדה שכיום אנו נמצאים בפרספקטיבה של עשור מקליטתה, משוחררים מנטל עלות הקליטה ונהנים מפירותיה), אבל איני סבור שכאן המקום לפולמוס כה רחב היקף בנושא, ודי בציון קיומם של העלות והתועלת. הפיכת מחצית מהפיסקה למעין "ראיון" עם פרופ' שיינין עם תחזיתו החיובית להצלחתה הכלכלית של העלייה הוא לפיכך טעות, גם אם אני מוצא טעם רב בדבריו ובדברי אחרים המובאים באותו מקור (שאגב, יש לשים לב לעובדה שהם בגדר תחזית שניתנה בשנת 1990 לקראת הגעת העלייה, ולא ניתוח בדיעבד שלה). הפיסקה כרגע נושאת אופי פובליציסטי בשל כך, שמן הסתם תיענה בעריכה מצד Gilisa עם דעה פובליציסטית הופכית מגובה במקורותיה שלה, וחוזר חלילה. מגיסטר • שיחה 08:59, 27 בספטמבר 2007 (IST)

• התרומה של העלייה לכלכלתה (וגם לעצם קיומה) של המדינה (ובמיוחד כל העליות הגדולות לרבות העליה מחבר העמים שבאה לאחר הפסקה משמעותית) אינה מוטלת מוטלת בספק. העליה מהווה גורם מרכזי בכלכלת המדינה והעלייה מרוסיה ראויה שתתפוס מקום נכבד בערך.
• לדעתי, המקום הנוכחי אינו דיספרופורציונלי, אם כי בערך העלייה מחבר העמים בשנות התשעים יש מקום לתת הרחבת יתר.
• יש לדעתי מקום גם להרחיב לגבי השפעת עליות אחרות על הכלכלה ואף לעשות שינוי במבנה הערך וליצור פרק מיוחד על השפעת העלייה על הכלכלה בו יינתן המקום הראוי לעלייה מרוסיה (עלייה החורגת ממסגרת שנות התשעים).
• הדעה של שיינין מבוססת על התיאוריה הכלכלית המקובלת. חיפשתי והבאתי אותה רק כדוגמה וכדי להשיב על הדרישה ל"מקור". היה נדמה לי כי לכל אדם בעל השכלה כלכלית תהיה ברורה ההשפעה החיובית של העלייה הגדולה מחבר העמים ותוצאותיה יכולות להיות חזויות מראש, כשם ש- 2+2=4.
• כשם שבערך הדן באנרגיה לא יכללו את תיאורית הפלוגיסטון כהסבר שווה ערך להסברים מדעיים לתהליכים אנרגטיים, כך אין להתייחס לדעות כלכליות החורגות במידה רבה מכל תיאוריה כלכלית מקובלת.
• ראוי לציין כי, בניגוד למדעי הטבע, אין אפשרות בכלכלה לעשות ניסויים מקיפים (כמו למשל לבדוק פעם אחת את התפתחות הכלכלה עם העלייה מרוסיה ופעם שנייה לראות מה היה קורה לישראל זהה אחרת כאשר אין עלייה מרוסיה). לכן, ה"הוכחות" בכלכלה מתבססות בעיקר על בדיקות של סבירות ושל התאמות סטטיסטיות שאינן מהוות הוכחה כבמדעי הטבע. דבר זה גם מאפשר להעלות ספקולציות פובליציסטיות שאינן מקובלות על החוקרים בתחום. אין להעמיד ספקולציות כאלה בשורה אחת עם דעות המבוססות על תיאוריות כלכליות מוכרות. --Act 12:35, 27 בספטמבר 2007 (IST)

מרבית הדברים שאתה אומר מקובלים עלי ואין לי ויכוח עימם, וגם לא עם הערכותיו של שיינין (וכך גם הצהרתי בהודעתי הקודמת). ובכל זאת, אם כדבריך הבאת את דברי שיינין רק "כדי להשיב על הדרישה למקור", אזי ניתן להסתפק בהערת שוליים עם הפניה מתאימה, ואין צורך להעתיקם לגוף הערך. מגיסטר • שיחה 17:08, 27 בספטמבר 2007 (IST)

הרמה הנמוכה מאוד, של העורכים בויקיפדיה היא שהעבירה אתכם על דעתכם ואף תרמה למצב האבסורדי שבו מר שיינין (זה שמציע להחזיר את עקומת האלכסון ולקבע את הדולר סביב ה4.25ש"ח שעה שהוא נסחר בשוק החופשי בפחות מ3.90, גם כן "הוגה כלכלי")לסמכות העונה לדרישה למקור, לא פחות. המצב שבו איפה שלא תכתוב תמצא את את אותם עורכים נדחפים תמיד (ולא משנה באיזה נושא), או עוקבים אחרי העריכות שלך משל היו ונדליזם (מה שאסור אגב בויקיפדיות אחרות) וכ"ו מביא אותי למסקנה שמ "ויקיפדיה" צריך להחליף את השם, בישראל בלבד, ל"בולשיודיה". אולי ברוסיה של פוטין ובאיראן המצב דומה, לא ברור לי. אתם מסריחים מאג'נדה, כמה עשרות אנשים לכל היותר שתפסו בעלות על מה שאמר להיות אתר חופשי. לא פלא שרמת המאמרים כאן היא נמוכה ומטה בד"כ.

נחתם הסכם סחר חופשי

עם 4 מדינות גוש המרקוסור [6]. לדעתי ראוי להזכיר זאת. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:10, 18 בדצמבר 2007 (IST)

רפורמות 2003

לדעתי יש מקום לכתוב ערך נפרד על מדיניות נתניהו בשנים 2003-2005 אפשר לקרוא לערך "חומת מגן כלכלית", מה דעתכם? Artist - שיחה 23:20, 2 בדצמבר 2008 (IST)

בניגוד לכתוב בערך, "חומת מגן כלכלית" הוא כינויה של התכנית הכלכלית לשנים 2002-2003, שגובשה בתקופתו של סילבן שלום כשר האוצר. נתניהו המשיך את הכיוון והפך להיות מזוהה איתו, ובכל מקרה הנושא ראוי לערך. מגיסטר • שיחה 23:56, 2 בדצמבר 2008 (IST)

משבר 2008-2009

מה אין מילה על המשבר הכלכלי העולמי בשנים 2008 ו 2009???109.66.45.172 21:03, 24 בדצמבר 2009 (IST)

שכתוב

הערך מכיל עובדות רבות ומעולות וניכר שהעורכים הקודמים ידעו היטב על מה הם מדברים. יחד עם זאת קיימות בו מספר בעיות מבניות - אינציקלופדיות, בהן:

1. מתמקד בהיסטוריה ולא במבנה של הכלכלה הישראלית (שלא בדומה לערך האנגלי).
2. מכיל פסקאות ארוכות מאוד ופסקאות קצרות מאוד.
3. מכיל כמות עצומה של נתונים בתצורת טבלה באופן שמעמיס על הקורא ולא מספק הקשר ראוי.
4. לדעתי, לא נאה לעין ונטול תחושת רצף.

מתחיל לשכתב את הערך בארגז החול. משכתב על פי העקרונות הבאים:

• שמירה על כל המידע הקיים כיום בערך (כמובן).
• נייטרליות חסרת פשרות ותימוכין מחקרי לכל טענה עובדתית.
• התמקדות במגזרי הכלכלה ולא בהיסטוריה הכלכלית (כלומר פיצול לערך מורחב "היסטוריה של כלכלת ישראל").

אשמח לקבל משוב ולשמוע רעיונות.--MeUser42 - שיחה 15:46, 10 באפריל 2010 (IDT)

את הערך היסטוריה של כלכלת ישראל אתה יכול לכתוב במרחב הערכים הראשי ואחר כך למחוק כפילויות. סביר להניח שהעבודה תהייה קלה יותר בצורה כזו נפטון - שיחה 15:34, 10 באפריל 2010 (IDT)

תודה, כך אעשה.--MeUser42 - שיחה 15:46, 10 באפריל 2010 (IDT)

נתונים סותרים לגבי התמ"ג לנפש

בדף הנוכחי כתוב שהתמ"ג לנפש הוא 84 אלף ש"ח לשנה.

בדף "ישראל" http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C כתוב שהתמ"ג לנפש הוא 34 אלף דולר בי"ל.

ובדף "שווי כח הקניה" (הפניה מ- דולר בינלאומי), http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99 כתוב שהדולר הבינלאומי הוא בערך 2.8 (נתוני 2007, אין שם נתונים מעודכנים יותר).

כדי ש- 84 אלף ש"ח יהיו (בערך) 34 אלף דולר בי"ל, הערך של דולר בי"ל צריך לרדת עד לסביבות 2.5 ש"ח.

האם הדולר הבי"ל ירד עד כדי כך בשלוש שנים האחרונות? אם כן, כדאי לעדכן את זה באחד המקומות; אם לא - אז יש לנו אי-התאמה בנתונים האחרים.

עודד לבנה

על פי נתוני הלמ"ס התמ"ג ברבעון הרביע 2009 היה 190 מיליון שקל, קרי 760 לשנה. מדובר בכ-100,000 שקל לנפש - תעשה את החשבון לבד. איתן - שיחה 15:12, 12 במאי 2010 (IDT)

יש קישור מהערך ללמ"ס, ושם מופיע המספר המדויק - 103,000 איתן - שיחה 15:20, 12 במאי 2010 (IDT)

שכר ממוצע 2011

שכר ממוצע הינו 8,996 נכון ל2011 מרס ע"פ http://www.cbs.gov.il/reader

משוב מ-20 באוגוסט 2011

שאלה קטנה, האם בטבלה בשורת החוב, אכן מדובר על מיליוני שקלים? זה לא אמור להיות במליארדים? בכל מקום שאני מחפשת התשובה שונה תודה מראש הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.117.140.107 16:23, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

בטבלה מצוין שהחוב הפנימי הוא 414,870 מיליון ש"ח כלומר 414 מיליארד ו870 מליון ש"ח וכך הלאה שנילי - שיחה 16:30, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

יש צורך לעדכן את החוב שמופיע שם. החוב הישראלי ירד משמעותית ב-2006 מ-100% ל-75%. ניתן לראות את הנתונים באתר בנק ישראל: http://www.bankisrael.gov.il/publheb/dataheb.htm יניב, 15-10-2011

עריכה מצערת!

ראו את [העריכה הזו]. אלו נושאים חשובים, אך כפי שכל אחד יכול לראות- הנתונים שם כבר רחוקים מלהיות נכונים! (והטקסט גם סובל מחוסר ניטרליות מסוימת). אני מאוד אשמח אם מישהו יתפנה לעדכנם, עדיף עם מקורות וניסוח ניטרלי. :) --MeUser42 - שיחה 14:25, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

הנתונים נכונים לתאריכים הנקובים ומסתמכים על מקורות שמצורפים בהערות השוליים. נא פרט במפורש את הסתייגויותיך, נמק והבא אסמכתאות לדבריך. אורח לרגע - שיחה 14:28, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

אורח לרגע, שים לב:

”מבנה התעסוקה - תעשיות מסורתיות (lowtech) נסגרות לטובת תעסוקה בהיי-טק. חלק ניכר מהמפעלים הממשיכים לייצר מוצרי טקסטיל העבירו את קווי הייצור לחו"ל והשאירו בישראל את מרכזי הפיתוח והלוגיסטיקה. בשנת 2007 ישראל מדורגת כמדינה רביעית בעולם בעסקאות הנשק, אחרי ארצות הברית רוסיה וצרפת‏‏‏[7].”

לא ננקב תאריך, לא סופק מקור. שנית, ישנה האטה משמעותית בהיי-טק. הנתון לא נכון, אך כיוון שהוא לא מתומך, ניתן להורידו.

”גרעון - ממשלת ישראל הטילה על עצמה משמעת פיסקלית, כלומר יש שליטה (אם כי לא מלאה) על היקף הגרעון הממשלתי (בשנת 2007 היה הגרעון קרוב ל-0), יש שאיפה להקטין את היחס בין החוב הממשלתי לתוצר הלאומי (אחרי ירידה, עדיין גבוה מאוד ומגיע ל-80% מהתוצר), יש שאיפה להקטין את משקל הוצאות הממשלה בסך התוצר (עדיין עולה בשיעור הקרוב ל-2% בשנה). על מנת להגיע להישגים אלו, על אף הצמיחה, ממשלת ישראל הקטינה את השירותים המסופקים לכלל האזרחים בתחומי הבריאות, הקצבאות והחינוך. ב-2010 הכריז משרד האוצר כי הוא מעלה את מסגרת ההוצאה ל-2.6%, הווה אומר, הגדלת המגזר ציבורי, כדי לשפר כביכול את השירותים הניתנים לאזרח.”

הגירעון יצא הרבה יותר מ-2.6% (משהו כמו 4 אאל"ט) ולאחרונה עוד נרשמה הגדלה מעבר למסגרת הפריצה המוסכמת, כך שהטענה הראשונה אינה משקפת את המציאות, או מתומכת ממקור ניטרלי. המשפט האחרון- אינו ניטרלי ומיותר.

”מאזן תשלומים - ישראל נמצאת בעודף במאזן התשלומים, עד כדי כך שהשקל מתחזק לעומת הדולר ושערו ירד לרמה הנמוכה ביותר בעשור זה.”

אין תאריך. ב2012 עד לאחרונה היה גירעון של משהו כמו 3 מיליארד במאזן התשלומים. בנוסף מדובר על לשון הווה.

”אינפלציה - האינפלציה שהייתה גבוהה מאוד ירדה משמעותית, אם כי מסוף הרבעון הראשון של 2008 יש לחצים אינפלציוניים עקב עליית מחירי הנפט ועליית מחירי חומרי גלם ומוצרי מזון. לחצים אלו מרוסנים חלקית עקב ירידת שער הדולר.”

הייתה גבוהה מתי? מסוף הרבעון הראשון מדבר על מגמה, שזה לאו דווקא תיאורה הנכון (לאור התגברות האינפלציה והירידה היחסית במחירי הנפט מאז.

” תעסוקה - למרות הצמיחה בכלכלת ישראל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (אחוז העובדים מכלל כוח העבודה) עדיין נמוך יחסית למקובל בעולם 56.3% ב-2007 לעומת כ-70% כמקובל בכלכלות המפותחות והמתעוררות. הגורם העיקרי לשיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה הוא בעיקר עקב אי השתתפותם של שלושה מגזרים, הנשים הערביות ש-78% מהן לא עובדות, הגברים החרדים ש-65% מהם לא עובדים, וכן המוגבלים ש-46% מהם לא עובדים‏.”

לא הסרתי את הפסקה הזו.

הערה- עדכנתי את פרק הריכוזיות, ועל כך אין מחלוקת, אני סבור. הוא היה הפרק הבעייתי ביותר, אף שכן היה מתוארך. --MeUser42 - שיחה 15:53, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.btl.gov.il/pdf/oni2005.pdf
  • In כלכלת ישראל on 2011-11-23 00:23:22, 404 NOT FOUND
  • In כלכלת ישראל on 2011-11-28 00:22:49, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In כלכלת ישראל on 2013-05-04 08:56:07, 404 NOT FOUND

--Matanyabot - שיחה 11:56, 4 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.mof.gov.il/budget2006/mainpagin.htm
  • In כלכלת ישראל on 2013-05-05 05:33:07, 404 Not Found
  • In כלכלת ישראל on 2013-05-15 04:30:20, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 07:31, 15 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://web.bgu.ac.il/Centers/iyunim/topic_series/Society_Economy.htm
  • In כלכלת ישראל on 2013-06-21 05:11:28, 404 Not Found
  • In כלכלת ישראל on 2013-06-23 23:51:39, 404 Not Found
  • In כלכלת ישראל on 2013-07-01 12:47:24, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 15:47, 1 ביולי 2013 (IDT)

חופש כלכלי

כדאי להוסיף לתבנית הכלכלית את מדד הריטג' - שבודק חופש כלכלי. http://www.heritage.org/index/country/israel --אפי ב. • התחברו ל♥ • 11:38, 22 במרץ 2016 (IST)

מאמר ממש מוטה כלכלית

הערך ממש מוטה ערכית. אמירות של כביכול בכל הנוגע לצעדים שהם מדיניות כלכלית שמאלית. אין שום הרחבה על מחאות 2011, וביקורת נדרשת על המדדים בישראל בעשור השני של ה-2000 שלא משקפים את מצב המשק האמיתי. 50% מהעובדים לא מגיעים לרף מס, חישוב לא נכון של עוני ושל אבטלה כדי להציג מדדים מוצלחים יותר. אי הצגה של נושאים עליהם יש אי הסכמות. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
62.219.138.24 17:50, 1 בפברואר 2017 (IST)

לאלמוני שלום. זהו ערך ראשי שעוסק בעיקר בענייני המאקרו כלכלה הישראלית. לא ניתן להרחיב בערך בנושאים משניים. ההערות שאתה מציין מתאימים לערכים יותר ספציפיים. למשל יש ערך מורחב על מחאות 2011. ניתן להוסיף שם פרטים חסרים. כך גם לגבי שיטות המדידה של עוני וכו'. מציע שתבדוק שם אייל ההמ - שיחה 19:59, 1 בפברואר 2017 (IST)

"תקופת רבינוביץ'"?

תחת החלק העוסק בשנות השבעים, בהקשר של ביטוח ההצמדה, מוזכרת "תקופת רבינוביץ'" כתקופה נפרדת מ"שלטון הליכוד". הטקסט הרלוואנטי הוסף במקור ע"י המשתמש Act באוקטובר 2007. מיהו אותו רבינוביץ'? מה היא "תקופת רבינוביץ'"? או שמא, בהיותה תקופה בשנות השבעים הנבדלת מתקופת שלטון הליכוד, מדובר בתקופת שלטונו של יצחק רבין? תודה לעונים.

יהושע רבינוביץ היה שר האוצר בממשלת רבין הראשונה, בשנים 1974–1977, תקופה שקדמה לעליית הליכוד לשלטון. דוד שי - שיחה 10:06, 6 במרץ 2019 (IST)

נתונים עקריים - חוב

סעיף ה"חוב" בתבלה ב"נתונים עקריים" נראה מבלבל ולא עקבי. אם החוב הפנימי הוא 414 מילארד אז איך הוא יכול להיות 76% מהתוצר שהוא 1426 מליארד? אותה שאלה לגבי החוב החיצוני והכולל. כמו כן החיצוני ופנימי ביחד לא מסתכמים לכולל (בשקלים זה עוד איכשהוא כרוב; באחוזים זה בכלל לא מתאים). אני מנחש שהבעיה נובעת מפערי עדקון. יש משהוא שמבין ומתנדב לעשות סדר בבלגן?

תודה רבה, רמי (Aizenr) - שיחה 09:32, 18 ביוני 2019 (IDT)

כלכלת ישראל

לדעתי, יש לעדכן את הנתונים ל2020 או 2019. גם צריך להתיחס לחריגה מיעד הגרעון.--2A00:A040:196:E146:D1A6:D13E:2DDA:4492 11:25, 26 במאי 2020 (IDT)

עדכון הפתיח

הפסקה הראשונה בפתיח דורשת עדכון מסוים לדעתי:

• השורה השנייה מדברת בהרחבה על התעשייה, צריך להוסיף את ענף השירותים
• "ישראל עניה יחסית במשאבי טבע" - ישראל גילתה שני מאגרי גז, ויכולה לספק לעצמה אנרגיה אם תידרש לכך..

אופק כחול - ביבר הזכוכית 22:29, 2 ביולי 2020 (IDT)

הרחבתי מעט בנושאים אלה. דוד שי - שיחה 07:27, 3 ביולי 2020 (IDT)

עדכון צמיחה ותמ"ג

עילי שריקי, ניסיתי לאמת את הנתונים החדשים ובמקומות שראיתי נתונים דומים הם לא לחלוטין תאמו למה שכתבת. בינתיים החזרתי לנתונים הישנים. האם תוכל להבהיר על מה התבססת? תודה להחזיר לערך את השינויים בצירוף מקורות מתאימים (אגב, שם לב שעל פי המדיניות רצוי תמיד לצרף הערת שוליים כמספקים נתון מספרי ספציפי). תודה מראש על התייחסותך. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 14:06, 5 בפברואר 2022 (IST)

https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2021/%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA-2020.aspx עילי שריקי - שיחה 06:13, 6 בפברואר 2022 (IST)

תודה עילי שריקי, ראיתי שזה מגבה את הצמיחה והוספתי את זה בערך. שם לב שהדירוג העולמי שבסוף ה"שורה" של נתוני הצמיחה הכלכלית עדיין מעודכן לשנת 2015, כך שבגדול צריך עדיין: 1. לעדכן את הדירוג. 2. לספק מקור לתמ"ג עצמו שלא ראיתי בקישור ששלחת. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 14:46, 6 בפברואר 2022 (IST)

בקשר למקור, אני יחסית חדש בויקיפדיה אז אני לא מצליח לשים מקורות בתבניות. את הנתונים של התמ"ג מצאתי בקובץ באתר של הלמ"ס. אני יכול לשים קישור לדף באתר אבל הקישור לקובץ עצמו משום מה לא עובד לי. זה הקישור לדף, שבו הקובץ שבו הנתונים הקובץ הוא השני בדף כולו (11.2) הנתונים מהעמוד השני בקובץ. עילי שריקי - שיחה 17:32, 7 בפברואר 2022 (IST)

עילי שריקי, הכל טוב, אין לי בעיה לעזור לך להכניס הערות שוליים בתבניות גם כאן וגם בערכים אחרים אם תצטרך. גם אני הייתי פעם חדש וגם אתה הופך בהדרגה לוותיק סוד קטן? אני פה 4 שנים וגם אני עדיין קצת מסתבך עם הערות שוליים בתבנית, בדרך כלל עושה קומבינות כמו לשים את הערת השוליים בעורך החזותי במקום אחר בערך ואז לעבור לקוד מקור ולהעביר אותה לתבנית (גם זה... לקח לי שנים לשים לב שיש בזמן העריכה משמאל למעלה כפתור בצורת עיפרון שמאפשר לעבור בין עורך חזורתי לקוד מקור. משתמש בו לצורך קומבינות כאלו... ). אגב, רק עכשיו שמתי לב שפספסתי את תקציר העריכה שלך עם המקור, אז זה היה אולי חוסך שלב בדיון. אין דבר... בכל אופן, אני מסתכל בקובץ ומחפש שם את המספר שאתה הכנסת, "1.386 טריליון" וגם בחיפוש בקובץ אני לא מוצא את הצירוף "386" בהקשר רלוונטי. תהיתי אם זו טעות סופר והמספר אמור היה להיות אחר, או שפספסתי אותו שם איפשהו? תודה מראש על כל התשובות. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 21:36, 7 בפברואר 2022 (IST)

בדברי ההסבר לעריכה יש קישור לדף באתר של הלמ"ס, באתר יש קובץ בשם לוח 18, שם זה רשום. עכשיו שמתי לב שהמספר בקובץ הקודם עילי שריקי - שיחה 05:50, 8 בפברואר 2022 (IST)

שונה מהמספר בקובץ החדש עילי שריקי - שיחה 05:52, 8 בפברואר 2022 (IST)

איזה מספר נהוג לבחור? עילי שריקי - שיחה 05:52, 8 בפברואר 2022 (IST)

Yuri, Geagea, Ovedc, Nizzan Cohen, hagay1000, Ldorfman, Yoavd, דן וינקלר, Orielno, RonyH73 איתן, הבבא מהוג'י, Tshuva א. שראל, דור מאיר, שבת מנשה, האזרח דרור‏בעלי הידע בכלכלה, נתקלנו במצב שעל פניו יש שני מקורות שונים של הלמ"ס, 1 ו2 שמצביעים על נתונים שונים לתמ"ג של ישראל בשנת 2020. אני מניח שיש פה מדידות מעט שונות, ויש לי ניחוש בנושא, אבל הייתי מעדיף שמישהו בעל ידע יספק התייחסות יותר מבוססת. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 13:56, 10 בפברואר 2022 (IST)

לא ברור לי מדוע מוצגים נתונים ישנים - עדכנתי את הנתונים לסוף 2020 והוספתי הערת שוליים 51. לגבי הערתו של איש השום (HaShumai) הלמ"ס נוטה להציג את אותם נתונים לפי מדדים שונים. בדוגמה שאני מביא מופיעים גם נתונים במחירים שוטפים וגם אותם הנתונים במחירי 2015. הנה הקישור לנתוני הלמ"ס הרלבנטיים: [7] --‏Yoavd‏ • שיחה 17:37, 10 בפברואר 2022 (IST)

תודה Yoavd על הטיפול. שמח לראות שההנחה שלי לגבי המדדים השונים הייתה נכונה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 21:04, 10 בפברואר 2022 (IST)

שימו לב לנתונים החדשים - https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2023/%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA-2022-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%9F-%D7%A9%D7%A0%D7%99.aspx

נראה שנדרש לעדכן את תמ"ג 2022 161.69.116.11 17:49, 15 במרץ 2023 (IST)

מחצבי טבע בישראל

ישנה תזה שחוזרת בעניינים הכלכליים כאילו ישראל "ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע". אשמח אם מישהו שבקיא בתחום יתייחס לעניין האם לאחר שנמצאו מאגרי הגז הגדולים ובצירוף המחצבים השונים שמופקים בישראל כמו אשלג, ברום, פוספט, ומגנזיום, האם עדיין ניתן לומר על ישראל שהיא דלה יחסית במשאבי טבע? אפי ב. 07:39, 22 בפברואר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב־כלכלת ישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://econ.tu.ac.th/archan/rangsun/MB%20663/MB%20663%20Readings/%E0%B9%93.%20%E0%B8%9A%E0%B8%A3%E0%B8%A3%E0%B8%A9%E0%B8%B1%E0%B8%97%E0%B8%A0%E0%B8%B4%E0%B8%9A%E0%B8%B2%E0%B8%A5/Corporate%20Governance/Family%20Business/Pyramids-%20Costs%20and%20Benefits%20of%20Family%20Business.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200529202319/http://econ.tu.ac.th/archan/RANGSUN/MB%20663/MB%20663%20Readings/%E0%B9%93.%20%E0%B8%9A%E0%B8%A3%E0%B8%A3%E0%B8%A9%E0%B8%B1%E0%B8%97%E0%B8%A0%E0%B8%B4%E0%B8%9A%E0%B8%B2%E0%B8%A5/Corporate%20Governance/Family%20Business/Pyramids-%20Costs%20and%20Benefits%20of%20Family%20Business.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:24, 27 באוקטובר 2022 (IDT)

תוקן. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 10:30, 1 בנובמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ינואר 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בכלכלת ישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/hisi3041.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160303203845/http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/hisi3041.htm לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 20:07, 8 בינואר 2023 (IST)

הטיה פוליטית בוטה

הערך מוטה באופן בוטה. הרפורמה המשפטית מוצגת באור שלילי וחד צדדי ("המהפכה המשפטית") ומוצגים בו נתונים המשקפים את עמדת המתנגדים לה בלבד תוך התעלמות מוחלטת מנתונים המעלים תמונה שונה. תתביישו לכם ויקיפדיה! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:B105:C58C:616:D583:268:4668 19:07, 17 במאי 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בכלכלת ישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://shkifut.info/2019/01/intercapital/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210121135254/https://shkifut.info/2019/01/intercapital/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:44, 28 ביוני 2023 (IDT)

דיווח שאורכב ב-02 ביולי 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מה שרשום על ביבי לא נכון, הוגה התכנית הכלכלית היה מנכ"ל משרד האוצר ירון זליכה,מי שהוביל פוליטית היו אריק שרון וטומי לפיד,תכנית קיצוצים כזו לא הייתה עוברת עם החרדים.