שיחה:ישיבת חברון כנסת ישראל

פברואר 2005

מה הטענות שלך בדיוק

הטון בטקסט לא חיובי מדי, צריך למתן אותו במקצת. טרול רפאים 20:33, 5 פבר' 2005 (UTC)

אני עוד מיתנתי את עצמי

זה בהחלט עזר, רוב הערכים מהסוג הזה שאנשים מכניסים פה, צריכים לעבור מחיקה של חצי מהערך. פה מדובר על כמה שורות שצריך לשנות במקצת. טרול רפאים 20:40, 5 פבר' 2005 (UTC)

מה רע עכשיו

שיניתי קצת את הניסוח של המשפטים האחרונים (לא צריך להגזים) והורדתי את השכתוב. תודה רבה לך על הערך, טרול רפאים 21:41, 5 פבר' 2005 (UTC)

אכן ערך נאה, אתה יותר ממוזמן להירשם לויקיפדיה ולהמשיך לתרום כמשתמש רשום (אזהרה ידידותית, זה ממכר..) בברכה, מלך הג'ונגל 23:00, 5 פבר' 2005 (UTC)

הורדתי את הרב שך מרשימת בוגרי הישיבה. ממתי הוא למד בחברון ??

שינוי

בוטל הקישור במילים "דוד כהן". הוא מתיחס לאדם שונה מהרב דוד כהן, ראש ישיבת חברון. Xcaliber 8 יולי 2005 09:22 (UTC)

אולי תכתוב ערך על האדם הנכון תחת הכותרת "דוד כהן (ראש ישיבת חברון)"? גילגמש • שיחה 8 יולי 2005 09:25 (UTC)

משהו מבולבל

"בראשות הישיבה הרב הלל זקס הרב משה מרדכי פרבשטיין". שיחזרתי כי לא הבנתי בכלל מה המשפט הזה אומר. הכוונה באופן מילולי; איפה הפיסוק? -*- עמבה -*- 22:49:40, 2005-08-23 (UTC)

זה היה שיחזור פזיז, ובלי הסבר.. את צודקת שיש בעת פיסוק, אבל היא היתה שם גם ךפני תוספת האלמונית, ונשארה גם בגרסה שלך. eman • שיחה 23:00, 23 אוגוסט 2005 (UTC)

שיחזרתי כי לא ראיתי שום הבדל חוץ מהתוספת "הרב הלל זקס" שהיא לא ברורה. זה חסר הקשר ובלתי מפוסק ולכן שיחזרתי. אם תפסק ותבהיר מה השם הזה עושה שם זה יהיה מצוין כי לי באמת אין מושג. אם גם לך אין מושג, אז צריך לשחזר.. -*- עמבה -*- 23:02:39, 2005-08-23 (UTC)

מה לא ברור? יש שם את רשימת העומדים בראש ישיבת חברון, והאלמוני הוסיף אליה שם. פיסקתי את זה. בכל אופן ככה לשחזר בלי נימוק זה מעשה שלא יעשה. בסוף תהיי גילגמש! eman • שיחה 23:05, 23 אוגוסט 2005 (UTC)

במקרה הזה לא ראיתי צורך לנמק כי מי שהיה רואה את ההבדל בין הגירסאות היה רואה שמדובר שם בתוספת חסרת הקשר ופיסוק.

אני לא אהיה גילגמש ולו רק משום שאני לא בקטע של להיות גננת על אי אלו ויקיפדים :*). אני מעדיפה את החופש שבלהיות משתמשת רגילה :) -*- עמבה -*- 23:12:14, 2005-08-23 (UTC)

עמבה וגילגמש צודקים - זו אכן היתה השחתה שקשורה לפוליטיקה פנימית שם (בררתי את הנושא), הרב הלל זקס היה בעבר ראש ישיבה שם ולאחר מחלוקת פנימית הוא עזב ופתח ישיבה משלו כמו שצוין שם ממש כמה משפטים לפני זה, הוא עדיין מוסר שם שיעורים כ"מרצה אורח", אך לא מכהן כבר כראש ישיבה, המשחית היה כנראה אחד מ"חסידיו" שם. לכן אני משחזר שוב.--ג'ו בלאק 23:43, 23 אוגוסט 2005 (UTC)

גילגמש לא היה מעורב בזה. רק עמבה, וזו לא היתה הסיבה שהיא שיחזרה.

לעומת זאת השיחזור שלך הוא מוצדק. מראש לא היתה לי סיבה שלא להאמין לתוספת של האלמוני, אבל בכל זאת מכיוון שהוא אלמוני בדקתי בגוגל וראיתי את הרב ההוא מוזכר בקשר לישיבה (אם כי אני מודה שבמורה שהותירה בי איזשהו ספק שהוא עדיין שם). אבל אם אתה בא ואומר מה שאמרת, בודאי שאין לי סיבה לא להאמין לך. כל הכבוד על ההשקעה והבדיקה, ואם כבר טרחת, אולי כדאי למצוא מקום להוסיף את המידע שמצאת eman • שיחה 23:48, 23 אוגוסט 2005 (UTC)

אין שום בעיה.--ג'ו בלאק 23:54, 23 אוגוסט 2005 (UTC)

בוגרי הישיבה

בנוגע לאלא שיצאו מהישיבה : מכיון שישיבה זו מיועדת למגזר החרדי ליטאי מן הראוי להוסיף בוגרים השיכים למגזר זה ובהם דמויות בולטות ביותר בציבור החרדי ולמשל הרב שך הרב מיכל לפקוביץ הרב בערל פוברסקי מפונוביז ועוד רבים ואחרים אשר שיכים גם לחינוך שהישיבה מעניקה כלומר הישארות בכתלי בית המדרש ולא אנשים כמו מנחם אלון אין בכוונתיח שתמחקו מישהו אבל לכל הפחות הוסיפו גם אותם

אתה מוזמן להוסיף את מי שאתה יודע עליו אריה א 09:10, 1 נובמבר 2005 (UTC)

לדעתי רשימה זו מנופחת מידי ומכילה עשרות אנשים שלא ברורה חשיבותם. הידרו 17:58, 9 באוקטובר 2007 (IST)

רוב הערך הוא בוגרי הישיבה, משהוא צריך לטפל בזה. הידרו - שיחה 16:57, 10 ביולי 2008 (IDT)

האם הצ"א אכן בוגר חברון? דומני שהוא בוגר עץ חיים משתמש:ygb6147. ערכתם את רשימת בוגרי הישיבה, באופן החופשי ביותר שניתן. ארזי הלבנון ואזובי קיר - ולא אכנס לפירוט - באותה נשימה ורשימה. יש מקום לרשום הרבה בוגרים כישיבה ענקית שיחודה בגיוון בוגריה

הורדתי את הרב שך מרשימת הבוגרים

הרב שך למד בסלבודקא אין הצדקה להורדה ניתן לתקן בסוגרים תקופה קצרה בלבודקא אגב בנו של הרב שך ד"ר אפרים למד בישיבת חברון

סלבודקא היא לא חברון-סורי!

הרב שלמה כץ

כתבתי ערךבעבר על הרב שלמה כץ, א' מראשי הישיבה החשובים, ומשום מה הוא נמחק. הוא חייב להיות קיים באיזשהו מקום, ולכן אני מבקש שיוחזר. הערך מידי חשוב מכדי להסירו.

ואלה שמות

למה לא הוסיפו את מרן הרב משה מרדכי פרבשטיין, כראש ישיבה כיום. אין ספק שהערך מגמתי.

אני מצטרף לדעתו של הידרו: יש תחושה שהערך נועד לעשות פרסום לכל מי שעובד בישיבה, לשם מה צריך את שמות המשיבים או כל מק"ק מקומי ? אולי נוסיף את שמות המנקים או מנהלי המטבח האגדתיים (ו. ודומין) ואולי נוסיף גם את שמות האלתר'ס המפורסמים ? אלה אברכים צעירים שנכנסו לעבוד בזמן האחרון בישיבה, ואין להם מקום, כרגע, בערך אנציקלופדי. הדבר דומה לסטודנט תואר שני מאוניברסיטת תל אביב שמתרגל באיזה קורס של תלמידי תואר ראשון ושמו יוזכר בערך על אוניברסיטת תל אביב לדעתי אין שום חשיבות ברשימה זו (ולא שאני ח"ו מזלזל באנשים המוזכרים או בפעלם), היא מיותרת לחלוטין, ויש לשקול להשמיט את ריבוי השמות בערך.

ישנה כאן מגמה לא אמינה של כמה מחסידיו הישנים של אחד מאלו שפרשו לעוות את הערך החשוב כל כך. האם אפשר להשמיט את חלקו של הרב יוסף חברוני בישיבה לאחר שנתמנה לראש הישיבה המכריע והקובע בכל ולבעלים מוחלט של הישיבה ע"י הגר"י שפירא שליט"א ובצירוף חתימת כל גדולי ישראל, כשהוא מחזיק גם בפועל את הישיבה, אם לא בגלל הטייה סובייקטיבית ?

מצב הישיבה היום

כל הקטע הזה מתייחס (לפי ידיעתי) לסניף גבעת מרדכי, בעוד שהערך מספר על 3 ישיבות שונות (עם רקע משותף). צריך הסבר או הורדת הקטע. --שפ2000 - שיחה 22:08, 31 ביולי 2008 (IDT)

גבעת מרדכי אינה "סניף" אלא נושאת השם והמהות. ואין צורך לשרבב את ההתפצלויות שקמו בשמות אחרים ובמהויות שונות, אמנם התיימרות יש אבל ללא הצדקה... ―מי שהתפכח (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שפ2000 צודק כמובן, והמגיב השני רחוק מלהיות אובייקטיבי. יאיר • שיחה 00:28, 19 בדצמבר 2008 (IST)

כמובן כל כותבי ומשכתבי המציאות תוך הדגשות שונות הנוגעות לקרית ספר לעומת הישיבה ודרכה הם "אובייקטיביים"...

רקע משותף לא הופך כל ישיבה לערך של "ישיבת חברון כנסת ישראל". יתכבדו האחרים ויתקיימו לעצמם בלי להיות ניזונים על חשבון אחרים בלי שתהא להם זכות לכך. ―מי שהתפכח (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בהתאם לדברי שפ הסברתי את הקשר בין הישיבה של זקס לבין חברון-גבעת מרדכי. יחסיות האמת • ♥ • כ"ב בכסלו ה'תשס"ט 12:53:53

היכן עשית זאת? יאיר • שיחה 18:43, 20 בדצמבר 2008 (IST)

השלמה דחופה...

איך זה שלא כתוב כמעט כלום על גישתה המוסרית של שיטת סלבודקה? --בברכה, גוונא + שיחה + האם אתה מאזכר נכון? 12:01, 17 באפריל 2009 (IDT)

הרחבתי. יחסיות האמת • ♥ • כ"ג בניסן ה'תשס"ט 13:14:52

יפהפה! לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר. אשריך מתוק. --בברכה, גוונא + שיחה + האם אתה מאזכר נכון? 13:21, 17 באפריל 2009 (IDT)

בוגרים

כרגע הרשימה מונה 53 בוגרים(!). אני מקבל את עמדת הקהילה שניתן לציין שמות בוגרים בערכים של מוסדות לימוד, אך המספר הזה גדול מדי. יש לצמצם את הרשימה לגודל סביר יותר (30 זה מספר סביר לדעתי). קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:59, 13 באפריל 2010 (IDT)

זו קצת בעיה, כי לישיבת חברון באמת בוגרים רבים בתחומים שונים. איך אתה מציע לסנן? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 21:20, 13 באפריל 2010 (IDT)

האמת היא שאין לי מושג. הייתי מגביל את גודל הרשימה ומנסה לצמצם עד אליו. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:28, 13 באפריל 2010 (IDT)

מה הקרטוריון להוספות ומחיקות? --Gesheft - שיחה 14:58, 4 בינואר 2016 (IST)

בדרך כלל מכניסים רק כאלו שיש להם חשיבות אנציקלופדית מספיקה כדי שיהיה להם ערך משלהם בוויקיפדיה. או אנשים ששמם מזוהה עם ארגון/מוסד/פרשיה שיש לה חשיבות דומה. ביקורת - שיחה 15:13, 4 בינואר 2016 (IST)

כפי שכתוב למעלה, הדברים תלויים גם במספר הבוגרים המפורסמים. כאן יש הרבה מאוד והרף גבוה. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בטבת ה'תשע"ו • 16:39, 5 בינואר 2016 (IST)

הרב צבי פלאי

באמצע הפיסקה אודות הרב הלל זקס מופיע משפט על הרב פלאי שהקשרו לא מובן. מישהו יודע להסביר? עזר - שיחה 09:37, 13 ביולי 2010 (IDT)

לא שמעתי על זה, אבל אני מניח שהכוונה היא שבעקבות הסכסוך שהוביל לפרישת הרב זקס, הרב פלאי החליט... גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 09:40, 13 ביולי 2010 (IDT)

אז משאירים את זה ככה? יש פה איזה חברונר? עזר - שיחה 09:46, 13 ביולי 2010 (IDT)

מפתיע עד כמה ישיבת חברון שמגלה יומרה של פתיחות והכרה טובה יותר של תרבות אחרת אין לה נציגות כאן (או לפחות מי שמצהיר על כך), ודוקא הבוגרים החייניקעס של פוניבז' מפגינים כאן נוכחות יפה . גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 09:49, 13 ביולי 2010 (IDT)

חסרים בערך

למה אין שום איזכור לראש הישיבה הגאון ר' נחמן טוקר ואיך לראשי הישיבה הותיקים הרב ברוידא שהיה במועצת גדולי התורה ומזקני ראשי הישיבות והרב הלל זקס נכדו של החפץ חיים ומטאור תורני אין ערך בויקיפדיה אגב זכורני שלרב ברוידא היה ואולי מחקו מאן דהוא

סלבודקה וחברון

היה מן הראוי לערוך רשימה נפרדת של תלמידי סלבודקה שלפני מלחמת העולם הראשונה, כמו הרבנים שך קוטלר קמינצקי ועוד. או לחלק את הערך של חברון גבעת מרדכי מהערך של סלבודקה המקורית, מה גם שאין קשר גדול בין שתי הישיבות צוריאל בן אביחיל - שיחה 13:48, 15 בספטמבר 2010 (IST) לאמיתו של דבר הישיבה בחברון היא ישיבה חדשה לגמרי שנפתחה בחברון על ידי הרב אפשטיין ואח"כ הצטרף אליה פינקל, ואילו הישיבה נשארה בסלבודה עד השואה בראשות חתנו של הסבא הרב שר, שהוא הקים אח"כ את הישיבה בב"ב, ותחת המשגיח הרב גרודז'נסקי חותנם של הרבנים וולבה רוזנברג וקרייזוירט צוריאל בן אביחיל - שיחה 13:52, 15 בספטמבר 2010 (IST).

זה בכלל טיפשות לייחס את הישיבה לעיר סלבודקא, הישיבה הוקמה בחברון ואין לה שום קשר לאירופה זה תלמידים אחרים וכו', רק השם נקבע זכר לישיבת כנסת ישראל סלבודקא. דוח - שיחה 08:12, 18 בינואר 2012 (IST)

זה לא מדויק, הישיבה שנארה בסלבודקא היא ישיבה אחרת. הסבא שהקים את הישיבה עלה לארץ עם ראש הישיבה וחלק נכבד מהבחורים והמשיכו את הישיבה בארץ. הרב שר שינה גם את אופי הישיבה ולא התיימר להמשיך את ישיבת חברון. הערה למה אין מילה בערך על חברון החדשה שהוקמה ב2016 עי בוגרי הישיבה מהפלג הירושלמי? בשונה משאר הישיבות שהתפלגו מהישיבה הם רואים בעצמם איזשהו המשך לישיבה (המחזורים שלהם ממוספרים מקלז ומעלה)

מדויק לגמרי. הישיבה בסלבודקה התפצלה, והישיבה בגבעת מרדכי לא. לא רלוונטי מה מישהו רואה את עצמו או איך הוא ממספר את עצמו. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ט • 14:06, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

ערכים מפוצלים

לא מובן למה יש ארבעה ערכים שונים על ישיבות סלבודקה השונים ולא ערך אחד כולל של כולם, שיכלול בתוכו את הסטורית הישיבה התפצלותה והקמתה בחברון ובירושלים וסניפיה השונים, למה צריך ארבע ערכים? אחדובי - שיחה 04:26, 7 באוקטובר 2010 (IST)

נו, באמת, מדובר בארבע ישיבות שונות, שאין ביניהם כל משותף אמיתי. דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 04:31, 7 באוקטובר 2010 (IST)

בהחלט הערך הנוכחי עתיד להיות מפוצל , כלומר ייכתב ערך מורחב על ישיבת כנסת ישראל סלבודקה. מי-נהר - שיחה 06:09, 7 באוקטובר 2010 (IST)

באמת, כבר הגיע הזמן 95.86.112.118 09:40, 21 באוקטובר 2010 (IST)

ישיבת חברון היא ישיבה חדשה שהוקמה כסניף לישיבת סלבודקא

מבחינה עובדתית זו טעות הגדרתית חמורה לייחס את ישיבת חברון בגבעת מרדכי לישיבת סלבודקא, פשוט אחרי שנסגרה ישיבת כנסת ישראל בסלבודקא פתח ראש ישיבה אחר דהיינו הרב אפשטיין בברכתו של רב נתן צבי ישיבה חדשה באותו קו שהיה לישיבת בסלבודקא, אבל היה ראש ישיבה חדש שהוא הרב אפשטיין וכן תלמידים חדשים, וגם אם תלמיד אחד הגיע משם לא נקרא שהישבה העתיקה את עצמה לשם, ישיבה שהועתקה פירושו שהישבה עברה במתכונתה וזה לא מה שקרה שם, ולכן שנת הקמתה של ישיבת חברון היא 1924 בעיר חברון. דוח - שיחה 07:41, 22 בינואר 2012 (IST)

אם "ישיבה" היא רק סך תלמידיה, הרי שבאותו אופן אפשר לטעון (בהפלגה) שישיבת חברון של היום אינה אותה של 24' שכן אף אחד מתלמידיה אז מצוי בה היום. גם המיקום אינו תנאי, וזהות ראש הישיבה - וודאי שלא. אז מה כן? הכלל לא ברור (לפחות לא לי), אבל במקרה זה בפרט- קריאת המאמר של ד"ר טיקוצ'ינסקי מניחה את דעתי שאכן מדובר באותה ישיבה עצמה, והוא נדרש לכך בפירוש. יאיר • שיחה 08:56, 22 בינואר 2012 (IST)

דוח, דבריך מוטעים. רוב הרבנים ורוב התלמידים עלו לארץ, כולל הסבא מסלבודקה. המיעוט נשאר בסלבודקה, וחלק עלו וחזרו. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ב • 16:50, 22 בינואר 2012 (IST)

יאיר, אני לא טוען שצריך שיהיו אותם בחורים ואותו ראש ישיבה במשך תקופת קיומה, אך תחשוב אם אני אפתח ישיבה באשקלון בשליחות הרב שמואל מרקוביץ זה ייקרא שפוניבז' עברה לאשקלון, היתכן? לכן אני טוען שמעבר ישיבה חייב להיות לו לפחות שני תנאים: א. שיהיה מעבר רציף כמו ישיבת דרך חכמה וכמו ישיבת חברון של שנת 29. ב. שבעת המעבר, הישיבה תעבור במתכונתה דהיינו אותו ראש ישיבה והקומץ העיקרי של התלמידים, והוא יותר מעבר טכני, אולם לאחר מכן היא תעבור שינויים.

בפרט לפי מה שנרו יאיר אומר שחלק מהבחורים נשארו שם אז זה ממש דומה לדוגמא של פוניבז', כיון שרצו לפתוח ישיבה כדוגמתה בארץ ושתשמש גם למפלט עבור תלמידי אירופה, אבל בסלבודקא המשיכה הישיבה כרגיל. גם טיקוצ'ינסקי מדבר בכלל על העתקת קו הישיבה. דוח - שיחה 07:59, 24 בינואר 2012 (IST)

זה דו שיח מוזר. רוב התלמידים עברו עם ראשי הישיבה, בשום אופן לא ישיבה אחרת שנפתחה "בשליחות", וזה כמובן גם מה שטיקוצ'ינסקי אומר. מיעוט התלמידים נשאר בסלבודקה. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ב • 22:41, 24 בינואר 2012 (IST)

נכון. דוח, האם יש כאן איזושהי פוליטיקה שאנחנו צריכים לדעת עליה? יאיר • שיחה 01:56, 25 בינואר 2012 (IST)

תסתכלו בערך עצמו איך שזה מנוסח בלשון "הוקם סניף", והטענה היא פשוטה, אם הישיבה ממשיכה להיות פעילה באותו מקום זה יכול להיות מקסימום סניף גם אם חלק מהתלמידים עברו לשם, וכשסניף נפתח הוא נפתח באותו רגע ולא לפני כן. כמו כן יאיר תסתכל בדברי המשתמש "צוריאל בן אביחיל" בדף השיחה הזה פיסקה "סלבודקא וחברון" ותיווכח שלא מדובר באיזו פוליטיקה אלא גם אחרים טוענים זאת וזה דבר שמתקבל על הדעת. דוח - שיחה 07:51, 26 בינואר 2012 (IST)

לאחר עיון נוסף איני בטוח אם רוב התלמידים עלו בפועל. הכוונה הייתה להעביר את הישיבה בכלל (גם כדי להימנע מבעיות של גיוס כפוי), תלמידים רבים עלו וכן שתי הדמויות הבולטות בישיבה. ודאי לא "זכר". אכן אשנה גם את האמור בערך לאור זאת. נרו יאיר • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ב • 12:24, 26 בינואר 2012 (IST)

נרו יאיר תיקנתי את כותרת הפיסקה לאור דבריך, אך עדיין זה משאיר מקום לעיון אם זה מעבר ישיבה או סניף שהוקם בשנת 1924. דוח - שיחה 07:27, 27 בינואר 2012 (IST)

שמות נטבחי תרפ"ט

האם כדאי לציין בהערת שוליים, את שמות בחורי הישיבה שנטבחו בתרפ"ט?

שכתבתי את הערך בצורה די מקיפה ונראה לי שאפשר להסיר את התבנית

ישפטו הקוראים95.86.79.35 01:50, 1 ביוני 2012 (IDT)

אתמול בלילה שכתבתי את הערך כנ"ל, כנראה שלא שמו לב בשל השעה המאוחרת, אשמח אם מישהו יתייחס לעניין ויוריד את תבנית העריכה.95.86.114.121 11:25, 1 ביוני 2012 (IDT)

לא תמיד יש לאנשים זמן להעיף מבט, בכל זאת כולם מתנדבים, לאחרי העברת עין מלמעלה זה בהחלט נראה משוכתב, וראוי להסרת התבנית • חיים 7 • (שיחה) • י"ג בסיוון ה'תשע"ב • 23:49, 3 ביוני 2012 (IDT)

משוב מ-4 באוקטובר 2012 - הוספות לבוגרי הישיבה

בבוגרי הישיבה יש להוסיף:הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית י-ם, הרב מיכל יהודה לפקוביץ' ז"ל ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, הרב שמואל רוזנגרטן ראש ישיבות בעלזא, הרב אביעזר פילץ ראש ישיבת תושיה תפרח. זה מה שאני זוכר כרגע. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.76.100.198 18:43, 4 באוקטובר 2012 (IST)

הרב איתן יפה'ן

תוסיפו את העדכון החדש: נכון לאב תשע"ג, הרב יצחק לנדא קודם לועד ג', והרב איתן יפה'ן שהיה ראש חבורה בישיבת מיד נהיה ר"מ בועד א'. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
164.138.121.79 14:54, 4 באוגוסט 2013 (IDT)

רבנים חדשים בישיבה

מ"זמן חורף" נוספו רבנים חדשים בישיבה הרב רלבג והרב נחום בר חיים הם נוספו כ"משיבים" לועד ג ולמוסרי חבורות לועד ג.

יוסף חברוני

מדוע אין עליו ערך בנפרד כמו בשאר ראשי הישיבה?????

נו באמת...Shlomo zalman - שיחה 04:09, 9 בפברואר 2015 (IST)

התשובה האמתית היא: משום שלא נמצא המתנדב שיכתוב. יש חשיבות ברורה ואתה יכול לכתוב בעצמך כמובן. קרא קודם את המדריך לכתיבת ערכים. ביקורת - שיחה 23:03, 8 בדצמבר 2015 (IST)

מספר הבחורים כיום

למיטב ידיעתי הוא נע בין 1300 ל1400. תיקנתי את זה ומשום מה מחקו את זה. נ.ב. יוצא לי להסתובב בישיבה כמה פעמים בשבוע.Shlomo zalman - שיחה 17:35, 30 בדצמבר 2014 (IST)

אתה אחראי ספירה? מנין הידע הזה? אנו הולכים לפי נתונים רשמיים ורשמיים למחצה, לא על פי ידע אישי • חיים 7 • שיחה • ח' בטבת ה'תשע"ה • 18:01, 30 בדצמבר 2014 (IST)

מקור המידע הרשמי היחיד הוא או ועד הישיבות או הנהלת הישיבה. למיטב ידיעתי אין להם אתר או משהו מעין זה. מצחיק לראות שבגירסה מ-2012 כבר כתוב 1200 תלמידים וטרם עודכן. על כל פנים בתחילת שנת הלימודים תשע"ה הנהלת הישיבה לא ידעה איך היא תסדר מקום בחדר אוכל ל-1351 תלמידים הרשומים בה. כאן המקום להוסיף שכל אחד שרוצה יכול לבוא ולראות שברגע זה מתבצעים שיפוצים המרחיבים את חדר האוכל ובקרוב ירחיבו את בית המדרש (הושגו אישורים). לא בכל דבר צריך להביא מקורות בזמן שכל בחור בישיבה יודע את הנ"ל. דרך אגב מה המקור למספר 1200? נת קייק - שיחה 14:49, 22 במרץ 2015 (IST)

מחר יבוא מישהו וישנה ל-1000, עם הנימוק המדויק שלך, כי זה מצחיק וכולם יודעים, ומה המקור ל-1300. ובכל זאת, איך בדיוק אתה יודע? נרו יאיר • שיחה • ב' בניסן ה'תשע"ה • 15:04, 22 במרץ 2015 (IST)

פשוט, אני גר בשכונה חרדית ויש לי כמה שכנים שלומדים שם ולדבריהם זה מסתובב בין 1200 ל-1400 תלוי בזמנים בשנה וכו'. המקור הכי טוב שאני יכול להמליץ לך זה להתקשר למשרד הישיבה ולשאול מה מספר התלמידים מבחינת ההנהלה.נת קייק - שיחה 15:14, 22 במרץ 2015 (IST)

גם את תשיג רשימה של המשרד זה לא יעזור לך. אני השגתי רשימה שמית של אחת החסידויות ועידכנתי על פיה, אך מישהו מחק לי את זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שטויות. כשהצגת מידע מוצק בהחלט שינית מספרים. נרו יאיר • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה • 09:36, 24 במרץ 2015 (IST)

חסידות סלונים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עניתי לך על זה בדף שיחת המשתמש שלך אז. גם זו אחת התוצאות של ההחלטה התמוהה שלך לערוך מחוץ לשם המשתמש, אתה לא עוקב אחר הדיונים ומשכפל אותם במקום שאינם רלוונטיים. נרו יאיר • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה • 14:06, 24 במרץ 2015 (IST)

לא ענית ממין הטענה. אני ספרתי באופן אישי את המספר שציינתי (יש יותר אגב, אך הורדתי כמה עשרות שיש להניח שרק מקורבים או אלמנות). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עניתי, בין היתר, שזה לא המקום לדון במקרה אחר (שהדיון בו נקטע בגלל החלטתך האמורה). אני טועה? נרו יאיר • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה • 23:04, 24 במרץ 2015 (IST)

התכוונתי על דף השיחה ההוא. לא על כאן. אתה צודק לגבי זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני לומד כיום בישיבה ולפי מה שידוע לי (מהעבודה על המקומות בימים נוראים) יש היום בישיבה 1450 בחורים

שלמה פלאי

הרב שחמה פלאי עוזב את הישיבה לזמן קיץ.

אכן תקוני תקנתי

משתמש:נרו יאיר למה אתה טוען "לתקוני שדרתיך" הרשימה צריכה להיות מסודרת בסדר הגיוני כלשהוא ,הציץ אליעזר הוא מגדולי הבוגרים למשל הוא צריך להיות בהתחלה. העורך היהודי • שיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים 00:47, 26 במאי 2015 (IDT)

יש לך גדולומטר? ואתה בטוח שכולם יסכימו איתו? במאות ערכים דומים השמות מסודרים לפי א"ב, אנשים השקיעו בזה שעות רבות במצטבר. עכשיו תשנה הכול ותתחיל אינספור ויכוחים בגלל שלדעתך הציץ אליעזר הכי גדול? נרו יאיר • שיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ה • 00:52, 26 במאי 2015 (IDT)

לא שמתי לב שזה לפי אל"ף בי"ת של שמות משפחה, בסדר שיהיה. העורך היהודי • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

ישיבת חברון (ירושלים)

למה נקרא הערך ישיבת חברון (ירושלים), ולא ישיבת חברון או ישיבת כנסת ישראל (חברון)? אני לא יודע איך להתעסק עם זה... בתודה, דג ירוק • שיחה • י"ח באב ה'תשע"ה 18:36, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

ישיבת כנסת ישראל חברון - שמה של הישיבה בהיותה בחברון; ישיבת חברון - מטעה לחשוב שמדובר על אותה תקופה; זה הפתרון שנמצא. אם יש לך הצעה טובה יותר, כמו ישיבת כנסת ישראל "חברון", היתן לקיים על כך דיון. יש לעשות שימוש ב{{שינוי שם}}. ביקורת - שיחה 21:03, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

בדיקה שערכתי בכמה אתרים "רשמיים" (בזק, דפי זהב, עולם התורה, משרד החינוך ועוד) העלתה כי השם הרשמי הוא ישיבת חברון "כנסת ישראל". אני חושב כי נכון יותר לשנות את שם הערך לשם זה. בתודה, דג ירוק • שיחה • י"ט באב ה'תשע"ה 10:06, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

בדרך כלל בלנק רשמי של הישיבה מכריע. אם תמצא "הסכמה" או מסמך דומה על בלנק של הישיבה שתוכל לקשר אליו, זה יתרום מאד לדיון. ביקורת - שיחה 10:12, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

יש כאן ויכוח מה השם הרשמי? זה ודאי "ישיבת חברון כנסת ישראל" וכך גם מופיע בבלנקים ובשילוט על הבנין. ניתן לראות כאן. אך יש את הבעיה שציין ביקורת, שזה יטעה לחשוב שמדובר בישיבה בחברון, בנוסף לכך שאף שזה השם הרשמי, אף אחד לא מכנה את זה כך בשפת הדיבור. לשיקול החברים. מקוה לטוב • שיחה • כ"ח באב ה'תשע"ה • 10:49, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

מקוה לטוב, כעת הערך מדבר גם על התקופה של הישיבה בחברון (הערך ישיבת חברון הוא דף הפניה). לפי כללי ויקיפדיה השם המועדף בכל מקום הוא השם הרשמי, ושאר הצורות המדוברות אמורות להיות דפי הפניה, לא להפך. בכל מקרה, תודה על התמונה. בתודה, דג ירוק • שיחה • כ"ח באב ה'תשע"ה 15:00, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

בוצע ביקורת - שיחה 15:07, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

יוסף חברוני

ממתי יוסף חברוני הוא ראש ישיבה???

הוא לא מונה מעולם לראש ישיבה, לא מוסר שיעור כללי, ואין לו תלמידים מבחינה דרך לימוד וכו'

(בהשוואה לנחמן טוקר או אפי' לחלק מהר"מים ברוב המדדים הוא יצא חסר, ואותם לא הוסיפו כראשי ישיבה)

הוא משמש מבחינה לימודית כאחד הר"מים ומבחינה ניהולית כמנהל כללי

הוא אמור להירשם כמנהל שזה עיקר עסקו והשפעתו בישיבה

(אני לא רוצה לחשוב על עריכה מוטית בעקבות אינטרסים)

192.55.54.42

אתה לא רוצה לחשוב, אבל זה מה שאתה עושה. אין לנו אפשרות לכמת תלמידים מבחינת דרך לימוד, אנחנו מתקשים בשל בעיות של מחקר מקורי אפילו לאפיין את ההבדל בדרך הלימוד בין ר' יחזקאל סרנא לר' משה חברוני, שלא לדבר על בין ר' מרדכי חברוני לר' אהרן יפה'ן. בניגוד למה שאתה אומר, הרב חברוני הבן מונה כן כראש ישיבה, אני לא יודע לגבי שיעורים כלליים מה קורה בפועל אבל יש לו את הזכות להעביר שיעורים כאלה. יתר על כן, אנחנו מודעים היטב לקבוצות אינטרס בקרב בחורי הישיבה שלא כ"כ אוהבים אותו ומדי פעם באים לכאן כדי להשחית את ====================המידע אודותיו. לכן, אני נאלץ לדחות את תרומתך עד שתחזיר אותה בתוספת מקורות. מה יותר פשוט? ביקורת - שיחה 21:42, 6 בדצמבר 2015 (IST)

אולי תוכל לספר לי מתי הוא מונה לראשות הישיבה?

מי היה הממנה? באיזה אולם? ומי היו הנוכחים?

ומהם המקורות הכ"כ קדושים לכל זה?

ואני אגב נמצא שם כבר משנת 2003 עוד לפני רוב הצוות הקיים שם היום ומעולם לא שמעתי שהוא התמנה, לא מוזר?

ואם כוונתך לתואר מורנו בעלייה לתורה, מה עם הרב נחמן טוקר? והוא דווקא מוסר שיעור כללי לפחות 18 שנה, והיה לו גם מעמד הכתרה בראשות קהל רב, ובעבר היו לו הרבה תלמידים מקרב בחורי הישיבה

ומאיפה הידיעה המופלגת אודות אותם בחורים בעלי אינטרס, אולי גם היא מהמקור המטה הנ"ל שמשחד גופי תקשורת לא מעטים?

ואגב, בקרב בחורי הישיבה אולי 8% קוראים לו בשם אחר מהשם "יוסי" (ובישיבות ובפרט בישיבת חברון מי שקצת מכיר, המציאות קובעת. עיין ערך שאר ראשי הישיבות שהובאו ע"י בחורים)

סוף דבר: מחוסר ידיעה לא מוסיפים מידע ומידע המוטל בספק מושמט 134.134.139.76 22:02, 6 בדצמבר 2015 (IST)

בגוגל תוכל למצוא מקורות רבים שבהם הוא מכונה ראש הישיבה. הידע האישי שלך דינו להידחות מפניהם. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"ו • 22:15, 6 בדצמבר 2015 (IST)

אוסיף: השימוש בשם פרטי או בשם חיבה לכל מי שלא אוהבים הפך לנגע ידוע בעולם הישיבות וחבל שאתה עושה בו שימוש, גם בישיבת פוניבז' נקרא אחד מראשי הישיבה בשם החיבה שלו, והדבר לא סותר את העובדה שהוא התמנה לראש הישיבה, וכיום עומד כראשה הבלתי מעורער של אחת משתי הישיבות שהתפצלו מפוניבז'. ביקורת - שיחה 22:34, 6 בדצמבר 2015 (IST)

נרו יאיר ואני חשבתי שויקיפדיה נועדה שכ"א יתרום מהידע והידיעה שלו ולא בשביל אינדקס למה שכתוב בגוגל וגם אתם (-כנראה העורכים) מודים שבחורי הישיבה (קרי: היודעים)ערכו לא פעם ולא שתיים כמוני במאמר המוסגר:הערך מדינת ישראל גם לא עולה בדיוק בקנה אחד עם מה שתמצא בכל אתרי החדשות בגוגל, הלא כן? כנראה שטובה ראיה מקריאה ועאכו"כ מקריאה בגוגל שכן לא מדובר במחקר או מאגר ידע שיטתי

ולך מר בקורת בישיבת פוניב'ז חלק קוראים לו כך בחיבה ובאמת הוא לא היה נחשב ראש ישיבה כלפי החלק השני שקרא לו כך בזלזול עוד מלפני הפילוג, ובישיבת חברון הוא לא נקרא כך בחיבה...

וחוצמזה מה עם הרב נחמן טוקר? 134.134.139.72 23:01, 6 בדצמבר 2015 (IST)

ובכן טעית. ידע אישי הוא בעייתי ובמקרים רבים נחשב מחקר מקורי ולכן פסול. כמובן ויקיפדיה לא נועדה לחיסול חשבונות עם אנשים שאתה מכיר. במקרים האלה אנחנו דבקים במקורות מסודרים. אחרת יבוא מחר אנונימי אחר ויטען אותן טענות ביחס לראש הישיבה החביב עליך. מה אתה מציע שנאמר לו? שאנחנו סומכים רק עליך? נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"ו • 23:07, 6 בדצמבר 2015 (IST)

א.בשביל ענין הידע האישי צירפתי את ידיעתם (לא דעתם) של עוד הרבה עורכים שככל הנראה לא כולם מדמיינים

ב.ואם יבואו עוד הרבה אנשים ויטענו ששלמה פלאי איננו משגיח אולי באמת הם צודקים? אתה בודאי לא יודע

ג.ולגופו של ענין הכתרה של ראש ישיבה בכל ישיבה קורית בטקס מסודר, ע"ע ישיבות מיר פוניבז' (2 הצדדים) קריית-מלך עטרת-שלמה וכו' וכו' (ואפי' באי אלו סמינרים חרדיים), אין עדויות שטקס כזה התקיים, גם לא בגוגל. אלא כנראה שהשם רה"י בעיתונות הוא כינוי למנהל כמו הגר"א כהנמן בפוניבז' [ביתר פירוט: לא אמרתי שהישיבה לא שייכת לו או שהוא לא ראוי וכדו' ענינים אישיים וגם נתונים במחלוקת רק ציינתי שמבחינת התפקיד איך שהוא מוגדר בישיבת חברון וכמדומני גם בשאר הישיבות הוא (עדיין-אם תרצה) לא משמש כראש ישיבה לא מונה, לא אומר שיעור כללי, לא מחזיק תלמידים, ועוד]

ד.ודרך אגב אני אוהב את כל צוות הישיבה באותה המידה

סופו של דבר: אם תרצה לדבוק בטענתך תוכל שכן אתה עורך ואני לא, אבל גם אם תכתוב אותה באותיות קידוש לבנה היא לא תהיה אמת (עשה נסיון סע ישיבה תתחקר 3 בחורים ותדע את האמת) באהבה רבה וביקר192.55.55.37 23:44, 6 בדצמבר 2015 (IST)

יוסף חברוני הוא ממשפחת ראשי הישיבה. בחברון כמו ברוב הישיבות הגדולות והמרכזיות ראשות הישיבה עוברת בתורשה כך במיר פוניביץ וסלבודקה. בהתאם לזאת, מר חברוני נחשב כראש ישיבה להבדיל מהרב טוקר. אנחנו מודעים לזה שבין הבחורים אין לו הערצה גדולה, אך זה לא משנה את העובדות. אנא תרום למיזם בדרכים אחרות. יעלי 1 - שיחה 23:45, 6 בדצמבר 2015 (IST)

הערה אחת לגבי מה שכתבת (אנונימי) "שכן אתה עורך ואני לא", זו טעות, אתה עורך ככל עורך אחר. ההבדל היחיד הוא שאתה פשוט לא מודע לצורת הבנייה של האנציקלופדיה הגדולה בתבל כאנציקלופדיה שיתופית, אני מציע שתמשיך לתרום בתחומי הידע שלך עד שתקלוט את רוח המיזם. ביקורת - שיחה 00:31, 7 בדצמבר 2015 (IST)

"אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו (בבלי ברכות לא א): בעניין קציצת בהרת ולאו ועשה ד"השמר בנגע הצרעת". ביקורת - שיחה 00:35, 7 בדצמבר 2015 (IST)

הוספתי מקור לשביעות רצונך. ביקורת - שיחה 23:02, 8 בדצמבר 2015 (IST)

הרב נחמן טוקר

כל הנקודות שכתבו בפסקה הקודמת ביקורת נרו יאיר על הרב יוסף חברוני כסיבה להגדירו מבחינה אנציקלופדית כראש ישיבה שייכים גם ברב טוקר, בחיפוש פשוט בגוגל הוא מוזכר כראש ישיבת חברון וככה גם מתיחסים אליו בישיבה (-אולי בלעג אך כראש ישיבה), הן מבחינת התואר והן מבחינת הכיבודים הנלוים (מצד המערכת), וגם הוא חתן של ראש ישיבה (דוד של חברוני), כך שלא מובן ההבדל ביניהם.

יש מקורות שהוא ר"מ, ויש גם כמה שהוא ראש הישיבה. נראה שזה מה שמכונה "מראשי הישיבה". נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ו • 13:59, 17 ביוני 2016 (IDT)

כן. ר' נחמן הוא "מראשי הישיבה", בעוד שלר' יוסף חברוני יש גם טענה לבעלות ולראשות הישיבה בפועל. ביקורת - שיחה 19:32, 17 ביוני 2016 (IDT)

פלפל שחור??

מישהו הוסיף פה שנוהגים בחברון, להניח בשבת בעמדת הקפה, צלוחית פלפל שחור יש למישהו מושג למה? ומה בנוגע לפפריקה או כמון... עוד תמהתי למה הסבא מסלבודקה הורה לא לקרוא לתורה בצירוף שם האב? ואיך מזהים מי בדיוק, הרי לא משתמשים בשם משפחה. יעלי - שיחה 09:27, 12 בינואר 2017 (IST)

גדלות האדם ותגובה לפלפל שחור...

הסיבה לכך שהסבא הורה לקרא בלי שם האב הוא לתת כבוד לבחור שהוא חשוב וראוי לעלות לתורה בזכות עצמו לא צריך 'זכות אבות' וזה כמובן ע"פ שיטתו -גדלות האדם. ודבר נוסף שהנהיג הסבא הוא התיעצות עם הבחורים המבוגרים בישיבה לכבדם ולתת שאיפה לצעירים לגדול ולהצליח. אך בשנים האחרונות דבר זה התבטל לחלוטין יש הטוענים שזה ירידת הדורות והבחורים לא בכזו רמה . אך כמובן שיש לפקפק בזה שהרי ירידת הדורות נמצאת גם אצל רשאי הישיבה ובאופן יחסי הסבא שהיה גדול שבענקים יתיעץ עם בחור שהיה הרבה מתחתיו [כגון המשגיח הגר"מ חדש בזמן שלמד אלו בתור בחור בישיבה] כך היום רשאי הישבה מול הבחורים זה בדיוק אותו הדבר לכאורה! והנשא של הפלפל שחור ודאי שאין לזה שום סיבה אמיתת ובוודאי בלי קשר לרה"י וכנראה בסיבה הא שבליל שבת נהוג להגיש טשולנט לכן היו מניחים פלפל שחור לתיבול ולכן נשאר שבליל שבת מניחים פלפל שחור ויש גם קפה בליל שבת בחרד אוכל ואין שום קשר בינהם!!!15:12, 17 באוגוסט 2017 (IDT)15:12, 17 באוגוסט 2017 (IDT)Yoni76 - שיחה

"בקונדיטוריה הצרפתית המסורתית משתמשים בפלפל שחור במתכונים ובמשקאות המבוססים על שוקולד על מנת להדגיש את טעמו של השוקולד." (הערך פלפל שחור), אני חושב שישנן תרבויות בדרום-אמריקה שבהן מקובל להוסיף פלפל או חומר חריף אחר לקפה (השחור).

המנהג לקרוא לתורה בשם הבחור בלי שם האב, קיים גם בישיבות שמנהגיהן אינם שאובים מסלובודקה. אולי מקור המנהג בליטא, או שראשי ישיבות אחרות חשבו על אותו רעיון מכיוונים שונים. ניתן לנמק את אותו דבר גם בשפלות האדם של נובהרדוק: להזכיר לבחור שאין לו שום מעלה בגלל אבותיו, ועליו לעבוד את ה' בעצמו. ביקורת - שיחה 15:46, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

הפלפל השחור מונח שם לא בישביל שיתשמשו בו אלא כחלק ממסורת הישיבה זו אחת מהשטויות שמקפידים עליהם בישיבה

מספר התלמידים

סופו של דבר- יש הצדקה לזה שבערך כתוב

נכון לשנת 2017 לומדים בישיבה כ-1,400 בחורים

ובתבנית כתוב כ-1200? בקרה וייעוץ • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ח • 15:32, 5 בנובמבר 2017 (IST)

מומלץ לא להוסיף תגובות לדיונים ישנים. מאחר שלא הובא מקור לשינוי המספרים החזרתי ל-1200. גם נראה לי סביר יותר, כי ברוב השנים האחרונות קיבלו 200 או פחות. נרו יאיר • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ח • 14:53, 6 בנובמבר 2017 (IST)

בשנה האחרונה קיבלו למעלה מ 250 וכך בשנה קודם יוני - שיחה 14:56, 6 בנובמבר 2017 (IST)

העברתי עכשיו לסוף הדף, משתמש:בקרה וייעוץ, אנא עשה זאת בעצמך בפעם הבאה. יוני, לפי הפרויקט של כיכר השבת בשנה האחרונה 220 ובזו שלפניה 200. שים לב להבדל בין מספר המתקבלים לראיונות ומספר המתקבלים הסופי. נרו יאיר • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ח • 15:04, 6 בנובמבר 2017 (IST)

אנלא יודע מה כתוב בכיכר השבת. המקור שלי הוא אישי (אחיינים...) והא מספר שמחזור תשע"ח מונה 258 בחורי חמד ההוגים בתורה בהיכל הישיבה. לגופו של עניין אני מסכים שאתה צודק, יש להשאיר כך עד להבאת מקור יותר אמין מהאחיינים שלי... יוני - שיחה 15:13, 6 בנובמבר 2017 (IST)

על פי החשבון שנערך בזמנו בשיחה:ישיבת נתיבות חכמה#מספר הבחורים בישיבה (על פי הקישורים שם) הישיבה נמצאת כיום באזור האלף תלמידים... האם החשבון בחברון שונה? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:23, יום שישי בשבת, כ"א בחשוון ה'תשע"ח (IST).

למיטב זיכרוני יצא שם 500 או 600. נרו יאיר • שיחה • כ"א בחשוון ה'תשע"ח • 11:39, 10 בנובמבר 2017 (IST)

התכוונתי, על פי חשבון שמבוסס על החשבון מדף השיחה של ישיבת נתיבות חכמה (אינני יודע את מקורו הראשון), ישיבת חברון כנסת ישראל מונה כיום כ-1000 תלמידים... האם טעיתי? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 20:50, מוצאי שבת, כ"ב בחשוון ה'תשע"ח (IST).

לא חישבתי בדיוק, אבל נראה שזה הכיוון. משתמש:ביקורת? נרו יאיר • שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשע"ח • 21:23, 11 בנובמבר 2017 (IST)

בערך כך. מה שכן, בחברון כמו בפוניבז' ובמיר, ה'קיבוץ' גדול יחסית, אז יכול להיות בקלות שאנחנו מפספסים 200 בחורים. ביקורת - שיחה 21:38, 11 בנובמבר 2017 (IST)

לכן חשבתי ש-1200 מדויק יותר. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשע"ח • 21:51, 11 בנובמבר 2017 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני לא מבין את החשבון שלכם. המספרים שהזכרתם פה נוגעים רק למתקבלים לתחילת ועד א'. מלבד אלה מצטרפים עוד חדשים בזמן קיץ (זה חידוש של השנים ההאחרונות) ויש חדשים שמגיעים בועד ב'. חשבון בסיסי וגס:
ועד א: 220 (למרות שיוני מכיר 260)
ועד ב: בערך 250
ועד ג: נגיד 230
ועד ד: נגיד 210
ועד ה: נניח רק 200
ועד ו: אני מניח שכ 100, אולי יותר.
ועד ז: כמדומני בערך 60
רק אלה 1270, ויש עוד מועד ח ומעלה, לדעתי זה 1400 בטוח.
הערה חשובה כל המספרים האלה הם הערכות בלבד, סביר שאני טועה, אך לצורך הדיון זרקתי מספרים. אנא הביעו דעתכם. בתודה אגלי טל - שיחה 17:09, 4 בדצמבר 2017 (IST)

זורק שאלה: מספר התלמידים נכון למתי: א' אלול, או ט' באב? בקרה וייעוץ • שיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 17:13, 4 בדצמבר 2017 (IST)

אתה צודק. ניסיתי להעריך נכון לעכשיו. לדעתי בעבר היה פער גדול בין התאריכים השונים, אבל בעקבות השינוי והוספת זמן קבלה בקיץ, זה כנראה די התקזז. בברכה אגלי טל - שיחה 17:31, 4 בדצמבר 2017 (IST)

אשמח לדעתם של נרו יאיר, יעלי והאלקושי. לילה טוב אגלי טל - שיחה 22:42, 4 בדצמבר 2017 (IST)

א. לא הבנתי מה המקור. הערכות זה לא מספיק טוב. ב. כמה מצטרפים בזמן קיץ, ולמה דווקא אז? ג. מה לגבי עזיבה ונשירה? אפס עגול? נרו יאיר • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 00:13, 5 בדצמבר 2017 (IST)

אני מצטערת אבל לי אין מושג. עקרונית אם משתמש וותיק אומר, אני יודע שזה ככה - יודע לא מעריך, וזה בגבולות הסביר, נראה לי זה בסדר. יעלי - שיחה 01:17, 5 בדצמבר 2017 (IST)

נרו יאיר, באתי לתקן שהחשבון שלכם לא כלל את כל הנתונים. אגלי טל - שיחה 01:40, 5 בדצמבר 2017 (IST)

ע"פ נתונים מסידור המקומות ביוה"כ האחרון לומדים בישיבה 1458 בחורים

היסטוריה של אנשי צוות

לדעתי הערך עוסק בישיבה ובבעלי התפקידים בה, ואין צורך לכתוב היכן הר"מים כיהנו קודם. זה פרט שמתאים לערך על ר"מ, אם וכאשר הוא לזכאי לזה. נרו, לזה התכוונת בעריכה זו? בקרה וייעוץ • שיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 14:24, 4 בדצמבר 2017 (IST)

גם. זה היה רק חלק מהעריכה. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 14:42, 4 בדצמבר 2017 (IST)

לא הולך להתעקש על זה, אבל בגדול אשיות שהוחלט כן לאזכר (ר"מ) ואין עליה ערך (גם לא נראה שיהיה בעתיד הקרוב) פרט כזה (שהיה ר"ם בישיבה אחרת) ראוי לאזכור. יוני - שיחה 14:49, 4 בדצמבר 2017 (IST)

אם לפני כן הוא לימד בישיבה חשובה ומרכזית (במקרה שלנו אור ישראל), זה נראה לי פרט בעל משמעות וראוי לאיזכור. בברכה אגלי טל - שיחה 14:55, 4 בדצמבר 2017 (IST)

לא סביר בעיניי להכניס לערך פרטים ביוגרפיים על כל ר"מ לאורך השנים. אנחנו לא אמורים לכסות את כל הידע האנושי. ועוד, אם אור ישראל חשובה ומרכזית - רוב הישיבות הליטאיות הגדולות חשובות לא פחות. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 15:05, 4 בדצמבר 2017 (IST)

לא פרטים ביוגרפיים אלא פרטים על המעבר. הוא עבר לחברון מאור ישראל, זה לא סתם פרט מעברו. כמובן שאור ישראל מרכזית, היא אחת מ-5 הישיבות החשובות אני מניח (בערך). מה שהתכוונתי לומר זה שלא צריך לציין את זה שר"מ הגיע לישיבה מאיזו ישיבה קטנה, מהכולל, או מישיבה זניחה. אבל מעבר מישיבה מרכזית (ואולי גם במקרים של מעבר מישיבה "רצינית ומוכרת") זה ראוי לאיזכור. בברכה אגלי טל - שיחה 15:14, 4 בדצמבר 2017 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: צריך להקשיב לשיח. הרב לויסון מוזכר כך בנשימה אחת ("אה.. ההוא שהיה ר"מ באור ישראל") זה לא איזה פרט ביוגרפי זניח. ברור שלא נכתוב הרב אברהם לויסון לשעבר מתפלל ותיק עם הרב קנייבסקי ואיש סודו של רבי ניסים ודיין מחליף בבד"צ שומרי החומות בנו של בערל השוחט של גאולה אך הפרט המדובר נותן הגדרה לבן אדם ולישיבה (ר"מ שעובר מישיבה לישיבה נותן איזושהי הגדרה על 2 הישיבות) אגב, ראה בהרבה מערכי רבנים שיש בהם פרק על משפחתם מוזכר כל אחד עם תקציר פעילות. יוני - שיחה 15:17, 4 בדצמבר 2017 (IST)

כמו אגלי טל, לא יזיק תיאור בכמה מילים. אנו מנסים לתת מידע לקוראים. יעלי - שיחה 17:02, 4 בדצמבר 2017 (IST)

אני לא רואה מדוע המעבר חשוב יותר מפרטים ביוגרפיים אחרים. לדעתי חשוב יותר למשל אצל מי קיבל את דרך לימודו, אבל גם את זה לא הייתי מכניס, בטח לא בישיבה שקיימת כבר קרוב למאה שנים. ערכי רבנים כמובן אינם רלוונטיים, זה דיון אחר. אנחנו מנסים לתת מידע רלוונטי לקוראים, וגם להימנע מפירוט יתר. מלבד זה, לדעתי רוב הציבור הליטאי לא ימנה את עטרת בחמשת החשובות ביותר. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 19:58, 4 בדצמבר 2017 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

למה עטרת? ואגב, לציין על כל אחד מהצוות היכן למד זה בהחלט רלוונטי לדעתי. בברכה אגלי טל - שיחה 20:21, 4 בדצמבר 2017 (IST)

אור ישראל כמובן, אבל זה נכון גם לגבי עטרת. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 21:02, 4 בדצמבר 2017 (IST)

חברון, פוניבז', נניח תפרח, מי עוד נחשב יותר ממנה? בברכה אגלי טל - שיחה 21:10, 4 בדצמבר 2017 (IST)

לא הבנתי מה התקטננות, הגיוני לציין על ר"מ שעד שמונה כיהן כר"מ בישיבה אחרת. זה אינו פירוט יתר כלל ואנו נוהגים כך במאות ערכים אחרים. לא ביקשתי לכתוב את כל תולדותיו מאז היום שנולד, אלא לציין כי בהקשר לעבודתו, עשה את העבודה הזאת פעם בישיבה אחרת. יעלי - שיחה 22:27, 4 בדצמבר 2017 (IST)

בעד להכניס, הפרט הזה הוא משמעותי ביותר, כמו יוני. הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח 22:38, 4 בדצמבר 2017 (IST)

"משמעותי ביותר" עבור תולדות הישיבה? נו באמת. אגלי טל, אני חושב שיש עוד, אבל בכל מקרה השאלה אינה מי עוד נחשב יותר, אלא אם דווקא היא במקום הרביעי או החמישי. ייתכן למשל שיש עוד עשר ישיבות ברמה הבאה. נרו יאיר • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 10:27, 5 בדצמבר 2017 (IST)

אני לא חושב שיש עוד עשר. אבל גם אם היו זה ראוי לאיזכור. תיאור מלא של העניין. הוא לא סתם 'התמנה' הוא עבר מישיבה פלונית. בברכה אגלי טל - שיחה 10:40, 5 בדצמבר 2017 (IST)

כל הר"מים וראשי הישיבה והמשגיחים שמונו אי פעם בישיבה כלשהי (או בכל מוסד אחר) לא סתם התמנו אלא עשו משהו אחר קודם. על כל פנים אני מקבל כמובן את עמדת הרוב. נרו יאיר • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 11:06, 5 בדצמבר 2017 (IST)

במקרה של משרה זניחה ולא רלוונטית, לא אתמוך באיזכור. בברכה אגלי טל - שיחה 11:14, 5 בדצמבר 2017 (IST)

באופן כללי, בערך על ישיבה יש מקום למידע שמלמד אותנו משהו בעל משמעות עליה. בערך של אור ישראל זה משנה, נניח, אם אחד הר"מים היה קודם ר"מ בחברון, זה מלמד על חשיבותה של אור ישראל, אם כי גם שם חסרון פרט כזה לא היה סוף העולם. כאן המצב הוא הפוך. לכן לא למדנו כלום על הישיבה מכך שאחד הר"מים (מתוך עשרות שלימדו בה לאורך השנים) לימד בישיבה זו או אחרת, כל עוד לא מדובר בישיבות חשובות יותר מחברון. נרו יאיר • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 11:26, 5 בדצמבר 2017 (IST)

אבל אין חשובות יותר..... אגלי טל - שיחה 11:28, 5 בדצמבר 2017 (IST)

יפה, אז במקרה זה אין מידע רלוונטי, אבל יש מספיק דברים אחרים. נרו יאיר • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 11:32, 5 בדצמבר 2017 (IST)

תומכי תורה

מישהו יכול להסביר לי למה להוריד את מה שכתבתי על הת"ת בישיבה???? אריה4791 - שיחה 22:08, 11 בינואר 2018 (IST)

למיטב הבנתי תיארת את המצב הרגיל בישיבות הליטאיות (וסליחה שאיני מוסיף כאן כמה סימני קריאה). בעניין מספר התלמידים, חישבתי את התלמידים שהתקבלו בכל שש(!) השנים האחרונות, קישורים בשיחה:ישיבת נתיבות חכמה, וזה לא מגיע ל-1100. גם אם נניח שכולם עדיין לומדים שם, או שעל כל אחד שיצא נכנס אחד אחר, זה עדיין רחוק מ-1400. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בטבת ה'תשע"ח • 15:36, 12 בינואר 2018 (IST)

על תומכי תורה, אני כמו נרו יאיר. זה דבר רווח בישיבות רבות, וניתן להוסיף אותו בערך ישיבה. אין פה משהו מיוחד לחברון. לעומת זאת "האוצר של חברון" הוא משהו כן מסוים יותר, ואני מוכן לדון גם עליו. הוא בטח לא משמש לבסיס עבור תומכי תורה. למען האמת, כשהבחנתי בזה רציתי להסיר את הפסקה שנוספה; טוב עשה נרו שהסיר זאת, ואינני מבין למה לא להחזיר כעת לגרסה היציבה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 16:17, 12 בינואר 2018 (IST)

כמו קובץ ונרו. הת"ת - ככל הישיבות. אדרבה, טוב יעשה אריה אם ירחיב את הפרק של "אוצר הספרים" (עם מקורות, כמובן) זה ספריה מכובדת עם היסטוריה מעניינת. לגבי מס' התלמידים כבר כתבתי לעיל שמהידע ה'אישי' שיש לי אריה צודק, אך ללא מקור טוב יותר מהחישוב לעיל מסכים אני עם נרו שאי אפשר לשנות, אם אריה יביא מקור ברור - מה טוב. יוני - שיחה 21:30, 13 בינואר 2018 (IST)

אשמח אם מי שתומך במספר הנוכחי יפרט את החשבון שתומך בכך. בתודה אגלי טל - שיחה 23:20, 13 בינואר 2018 (IST)

כאמור, התלמידים שהתקבלו בשש השנים האחרונות לא מגיעים ל-1100. פרטים למעלה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ח • 23:50, 13 בינואר 2018 (IST)

הסברתי שם שהמספרים שהובאו מתייחסים לקבלה של זמן אלול בועד א' בלבד, יש רבים שמתקבלים בקיץ כל שנה. לכן גם ששת הועדים הראשונים כבר עוברים בהרבה + קיבוץ לא קטן. בברכה אגלי טל - שיחה 00:13, 14 בינואר 2018 (IST)

א. רבים (כמה זה באמת רבים?!) מתקבלים בקיץ גם אם איש לא עזב? למה לא מקבלים יותר מלכתחילה? ב. למיטב הבנתי הרוב מתחתנים במהלך השנה הששית (או עוזבים למיר ועוד). כמה יש בקיבוץ בשנה שביעית ומעלה? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ח • 00:17, 14 בינואר 2018 (IST)

א. מכיון שבכל שנה מתחתנים רבים, מתפנה מקום בקיץ וזו כנראה הסיבה למועד הקבלה הנוסף הזה. שים לב, בקיץ מתקבלים לא רק לועד א' אלא בעיקר לשאר הועדים. בשנים האחרונות לא מקבלים לועדים המבוגרים בזמן אלול אלא רק בקיץ. ב. בשנה השביעית יש מן הסתם כחמישים, עוד חמישים לכל השאר. בברכה אגלי טל - שיחה 00:29, 14 בינואר 2018 (IST)

יפה, אז גם לפי החשבון שלך מגיעים ל-1200 לכל היותר. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ח • 00:37, 14 בינואר 2018 (IST)

אני לא מבין למה אתה חושב כך. האם תוכל לתת לי את החשבון שלך, כולל מה שהוספתי כאן? אשמח לחשבון חדש ומשוקלל, לא להפניה לחשבונות ישנים. בתודה אגלי טל - שיחה 08:00, 14 בינואר 2018 (IST)

אני מקווה שהבנת איך הגעתי לפחות מ-1100 שהתקבלו לששת השנים האחרונות. על גבי זה אתה אומר שבקיץ מתפנה מקום ונוספים בחורים מבוגרים. לא כתבת כמה (ואשמח אם תעשה זאת עכשיו), אך מאחר שמדובר במי שמתקבלים למקומות שהתפנו - עדיין נשארנו עם פחות מ-1100. אתה אומר שמהשנה השביעית ומעלה יש עוד מאה. כך הגענו לפחות מ-1200. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ח • 10:22, 14 בינואר 2018 (IST)

לא, לא הבנתי. אני מבקש שוב שתפרט את החשבון שלך. לא עשית זאת באף מקום בדף השיחה. מכיון שאתה מתנגד לשינוי של כאלה שמתבססים על מידע כזה או אחר, מן הראוי שתפרט מה הבסיס שלך למספר הקיים. בברכה אגלי טל - שיחה 11:34, 14 בינואר 2018 (IST)

כתבתי למעלה: "חישבתי את התלמידים שהתקבלו בכל שש(!) השנים האחרונות, קישורים בשיחה:ישיבת נתיבות חכמה, וזה לא מגיע ל-1100". נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ח • 11:35, 14 בינואר 2018 (IST)

לדעתי מן הראוי היה שתכתוב כאן את פירוט המספרים התומכים בסברתך ולא תפנה לדיון אחר שבו יש מספר קישורים שהחשבון של כולם יחד מביא לשיטתך למספר הקיים בערך. אתה מונע שינוי, מן הראוי שתפרט את עמדתך. איש לא צריך לעשות חשבונות כדי להבין אותה. בברכה אגלי טל - שיחה 12:07, 14 בינואר 2018 (IST)

נו באמת. עשיתי את העבודה לפני כמה ימים וזה המספר שאליו הגעתי. אתה או כל אחד אחר יכול להשקיע את הזמן שאני כבר השקעתי, לחזור על המהלך ולתקן אותי אם טעיתי. אם עדיין אינך מבין מה עשיתי אני יכול לנסות להסביר שוב. אם אתה רוצה לעבור לשיח פורמליסטי, מי שרוצה לשנות חובת השינוי עליו, לא להפך. לחילופין אפשר פשוט למחוק את המספרים ולכתוב "כאלף". נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ח • 12:14, 14 בינואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ לא הבנתי מה עשית לפני כמה ימים. על כל פנים, דוקא משום שעשית עבודה והגעת למסקנה, מן הראוי שתפרט את החשבון שלך כדי שאחרים יוכלו להתרשם ממנו בלי לחשב הכול מחדש. בעיני, הפניית החולקים עליך ל"ראה בדף שיחה פלוני, יש שם שישה קישורים שונים, חישבתי אותם יחד וזה מה שיצא" היא לא צורה נכונה לדיון. לא טענתי שאתה חייב לעשות זאת ופורמלית אתה אכן 'מכוסה'. המילים 'ראוי', ו'נכון' משובצות בדברי ביד רחבה. בברכה אגלי טל - שיחה 12:22, 14 בינואר 2018 (IST)

מהמשך דבריך הרושם הוא שכן הבנת מה עשיתי (נכנסתי לששת הקישורים, בדקתי כמה התקבלו לחברון כל שנה, וחיברתי את ששת המספרים יחד). מאחר שכאמור כבר השקעתי בזה זמן - אני סבור שראוי ונכון שמי שחושש שטעיתי (ואכן איני חסין מטעויות) יקדיש לנושא החשוב כמה דקות (שממילא מבוזבזות על הדיון הזה) ויבדוק את כל המהלך מתחילה עד סוף. הרי אם אפרט את המספרים בדף השיחה ייתכן שאטעה גם שם בדרך. כך נוכל לוודא שבאמת הכול בסדר. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ח • 12:26, 14 בינואר 2018 (IST)

זה היה לפני כמה ימים? על כל פנים, אינך חייב לעשות את שביקשתי, לדעתי טיעונים בדף שיחה צריכים להיות מפורטים. לא הפניות להפניות והדרכה איך לחשב. צר לי שדעתך שונה. בברכה אגלי טל - שיחה 12:32, 14 בינואר 2018 (IST)

אם זה משנה, לפי הרישום למעלה, חישבתי את זה לפני יומיים. גם החישוב הזה שטרחתי לעשות הוא לפנים משורת הדין. חובת הראיה היא על מי שרוצה לשנות. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ח • 12:46, 14 בינואר 2018 (IST)

חשבתי שכוונתך לדיון אליו הפנית. פתחתי את הקישורים האלה, לדעתי לפחות חלקם שגויים. לפעמים גם מתפרסם מספר ואז בשל לחצים וכדו' נכנסים עוד בחורים. אנסה לברר מכלי ראשון מה המספר כיום. בברכה אגלי טל - שיחה 13:30, 14 בינואר 2018 (IST)

נראה לי קצת מצחיק החישובים/ניחושים הללו שמתבססים חלקם על הנחות סטטיסטיות חסרות בסיסי כמו ניחוש אחוז הנישאים בשנה. אם יש לזה בסיס סטטיסטי רציני - בבקשה, אם לא מוטב לעסוק בעובדות ולא בהשערות. ידוע לי כי המספר נע בסביבות 1300-1400 וכמובן המספר משתנה כל שבוע, אשתדל לברר בימים הקרובים את המספר המדייוק. אתם כמובן לא חייבים לקבל ממני אך המספרים האחרים שנזרקו פה הם גם חסרי כל סמכות. לעובדות שמסבירות את זה חלקית או נותנות רקע:

1. כפי שאמר אגלי טל, הקבלה לועדים המבוגרים היא בקיץ. הסיבה שהיא בקיץ אינה רק משיקולי מקום, אלא משיקולים נוספים של פיזור החלצים ועוד. כמות המתקבלים בקיץ היא נכבדת, אין לי מספרים.
2. ישנה קבוצה מסויימת קבועה מקהילה מסויימת שמגיעה בכל שנה לישיבה ומונה כעשים בחורים ויותר לועדים המבוגרים, קבוצה מבודלת מלבד המכסות הרגילות
3. הקבלה לועדים המבוגרים היא בכל שנה, כך שבכל שנה מתרחב כל ועד. למעשה ועד ממוצע בהגיעו לועד חמישי ואף כבר לועד שלישי מונה הרבה מעל 200.
4. בחברון לא עוברים למיר כשמגיעים לועד שישי, ממש לא. אולי לועד עשירי וגם זה לא תמיד. יש שם גם (מעט כמובן) רווקים מבוגרים אחרי גיל פנסיה. אחוז המבוגרים גדול יותר מרוב הישיבות, מפני שהמספר הגדול מאפשר להם לא להיות חריגים.
5. כבכל ישיבה, יש דינמיקה של תנועת בחורים במשך השנה ולא רק בעונות הרישום. שלא ככל ישיבה, התנועה היא כמעט רק חד-כיוונית, מספר היוצאים מהישיבה שלא דרך דלת הנישואין הוא זעום

כל אלו לא נתונים, זה רק רקע להבין למה לא רציני לחשב את זה כמו בית ספר תיכון לפי מספר הנרשמים שהתקבלו בראש חודש אלול. או לחשב בכלל לפי השערה. מספר הבחורים גם משתנה כל העת בעשרות בחורים לחודש שמתחתנים והוא אינו יציב. הממוצע לאורך השנה הוא כ-1300 נכון לשנים האחרונות. אשתדל לברר נתון מדוייק נכון להיום. בברכה, דוד - שיחה 10:58, 18 בינואר 2018 (IST)

לקחנו מקדם ביטחון רחב בעניין מספר הנישאים, גם אתה תסכים שהרוב הגדול מתחתן עד תחילת שנה שביעית. אני סקרן לשמוע איך אתה מחלק את המספר שלך לוועדים, אבל בכל מקרה, אם גם אתה מדבר בשורה התחתונה על 1300, הרי שכל הדיון מיותר, ו"כ-1,200" הוא פשוט תיאור סביר. נרו יאיר • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 11:42, 18 בינואר 2018 (IST)

את המספר שלי אני יכול לנסות להסביר את החלוקה, אך זה יהיה אמנם ניחוש יותר טוב משלך (אני מכיר יותר) אך עדיין ניחוש. לכן אני מסתפק בעובדה שאני יודע שזה המספר, לא על פי חישוב אלא על פי מידע מאלו שיש להם גישה לנתונים, מידע ששמעתי כמה פעמים במשך השנים כולל בירור בעקבות דיון זה. אם הייתי מנסה לחשב ולשער לבד יכולתי להגיע לכל מיני מספרים אחרים לכאן ולכאן. לא הבנתי למה אם אני אומר 1300 אז 1200 זה סביר. אני אמרתי 1300-1400 שזה המספר ששמעתי כמה פעמים. שמן הסתם לקראת סוף שנה זה קרוב יותר ל-1250 ובתחילת שנה ל-1400, לאור התיאור שמניתי ולאור מה ששמעתי אני מעריך ממוצע גס של 1300 על פיזור שנתי. אז לא הבנתי למה מתאים 1200. בכל מקרה הדיון נראה לי די מיותר, אנו לא עוסקים בהשערות (אלא אם זה לשם דיון) אם נצליח להביא מספר מהימן, אפילו אם לא נוכל לציין לכך מקור רשמי אך זה יתקבל על דעת המשתתפים כאן יש מה לכתוב. אבל לכתוב מספר על סמך ספקולציות זה לא מתחיל אפילו. דוד - שיחה 12:08, 18 בינואר 2018 (IST)

כוונתי שהפער בין 1200 ל-1300, פחות מ-10%, לא שווה את הוויכוח. נרו יאיר • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 12:31, 18 בינואר 2018 (IST)

מעמד הבחורים בישיבה והקשר להפגנות מדי פעם

הבלגנים ידועים, וסיבתם ידועה. אף אחד מהבחורים לא מפגין כנגד ר' דוד כהן, אלא כל המפגינים מפגינים נגד שליטתו של הרב חברוני בישיבה ומה שהם מפרשים כצעדים מצידו נגד הבחורים. לפיכך, הוא דאג לצמצם את שליטתם בישיבה, מה שמוביל מדי פעם למהומות בישיבה. משתמש:נדנד מסיר שוב ושוב את ההקשר להרב חברוני בפרשה, מה שידוע ומפורסם (ואף מוזכר בחלק מהכתבות המצורפות), מה שמוביל אותי לתהות האם הוא עורך בתשלום. • דגש חזק • שיחה • א' באב ה'תשע"ח • 12:09, 13 ביולי 2018 (IDT)

הדברים ברורים ( למי שיודע... ) שהסיבה שמפגינים מנגד הרב חברוני בלבד היא בגלל שר' דוד הוא גם דמות רוחנית. ובכל מקרה הענין הוא שמבחינה אנציקלופדית העובדה הלא מבוססת שהרב תברוני הוא האחראי הבלעדי, והשאלה ההיסטורית ממש האם בדרך כלל שאר ראשי הישיבה עמדו לצידו או לא - איננה רלוונטית. במבט של אדם שאינו בישיבה, ובוודאי במבט 5 שנים קדימה, הענין חסר משמעות ל ח ל ו ט י ן. ויקיפדיה איננה אתר חדשות, ויש כאן זילות ויקיפדיה. התעקשותו של דגש חזק לשרבב את שמו של הרב חברוני בכח מעלה את התהיה האם הוא עורך בתשלום. נדנד - שיחה 12:22, 13 ביולי 2018 (IDT)

קצת הבדל קטן: אני נמצא כאן מעל לשלוש שנים, ועורך במגוון נושאים כך שאין סיבה להניח שעריכותיי הן בתשלום. לגופו של עניין, יש כאן כמה עובדות ברורות 1. ר' חברוני התבסס בישיבה. 2. מעמד הבחורים נחלש. 3. מאז שזה קרה יש הפגנות פעם בשנה וחצי שנתיים נגד הרב חברוני. הכל מצורף בקישורים. מה זה אומר לנו? • דגש חזק • שיחה • א' באב ה'תשע"ח • 12:29, 13 ביולי 2018 (IDT)

המציאות היא כזו: מסמנים את חברוני כי הוא יעד קל. האתרים החרדיים הם בושה לאינטלגנציה ובסיפור הזה הם פשוט מופעלים בידי כמה בחורים צעירים. כל המריבה הזו וקודמותיה הן סערה בכוס מים, ואי אפשר לכתוב עליהם בוויקיפדיה בלי מחקר מסודר, וודאי לא ממרחק שבוע. השטויות על מעמד הבחורים בחברון, היו מיתוס בישיבה שכבחורים מאוד אהבנו, אבל כבר במריבות קודמות (מריבוֹנוֹת, תחילת כהונת ר' זיסל ור' הלל) נעשה שימוש לעתים בבדיחה הזו על החלשת מעמד הבחורים ובלה-בלה-בלה. יכול להיות שזה עוזר לחברונערס להרגיש בגדלות האדם, אבל לעשות מזה משהו אנציקלופדי ברצינות תהומית זה הזנייה של ויקיפדיה לדרגת כיכר השבת, ובמקרה הזה כיכר השבאב. ביקורת - שיחה 12:37, 13 ביולי 2018 (IDT)

ההבדל הבסיסי הוא שעד לפני 6 שנים לא חשבו על שימוש בהעפת בחורים כחלק מכלי המשחק. מה שאומר שגם אם היו טענות כאלו (ולא היו טענות כאלו, וגם אם כן לא השתמשו בהם ברצינות), הקטע הזה הוא משמעותי מדי בתולדותיה של הישיבה כיום. • דגש חזק • שיחה • א' באב ה'תשע"ח • 12:48, 13 ביולי 2018 (IDT)

אתה כנראה לא מכיר את תולדות הישיבה. צר לי. ביקורת - שיחה 12:52, 13 ביולי 2018 (IDT)

מלה בסלע, ביקורת!! דגש חזק יושב לו בא' 500 ובטוח שכל העולם הוא חברון. מתרגש מיומיים שמאתיים צעירים נלהבים ( שלא לומר - מפגינים זועמים... ) לא נכנסו לסדר א'. לא ראוי, לא ראוי. נדנד - שיחה 12:58, 13 ביולי 2018 (IDT)

כאן היית בטוח שאני יושב לי ב600. מעניין מתי אעבור לפנימייה ג'. • דגש חזק • שיחה • א' באב ה'תשע"ח • 15:02, 13 ביולי 2018 (IDT)

ביקורת, תוכל לפרט לי מתי העיפו בחורים מהישיבה (ובמספרים כאלו ובקצב כזה) בעשורים הקודמים? אדרבה, תכיר לי. • דגש חזק • שיחה • א' באב ה'תשע"ח • 15:02, 13 ביולי 2018 (IDT)

צריך לתאר בקצרה ובאופן מאוזן את המהומות בישיבה, כמו שהיינו עושים גם בישיבות אחרות. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשע"ח • 13:14, 13 ביולי 2018 (IDT)

בדיוק מה שעשיתי, עיין בגרסאות קודמות בעריכה שלי. נדנד - שיחה 13:59, 13 ביולי 2018 (IDT)

אגב הסיפור הנוכחי נגמר. נדנד - שיחה 14:04, 13 ביולי 2018 (IDT)

אני מבין שמוקד המחלוקת הוא בשאלה אם ההפגנות קשורות ישירות לרב חברוני או שזה רק התירוץ. אם ביקורת מכיר את המצב בשטח ובטוח לחלוטין שזה רק תירוץ - אני סומך עליו. אחרת - נגזר עלינו להסתמך על המקורות. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשע"ח • 16:41, 13 ביולי 2018 (IDT)

מוקד המחלוקת לטעמי הוא האם ראוי בכלל בשלב הזה להזכיר את ה"אירועים" הללו. כמו כל מוסד שבו בחורים צעירים, יש מדי פעם "דברים שלא הולכים לפי הספר". החרדים נורא מתרגשים כשקורה דבר כזה במוסד תורני, זה ממש "תלמיד קם ברבו" ולא עוד מחאת סטודנטים מינורית נגד החלטת האוניברסיטה להעלות את שכר הלימוד או שקר כלשהו. אבל אנחנו לא אמורים להתרגש מזה, וגם במקרה של פוניבז' לא נתנו טיים-ליין שיכלול כל הפרת סדר או אירוע אלים (מי מדבר על "הפגנות"...) אלא רק על 'פיקים' משמעותיים וארוכים במריבה. לכן, לטעמי, בראייה אנציקלופדית אם האירועים יסתיימו במה שהם כעת, אין שום סיבה להזכיר את זה, גם אם הנהלת הישיבה תתעקש על השעיית הבחורים ה"בעייתיים" לטווח ארוך.

ראשי הישיבה מובילים בשנים האחרונות קו יותר "פרום", מסיבותיהם השמורות עמם. הזרוע המבצעת הוא כמובן הרב חברוני שגם מנהל את הישיבה, אבל שום דבר לא קורה בלי הוראה ברורה של ר' דוד, שהוא לפחות במקרה הזה גם היוזם של המהלכים. יתכן שאם המהלך הזה יצליח, וזה דבר שאפשר לראות רק לאורך שנים, זה יהיה משמעותי כדי לכתוב על כך.

הערה לסיום: כבר רמזתי לעיל, שבשם האתוס של "בחברון הבחורים קובעים", התנהלו גם בעבר אירועי מרי מול ראשי הישיבה. אני זוכר תלישת מודעות שנתלו בהוראת ר' זיסל על איזה שינוי קל בסדרי הישיבה (לא זוכר כבר מה, ממש קל) בלי "להתייעץ עם הבחורים". זה טפח לכולם על האגו וזה היה נהדר, אבל בזה זה הסתכם. ביקורת - שיחה 16:55, 13 ביולי 2018 (IDT)

אני חושב שיש מקום להזכיר בקצרה שביתות והעפות שמגיעות לתקשורת החרדית, במיוחד בישיבה בולטת כמו חברון. תלישת מודעות זה פחות חשוב. נרו יאיר • שיחה • ב' באב ה'תשע"ח • 21:56, 14 ביולי 2018 (IDT)

התקשורת המקוונת החרדית זה בדיחה. אין לך מושג כמה קל להריץ ידיעה לשני הגופים העיקריים בה: שום אינדיקציה לחשיבות או למשהו. כמובן שאם זה יתמשך נדע על זה, אבל אם לא, נדע שזה כאב בטן של סופ"ש של מישהו. ביקורת - שיחה 22:10, 14 ביולי 2018 (IDT)

אין לך מושג על מה אתה מדבר. גם ר' דוד העיף את הנכד שלו בשבוע האחרון, נכון? • דגש חזק • שיחה • ג' באב ה'תשע"ח • 13:31, 15 ביולי 2018 (IDT)

העברתי את ההערה שלך למקומה הכרונולוגי, ממש במקרה שמתי לב אליה במקום שבו הנחת אותה. אני לא מכיר את האירוע שאתה רומז אליו, מה שברור הוא, ושוב - בראייה אנציקלופדית, שמקרה חד-פעמי חריג ככל שיהיה עשוי להתרחש מדי פעם בכל מקום דינמי שאינו מתנהל לפי כללי תגובה כבולי פרוטוקול, אנציקלופדיה לא מרבה לעסוק באנקדוטות, והקטע שאנחנו דנים בו אכן מציג כעת תהליך ולא אנקדוטות, ועצם קיומו של התהליך הוא מחקר מקורי והרהורי לב זמניים של חלק מבחורי הישיבה. העמדת הדברים כעובדה עושה מאיתנו צחוק למרות שהם עברו את מבחן הדיוק הקפדני של כתבי כיכר השבת ובחדרי חרדים הידועים כמי שיושבים שבעה נקיים על כל טיפת דיו המנטפת מכתבות מוכנות שנשלחות אליהם בדוא"ל ועולות לרשת כעבור כמה דקות. ביקורת - שיחה 17:22, 15 ביולי 2018 (IDT)

הערת אגב

החזרת המשפט "עם התבססות מעמדו של הרב יוסף חברוני כאחד מראשי הישיבה" תחת התקציר "החזרה לגרסה הנייטרלית והעובדתית" מלמדת על אי-הבנה של המושג עובדתי. מי מדבר על נייטרלי. ההחזרה חזרה ונשנתה תוך התבססות קצרה על "דף שיחה", בעוד שבדף השיחה הזה נטען שוב ושוב שמדובר ב"פייק ניוז" והוצאת דברים מהקשרם. ביקורת - שיחה 17:22, 15 ביולי 2018 (IDT)

@ביקורת: בתור מישהו שמכיר את הנושא מקרוב: מכיר את הנפשות הפועלות, אין לי דעה בויכוח שיש בישיבת חברון, וגם אם יש לי, לא אביע אותה, וודאי שלא כאן. כל מי שמכיר מקרוב את הנושא, משני הצדדים, יודע שהיה טוויסט בישיבה. חסידי הרב חברוני לא יכחישו אותו, ויסבירו לך מדוע בדור של היום צריך לשמור על הישיבה בפרומקייט, להעיף בחורים במידת הצורך, ולא לתת לבחורים לנהל את הישיבה (החל מפרטים טכניים וכלה בעניינים רעיוניים). מתנגדי הרב חברוני יאמרו לך כמובן שהוא הורס את הישיבה, וזה חורבן לכל מה שהאלטער חינך וכו' וכו'... יתר ראשי הישיבה חלוקים לעיתים על אופן ההתנהלות, אך הם שכירים ומכיוון שכך גם במקרים בהם דברים לא מצאו חן בעיניהם, קולם לא נשמע ברמה. לא הייתה מצידי שום הבעת עמדה, אלא הבאה של כמה עובדות: 1. הנהלת הישיבה נוגסת אט אט בכוחם של הבחורים ומעבירה אותו אט-אט לידי הצוות; 2. המילה האחרונה בדברים הללו נתונה בדרך כלל בידי הרב חברוני; 3. בעיני הבחורים זה לא מצא חן ולכן הם הפגינו; 4. ראשי הישיבה גיבו אותו ברוב הפעמים. יש הבדל ברור בין חוסר נייטרליות, לבין מסך עשן שנובע מחוסר ידיעה. • דגש חזק • שיחה • ג' באב ה'תשע"ח • 17:33, 15 ביולי 2018 (IDT)

הצבעה על פסקת "עצמאות בהנהגות"

אני עורך בזאת הצבעה: נא להביע דעה על הנוסח של דגש חזק ועל הנוסח שלי, אותו ניתן לראות בגרסאות קודמות ( הנוסח האחרון שלי ). נדנד - שיחה 14:26, 13 ביולי 2018 (IDT)

באין צבעות, ובהתחשב בדיעות הנ"ל, אני מחזיר לנוסח שלי. נדנד - שיחה 16:30, 13 ביולי 2018 (IDT)

אין הצבעות בדף שיחה, ועליך לחכות הרבה יותר משעתיים. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשע"ח • 16:37, 13 ביולי 2018 (IDT)

לא התכוונתי הצבעה רשמית. נדנד - שיחה 17:44, 13 ביולי 2018 (IDT)

ומה דעתכם על הגירסה הזו לא נראה לכם יותר הגיוני? אשמח לתגובת משתמש:דגש חזק משתמש:נרו יאיר משתמש:ביקורת קפדניקו - שיחה 09:00, 15 ביולי 2018 (IDT)

בורות מוחלטת

מאז היכרותי את הישיבה (2005) וקריאתי את הערך הזה מהימנות ויקיפדיה העברית מפוקפקת מאד בעיני.Heimlichf - שיחה 01:47, 29 ביולי 2018 (IDT)

אני מציע שתכתוב כאן מה מציק לך. מניספטים לא ברורים ואלמוניים (יחסית) אינם מקדמים ידע. • דגש חזק • שיחה • י"ז באב ה'תשע"ח • 01:50, 29 ביולי 2018 (IDT)

זו תחושתי האישית ולא מסמך מחייב ואת המציק לי לא כתבתי למען לא נכנס לדיונים אינסופיים ביחס לכללי הכתיבה הנהוגים בויקיפדיה, מה היה, והאם אני משוחד מחשבתית או ממונית, וכו' וכו' עיין בדף השיחה למעלה ותרווה נחת

אמנם כן נסה בעצמך (אופס חטאתי. מחקר עצמי או משהו) שאל כל בחור שלמד לומד וילמד (ילמד ז.א. רקע משפחתי כזה) על מהימנות הערך בצורה כללית בלי להיכנס לפרט זה או אחר ותשמע דברים דומים

אגב למדתי וגם כעת בעוד ישיבות להם ערכים בויקיפדיה והם לא גרמו לי את התחושה הקשה הזו (ר.ל. לא הכרותי עם המקום גרמה לתחושה הזו אלא גריעות הערך) Heimlichf - שיחה 04:28, 29 ביולי 2018 (IDT)

כל עוד אינך נכנס לפרטים ההערה פשוט חסרת תועלת ואין טעם בדיון הזה. נרו יאיר • שיחה • י"ז באב ה'תשע"ח • 10:47, 29 ביולי 2018 (IDT)

לטעמך אכן, לטעמי התועלת שידע הקורא התמים שהקשר בין הערך למציאות מיקרי בהחלט רבה היא. אגב מסופקני האם אי מי מכותבי הערך למד בישיבה שחורה בכלל ובישיבת חברון בפרט.Heimlichf - שיחה 17:28, 30 ביולי 2018 (IDT)

הקורא התמים לא נכנס לדף השיחה. נרו יאיר • שיחה • י"ח באב ה'תשע"ח • 18:08, 30 ביולי 2018 (IDT)

ועד ההצלה

לא אתעקש, אבל המושג ידוע לכל מי שמתמצא בהיסטוריה של ישיבת חברון. דגש חזק - שיחה 17:05, 8 בינואר 2020 (IST)

אם אתה בטוח שיש בסלנג הזה חשיבות אנציקלופדית תוסיף. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תש"ף • 17:28, 9 בינואר 2020 (IST)

התייחסות למעמדה של הישיבה בעולם הישיבות הליטאי

היי חברים, אני מבקש לתת התייחסות בפתיח הערך למעמדה של הישיבה בציבור החרדי הליטאי ולהכניס את העובדה שמדובר בעיני רבים לישיבה הליטאית-חרדית המובילה בישראל. לחילופין, לציין ניסוח כגון בעיני רבים, מכונה חברון כ'אקספורד' של עולם הישיבות הליטאי. הבאתי מקורות מהאתרים המובילים - וואלה!, ynet וכיכר השבת להיותה של הישיבה כזו ואני חושב שאם בערך על אוניברסיטת אקספורד נכתב שהאוניברסיטה נחשבת לאוניברסיטה הטובה בעולם, אין סיבה לא לכתוב מינוח זה גם בעולם הישיבות החרדי. בעיקר מפתיעה העובדה שבערך על ישיבת פונוביז' מופיע ניסוח על כך שמדובר בישיבה החשובה בישראל על סמך מקור ב1987, בעוד שכלל המקורות שהציג כאן והנם עדכניים מציגים את חברון ככזו. גם המתנגדים הגדולים ביותר ל'חברון', יסכימו שהטקסט שמופיע בישיבת פונוביז' לא נכון ואם כבר יהיה שייך לכתוב ב2 הערכים: יחד עם פונוביז'/חברון, נחשבת פונוביז'/חברון לישיבה המובילה והחשובה בציבור החרדי. להלן מקורות:

1. אתר כיכר השבת מדרג את ישיבת חברון כישיבה הטובה ביותר בציבור החרדי-ליטאי: https://www.kikar.co.il/273078.html. 2. התכנית פנים אמיתיות של אמנון לוי: https://www.youtube.com/watch?v=BAH_dfb6-kY אצטט את יהודה שלזינגר שמתראיין בתכנית: "יש את הישיבות בליגה א' - חברון, פונוביז', וולפסון, בית מתיתיהו. יש לחץ אדיר להתקבל לישיבות כמו חברון. כי בחור שהגיע לחברון הוא עשה אקזיט". אצטט גם ממגישת התכנית: "הבחורים שמגיעים לכאן נחשבים הקרם דה לה קרם של העולם החרדי". 3. אתר ynet מגדיר את חברון כאוקספורד של עולם הישיבות: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3688202,00.html 4. אתר וואלה! מגדיר את חברון כאוקספורד של עולם הישיבות - https://judaism.walla.co.il/item/2780090

אודה לתמיכתכם Yairlevi2 - שיחה 20:14, 12 במאי 2020 (IDT)

"בעיני רבים" זה ביטוי יח"צני שאין לו מקום אצלנו. זה לא מספיק. מן הסתם יש גם לא מעטים עם ביקורת זו או אחרת, כמו על כל דבר בעולם. אגב, גם לא מובן מאליו שאוקספורד היא האוניברסיטה הטובה בעולם. ברוב המדדים היא בדרך כלל לא במקום הראשון ממש. הערך פותח בכך שחברון היא "אחת הישיבות הגדולות והבולטות". בעקבות העריכות שלך כבר הוספתי גם בהמשך: "ישיבת חברון נחשבת לאחת משתי הישיבות הליטאיות היוקרתיות והחשובות ביותר בישראל, לצד ישיבת פוניבז'. בעשור השני של המאה ה-21 יש המחשיבים אותה כחשובה ביותר, גם בשל המחלוקת הפנימית אצל מתחרתה". אני חושב שזה תיאור מחמיא מאוד, גם אם אני מניח שבאתר הישיבה היו מפרגנים לה עוד יותר. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תש"ף • 20:27, 12 במאי 2020 (IDT)

דבריך היו מתקבלים בצורה אובייקטיבית לולא נלחמת בעוז שעל ישיבת פונוביז' יהיה כתוב בפתיח הערך שהינה נחשבת לישיבה החשובה בציבור החרדי. מה הפרמטר שנותן לישיבת פונוביז' עדיפות זו בעוד כלל המקורות החשובים שהצגתי כאן מציגים את חברון ככזו? מילא היית מסכים לטקסט זהה בדבר חשיבות 2 הישיבות ב2 הערכים שעוסקים בישיבות הללו, היה ניתן לחשוב שאין כאן שיקולים חיצוניים. אני מעריך אותך כויקיפד וותיק שתורם רבות לקהילה, אך בהקשר הזה חוששני שלמדת בישיבת פונוביז'/הינך קשור לישיבה זו ועל כן ההתעקשות הבלתי מובנת כן לציין טקסט זה בישיבת פונוביז' ובישיבת חברון, עליה מקורות ואסמכתאות רבים יותר, לא. אגב, אוסיף עוד מקורות לטובת שאר החברים: 1. אתר בחדרי חרדים מגדירים את חברון כישיבת הדגל הליטאית. כאן - https://www.bhol.co.il/news/927013 וכן 2. אתר המגזר מגדיר את חברון כספינת הדגל של הציבור הליטאי - https://www.bhol.co.il/news/927013. לגבי אוקספורד - התייחסתי לנתון המוצג בויקיפדיה Yairlevi2 - שיחה

אני מסכים עם דבריו של Yairlevi2. אין שום הצדקה לציין בפתיח הערך של ישיבת פונוביז' טענה כי היא 'נחשבת לישיבה החשובה בציבור החרדי' בעוד על ישיבת חברון לא לציין טקסט זהה. איני חרדי, אך אני מכיר קצת את ציבור זה ובכל שיח שניהלתי, תמיד כשרצו לציין דוגמה לישיבה החרדית המובילה ציינו את ישיבת חברון. אני חושב שגם המקורות שצויינו כאן מחזקים טענה זו ולכל הפחות לא נותנים לישיבה זו פחיתות על פני ישיבת פונוביז". בברכה, Eli97432 - שיחה 20:51, 12 במאי 2020 (IDT)

לוי, נראה לך שלמדתי בפונוביץ'? נו באמת. אישית אילו הייתי צריך לבחור בין שתיהן הייתי ודאי מעדיף את חברון. בערך של פונוביץ' הובאו מקורות רציניים, וברור שהיא הייתה במשך שנים מספר אחת, לפחות עד המחלוקת, ואולי גם אחרי. אגב, הבאת רק מקור אחד שאומר שחברון יותר חשובה מפוניבז', סקר. שתיהן ישיבות דגל. אגב, אני סקרן אם יגיעו לכאן עוד אלמונים או כאלה שחודשים לא נכנסו לשם המשתמש. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תש"ף • 20:59, 12 במאי 2020 (IDT)

המקור היחיד שהובא בערך על ישיבת פונוביז' הוא ספר "החרדים" של אמנון לוי, כמדומני שהמקורות שהבאתי חזקים ורחבים הרבה יותר (מלבד העובדה שכפי שאמרתי ספרו של אמנון לוי נכתב ב1988 ושם גם נכתב נימוק להיותה הישיבה המובילה בעיניו, שכן מנהיג הציבור הליטאי הרב שך הוא ראש הישיבה בה. הרב שך נפטר מזמן וסיבה זו כבר לא רלוונטית שנים רבות).
אני מסכים ש2 הישיבות ישיבת דגל ובדיוק בשל כך אני לא מבין את ההתעקשות לציין רק בישיבת פונוביז' טקסט המציין כי היא נחשבת לישיבה החשובה בציבור הליטאי. או שב2 הישיבות מציינים טקסט בסגנון כפי שהצעתי כפשרה: יחד עם חברון/פונוביז', נחשבת פונוביז'/חברון לאחת מ2 הישיבות הליטאיות החשובות והיוקרתיות ביותר או שבאף אחת מהן לא מציינים טקסט זה. גם בדיון שנערך על טקסט זה בדף השיחה של ישיבת פונוביז', הסכימו מרבית השותפים בדיון כגון יעלי 1, חיים 7, בריאן ומשתמשים אנונימיים נוספים, שישיבת חברון צריכה לקבל טקסט זהה והתעקשותך בהקשר הזה גם פה וגם שם לא ברורה. גם מקורות עיוניים שצויינו על ידי משתתפים בדיון הצביעו על יחס שווה ל2 הישיבות, לכל הפחות:

• "לאחר קום המדינה הייתה ישיבת 'חברון', יחד עם ישיבת 'פוניבז' שבבני ברק, הישיבה הגבוהה היוקרתית כיותר" מקור: אבי בראלי, 'ירושלים החצויה - 1948 - 1967: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר', יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1994 תשנ"ה, עמוד 238
• "הם למדו בישיבות ליטאיות בבני ברק ובירושלים, או בשלוחותיהן במקומות אחרים, כמו באר יעקב, נתיבות וכפר חסידים. רבים מהם, תלמידיו ותלמידי תלמידיו של הרב שך, נקלטו במהלך לימודיהם בחוג הלמדני של ישיבות יוקרתיות, כגון פוניבז' וסלבודקה". מקור: משה שוקד ושלמה דשן, ' דור התמורה: שינוי והמשכיות בעולמם של יוצאי צפון אפריקה', הוצאת: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ט – 1999, עמוד 246 ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 13:38, 9 בינואר 2015 (IST)

אצטט גם מאתר nrg: ישיבת "כנסת ישראל – חברון", אחת משתי ספינות הדגל של עולם הישיבות הליטאי (לצד אחותה ישיבת פוניבז' הבני-ברקית)- https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/504/453.html

לא ממש הבנתי את המשפט האחרון ועל כן לא אתייחס אליו --Yairlevi2 - שיחה 21:23, 12 במאי 2020 (IDT)

א. אני רואה שהשקעת השקעה מרשימה בדף השיחה שם, אבל כמדומני שפספסת בערך עצמו עוד מקור לגבי פונוביץ', חשוב יותר ומאוחר יותר. מכאן "ההתעקשות" (ואם אתה בכלל לא מתעקש אפשר לעצור את הדיון). ב. אין ויכוח ששתיהן גבוה למעלה. ג. אגב, למדת במהירות לתייג, אנא למד גם איך מזיחים גם כשעוברים לפסקה חדשה. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תש"ף • 21:31, 12 במאי 2020 (IDT)

צר לי שבמקום לענות תשובות מפורטות וענייניות מגובות במקורות כפי שאני עושה, אתה בוחר לעקוץ. אשמח להתייחסות עניינית - אני התייחסתי לכל מקור וטענה. ואני בהחלט "מתעקש" על תיקון זה בו מצדדים כפי שציינתי מרבית ממשתפי הדיון בשיחה על ישיבת פונוביז' ועל כן אבקש שנשמע את דעת שאר החברים ונכריע על פיה. לטובתם, אחדד את טענתי המרכזית: אין שום הצדקה לציין בישיבת פונוביז' שהינה "הישיבה החשובה ביותר בציבור הליטאי" ובישיבת חברון, לגביה הבאתי מקורות המציינים את היותה ישיבה מובילה ונחשבת יותר - לא לציין זאת. או שמציינים ב2 הישיבות טקסט מוסכם זהה או שלא מציינים באף אחת מהן ונשארים עם הניסוח "אחת מהישיבות הגדולות והבולטות בציבור החרדי" ב2 הערכים. Yairlevi2 - שיחה 21:38, 12 במאי 2020 (IDT)

על מה לא עניתי? אני מסתמך על אמנון לוי וד"ר לי כהנר, אתה מסתמך על סקר שעשה עיתונאי. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תש"ף • 21:44, 12 במאי 2020 (IDT)

מסכים עם Yairlevi2 מתייג את ‏ בעלי הידע בחרדים דרדק - שיחה 21:48, 12 במאי 2020 (IDT)

נרו יאיר, הבאתי קרוב ל11 מקורות שונים, בהם מאמרם של הפרופסורים משה שקד ושלמה דשן ומאמר של הפרופסור אבי בראלי, לצד שורה ארוכה של מקורות עיתונות נחשבת ועדכנית עליה נהוג להסתמך בויקיפדיה. חבל שאתה בוחר לקחת סקר אחד מתוך המקורות הרבים ולהפוך אותו ל"טענה המרכזית שלי" (אפרופו דיון ענייני). הסברתי גם למה מאמרו של אמנון לוי לא רלוונטי - הספר פורסם ב1987 ושם נכתב במפורש שהישיבה נחשבת למובילה בשל כך שהרב שך, מנהיג הציבור הליטאי הוא ראש הישיבה בה. כפי שציינתי, הרב שך נפטר לפני שנים רבות וסיבה זו כבר לא רלוונטית. ביחס למקור של ד"ר לי כהנר, צריך לציין שמדובר בעבודה שכתבה הד"ר לשם קבלת הדוקטורט וכשמעמידים משפט בודד שלה מול דבריהם של 3 פרופסורים שונים ואסמכתאות עיתונאיות רבות, נדמה לי שהאפשרות השנייה גוברת. Yairlevi2 - שיחה 21:57, 12 במאי 2020 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מה שאני ראיתי הוא מקורות שאומרים ששתיהן "ספינות הדגל" וכדומה, ועל זה אין ויכוח, ומקורות שמכנים את חברון "האוקספורד של הישיבות", שזה תוכל למצוא בגוגל גם לגבי פונוביץ' ואפילו מיר, ובכל מקרה לא ממש מוכיח. פספסתי משהו חוץ מזה והסקר? כהנר לא מתווכחת עם הפרופסורים, היא מסכימה ששתיהן הכי יוקרתיות. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תש"ף • 22:02, 12 במאי 2020 (IDT)

אתה רק מחזק את טענתי. אני לא מבקש שייכתב על חברון שהינה ישיבה נחשבת יותר מפונוביז', אלא שייכתב על 2 הישיבות טקסט זהה. כלל המקורות שהצגתי (ובכללם מאמרי הפרופסורים) מציגים את חברון ופונוביז' לכל הפחות על אותה סקאלה (בלי להתייחס לכך שחלקים מציגים אותה כטובה ביותר). המשפט שציינה ד"ר לי כהנר במחקרה לא גובר על מה שנראה כדעה הרווחת ובעלת האסמכתאות הרבות ביותר על כך שמעמד שני הישיבות זהות (לכל הפחות כאמור). בהתאם לכך, טענתי היא שיש לכתוב ביחס לשניהם טקסט זהה. Yairlevi2 - שיחה 22:06, 12 במאי 2020 (IDT)

שוב, מה שכתבה כהנר לא צריך לגבור כי היא לא חולקת. כולם יודעים ששתיהן הכי יוקרתיות. הדיון כרגע הוא על גבי זה, ברזולוציה גבוהה יותר, מי מובילה בין שתיהן, וכאן יש לנו את לוי (לפחות ביחס לעבר) וכהנר מחד ואת הסקר מאידך. אני מעריך שמשתמש:AddMore-III יוכל להביא מקורות נוספים, אולי אני טועה. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תש"ף • 22:09, 12 במאי 2020 (IDT)

ואשאל שוב, כי אולי פספסתי, כשאתה אומר שחלקם מציגים את חברון כטובה ביותר, למה אתה מתכוון חוץ מהסקר של העיתונאי? נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תש"ף • 22:10, 12 במאי 2020 (IDT)

כל דרדק יודע שפונוביץ' לא יותר טובה מחברון, גם אם מצאת איזה מקור מלפני כמה עשרות שנים לכך, תשאל כל חרדי מצוי ברחוב. דרדק - שיחה 22:17, 12 במאי 2020 (IDT)

ועוד אחד מלפני עשר שנים. לא מתיימר לדעת לגבי דרדקים. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תש"ף • 22:19, 12 במאי 2020 (IDT)

טוב אני לא מבין על מה הויכוח אם כולם ודאי מסכימים ששניהם (לכל הפחות) שוות אז הטקסט אמור להיות שווה, נרו אתה מנסה להיכנס לרזולוציה של מי יותר, אבל Yairlevi2 רק טוען שהם עכ"פ שוות שלמה - שיחה - הֲפךְֹ בָּהּ וַהֲפךְֹ בָּהּ, דְּכלָֹּא בָהּ! 22:22, 12 במאי 2020 (IDT)

נרו יאיר, ההתעקשות שלך שצריך לציין ישיבה אחת שהיא מספר 1 היא הבעיה. כלל מאמרי הפרופסורים שהזכרתי + המקורות העיתונאיים נתנו יחס זהה ל2 הישיבות (לכל הפחות) כ'ספינות הדגל', מכאן שבעיניהם - אין ספינת דגל אחת ואין מקום לציין ישיבה אחת שטובה יותר מהשנייה, אלא יש לנקוט במונח זהה בשניהם. המאמר של לוי לא רלוונטי כאמור, אז אני לא רואה צורך להתייחס אליו. והמאמר של ד"ר כהנר בעבודת הדוקטורט לא עולה בעיניי על מאמרים של 3 פרופסורים נחשבים + שורה ארוכה של אסמכתאות עיתונאיות נחשבות. אני מדגיש שוב כי עיקר טענתי (וכפי שאני רואה גם דעת רוב משתתפי הדיון כאן ובערך על ישיבת פונוביז' היא לכתוב טקסט זהה ב2 הערכים). ביחס לשאלתך האחרונה, אני לא צריך להביא אסמכתאות לכך שחברון טובה יותר, שכן טענתי היא שיש לכתוב טקסט זהה ב2 המקרים. אבל בכל זאת, ביחס לסקר (שהוא אגב אסמתכא מצויינת, זה לא איזשהו סקר טלפוני. סקר בין הגורמים הנחשבים בעולם הישיבות שמתפרסם ע"י האתר הנחשב בציבור החרדי), גם המונח שפורסם באתרים כמו ynet והשווה את חברון לאוקספורד של הציבור החרדי מהווה שווה משקל לטענה שהיא טובה יותר, שכן בערך על אוקספורד מצויין שהוא המוסד הנחשב ביותר. אבל אתה מסיט את הדיון למקומות אחרים, אחזור שוב: טענתי היא שיש לכתוב טקסט זהה ביחס ל2 הישיבות שכן לשם נוטים מרבית המקורות, זאת על אף המקורות שמציינים כי חברון טובה יותר. ודאי ודאי לא לכתוב טקסט חשיבות רק ביחס לישיבת פונוביז'. בכל אופן, נדמה לי שמצינו את הדיון בנינו, וכדאי שנתמקד בדעת החברים, שכמדומני כלל אלו שמשתתפים כאן תומכים בדעתי. Yairlevi2 - שיחה 22:26, 12 במאי 2020 (IDT)

כאמור, טענה ששתי אלה חשובות יותר מאחרות אינה אומרת בהכרח שחשיבותן זהה. האסמכתאות בעיתונות לא אומרות אפילו את זה, חוץ מהסקר. אגב, בהתחלה אמרת שחברון כן חשובה יותר, אבל מילא. אם רוב של בעלי זכות הצבעה יחלוק עליי (בינתיים רק אחד עשה זאת) כמובן דעתי בטלה. מתייג גם את משתמש:ביקורת. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תש"ף • 22:34, 12 במאי 2020 (IDT)

לחשיבות יש דרגות וכשמדריגים 2 כ"חשובים ביותר" (למרות שלפי התיאוריה שלך גם 3 וגם 4 וגם 5 יכולות להיות כאלה, כי גם 3 חשובות יותר מהאחרות וגם 4 חשובות יותר מאחרות) כנראה שמתכוונים ששניהם חשובות באותה רמה. כך גם כשמגדירים את שניהם כספינות הדגל (משמע 2 ספינות דגל) וכשיש מקורות ודעה מקובלת בעיני רבים שחברון טובה יותר ויש מקורות ודעה מקובלת שפונוביז' טובה יותר, זה מקרה של שוויון בחשיבות 2 הערכים. כמובן שגם אני אקבל כל החלטה של מרבית בעלי זכות הצבעה וחשוב לי לציין שלמרות הוויכוח שאולי עלה לטונים גבוהים, אני מעריך את פועלך החשוב בויקיפדיה. בכל אופן, למיטב הבנתי, גם אם לא מחשיבים את בעלי זכות ההצבעה שתמכו בדעה זו בדף השיחה של ישיבת פונוביז', יש עד כה כ2 בעלי זכות הצבעה שתומכים בדעתי כאן - שלמה ודרדק מול דעה אחת שלך. נמתין לשמוע דעה של חברים נוספים Yairlevi2 - שיחה 22:51, 12 במאי 2020 (IDT)

נראה שהתחלנו לחזור על עצמנו. שלמה למיטב הבנתי לא פסק לכאן או לכאן. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תש"ף • 23:44, 12 במאי 2020 (IDT)

איני בעל זכות הצבעה, אך אתרום את חוות דעתי לדיון. אני חושב שהצדק עם משתמש:Yairlevi2 ויש לכתוב טקסט זהה ביחס לחשיבות שתי הישיבות. מקובל לומר שחברון ופוניבז' הן הטובות ביותר, יש המצדדים בחברון כטובה יותר ויש המצדדים בפוניבז' כטובה יותר, אך מקובל לתת לשתי הישיבות את אותו המעמד. בהתחשב בכך וכן בהתחשב בציוני המקורות שהובאו, נראה שיהיה נכון יותר לציין ב2 הערכים טקסט זהה ביחס למעמדן. אני מציע לציין בשתיהם את הנוסח הבא: "היא ישיבה גבוהה בישראל אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות הגדולות, היוקרתיות והמובילות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת פוניבז' בבני ברק (או ישיבת חברון בירושלים, בהתאם לערך)". Eliya339 - שיחה 00:06, 13 במאי 2020 (IDT)

בציבור המיינסטרים החרדי חברון נחשבת לישיבה המבוקשת והנחשבת יותר. בקרב הצו"לים והבני־ברקים יש כאלו שמעדיפים את השונאים, אבל באופן כללי חברון יוקרתית יותר. המחקרים לא מעודכנים לשני העשורים האחרונים. דגש חזק - שיחה 00:19, 13 במאי 2020 (IDT)

כדברי דגש. הספקטרום החרדי-ליטאי מעדיף לרוב את ישיבת חברון, מלבד הבני-ברקים (בעיקר באופי). אלו האחרונים עשויים לטעון ל"לומדוס" אמיתית יותר בפוניבז' או בעיקר להשקפה טהורה. הפילוג הליטאי שמקורו בפוניבז' הוסיף למשקל. אם לא נציין את חברון כטובה ביותר, לפחות יש לתת להן מעמד שווה. קובץ על יד • שיחה • 00:48, 14 במאי 2020 (IDT)

בהתאם לדעת רוב בעלי זכות הצבעה: קובץ על יד, דגש חזק, דרדק ולהבנתי גם שלמה (שמוזמן לאשר שאכן זו הייתה כוונתו אם כן), אשמח להסכמתך נרו יאיר לשנות את הטקסט ב2 הדפים לטקטס זהה, אולי בהתאם להצעתו של Eliya339 או לכל אופצייה אחרת זהה ב2 הדפים (אלא אם כן בעינך יש לחכות עוד קצת זמן שמא חברים נוספים יטענו אחרת, שזה בסדר גמור). Yairlevi2 - שיחה 14:08, 14 במאי 2020 (IDT)

מאשר שלמה - שיחה - הֲפךְֹ בָּהּ וַהֲפךְֹ בָּהּ, דְּכלָֹּא בָהּ! 14:19, 14 במאי 2020 (IDT)

קשה עלי אמת המידה הזו, הייתי נמנע מתיוגים • חיים 7 • שיחה • 21:03, 14 במאי 2020 (IDT)

משגיחים קטנים ומיישיבים

איננו עוסקים בדרך כלל בבעלי תפקידים כאלה, ואילו היינו עוסקים - היינו מביאים אותם לאורך כל הדורות, כי ההווה אינו חשוב יותר מן העבר. מתייג את משתמש:ביקורת, משתמש:דגש חזק. נרו יאיר • שיחה • י"ב באב ה'תש"ף • 10:56, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

זה אכן לא מקובל. מקובל לציין את סגל א' (משגיח בפועל וראשי ישיבות ובהרחבה גם ר"מים של סדר א'). כל היתר זניחים (ולמה פוס הושמט?). דגש חזק - שיחה 11:00, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

אכן. לא לעניין. ביקורת - שיחה 12:21, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

מחיקת הפיסקה: הישיבה בתקופת הקורונה

העובדה שזה דומה לישיבות אחרות לא אומר שזה לא חשוב. זה חלק משמעותי בהיסטוריה של הישיבה. אפשר לכתוב על זה בכל ישיבה אחרת באותה מידה, אז מה? אתה יודע כמה מלל נשפך על הקורונה במיליון היבטים שונים? אז זה היבט נוסף. זה לא מוגזם ככה פשוט למחוק בלי דיון? Purple table - שיחה 23:42, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

מצטרף למחיקה. אין כאן שום דבר משמעותי חוץ מהניסיון הקלאסי של כולם להתמודד עם חצי-שנה מבלבלת. אנחנו לא מתכוננים לכתוב פיסקה על הקורונה בכל ערך על מוסד כלשהו בעולם, לא על איך התמודד הסמית'סוניאן עם הקורונה ולא איך פעלה בקורונה גדר הגבול ישראל–מצרים. אבי גדור - שיחה 12:42, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

העיקרון הוא שאין לכתוב על אדם ספציפי את מה שקורה לרוב בני האדם ואין לכתוב על ישיבה ספציפית את מה שקורה ברוב הישיבות. בטח אין מקום לקשור כתרים (בעניין הקפדה יתירה ואף מקרה של הדבקה ושאך ורק בזכות ישיבת חברון אושר מתווה הקפסולות בכל עולם הישיבות) ללא מקור אמין, אבל לא אבוא אליך בטענות שהכנסת את זה "ככה פשוט" בלי לדון קודם. במקום זה אבקש שתקפיד על ניסוח מאוזן ומקורות אמינים בעתיד. נרו יאיר • שיחה • כ' באב ה'תש"ף • 13:28, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

הצעת הוספה למומלצים

ערך מוצלח על הישיבה שהשתתפו בכתיבתו עשרות עורכים. אתייג את דגש חזק. דרדק • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"א • 17:32, 13 באוקטובר 2020 (IDT)

הערה ראשונה: אין להשתמש בהפניה "שם" בהערות שוליים. יכולה להתווסף הערת שוליים אחת, שתהרוס את כל העסק.david7031 • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"א • 17:44, 13 באוקטובר 2020 (IDT)

תוקן דרדק • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"א • 17:48, 13 באוקטובר 2020 (IDT)

רק לתשומת ליבך, תיוג ללא חתימה חוזרת לאו שמיה תיוג. מתייג את דגש חזק כמו שצריך.david7031 • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשפ"א • 18:49, 13 באוקטובר 2020 (IDT)

לדעתי יש מקום להפוך ערך זה למומלץ שמיה רבה • שיחה • א' בחשוון ה'תשפ"א • 09:47, 19 באוקטובר 2020 (IDT)

הערך כתוב יפה, אך אינו בסטנדרטים של מומלץ. אין בו מקורות איכותיים (מתבסס בעיקר על ספרי זיכרון פרטיים), מאבקי השליטה בין חברוני לאחרים אינם מכוסים די הצורך, ועוד. נגד. דגש חזק - שיחה 11:38, 19 באוקטובר 2020 (IDT)

הערות 6–19 הם 14 מקורות, שהם בעצם מקור 1: עמודים שונים באותו ספר, שגם הוא אינו ספר מחקרי. גם מרבית ההפניות האחרות הן לאתרי אינטרנט חדשותיים ולא למקורות איכותיים. הערך כתוב טוב, אבל לא ברמה של ערך מומלץ. Eladti - שיחה 13:58, 16 בנובמבר 2020 (IST)

חלקו הראשון של הערך חסר והשני אנקדוטלי. לא מומלץ עדיין. אבי גדור - שיחה 12:21, 19 באוקטובר 2020 (IDT)

היות שהערך נתקל בביקורת במהלך שהותו ברשימת ההמתנה לקראת הצבעת המלצה, הורדתי אותו מרשימת ההמתנה ולא העברתי להצבעה. גילגמש • שיחה 05:27, 22 בנובמבר 2020 (IST)

סלבודקה או סלובדוקה?

פעם כתוב כך ופעם כך. צריך להחליט מה הכתיב הנכון. גילגמש • שיחה 21:20, 18 באוקטובר 2020 (IDT)

לדעתי הבעיה נוצרה מזה שביידיש זה שביידיש אומרים סלאבאדקע ובתרגום מליטאים זה סְלובּודְקָה. מתייג דויד ר. ‏בעלי הידע בליטאית אם יש כאלה. דרדק • שיחה • א' בחשוון ה'תשפ"א • 21:30, 18 באוקטובר 2020 (IDT)

בסדר יתכן שיש בלבול שנובע מהבדלים בין שפות, אבל בטוח יש לישיבה שם רשמי כלשהו. גילגמש • שיחה 21:32, 18 באוקטובר 2020 (IDT)

את הישיבה מבטאים סלבודקה. אתקן בערך. דרדק • שיחה • א' בחשוון ה'תשפ"א • 21:34, 18 באוקטובר 2020 (IDT)

זהו דיון שמקומו באופן טבעי בשיחה:ישיבת סלבודקה (בני ברק), והוא אכן שם. את הישיבה צריך לאיית כמו בשם הערך של הישיבה, ואת הפרבר כמו בשם הערך שלו. נרו יאיר • שיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"א • 21:35, 18 באוקטובר 2020 (IDT)

סניף חדרה

אני תומך בהשבת המידע שהוסר. זו לא הייתה התארגנות קלאסית (איזו עוד ישיבה פתחה סניף נפרד והגלתה לשם את כל המבוגרים?) והדבר משמעותי בהחלט. לדעתי ההסרה נובעת מחוסר היכרות עם הפרטים. דגש חזק - שיחה 16:23, 14 בדצמבר 2020 (IST)

גם לדעתי במקרה זה הדבר משמעותי, ישיבה זו היא בין היחידות ששרדה ב"מתווה הקפסולות" ולמעשה פיצלה את הישיבה לשנים. דרדק • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשפ"א • 16:26, 14 בדצמבר 2020 (IST)

חלק פתחו במתווה קפסולות, חלק בלי, חלק עם כל התלמידים, חלק עם חלקם, בחלק חלו הרבה, בחלק מעט או בכלל לא. תקופת הקורונה הייתה דרמטית גם בעולם הישיבות אבל אין צורך להיכנס לזה בערך של כל ישיבה. אם זה מאוד חשוב לכם מילא, ודאי אין צורך להיכנס לפירוט ברמת איזו עמותה איפה וכמה היו בתחילת זמן אלול וכמה בסופו. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשפ"א • 17:49, 14 בדצמבר 2020 (IST)

כל הפרטים המצוינים חשובים. ברור שהאישיו הוא לא כמה יש כאן וכמה יש שם, האישיו הוא אחר (וכל הנ"ל נבדק באופן פרטני מול אנשים המקום):

הקורונה הייתה בסך הכול תירוץ טוב להתנער מהבחורים שאשמתם היחידה הייתה שנשארו בישיבה יותר מדי זמן. זו הסיבה שבסוף קיץ 2020 החליטה הנהלת הישיבה (או במלים אחרות: הגורם הדומיננטי בהנהלת הישיבה וד"ל) לפנות את כל המתחם ("כדי שיהיה אפשר להתארגן להפיכת הישיבה לקפסולות") ולהשאיר הודעות שלבני ועד שמיני והלאה "תבוא הודעה בהמשך". הבחורים יכלו לשבת ולהמתין עד להודעה חדשה אלמלא קבוצת בחורים שמעה על התארגנות פרטית של בחורים צעירים במתחם ישיבה כלשהי שנסגרה , שבה הצעירים שהו בזמן קיץ תש"ף (תוך תשלום שכ"ל למנהלי המקום). לאחר שהמבוגרים יותר החליטו לנסות להפעיל את המתחם, ולאחר לחצים רבים, הכיר הממסד בצורך לדאוג לבחורים המבוגרים יותר. גם זה לא נעשה בהודעה רשמית, אלא כהודעה שעברה מפה לאוזן, ולאחר תחילת זמן אלול. אחרי שבאלול שהו במתחם כ־40 מבוגרים יחסית (בגילי 22–30) החליט הממסד להעביר לשם את ועד שישי (גיל 22 +-) על חשבון המבוגרים (שלהם לא נמצא כל פתרון), ולאפשר שהות בישיבה בירושלים רק לוועדים א–ה. לאחר הרבה כיפופי ידיים בין הנהלת גבעת מרדכי לבין העמותה שמתפעלת את הקמפוס בחדרה הוכנסו גם הצעירים וגם המבוגרים. כל הבלגן הזה היה סביב משהו כמו 150 מקומות, בעוד שבגבעת מרדכי הכניסו לא יותר מ־800 תלמידים. גם אם נקבל את הנתון של ויקיפדיה בעברית שבחברון לומדים 1,200 בחורים (להערכתי לפחות 1,350 או 1,400) נשארנו עם למעלה מ־200 בחורים ללא מסגרת. אז די ברור שהאישיו פה הוא לא איך ישיבת חברון התמודדה עם הקורונה (שזו התמודדות קלאסית בעולם הישיבות), אלא איך הנהלת הישיבה החליטה לנצל את הקורונה כדי להתפטר מכל מי שהיא לא סמפטה. אז סיפור כזה, של הפקרת בחורים בגילאי שידוכים ופיזורם כדומן על פני השדה הוא רחוק מלהיות "קורונה". הקמפוס בחדרה הוא בסך הכול חגורת עלה תאנה למקצת הבחורים (לשלוח אותם למקום מרוחק, ולא נגיש תחבורתית) כדי לעשות יח"צ בתמונות בכיכר השבת ובחדרי חרדים.

אז המספרים משנים כדי ללמד שזה סניף קטן שלא נועד לפתור את הבעיה שלשמה (על הנייר) הוא הוקם, וחשוב להדגיש שמדובר בשימוש בישיבה אחרת (עמותת דרכי הלל, כמדומה) שמקבלת השתתפות בהוצאות מטעם ההנהלה בגבעת מרדכי.

מצטער על האריכות, אבל הרקע היה נדרש כדי לבין שהסיפור פה רחב הרבה יותר מהתמודדות קלאסית עם קורונה בישיבה. דגש חזק - שיחה 18:28, 14 בדצמבר 2020 (IST)

(אין לי מקור חיצוני אך אני יודע שבתחילת אלול של שנה שעברה למדו 1,499 בחורים בישיבה) דרדק • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 18:33, 14 בדצמבר 2020 (IST)

דגש, תודה על התיאור, זה מעניין. יודע שאתה בקיא בתחום ואפשר לסמוך על המידע שהבאת, אבל זו אריכות יתר ותורף העניין (אם אין מקור) הוא מחקר מקורי. בכל מקרה הקורא לא יבין את המסקנה שכתבת מהגרסה שהוכנסה לערך. כאמור, אין לי התנגדות שיוזכר בקצרה ואם יש על זה מידע באתרי החדשות אני בעד להביא קישור. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשפ"א • 18:38, 14 בדצמבר 2020 (IST)

הגרסה שהוכנסה לא הייתה שלי, מדובר בעריכת אלמוני. בכל־מקרה, אנסה למצוא ניסוח עם מקורות. דגש חזק - שיחה 00:10, 15 בדצמבר 2020 (IST)

לקריאה נוספת

נרו יאיר, האם קראת את הספרים שהסרת או שהנחת על פי כותרתם שהם לא עוסקים באופן ממוקד בנושא הערך? דגש - שיחה 19:10, 22 באפריל 2021 (IDT)

לא קראתי את כולם מכריכה לכריכה אבל מכיר. כולם עוסקים באנשים הקשורים לישיבה, לא בישיבה עצמה. הם מתאימים כמקור לטקסט בהערת שוליים, לא לפרק "לקריאה נוספת". נרו יאיר • שיחה • י' באייר ה'תשפ"א • 22:24, 22 באפריל 2021 (IDT)

למיטב זכרוני הספרים האלו הם ספרי ביוגרפיה המשלבים את תולדות מושא הספר בהיסטוריה של הישיבה. זאת אומרת שפרקים רבים בספר עוסקים בישיבה בלי קשר למושא הספר. דגש - שיחה 22:08, 24 באפריל 2021 (IDT)

לדעתי העיקר שם הוא האישים, ולכן הם מתאימים כ"לקריאה נוספת" בערכים של האישים וגם כמקור בהערות שוליים כאן. נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תשפ"א • 22:29, 25 באפריל 2021 (IDT)

הוספת שלושה משגיחים שנוספו בשנים האחרונות

גם הרבנים חיים פלאי, יצחק זאב גולדיש וישעיהו מילר משמשים כמשגיחים לצד הרב חיים וייסבלום.{משוב}} 77.137.77.234 02:09, 7 ביולי 2023 (IDT)