שיחה:ייהרג ואל יעבור

נאמר "וכן באונס של נערה מאורסה, שנאמר במקרא שאונס דומה לרצח, "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה" ולכן אם אי אפשר למנוע את הרצח אלא בהריגתו של האונס, יש לעשות כן, ולכן אם מתנים את קיום חייך למשל בקיום יחסי מין אסורים כמו ניאוף או או קיום יחסי מין עם אימך או אחותך, עדיף למות ולא לעשות כן." זו פיסקה מבולבלת ולא מובנת, יש לתקן אותה. דוד שי 18:18, 10 אוג' 2004 (UTC)

קישור חיצוני החורג קצת מתחום הערך...

שעל כן אני ממקם אותו בדף השיחה:

• מסירות נפש בהלכה לפנים משורת הדין - באתר 'דעת'.

מלח השמים 21:41, 10 פבר' 2005 (UTC)

לדעתי הקישור רלבנטי מאוד, ולכן הכנסתי אותו לגוף הערך, ואף פתחתי סעיף קטן לכבודו, בתקווה שיבוא מי שירחיב. דוד שי 21:47, 10 פבר' 2005 (UTC)

גם אני לא הבנתי מה חורג בו. טרול רפאים 21:48, 10 פבר' 2005 (UTC)

1. גם לדעתי הקישור רלוונטי לערך זה.

2. הסיבה בגינה אני מגיב באיחור לדבריכם היא עקב צורך שהיה לי לברר את הדברים לעצמי לפני התגובה ולא 'לשלוף תגובה מהשרוול'.

3. באתר 'דעת' ישנם מספר מאמרים הקשורים לערך הזה. וכיוון שלא קראתי את כולם, איני יודע אלו מהם כדאים יותר או פחות שיהיו כאן. וכאן אני מתייחס לדוד - כיוון שהוספת למאמר את דברי מדלפק היעוץ, היה חשוב לי להוסיף את המידע מהקישור לאתר 'דעת' שיהיה זמין למתעניינים.

4. לי עצמי יש קושי בכתיבה באתר ציבורי על הנושא הזה עקב ההשלכה המעשית שיכולה להיות לדברים על חיי מי שיקרא אותם - אמנם זו אפשרות רחוקה, אך אפשרות קיימת. הקושי הוא הן עקב היותי יוצא בשאלה על הכרוך בזה והן עקב החינוך שקיבלתי ולפיו 'חיים על קידוש השם' אינם פחותים ממיתה על קידוש השם ואולי אף עולים עליה. כך שאיני חפץ ביצירת הרואיקה יתרה לכיוון של סיכון החיים.

מלח השמים 00:09, 13 פבר' 2005 (UTC)

הנקודה הבעייתית היחידה היא האחרונה, בשביל זה צריך להוסיף את הערך קדושת החיים שאיננו קיים עדיין ולקשר מכאן. את הקישור הבעייתי לדעתך, יש לאזן ולא להוריד. טרול רפאים 00:16, 13 פבר' 2005 (UTC)

הקישור ראוי בעיני עקב המקורות הרבים המצויים בו מדברי הגמרא והראשונים. אך יש מקום לקישורים העוסקים בהיבטים אחרים של מאמר זה ואכן כדבריך טוב יעשה מי שיכתוב את הערך קדושת החיים. מלח השמים 00:35, 13 פבר' 2005 (UTC)

בל?

במסכת סנהדרין כתוב "ייהרג ואל יעבור" (דף עד.). לא מצאתי אף מקור שבו כתוב "ובל." DLand 17:34, 4 ינואר 2006 (UTC)

למרבה הפלא, לפי גוגל "ייהרג ובל יעבור" נפוץ מאשר "ייהרג ואל יעבור", אבל מובן שיש להיצמד למקורות. דוד שי 20:43, 4 ינואר 2006 (UTC)

תוצאות האלו מוזרות קצת - בעולם הישיבות יצחקו עליך אם תאמר דבר כזה. DLand 02:12, 5 ינואר 2006 (UTC)

גם מילון בבילון בעד "בל": "ייהרג ובל יעבור = עניין עקרוני, פרינציפ, דבר שלא ייעשה בשום-אופן".

כתוב בדף עד "אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מעבודת כוכבים מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ועבודת כוכבים ועבודה זרה" אבל הביטוי המקובל הוא "ייהרג ובל יעבור" SuperJew - שיחה 14:58, 8 באפריל 2008 (IDT)

הרמב"ם כותב "ואם אנסו להעבירו בעשרה מישראל יהרג ואל יעבור, ואפילו לא נתכוין להעבירו אלא על מצוה משאר מצות בלבד" אז כנראה שזה התשובה מהמקורות SuperJew - שיחה 20:58, 8 באפריל 2008 (IDT)

שאלה

אתם בטוחים שניאוף שייך לכאן? לי זה לא נראה. --מר מקלדת 20:45, 23 אפריל 2006 (IDT)

ניאוף הוא חלק מגילוי עריות (עריה זה שלושים ושש כריתות המוזכרות במשנה הראשונה במסכת כריתות, ביניהם אשת איש (אפילו אחתץ הראשונות אם אני זוכר טוב). מחילה. 11 בעומר. היהודי ּה' הוא המלך!ּשיחה 21:01, 23 אפריל 2006 (IDT)

אז זה בל או אל?

ברוב הערך רשום "ייהרג ואל יעבור" ובחלק אחד רשום "ייהרג ובל יעבור"

הנוסח בפתיחה

פיקוח נפש גובר על כל המצוות, כך בפתיחה, ואני שואל האמנם, הרי כמה מצוות נסובו על החוב להרוג את המחויב מיתה על פי בית דין, לכן טוב ייעשה אם ישונה הנוסח, אגב, האם שמתם לב שמופיע בהמשך רק שני עבירות שהם בייהרג ולא יעבור, מה עם השלישי גילוי עריות ?. טיפוסי - שיחה 14:49, 21 במרץ 2010 (IST)

זו לוגיקה מוטעית. הבה נשתמש בהנחות היסוד של הדמוקרטיה הגדולה בעולם: אנס עונשו מוות. האם ניתן להסיק מכאן שרצח חמור פחות מאונס? (שכן אנו רוצחים מישהו על כך שאנס). גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 14:57, 21 במרץ 2010 (IST)

אתן המחשה נוספת: על פי ההלכה יש חובה גמורה לחלל שבת על מנת להציל חיי אדם, לעומת זאת אדם שחילל שבת עונשו מוות... כיצד תסביר את זה? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 15:04, 21 במרץ 2010 (IST)

יש טעות בערך

כתוב שהרמב"ם מתיר לפנים משורת הדין להיהרג ולא לעבור, ומפורש הפוך ביסוה"ת ה, ד-ה

גיוס נשים

המקום לכתוב בפירוט על גיוס נשים הוא בערך נשים בצה"ל, ואין שום מקום לפרט באריכות מי בדיוק הרבנים הספציפיים שהוציאו פשקוויל זה או אחר. בנוסף יש לציין שבכרוז שצוטט כאן לא היה כתוב שהגיוס הוא ביהרג ואל יעבור, ונראה שהעמימות שם היא מכוונת. בכל מקרה זה לא פסק הלכה במובן הקלסי, שנגע לשאלה מעשית של בחורה שחששה שיהרגו אותה אם לא תתגייס, וגם לא הובא שום דיון הלכתי. זה בסך הכל פשקוויל. אני-ואתה • שיחה 09:50, 14 בספטמבר 2010 (IST)

א. נוסח הכרוז היה במפורש "יהרג ואל יעבור" ציטטתי אותו בערך על ירוחם פישל יהושע ברנשטיין בתוספת מקור, שאפשר למצוא אותו באוצר החכמה. ב. הפרשנות שלך שזה "כדי להדגיש את חומרת" וכו' היא פרשנות שלך בלבד. ברור שכוונתם היה בדיוק למה שכתבו, וכמו מה שאמר החזון איש לאחותו מרת קניבסקי: ”יש לך שני בנות בבית. תדעי לך שאם יבואו לגייס אותם, עליהם פשוט ליהרג ולא לעבור” מובא במעשה איש ח"ג. ג. זה לא פשקוויל, אלא כרוז רשמי. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ו' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 17:25, 14 בספטמבר 2010 (IST)

מלשון הכרוז ניתן להבין שיש יהרג ואל יעבור רק בשלוש העבירות ולא בהכרח שגם באביזרייהו שלהם. בוודאי שאין כאן הנחיה מעשית, מכיוון שאף אחד לא התכוון להרוג שום בת. לא סביר שהם סתם רצו לפרסם איזה חידוש דין תיאורטי שעלה להם בדיונים. הטענה שהדבר בא להדגיש את חומרת הדבר גם די מפורשת בכרוז עצמו: "העבירות החמורות שהדין הוא יהרג ואל יעבור". אני-ואתה • שיחה 18:49, 14 בספטמבר 2010 (IST)

לשון הכרוז הוא ” והיא אביזרייהו של אחת משלושת העבירות החמורות הידועות שהדין הוא יהרג ואל יעבור”. הפרשנות שלך, "שהדין הוא" קאי על השלוש עבירות ולא על אביזרייהו, שגויה, וכנראה לכל רואה. בפרט שהרי ידוע שלכולי עלמא יהרג ואל יעבור גם על אביזרייהו וזה גמרא מפורשת. הפסק הוא: "שהדין הוא יהרג ואל יעבור", כנראה לכל מי שרואה את הכרוז. לא הבנתי על מה ולמה החלטת לצמצם את חומרתו. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ו' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:04, 14 בספטמבר 2010 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.hibbur.org/show.asp?id=22290
  • In ייהרג ואל יעבור on 2013-09-13 02:37:00, 404 Not Found
  • In ייהרג ואל יעבור on 2013-09-15 23:59:17, 404 Not Found
  • In ייהרג ואל יעבור on 2013-09-25 04:37:46, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 07:37, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

טענה שנראה כאילו לא מופיעה במקור שצויין- אם לא ימצאו מקור/יתקנו בתוך שבוע אמחוק בעצמי

החיוב ליהרג ולא לעבור הוא גם על חיבוק, נישוק וכל פעולות של תאווה הקשורים והמעוררים יחסי מין‏[4]. לפי רוב הראשונים‏[5], וכמותו פוסק השפתי כהן‏[6] הדבר כרוך גם באיסור חמור מהתורה; אך גם לפי השיטות הגורסות כי זהו איסור מדרבנן, קיים חיוב ליהרג ולא לעבור איסור מדרבנן זה, המביא לאיסורים חמורים‏[7].

ההפנייה של הטענה כי גם לשיטות שזה מדרבנן חייבים להיהרג ולא לעבור היא לשו"ע קנ"ז אבל לא מצאתי שם אמירה כזו. מה שכן מצאתי הוא "וְכָל אִסּוּר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ מִיתָה, רַק לָאו בְּעָלְמָא, צָרִיךְ לֵהָרֵג וְלֹא (ז) לַעֲבֹר. אֲבָל אַלָּאו (ח) דְּלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִּתֵּן מִכְשֹׁל (וַיִּקְרָא יט, יד) יַעֲבֹר וְאֵל יֵהָרֵג. (רן פֶּרֶק כש וּפֶרֶק בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה)" ועל זה אמירה בבאר היטב " ומשמע דבערוה דרבנן לכע יעבור ואל יהרג ופשוט הוא. שך:"

משוב מ-7 בפברואר 2019

כתבו את זה בצורה יפה ומתאימה מאד. תודה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A052:3B0A:655C:C744:8D58:3000 16:25, 7 בפברואר 2019 (IST)

הוספת קישור חיצוני

נראה לי שהמאמר דלהלן (בתוך הספר 'מסירות נפש - הקרבת היחיד להצלת הרבים') "עוסק בהרחבה בנושא משמעותי בערך" ולכן נראה לי שמתאים להוסיף אותו.

• פרופ' נחום רקובר, מסירות נפש - הקרבת היחיד להצלת הרבים פרק שלישי: "יהרג ואל יעבור - מאי חזית, 33. הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תש"ס-2000.

מה דעתכם, מתאים? מורשת המשפט - שיחה 21:58, 21 ביולי 2022 (IDT)

אחרי שעברו שבועיים ואחרי שאף אחר לא התנגד, אני מוסיף לערך בגלל שלדעתי הוא תורם כמו שהסברתי למעלה. מורשת המשפט - שיחה 20:37, 8 באוגוסט 2022 (IDT)